מודל בפיתוח יחזה את מגיפות הכולרה הבאות באמצעות לוויינים

מדענית מאוניברסיטת מארילנד חוזה כי ניתן יהיה לנבא התפרצויות של מגיפת הכולרה באמצעות לוויינים

לפני חודש פורסמה כתבה באתר ‘הידען’, שעמדה על הקשר בין חיידקים לאקלים כדור-הארץ. בסוף אותה כתבה הועלתה הצעה מרתקת : מכיוון שסביר להניח כי גם חיידקים ווירוסים הגורמים למחלות אנושיות יכולים לרחף על גבי הרוחות, קרוב לוודאי שבשלב מסויים ניתן יהיה לחזות את נדידתן של מחלות מדבקות דרך האטמוספירה, בדומה לדרך בה החזאים מבשרים כיום על בוא הגשם.

פרופסור ריטה קולוול (Colwell), מאוניברסיטת מארילנד בארצות-הברית, מאמינה שניתן יהיה לחזות נדידת מחלות לא רק לפי הרוחות, אלא גם לפי זרמי הים. לפי ההרצאה שהעניקה פרופסור קולוול במפגש ה- 162 של האגודה למיקרוביולוגיה כללית שהתקיים לאחרונה, יתכן שבקרוב נוכל לחזות התפרצויות של מגיפת הכולרה באמצעות לוויינים.

הכולרה היא מחלה מדבקת המופצת על-ידי חיידק הויבריו כולרה, החי בנהרות ובימים באיזורי החוף. החולים מפרישים כמויות עצומות של צואה מימית, שיכולות להגיע עד לעשרה ליטרים ביום. המוות עשוי לבוא תוך שעות, אך בדרך-כלל תוך יומיים לאחר הופעת התסמינים הראשוניים. התמותה במקרים חמורים ובלתי מטופלים מגיעה לכ- 50%. מחלת הכולרה היתה בעבר אחת המגיפות הקשות והמפושטות ביותר כתוצאה מזיהומים תכופים של מקורות השתיה בצואה, והארגון הסניטארי המודרני התפתח במידה רבה כתוצאה מן הפחד שעוררה הכולרה. יחד עם זאת, מערכות ביוב משוכללות עדיין אינן זמינות בחלק מהמדינות המתפתחות, ובהן מתפרצות מגיפות כולרה מספר פעמים בשנה.

כדי לנבא היכן תתקוף המחלה, יש צורך במודל שינבא את תנועת החיידקים בזרמי הים והנהרות. תנועה זו מושפעת משינויים בטמפרטורה, מעליית גובה פני-הים וגורמים אחרים. כיום עדיין אין יכולת לנבא היכן תכה המגיפה הבאה, אך פרופסור קולוול טוענת כי, “מדענים מצאו קשר מוגדר בין גובה ושטח פני הים והטמפרטורה לבין מגיפות הכולרה. אנו יכולים לחזות את מגיפות הכולרה באמצעות חיישני לוויינים שיעקבו אחר הגורמים הללו.”

פרופסור קולוול מסתמכת בין היתר על מחקרה משנת 2000 בו הוצלב מידע שהתקבל מלוויינים שניטרו את פני הים במפרץ בנגאל עם מידע שהצטבר אודות מקרי הכולרה השונים בבאנגלדש בין השנים 1992 ו- 1995. התוצאות הראו כי טמפרטורות וגובה פני השטח של הים תואמות למחזור שנתי המקביל לזה של מקרי הכולרה בבאנגלדש. יחס דומה קיים בין אוכלוסיות הפיטופלנקטון (יצורים חד-תאיים זעירים החיים בים ועושים פוטוסינתזה) לבין אוכלוסיות הויבריו כולרה. פני הים מתחממים באביב, והפיטופלנקטון משגשגים תחת עושר האנרגיה שהשמש מעניקה להם. הפיטופלנקטון משמשים כמזון לזואופלנקטון (טורפים ימיים זעירים, הניזונים על הפיטופלנקטון), וכתוצאה גדלה גם אוכלוסיית הזואופלנקטון, וביחד איתם אוכלוסיית הויבריו כולרה.

עיקר המאמץ כעת הוא בנסיון ליצור מודל שיוכל לספק תחזיות משולבות של תנאי האקלים הקשורים למחלות מדבקות שונות. מודל שכזה יוכל לספק תחזיות על פריצתן של מגיפות, ובכך לספק לרשויות את הידע הדרוש למניעתן בטרם-עת.

“יתכן שניתן יהיה לספק רפואה מניעתית למדינות העולם הסובלות ממגיפות הכולרה”, אומרת פרופסור קולוול, “זה נושא בינלאומי, ומחייב התארגנות מדעית בקנה-מידה גלובלי.”

מקור