סיקור מקיף

איסלנד – המדינה שמפיקה 90% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים

נתון לא יאמן – 90% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים !!! התלות בנפט ירדה מ-8.9% בשנת 2000 ל-6.7% בשנת 2006

נסג'בליר - תחנת-הכוח הגאוטרמית הגדולה ביותר באיסלנד. מקור: ויקיפדיה.
נסג'בליר - תחנת-הכוח הגאוטרמית הגדולה ביותר באיסלנד. מקור: ויקיפדיה.

בעוד העולם כולו נכנס לפאניקה בגלל מחירי הנפט, התחממות כדור הארץ ומגוון בעיות סביבתיות, קיימת מדינה אחת שהשתחררה לגמרי מהתלות שלה בנפט וביססה כמעט את כל מקורות האנרגיה שלה על מקורות אנרגיה מתחדשים! זהו סיפור יוצא דופן על מדינה שרתמה את איתני הטבע לייצור אנרגיה ירוקה ממקורות טבעיים ובכך השתחררה מהתלות בנפט.

איסלנד נמצאת בחזית המחקר הגאוטרמי, היא הפכה למדינה הראשונה בעולם שלא תלויה במקורות חיצוניים להפקת האנרגיה שלה. 90% מהאנרגיה שלה נובעת ממקורות מתחדשים והשאר מנפט ופחם. כיום 99.9% מהחשמל שמיוצר במדינה מקורו במקורות מתחדשים, מתוכם כ-80% מופקים מאנרגיה הידרואלקטרית (ניצול זרימת מים לסיבוב גלגל הטורבינה) ועוד 20% מאנרגיה גאוטרמית (ניצול חום גאוטרמי ליצירת קיטור לסיבוב הטורבינה). מלבד ייצור החשמל, האי הקפוא מספק לאוכלוסייתו מערכת מיוחדת של חימום בתים. בניגוד לאירופה שמבססת את חימום הבתים על הגז הרוסי, כ-90% מבתי האב באיסלנד מחוממים על ידי מקורות גאוטרמיים.

מעיין מים חמים באיסלנד. מקור: ויקיפדיה.
מעיין מים חמים באיסלנד. מקור: ויקיפדיה.

האי נחשב צעיר מבחינה גאולוגית וקיימת בו פעילות טקטונית ופעילות וולקנית רבה, כפועל יוצא הוא מועד לרעשי אדמה. באי מעל 200 הרי געש פעילים, מעל 600 מעיינות חמים ומעל 20 שדות קיטור טבעיים בטמפרטורות גבוהות (בין 150°C ועד 250°C). הפעילות הגאולוגית מהווה מטרד לאוכלוסיה ולממשלה, אך ההיסטוריה מלמדת שהניסיון להפיק את המיטב ממצב רע, יכול להחזיר תוצאות די מפתיעות.

ממשלת איסלנד אימצה פטנט של חקלאי שבנה בשנת 1907 צינור להובלת קיטור שיחמם את ביתו. בשנת 1930 השיטה שימשה לחימום בית-חולים, בית-ספר ו-60 בתים פרטיים. בשנת 1943 החל לפעול תאגיד חימום מחוזי ובשנת 1945 חוברו 2,850 בתים לתחנת כוח גאוטרמית. כאמור, כיום כ-90% מהבתים במדינה מחוממים על ידי מקורות גאוטרמיים.

האי המושלג מכיל הרבה קרח ושלג. החום שנוצר מהפעילות הוולקנית ממיס את השלגים ויוצר מאות קילומטרים של נהרות שזורמים במורד ההר לכיון האוקיינוס. בדומה להולנדים, שניצלו בהצלחה רבה את הרוח לצורכיהם, גם האיסלנדים החליטו לנסות לרתום את כוח המים לסיבוב טורבינות. בשנת 1904 הוקמה תחנת הכוח הידרואלקטרית הראשונה. בעשורים העוקבים הוקמו עוד ועוד תחנות כוח הידרואלקטריות, ולאט לאט המדינה הפסיקה כמעט לגמרי לשרוף נפט ופחם ליצירת קיטור שיניע את הטורבינה. כיום כ-80% מהאנרגיה החשמלית מופקת בתחנות כוח הידרואלקטריות.

