כתב יד עתיק שפוענח על ידי נשיונל ג'יאוגרפיק “מנקה” את יהודה איש-קריות, שהפך שם נרדף לבגידה, וקובע כי היה האיש הקרוב ביותר לישו
המגזין נשיונל גיאוגרפיק, ייצא בגליון מאי בגילויים מרעישים על אודות אחד האנשים המושמצים בהיסטוריה הנוצרית – יהודה איש קריות, ששמו הפך ברבות הימים למשל ולשנינה כאשר באים לבטא בוגדנות. סרט המתאר את התגלית, “הבשורה על-פי איש קריות”, ישודר הערב בערוץ נשיונל גיאוגרפיק בכבלים ובלווין.
כתב-יד עתיק מהמאה השלישית או הרביעית לספירה, שחושף הנשיונל גאוגרפיק יחד עם קרן
מצנס לאמנות עתיקה ומכון ווייט לתגליות היסטוריות, הוא ככל הנראה השריד האחרון מה”בשורה על-פי יהודה איש-קריות”, קטע זה נשמט מן הברית החדשה.
כתב היד, מהמאה השלישית או הרביעית לספירה, הוא ככל הנראה השריד האחרון מהבשורה של יהודה איש-קריות, שלא נכלל בסופו של דבר בברית החדשה. פענוח הקודקס, שבו היו שותפים נשיונל ג'יאוגרפיק, קרן מצנס לאמנות עתיקה ומכון ווייט לתגליות היסטוריות, מפריך את דמותו של יהודה איש-קריות כבוגד ומציג אותו כאדם המקורב ביותר לישו. לפי הטקסט, שחלקים ממנו יוצגו היום לראשונה לעיון הציבור במשרדי נשיונל ג'יאוגרפיק בוושינגטון, הסגיר יהודה איש-קריות את ישו לידי הרומאים על פי בקשתו המפורשת, וזאת בניגוד מוחלט למסופר בשאר חלקי הברית החדשה.
הבשורה על פי יהודה איש קריות המוכר גם בשם “קודקס צ'אקוס” ספר הבשורה, הינה מגילה בת כ-66 דפים ובה מסופרים ימיו האחרונים של ישו. תוכנה של המגילה סותר את הכתוב ביתר הבשורות בברית החדשה בנוגע למוערבותו של יהודה איש-קריות בהסגרתו של ישו לרומאים בכך שהבשורה, בניגוד לאחרות, מספרת שישו הורה על יהודה איש קריות להסגיר אותו לרומאים ובכך מטהרת את יהודה איש קריות מהאסאוסוציה השלילית שנדבקה אליו המתארת אותו כסמל הבוגדנות. המגילה נכתבה ככל הידוע ביוון, שלאחר מותו של ישו, על-ידי נוצרים גנוסטים. הספר לא נכנס לברית החדשה והוחרם על ידי הכנסייה מפני שביטא השקפות על ישו ועל תורתו, שהיו שונות מאלו של הזרם המרכזי בנצרות.
סיפור ההסגרה של ישו ע”י יהודה איש קריות, היה אחת מהסיבות העיקריות להתפתחות האנטישמיות ושנאת יהודים לאורך ההיסטוריה והיווה בסיס לעלילות דם רבות כמו גם האשמתם של היהודים במות ישו.
כיום קיים רק עותק אחד של כתב יד זה בשפה הקופטית. עותק זה נמצא ב-1978 במערה במדבר אל-מיניא שבמצרים. נשיונל ג'יאוגרפיק, קרן מצנס ומכון ווייט, השקיעו מאמץ בינלאומי כדי לאמת את כתב היד העתיק, שנכתב ככל הנראה במועד שבין כתיבתם של ספרי הבשורה שנכללים בכתבי הקודש הנוצרים ל-180 לספירה. הוא נמצא בשנות ה-70 של המאה שעברה במדבר
אל-מיניא שבמצרים. לאחר מכן עבר כתב היד, שכולל 66 עמודים, לסוחרי עתיקות ונדד ממצרים לאירופה ומשם לארצות הברית, שם “שכב” במשך 16 שנים בכספת בלונג איילנד שבמדינת ניו-יורק.
ב-2000 רכשה את כתב היד פרידה נוסברגר-צ'אקוס, סוחרת עתיקות המתגוררת בציריך שבשווייץ. לאחר שכשלו ניסיונותיה למכור את כתב היד, שהיה במצב של התפוררות, היא מסרה אותו בפברואר 2001 לקרן מצנס לאומנות עתיקה בבאזל שבשווייץ לשיקום ולתרגום. כתב היד, המוכר עתה בשם “קודקס צ'אקוס”, יועבר ממצרים ויישמר במוזיאון הקופטי בקהיר.
כדי לאמת ולפענח את הכתוב בו נעזרו שלושת הגופים ששותפים לתגלית בשיטות טכנולוגיות מתקדמות כמו תיארוך פחמן, בדיקת דיו וצילום אינפרא-אדום. בנוסף נעזרו המגלים בשירותיו של החוקר השווייצרי רודולף קאסר, מגדולי המומחים בעולם לשפה הקופטית, שבו נכתב כתב היד.
