כובשות את החלל

מי היו האַסטרוֹנאוּטית, הקוֹסמונאוּטית והטייקוּנאוּטית הראשונות? מי הייתה האסטרונאוטית הראשונה שהֵטיסה מעבּוֹרת חלל? ומי האסטרונאוטית ששברה שלושה שיאים? הכוכבות באות

כתבה: עינת שגיא אלפסה, גליליאו צעיר

בשנות השישים של המאה הקודמת התרחשו שתי מהפכות, שלכאורה לא היו קשורות זוֹ בזוֹ: הראשונה הייתה המרוֹץ לחלל, והאחרת – המהפכה הפֵמיניסְטית שפעלה למען שוויון זכויות ואפשרויות לנשים. כעשור מאוחר יותר נפגשו שתי המהפכות, כאשר החלו נשים לטוס לחלל.

מבין 534 בני האדם שזכו לטוס לחלל (נכון לשנת 2013), 57 בלבד היו נשים, והן לא הרבה יותר מעשירית מכלל האסטרונאוטים. רובן אמריקניות, אך גם רוּסיה, סין, צרפת, דרום קוֹרֵאה, יַפָּן, בְּריטַניה וקָנָדה שלחו נציגות לחלל. בואו נכּיר כמה מהאסטרונאוטיות המעוררות השראה והפורצות דרך.

וָלֶנטינה טֵרֶשקוֹבה

האדם הראשון שטס לחלל היה יורי גָגָארין הרוסי; הוא הֵסב גאווה רבה לבני עמו וקבע ניצחון (זמני) לרוּסיה מול אַרצוֹת הבְּרית במאבק לכיבּוש החלל. האירוע הִרשים במיוחד את וָלֵנטינה טֵרֶשקוֹבה הצעירה, שהייתה אז סטוּדֶנטית להנדסה וצנחנית חובבת שעבדה לפַרנסתהּ במפעל טֶקסְטיל. טרשקובה שלחה מכתב לסוֹכנוּת החלל הרוסית והִבּיעה את רצונה להיות קוסמונאוטית (ההגדרה של אסטרונאוטית בסוכנות החלל הרוסית). בשנת 1962, בהיותה בת 25 בלבד, התקבלה להכשרה בסוכנות החלל עם ארבע נשים נוספות. מנהיג בְּרית המוֹעצות עצמו היה מעורב בהחלטה לקבל אותה לתפקיד. ביוני 1963 השלימה טרשקובה מסלול אסטרונומי מלא בחללית ווֹסְטוֹק 6, ושהתה 71 שעות לבדה בחלל. בזמן הטיסה חל שיבוש בתכנון המסלול, והפּקחים מהקרקע נאלצו לתקן את התקלה באמצעות הטייס האוטומטי. עד שנת 2007 הוסתרה עובדה זו כדי לא לגרוע מהתְהילה של האישה הראשונה בחלל. לאחר שפרשה טרשקובה מסוכנות החלל היא מילאה תפקידים פּוֹליטיים וייצוּגיים שונים ברוסיה.

סָאלי רַייד

האסטרונאוטית האמריקנית הראשונה הייתה בעלת תואר דוֹקטוֹר באַסטרוֹפיזיקה וגם שחקנית טניס מצטיינת. סאלי (כְּריסטין) רַייד הצטרפה לסוכנות החלל האמריקנית נאס”א בשנת 1978, בעקבות מודעה שפורסמה בעיתון הסטודנטים, ובה נכתב כי נאס”א מגייסת מועמדים שאינם אנשי צבא – כפי שהיה עד אז, וגם נשים. לאחר שנה של אימונים הייתה רייד אחראית בחדר הבקרה הקרקעי לתקשורת עם המעבּוֹרת. ביוני 1983 עשתה היסטוריה כשהמריאה לחלל לראשונה עם צוות המעבורת צ’אלנְג’ר ושהתה בחלל שישה ימים. שנה לאחר מכן טסה רייד שוב למשימה בחלל ושהתה שם שמונה ימים. היא הייתה אמורה לצאת למשימה נוספת, אך המשימה בוטלה בעקבות אסון צ’אלנג’ר. לאחר פרישתה מנאס”א המשיכה לעסוק בעולם החלל ובחינוך, והקימה חברה לפיתוח תוכנֵי חינוך לעידוד ילדוֹת ונערות ללמוד מדעים מדויקים וטכנולוגיה. ביוני 2012, 29 שנים לאחר שהמריאה רייד לחלל, היא נפטרה ממחלת הסרטן. בת 61 הייתה.

ג’וּדית רֶזְניק

האסטרונאוטית האמריקנית השנייה הייתה גם היהודייה הראשונה שטסה לחלל. ג’וּדית (ארלן) רֶזְניק הייתה דוקטור להנדסת חשמל, ובעבודתה סיפקה שירותים גם לנאס”א. בשנת 1978 נבחרה, עם עוד חמש נשים, להשתתף בתכנית להכשרת אסטרונאוטים. באוגוסט 1984 השתתפה בטיסה של מעבורת החלל דיסְקָברי, ובה זכתה להפעיל את הזרוע הרובוטית, שבפיתוחה הייתה שותפה. המשימה השנייה שהיא השתתפה בה הייתה על מעבורת החלל צ’אלנג’ר. למרבה הצער, שניות אחדות לאחר ההמראה התפוצצה המעבורת, וכל חברי הצוות, ובהם רזניק, נספּוּ.