התפרצות גייזר באיסלנד. מקור: ויקיפדיה.
התפרצות גייזר באיסלנד. מקור: ויקיפדיה.

לאורך המאה האחרונה הממשלה עודדה את המעבר לאנרגיה מתחדשת, סכומים נכבדים הושקעו במחקר ופיתוח, בבחינת היתכנות פרויקטים, ובעזרה בתחומים נוספים. מעורבות הממשלה הייתה כה מוצלחת עד כי גופים פרטיים לא נזקקו עוד לעזרה ממשלתית והמשיכו את המחקר בעצמם.

המעבר מכלכלה מבוססת נפט לכלכלה מבוססת על אנרגיה מתחדשת חסך למדינה מעל 8 מיליארד דולר בשנים 1970-2000, והפחית את פליטת הפחמן הדו חמצני ב-37%. ממשלת איסלנד מאמינה כי ישנם עוד הרבה מקורות גאותרמיים לא מוכרים אותם ניתן יהיה לנצל בעתיד.

אומנם לא ניתן להשוות את הסביבה הגאוגרפית של איסלנד לסביבה הגאוגרפית של ישראל (או כל מדינה אחרת לצורך העניין), אבל ניתן להגיד שכאשר המדינה מגדילה את מעורבותה בתחומים מסוימים, מתמרצת את התעשייה ותומכת בה – ניתן להגיע לתוצאות מרשימות. האיסלנדים בעצמם לא צפו כי השקעה במקורות אנרגיה מתחדשים תהיה כה מוצלחת ותשחרר אותם מהתלות בנפט. מדינת ישראל צריכה ללמוד מהאיסלנדים, לנו יש את היתרונות שלנו ועלינו לנצלם כדי להקטין את תלותנו בנפט.

מידע נוסף

26 תגובות

  1. עכשיו, אחרי ההתמוטטות של איסלנד אנחנו יודעים מהם ה"מקורות התחדשים" לאנרגיה – חשבונות בנק של בריטים פראיירים!

  2. מצד שני הם ניסו למחזר כסף מבועת שוק ההון
    והצליחו כל כך אחרי שהמפקידים שהתפתו בבריטניה הפסידו את כספם שבריטניה איימה עליהם בהפעלת חוקים נגד טרור לא פחות

  3. הקרונה האיסלנדית נחלשה השנה, והאינפלציה זינקה לרמה שאילצה את הבנק המרכזי האיסלנדי להעלות את הריבית בחודש שעבר לשיא של 15%.

    סוכנויות דירוג האשראי פיץ’ ו-S&P מסרו השבוע כי קיים חשש כי הבנקים באיסלנד יתקשו להשיג מימון, ויכבידו על המדינה בשנה הקרובה. פיץ’ הורידה את דירוג האשראי של האי מ”יציב” ל”שלילי”. S&P שמה את איסלנד ברשימת מעקב “עם השלכות שליליות”.

  4. מלדבר הרבה לא יצא לנו הרבה , בדיבורים היהודים תמיד היו חזקים , מה שבאמת צריך לעשות זה לידע את הציבור ולהכניס לתודעה שזה אפשרי ,זה כלכלי , זה מציל את הסביבה וזה אפשרי בימי חיינו , עצומה לכנסת תמיד תהיה טובה …

  5. ליוגב (מספר 14), שטח ישראל קטן משטח מאיסלנד פי 5, אבל אוכלוסיית ישראל גדולה מאוכלוסיית איסלנד פי 25. אבל אם נניח את הנתונים היבשים האלה בצד, צודקים הגולשים האחרים כשהם אומרים שזה הכל בא מלמעלה, ואם הממשלה לא תתחייב לזה – כלום לא יקרה.

