הרוסים נעלמים, גם היפאנים

הדאגה מהתפוצצות אוכלוסין עולמית התחלפה במדינות מסוימות בחשש מהידלדלות. אבל זה לא בהכרח דבר רע

הבעיה הדמוגרפית החמורה ביותר שעמה התמודד העולם במחצית השנייה של המאה העשרים, היתה פיצוץ האוכלוסין. רוברט מקנמרה, נשיא הבנק העולמי בשנות השבעים, השווה את האיום הנובע מצמיחתן הבלתי נשלטת של אוכלוסיות לסכנה הנשקפת מהפצצה הגרעינית.

החששות האלה התפוגגו. המאה הנוכחית מזינה את עצמה בחרדות מפני ירידה בעקומה הדמוגרפית. הצטמקות אוכלוסיותן של רוסיה ומדינות מזרח אירופה היא מידע המוכר לכל, אבל ממדיה ידועים פחות. על פי ההערכות, בשנים 2005-2050 תצטמק אוכלוסיית רוסיה תצטמק ב-22% ומספרם של תושבי אוקראינה יפחת ב-43%.

הצטמקות האוכלוסייה מעוררת דאגה, מפני שלפי הסברה המקובלת היא מלווה בשפל כלכלי. בצורתו הקיצונית ביותר, דילול אוכלוסין אכן עשוי לנבוע מסיבות כלכליות: דכדוך ופסימיות עלולים להביא להפחתת שיעורי הילודה ולעודד התאבדויות ואלכוהוליזם. אבל בדרך כלל המגמה הפוכה. ירידה דמוגרפית נובעת משיעור ילודה נמוך, המאפיין תקופות של צמיחה כלכלית. ביפאן, למשל, ירד שיעור הילודה באמצע שנות ה-70 עד פחות מ-2.1 ילדים לאשה – השיעור הדרוש כדי לשמור על האוכלוסייה ללא שינוי. ב-15 השנים האחרונות נשארה הילודה ביפאן ברמה נמוכה.

אם הירידה הדמוגרפית אינה נובעת בדרך כלל ממיתון כלכלי, האם ייתכן שהיא גורמת לו? באופן גס, התשובה חיובית. ככל שהאוכלוסייה מצטמקת, צמיחת התמ”ג פוחתת. לעתים מצטמקים אפילו ממדיו של המשק עצמו.

ממשלות שונאות את הרעיון של הצטמקות האוכלוסייה, מפני שגודלו המוחלט של התמ”ג משפיע על מעמדן במישור הבינלאומי. ככל שכלכלת המדינה גדולה יותר וצבאה גדול יותר, כך גדל גם כוחה הפוליטי. מדד התמ”ג הוצג לראשונה בארצות הברית בשנות ה-40, כחלק מהמאמץ המלחמתי.

גם חברות פרטיות מודאגות מהצטמקות האוכלוסייה: הן לא אוהבות לחשוב על צמצום השוק המקומי שלהן. אבל אזרחים מן השורה אינם צריכים להיות מוטרדים מכך. המדד העיקרי המשפיע על הרווחה הכלכלית הפרטית הוא התמ”ג לנפש.

כיצד, אם כן, מושפע התמ”ג לנפש מהירידה הדמוגרפית? החדשות הרעות הן שככל הנראה היא מאיטה את קצב הצמיחה שלו, מכיוון שהאוכלוסייה בגיל העבודה מצטמצמת מהר יותר מהאוכלוסייה הכללית.

אבל זה לא הכרחי: הצמיחה בשיעור היצרנות (פרודוקטיוויות) עשויה להמשיך ולהגדיל את התמ”ג לנפש. ככל שאוכלוסיית העובדים מצטמצמת, והלחץ להשתמש בטכנולוגיות חדישות כדי להגביר את היעילות גדל, שיעור היצרנות עשוי לעלות מהר יותר. מכל מקום, אפשר להעלות את גיל הפרישה לפנסיה כדי להגדיל את מאגר כוח העבודה גם אם האוכלוסייה קטנה.

אנשים אוהבים לדאוג. אולי זה חלק מהסימפטומים המאפיינים את הזדקנות האוכלוסייה, אבל הדכדוך שאופף את תופעת הירידה הדמוגרפית מחמיץ את העיקר. המצב הדמוגרפי החדש, שבו אוכלוסיות מצטמקות ובה בעת מזדקנות, צריך דווקא לשמח אותנו. בעבר היתה האנושות נתונה במלכודת של ילודה גבוהה ושיעורי תמותה גבוהים. עכשיו היא נמלטה למרחב של ילודה נמוכה ותמותה נמוכה.

יכולתן של נשים לשלוט במספר הילדים שהן מביאות לעולם היא ברכה שאין שנייה לה, בדומה ליכולת של האדם הממוצע במדינות עשירות ליהנות מעשר שנות חיים נוספות, בהשוואה לשנות ה-60. פוליטיקאים יכולים לחשוש מהירידה בעוצמה הכלכלית של מדינתם, אבל האזרחים צריכים לשמוח על הדמוגרפיה החדשה. היא מבשרת את תור הזהב.

ילודה שלילית

הירידה הצפויה באוכלוסייה בשנים 2005 – 2050 ב-%

רוסיה 22_

יפאן 21_

איטליה 21_

גרמניה 5_