הליאונידים חוזרים, בלילה שבין שלישי ורביעי לפנות בוקר

הירח צפוי לא להפריע ולכן ייראו גם מטאורים חיוורים

בלילה שבין שלישי לרביעי בשבוע הבא יוצפו השמיים במטר מטאורים מרשים. מטר המטאורים המכונים “לאונידים” – על שם קבוצת הכוכבים אריה (ליאו) ממנה הם מגיעים – יגיע לשיאו בלילה שבין יום שלישי ורביעי 17-18.11.09 מעט אחרי חצות. קצב המטאורים בזמן השיא ינוע בין 150 מטאורים ל-500 מטאורים בשעה והוא מבטיח מחזה שמיימי יפה. אם כי השיא האמיתי הגדול, לפחות לפי אתר נאס”א צפוי להיראות במיטבו ממזרח אסיה.

פרופסור יואב יאיר מהמחלקה למדעי הטבע באוניברסיטה הפתוחה, מסביר : “גשם מטאורים נוצר כאשר כדור-הארץ הנע במסלולו השנתי סביב השמש מגיע לאזור בחלל בו נמצאים שרידים מזנבו של שביט (Comet). שביטים הם קרחוני חלל גדולים למדי (בין 10 ל-40 ק”מ) המגיעים מקצווי מערכת השמש, ובעת התקרבותם לשמש הם מתחממים, הקרח מתאדה והשביטים משילים מעליהם כמויות ענק של גזים וחלקיקי אבק. התגובה של אור השמש וחלקיקי רוח השמש עם האבק והגז מהשביט גורמים להם לזהור וליצור את הזנב וההילה העצומים המלווים כל שביט.”

“הלאונידים הם שרידים של זנב השביט טמפל-טאטל, המקיף את השמש במסלול אליפטי כל 33 שנה. השנה חולף כדור-הארץ סמוך מאד ל-“שאריות” שנותרו מהמעבר של 1344. הרסיסים הקטנים שנותרו מאז ייכנסו לאטמוספרה הגבוהה ויתכלו בה בגובה 100-90 ק”מ, בהשאירם נתיבים קצרים וזוהרים, אותם מכנים “כוכבים נופלים”.

פרופ' יאיר ותלמידיו מתכננים לרדת למצפה וויז במצפה-רמון ולצלם את המטר במצלמות מכוילות. חקר האור הנפלט במעת המעבר באטמוספרה יכול לספק רמזים על ההרכב הכימי של רסיסי השביט. ידוע שאלה חומרים קדומים מראשית ימיה של מערכת השמש, ולאחרונה בשרו מדעני נאס”א על גילוי התרכובת גליצין ברסיסים זעירים שנאספו על ידי החללית סטארדסט (Stardust). ממצא זה תומך באחת ההשערות המעניינות על מקורם של החומרים האורגניים הראשונים בכדור-הארץ, קרי שהם הגיעו על גבם של שביטים.

אז מה לעשות על מנת לצפות במטר המטאורים?

ראשית: שמים בהירים נטולי עננים. שנית, מקדו מבטכם לכיוון דרום (שם נמצא מזל אריה ) שלישית, כיסא נוח עם משענת לראש, שמיכה נגד קור, וסבלנות. לא צריך ציוד מיוחד, רצוי מקום חשוך ונקי מזיהום-אור. השעות המומלצות הן אחרי חצות.