צילום: נאס”א

אַיְלין קוֹלינְס

ב-3 בפברואר 1995 הייתה איילין קולינס לאישה הראשונה שהטיסה מעבורת חלל – הדיסקברי. המשימה שלה בחלל סימנה את שיתוף הפעולה הראשון בין רוסיה לארצות הברית, לאחר שנים של תחרות בין שתי המעצמות. ארבע שנים לאחר מכן הייתה קולינס לאישה הראשונה שעמדה בראש משלחת לחלל. לאחר שהתמודדה בקור רוח מַרשים עם קְריסה דרמטית של שניים ממחשבי המעבורת ועם דְּליפת מֵימָן, זכתה קולינס לכינוי “אימא” בפי חברי הצוות.

קלוֹדי הַיְגְנֶר

האסטרונאוטית האירוֹפּית הראשונה שהִגיעה לתחנה החלל הבין-לאומית היא רופאה ומדענית צרפתייה. ב-17 באוגוסט 1996 הִמריאה קלודי הייגנר לראשונה, אך את ההיסטוריה עשתה דווקא בטיסתה השנייה לחלל, בשנת 2001. הייגנר, שהייתה אז בת 44, הִמריאה עם שני קוסמונאוטים רוסים בתכניות “קסיופאה” לתחנת החלל הבין-לאומית, כדי להביא לשם דגם של החללית החדישה סוֹיוּז. לטיסה הביאה היינגר מהבית את הדובי של בּתהּ, ותמונתה עם הדובי בחלל הייתה לסימן ההיכּר שלה. מאוחר יותר עסקה גם בפוליטיקה ואף שימשה שרה לענייני אירופה בממשלת צרפת.

קַלפָּנה צ’אוּלה

צ’אולה נולדה בהוֹדוּ ולמדה שם הנדסה אווירוֹנאוּטית. היא עברה לארצות הברית בעקבות בעלה האמריקאי, ושם המשיכה בלימודיה עד קבלת התואר דוקטור בהנדסת חלל. היא החלה לעבוד כחוקרת בנאס”א, ובשנת 1995 החלה בהכשרתה כאסטרונאוטית הראשונה ילידת הודו. בשנת 1997 טסה 17 יום בחלל במעבורת קולומביה. טיסתה השנייה, גם היא במעבורת קולומביה, שוגרה ב-16 בינואר 2003. עם חזרת המעבורת לאַטמוֹספֵרה של כדור הארץ היא התפרקה, וכל אנשי הצוות נספו, ובהם גם האסטרונאוט הישראלי אילן רמוֹן. באותה טיסה הייתה אישה נוספת: האסטרונאוטית האמריקנית לורל בליר סאלטון.

יִי סון-יוֹן

יי סון-יון הייתה אחת משתי נשים בלבד שלמדו מדעים באוּניבֶרסיטה בדרום קוֹרֵאה באותה תקופה. יש לה תואר דוקטור בביוֹטֶכנוֹלוגיה, ובשנת 2006 הצליחה להביס, עם מועמד נוסף, יותר מ-36 אלף מועמדים לתואר “האסטרונאוט הדרום-קורֵאני הראשון”. הבחירה ביניהם נערכה בתכנית טלוויזיה בסגנון “כוכב נולד”. בסופו של דבר נבחר המועמד השני, אך סוכנות החלל הרוסית הדיחה אותו מהמשימה, וסון-יון זכתה בתפקיד. בשנת 2008, בהיותה בת 29 בלבד, המריאה בחללית סויוז של סוכנות החלל הרוסית, ושהתה עשרה ימים בחלל.

ליוּ יאנג

לצד רוסיה וארצות הברית, גם סין החליטה להיות שחקנית במרוֹץ לכיבּוש החלל. כחלק מגישה זו שלחו הסינים את הטייקונאוטית (המקבילה הסינית לאסטרונאוטית וקוסמונאוטית) הראשונה ביוני 2012 – ליו יאנג, טייסת קרב בת 33. יאנג טסה בחברת שני טייקונאוטים בחללית שנג’ואו 9 (פירוש השם: “הכלי האלוהי”), דרך סוכנות חלל סינית, ולא דרך הסוכנות הרוסית או הסוכנות האמריקנית..

סוּניטה ויליאַמס

האסטרונאוטית האמריקנית סוניטה ויליאמס השלימה משימה ראשונה על סיפּון תחנת החלל הבין-לאומית בשנת 2007, שאז שברה שלושה שיאים: מספר הימים הגדול ביותר שאישה שהתה בחלל (195), מספר היציאות לחלל הפתוח (“הליכת חלל”) ומשך הזמן הארוך ביותר מחוץ לכלי הטיס (29 שעות ו-17 דקות). בשנת 2012, בגיל 47, שבה ויליאמס לתחנת החלל הבין-לאומית עם דגם משופר של החללית סויוז ל-126 ימים.

קארן נַיבֵּרג

תחנת החלל הבין-לאומית היא מעבֶּדת החלל היקרה והחשובה ביותר. בשנה שעברה פיקדה על התחנה קארן נייברג, אֵם לילד בן שלוש. אִתה בצוות היו עוד שני אסטרונאוטים.

הכתבה פורסמה בגליון ינואר 2015 של כתב העת גליליאו צעיר

רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה

בקרו בעמוד הפייסבוק שלנו