    גם אם אין לנו משאבי טבע כמו נהרות ופעילות גאוטרמית, ישנם מקורות אחרים. מה עם הרוח בחרמון? מה אם ניצול אנרגיית הגלים (תחום בו ישראל מובילה עולמית)? מה עם השמש בנגב? יש לנו דמיון בשפע, ויש לנו משאב אנושי מהשורה הראשונה, כל שצריך הוא רצון והכוונה ממשלתית.

  6. עם כל הכבוד… ויש כבוד.. אין למדינת ישראל משאבי טבע כאלה שאפשר לנצל ליצור אנרגיה. לא נהרות ולא אנרגיה גיאותרמית.

  7. ומה לגבי התכנון שהיה פעם ל"תעלת הימים" – ניצול הפרשי הגובה לאנרגיה, לא רק יעזור מבחינה ירוקה אלא גם לפיתוח הנגב.

  8. מיכאל וסבדרמיש נצח ,
    תודה רבה לכם על תגובתכם, הסיבה שאני מתעניין כל כך היא שתמיד ניסיתי ליצור מצב של לעשות "מקסימום ממינימום" כמו למשל אנרגיית השמש.
    וכאן יש דוגמה טובה. אומנם היא לא כזאת יעילה כי מדובר על אוכלוסייה יחסית קטנה, אבל זהו אכן הכיוון שאנו צריכים ללכת בעיקבותיו.

  9. ותוסיפו לזה עוד את העובדה שלאיסלנד אין צבא ואין משטרה.

    ופה – מספיק אנרגיית שמש להחזיק את המדינה שלוש פעמים, אבל מעדיפים להשקיע בנפט ובנשק.

  10. מס’ 9 ו10 צודקים במאה אחוזים מתי נישמע על מיזמים בישראל שהממשלה תעשה טובה ותאשר תקציב ואישורים מה אם ארובת רוח וכל הרעיונות שניראה שבחיים(לפחות לא בתקופ חיים שלי) לא ייתגשמו

  11. גיל במספר 9 כותב לענין.

    להערכתי, ניצול אנרגית השמש במדינת ישראל לצרכי חימום,
    גדולה מניצול האנרגיה הגיאוטרמית באיסלנד לצרכי חימום.

    לכן, כדאי להציע לאיסלנדים שימוש בקולטי שמש !!!
    חחחחחחחחה !!!

  12. כנראה שמשהו מנסה למכור לנו קרח
    הוא רק שכח להוסיף כמה פרטים בלתי חשובים
    שיטחה של איסלנד הוא יותר מפי 4 ממדינת ישראל
    מספר התושבים שם רק כ 300 אלף (פחות מהעיר תל אביב),
    מדינה ממש לא מפותחת נוף פראי
    ענפי היבוא העיקריים הם: מכונות ציוד, מוצרי נפט,מזון וטקסטיל.
    התחום המרכזי בכלכלת איסלנד הוא ענף הדיג
    הם דואגים לכך שבעוד 50 שנה במקרה הטוב לא יהיו דגים בים.

    אם כול הפעילות הגעשית וגיאותרמית הרבה זה ברור שהם לא צרכים לא נפט ולא קרח 🙂

  13. תגובה ליוגב ממספר 6

    גם אני בכל 12 שנות לימודיי התעניינתי מאד בתחום הגיאוגרפיה ופיתוח איכות הסביבה, בין הייתר עשיתי 5 יחידות בגיאוגרפיה ובצבא הייתי תצפיתנית בחלק מהשרות, וכשהיגיע הרגע להרשם ללימודים אקדמאים נרשמתי למכללת אחווה (אחריות אקדמית של אוניברסיטת בן גוריון) למחלקה ל"גיאוגרפיה ופיתוח סביבתי". זה הנושא שבעצם מתעסק במה שאתה מתעניין ללמוד ולכן אני ממליצה לך להכנס ללינק הבא:
    http://www.geog.bgu.ac.il שם יש את כל הפרטים על המחלקה.
    , שיהיה לך המון בהצלחה!! 🙂

