ב-18 בינואר יצרה סוכנות החלל האירופית קשר אחרון עם החללית ונוס אקספרס וגורלה לא נודע מאז. קרוב לוודאי שהיא כבר הותכה על פני השטח של נוגה
לאחר שמונה שנות פעילות במסלול סביב נוגה השלימה ונוס אקספרס סדרה ארוכה של תצפיות ומדידות שתוכננו לה לפני השיגור וכאלה שתוכננו בעבורה במהלך טיסתה עם כל הארכה של המשימה. החללית פעלה בצורה מושלמת. היא שוגרה ב־9 בנובמבר 2005, נכנסה למסלול סביב נוגה ב11 באפריל 2006, תוכננו לה שנתיים של עבודה והיא המשיכה לעבוד עד היום. ב־2014 היא נכנסה לשלב הסופי שלה. מלאי הדלק ההולך ואוזל הביא אותה לסוף דרכה. מסלול הטיסה הרגיל שלה היה 225 – 66,000 ק”מ ומשך כל הקפה 24 שעות. בשלב הסופי הוחלט להנמיך את נקודת ה־pricenter עמוק יותר לתוך האטמוספרה. אמנם היו כניסות ויציאות לנקודה הנמוכה, 165 ק”מ מעל הקרקע, אבל הן היו לפרקי זמן קצרים. מכיוון שהחללית הייתה בסוף דרכה הוחלט להנמיך עוד יותר את ה־pricenter ל־130 ק”מ. הטיסה תוכננה להתבצע בין 18 ליוני 2014 ל־11 באפריל 2014. האפשרויות מטבע הדברים במצב זה הן מצומצמות ביותר והן התמקדו בשדה המגנטי, ברוח השמש ובלחץ האטמוספרי. נקרתה בידי החוקרים הזדמנות לחקור טכניקות חיוניות לבלימה אווירודינמית ( aerobraking ) בעבור תכניות עתידיות (1).
צמצומן של האפשריות בשלב זה של הטיסה נבע משתי סיבות. סיבה אחת היא שתכניות מחקר נקבעות חודשים מראש ובשלב זה של הטיסה לא ניתן לעשות זאת. הסיבה השנייה קשורה למסלול הטיסה. כל מכשירי החללית מצויים בצד אחד של החללית וכיוונוּן מדויק של המכשירים לעבר יעדי תצפית כבר אינו אפשרי. במצב של החללית שבו היא נמצאת בבלימה אווירודינמית, האפשרויות מצומצמות ביותר ושואפות בעצם לאפס. במצב זה מבצעים תצפיות שאינן מחייבות כיוונון מדויק של מכשירי החללית. במילים אחרות, סוחטים מהחללית כל תצפית שניתן לעשות.
הוחלט לבצע תצפיות אלה בבלוקים של יחידות זמן. פחות מארבע שעות ממהלכה של כל הקפה, ניתן לבצע תצפיות ומדידות. אם חלק הזמן של ההקפה לא ניתן לשימוש הוא בבעיה, בין אם מדובר במכשירי המחקר ובין אם מדובר בצוות המפקח על הטיסה. במקרה כזה לא ייעשה שימוש בבלוק הזמן של אותה הקפה. מה שמכביד על המחקר הוא מדפי השמש המשמשים לבלימה האווירודינמית, שהרי החללית נמצאת אז בתוך האטמוספרה ומדפי השמש אינם יכולים לקלוט את מלוא אורה של השמש. החללית פועלת בתנאי אי־ודאות (2).
ב־23 ביוני ה־pricenter הונמך ב־2.8 ק”מ ולמחרת ב־24 ביוני בוצעה הנמכה נוספת. אנשי הפיקוח מסרו שהם נכנסים לשלב חדש לחלוטין כיוון שהם חודרים עמוק יותר לתוך האטמוספרה. זה נעשה בצד היום של כוכב הלכת. שבוע לאחר מכן נכנסים לצד הלילה ומצפים שצפיפות האטמוספרה תרד בצורה משמעותית, אם כי לא יודעים בכמה(3). ב־14 ביולי ה־pricenter הורד מ־130.21 ק”מ ל־129.1 ק”מ. בשלב זה נמדדו השפעות של גרר אטמוספרי ((atmospheric drag על החללית בגבהים נמוכים. ניתן ללמוד איך צפיפות האטמוספירה משתנה בקנה מידה מקומי ובקנה מידה גלובלי (4).
ב־15 ביולי שודרה לחללית סדרה של פקודות לביצוע תמרונים במשך 15 יום שיעלו את הנקודה הנמוכה במסלול ל־460 ק”מ (4) לצורך זה נעשה שימוש ב־5.2 ק”ג דלק (5). ב־26 בנובמבר נמסר כי בין 23 בנובמבר ל־30 בנובמבר מתוכננת סדרה של תמרונים כדי להעלות את ה־pricenter בניסיון לשמור על תפקודה של החללית. הכוונה הייתה לשמור על תפקודה לתוך שנת 2015 (6). ב18 בדצמבר 2014 נמסר כי החללית נשארה ללא דלק ותישרף באטמוספרה בינואר 2015 (7).
ב-18 בינואר נוצר עימה הקשר האחרון וההערכה היא כי תיעלם באטמוספירה במהלך החודשים ינואר-פברואר. כיום אנו בתחילת מרס וככל הנראה ההתרסקות הסופית כבר התרחשה, אך אין דרך לאמת זאת.
מקורות
1. “Venus Express gets ready to take the plunge” 20.5.2014
http://www.spacedaily.com/reports/Venus_Express_Gets_Ready_To_Take_The _Plunge_999.html
2. Daniel- “Science during aerobraking” 18.6.2014
http”//blogs.esa.int/rocketscience/2014/06/18/Science-during-aerobraking/
3. Daniel-” Venus Express enters unknown realm” 23.6.2014
http://blogs.esa.int/rocketscience/2014/06/23/venus-express-enters-unknown -realm
4. ” Venus Express rises again” 14.7.2014
http://www.spacedaily.com/reports/Venus_Express_Rises_Again_999.html
5. “Venus Express : Up above clouds so high” 29.7.2014
http://www.sci.esa.int/venus-express/54411-venus-express-up-above-clouds-so- High
6. “Venus Express will raise orbit and keep going” 26.11.2014
http://blogs.esa.int/rocketscience/2014/11/26/the-little-satellite-that-could-orbit-and-keep-going
7. Stephen Clark – “Europe’s Venus Express rises to its end” 18.12.2014
http://spaceflightnow.com/2014/12/17/europes-venus-express-rises-to-its- end