מלאכת התרגום היתה לא פחות קשה מאיתורו. “כתב היד שביר כל כך עד שהתפורר במגע הקל ביותר”, אמר קאסר, המתרגם הראשי של כתב היד. קאסר אמר כי מעולם לא היה כתב יד במצב גרוע יותר.
כדי להרכיב את כתב היד גייס קאסר את פלורנס דארבר, מומחית לשימור פפירוסים משווייץ ואת גרגור וורסט, מומחה לקופטית מגרמניה. הפפירוסים הונחו בין לוחות זכוכית וצולמו. בעזרת תוכנות מחשב ובבדיקה חזותית דקדקנית, עלה בידיהם של דארבר, וורסט וקאסר להרכיב מחדש יותר מ-80% של הטקסט. עבודה זו נמשכה חמש שנים. בפברואר 2006 התגלה בניו-יורק חצי דף שחסר מספר הבשורה. הוא צולם, תועתק ונכלל בתרגום לאנגלית.
כתב היד סותר באופן מהותי את הנאמר בטקסטים הנוצריים הקנוניים על יהודה איש-קריות. מכתב היד עולה כי יהודה איש-קריות היה היחיד שהבין את המשמעות האמיתית של תורת ישו ופעל על פי הוראתו, כשמסר אותו לידי השלטונות. ספר הבשורה של יהודה איש-קריות הוחרם על ידי הכנסייה בגלל שביטא השקפות על ישו ועל תורתו, שהיו שונות מאלו של הזרם המרכזי בנצרות.
יהודה איש-קריות מתואר כאחד האנשים הקרובים ביותר לישו. “אתה תעלה על כולם כי אתה תקריב את האיש המכסה אותי”, אומר ישו לתלמידו. מכתב היד עולה כי בניגוד למסופר בברית החדשה, יהודה איש-קריות פעל על פי הוראתו של ישו, כשמסר אותו לידי הרומאים. סתירה נוספת בין כתב היד ובין הנצרות היא העובדה שהוא לא מזכיר לא את צליבתו ולא את תחייתו של ישו.
“התגלית הדרמטית הזו של טקסט עתיק, שלא נכלל בכתבי הקודש הנוצריים – שנחשב בעיני אחדים לממצא החשוב ביותר שנמצא ב-60 השנים האחרונות, מעשיר את הידע שלנו על ההיסטוריה של ראשית הנצרות ועל ההשקפות התיאולוגיות באותה תקופה מוקדמת. ראוי שהיסטוריונים, חוקרים ותיאולוגים ימשיכו לבחון אותו. תהליך זה דורש זמן ודיאלוג מתמשך, שרק עתה החל”, מסביר טרי גרסיה, מבכירי נשיונל ג'יאוגרפיק את החשיבות שבכתב היד.
האם ישו הלך על הקרח?
מדענים אמריקנים מאמינים כי ישו לא ביצע ניסים והלך על המים, אלא עמד על סוג של קרחון לא נראה, בזמן שהיה במימי הכנרת. לדברי קבוצת המדענים מארה”ב, לא ניתן להבחין ממרחק האם האדם עומד על קרחון, ולכן נראה כי הוא עומד על פני המים.
פרופ' דורון נוף מהמחלקה לאוקיאנוגרפיה באוניברסיטת המדינה בפלורידה, סיפר כי גילה שבתקופה שבה התרחש הפלא, פקד את אזור הכנרת מזג אוויר נדיר ביותר, שאיפשר אפילו לזמן קצר ללכת על המים. במחקרו של נוף, העוסק בשילוב שבין המים לתנאי הסביבה, הוא מסביר כי מימי הכנרת קפאו זמנית, ונוצרו עליהם גושי קרח קטנים שריחפו על פני המים. ישו צעד עליהם והדהים את המאמינים.
לדבריו, “אירוע ההליכה על המים” התרחש במימי הכנרת, בזמן שהטמפרטורות באזור החלו לרדת. לטענתם, מדובר בקרחון צף משום שאגם הכנרת לא קפא, בעקבות זרימה של מים שהגיעו ממעיינות מלוחים אשר נמצאים לאורך החוף המערבי של הכנרת באזור טבחה. טבחה ידועה בנצרות כמקום שבו ביצע ישו את נס הלחם והדגים. באזור זה, מצאו ארכיאולוגים רבים ממצאים רבים הקשורים לישו ולנצרות.
התיאוריה החדשה של פרופ' נוף וקבוצת המדענים שאיתו, החלה לקרום עור וגידים בעקבות מחקר שערכו לבדיקת טמפרטורת מי הים התיכון לפני אלפי שנים, באמצעות דגימות של קונכיות ושאריות של בעלי חיים אחרים.
בעקבות ממצאי המחקר אמר פרופ' נוף: “אני משאיר לאחרים את השאלה האם המחקר שערכנו אכן מסביר את התיאור התנכ”י”.