  14. יוגב:
    לדעתי זה יותר עניין של מודעות מאשר מקצוע ספציפי.
    יש מקצוע שנקרא "מדעי הסביבה" אבל מקצוע זה מוביל אותך יותר לניטור וניתוח המציאות ופחות לחידושים שיעשו בה מהפכות.
    המהפכות באות דווקא מחידושים בתחומי הכימיה, מדע החומרים, הביולוגיה הפיסיקה, מדעי כדור הארץ והאקלים (כולל Geo engineering ) והנדסה בכלל (שבהם עוסקים גם בפיתוח דרכים יעילות יותר ליצירה והמרה של אנרגיה ומשאבים אחרים) ובתחום ההנדסה העירונית שמנסה לשלב טכנולוגיות אלו בחיינו באמצעות תשתיות מתקדמות. אבל, וזה לדעתי העיקר, כדי להביא לאותן מהפכות נחוצות מודעות ומוטיבציה.

  15. איזה תענוג לשמוע!!
    לפי דעתי ככה צריך להיות ליצור אנרגיה ממקורות טבעיים מתחדשים ->אין יותר טוב מזה !

    אם אני רוצה לעסוק במקצוע הזה מה עליי ללמוד ?

  16. תודה על תשומת הלב, זה יתוקן בהמשך היום. הכוונה הייתה להדגיש את העובדה שההולדנים ניצלו את איתני הטבע (רוח), וכך גם האיסלנדים (המים).

  17. לי יש ניסיון דומה מטיול שעשיתי לאחרונה באוסטריה.
    שהינו כשבוע באזור זלצבורג וטיילנו באופניים כל הזמן.
    הארץ ערוכה לכאלה טיולים באופן יוצא מן הכלל כמעט בכל מקום יש במקביל לכבישים מסלולי אופניים מכוסים אספלט. המקומות היחידים שבהם אין מסלולים כאלה הם בכבישים המובילים אל ודרך כפרים שיש בהם משהו כמו חמש עד עשר חוות ובדרכים אלו כה וכה אף מכונית לא נוסעת.
    חוץ מן המטיילים רואים שם כל הזמן הרבה מאד אזרחים מן השורה ומכל הגילים שנוסעים באופניים בין הבית למקום העבודה ובין אלה לבין מקומות הבילוי והחנויות.
    בסך הכל רואים שם הרבה מודעות לסביבה גם בנושאים אחרים – החל מכך שמחייבים בכסף על שקיות אריזה בחנויות וכלה בכך שכל אחד לוקח מדי פעם מטאטא ומנקה את המדרכה שליד ביתו.

  18. ההשקעה החזקה ביותר והנכונה ביותר תהיה, כפי שכבר רמז מיכאל, במסלולי אופניים. כמי שחזר משהות של כמה שנים בגרמניה אני מבין היום שכשיש תשתית נכונה וטובה יהיה גם שימוש. בעיר בה גרתי רכבו על אופניים! גם זקנים וזקנות רכבו על אופניים. בהחלט מקור אנרגיה מתחדש שמפחית משמעותית את פליטת גזי החממה. חוצמזה זה גם הופך את הגרמנים לרזים ואתלטיים, שזה גם סבבה (ואולי חוסך מיליארדים למערכת הבריאות?)

    בברכת חברים
    עמי בכר

  19. הרחבה לדברי יהודה:
    בהולנד כלל אין אפשרות ליצור אנרגיה על ידי מים שיורדים מן ההרים, פשוט מכיוון שאין בה הרים. לא סתם ידועה המדינה בכך שהיא גן עדן לאופניים.
    הדמיון שכן קיים הוא בניצול מקורות אנרגיה מתחדשים (כמו הרוח וכמן שרירי הרגליים).

  20. ציטוט:
    "בדומה להולנדים גם האיסלנדים החליטו לרתום את כוח המים לסיבוב טורבינות." סוף ציטוט.
    עד כמה שידוע לי ההולנדים מנצלים את אנרגית הרוח ולא את אנרגית המים.

    סבדרמיש יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.