מי קולחים יכולים לפתור בעיות רבות בארצנו השחונה, אך גם מעמידים אתגרים בריאותיים וסביבתיים לא פשוטים
מדינת ישראל ממוקמת בחלקה באזור צחיח ובחלקה באזור צחיח למחצה. לשם מילוי צורכי המים של המדינה נדרשים אפוא פתרונות לא שגרתיים. ואכן, במשך השנים נמצאו פתרונות שונים, שאומצו גם על ידי מדינות אחרות בהם התפלת מי הים. התפלה על ידי הקפאה פותחה כבר בשנות ה- 60 בידי אלכסנדר זרחין, ונעשה בה שימוש מוגבל. בשנים האחרונות נכנסה ההתפלה לשימוש בישראל בקנה מידה נרחב עקב פיתוח שיטת האוסמוזה ההפוכה. בה בעת נמשך החיפוש אחר מקורות מים זולים יותר.
כך, למשל, פותחה לאחרונה בארץ מערכת לטיפול ולשימוש חוזר במים אפורים. מים אפורים, כמו מי שטיפת כלים, הם מים שנעשה בהם שימוש ביתי שלא לצרכים סניטריים. אך השימוש במים האלה עדיין אינו מאושר על ידי משרד הבריאות, משום החשש של מגע ביניהם ובין מים ששימשו למטרה סניטרית, כמו מי שטיפת האסלה. “הקואליציה למחזור מים אפורים” מקדמת הצעת חוק שתאפשר להקים מערכת מחזור מים אפורים בבתים חדשים, מה שיביא לחיסכון בכסף ובמים.
לעומת זאת, נעשה בארץ שימוש נרחב במי קולחים ובמים מושבים להשקיה. קולחים הם תוצר של מי ביוב (או שפכים) שעברו סדרת טיפולים כגון סינון וטיפול ביולוגי שבו חיידקים מפרקים את הרכיבים האורגניים של השפכים ומחסלים את מחוללי המחלות המצויים בהם. בתום הטיפול עוברים הקולחים בדיקות איכות לוודא את התאמתם לשימוש המיועד. רוב הקולחים מוחדר דרך שכבות קרקע למאגרי מי תהום ייעודיים. המים הנשאבים מהם, שאיכותם גבוהה, קרויים מים מושבים, והם משמשים בדרך כלל לחקלאות. מדינת ישראל הייתה למובילה עולמית בשימוש חוזר במים ויותר ממחצית מי ההשקיה במדינת ישראל הם מי קולחים או מים מושבים באיכויות שונות.
פעילי איכות הסביבה אמנם תומכים במגמת ההרחבה של השימוש החוזר במים, אבל שימוש כזה כרוך בבעיות ובסיכונים לא מעטים על אף תהליך הטיהור שעברו. לדוגמה, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בארץ ובעולם מצאו במי הקולחים שאריות של תרופות, מוצרי היגיינה וקוסמטיקה ותוצרי פירוק שלהם. משום כך, האיחוד האירופי ממליץ על הגברת המעקב אחר השפעת תערובות שונות של מזהמים על בריאות הציבור. מכיוון שריכוז החומרים האלה, המכונים גם “מזהמים מן הדור החדש”, במי הקולחים נמוך ביותר, היה צורך לפתח שיטות אנליטיות חדשות ורגישות כדי לכמת אותם. במחקר שערך לא מכבר פרופסור דרור אבישר במעבדה להידרוכימיה שבאוניברסיטת תל אביב, אותרו במקורות מים בארץ, המשמשים לשתייה ולהשקיה, שאריות של תרופות ושל מזהמים נוספים שנותרו בקולחים גם לאחר תהליך הטיהור. אבישר טוען שיש צורך בטיפול מיוחד בשפכים של בתי חולים, העשירים בשאריות של תרופות ומוזרמים בדרך כלל למערכת העירונית. מחקרים אחרים הראו שהורמונים המצויים בריכוזים מזעריים בשפכים עלולים לגרום לפגיעה בבעלי חיים שוכני מים, ובהם שינויי מין. כמו כן, מי קולחים מכילים מלחים בריכוזים גבוהים מאלו של מים שפירים. תוספת מלח לקרקע פוגעת בפוריותה, ולכן כשעושים שימוש חקלאי בקולחים יש לאמץ משטרי השקיה המפחיתים או מונעים את נזקי ההמלחה. ככל שיגבר השימוש במים מותפלים (שמליחותם נמוכה), תפחת מליחות הקולחים.
מצד אחר, קולחים מכילים יסודות דשן כמו חנקן, ולכן השימוש בהם להשקיה מפחית את הצורך בדישון, מה שמביא לחיסכון כספי ולהפחתת העומס הסביבתי (הנובע, למשל, מפליטת גזי חממה בתהליך התעשייתי של ייצור הדשן). השימוש במשאב הזה דורש אפוא זהירות, הבנת התועלות והסיכונים הטמונים בשימוש בו ואימוץ ממשק חקלאי התואם את ההשקיה בקולחים.
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
על המחברים
אורי מינגלגרין הוא פרופסור אמריטוס בתחום הכימיה של הקרקע במכון למדעי הקרקע, המים והסביבה במרכז וולקני. כיהן כמדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה. מחקריו מתמקדים בלימוד התנהגות מזהמים במערכות קרקע ומים.
ברכה רגר היא פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו”ר המועצה האקדמית של אורט ישראל. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.
2 תגובות
לדעתי הבעיה העיקרית של מיי הקולחין היא כמות המלחים הגבוהה- סכנה של המלחת הקרקע, ומידבור.לכן יש להתפיל גם מים מושבים.רכז ההתפלה יכול להיות מנוצל לתעשית הכימיכלים והדשנים
שלום, אני רוצה לציין שמים אפורים אינם כמצוין בדוגמה המובאת במאמר, “מי שטיפת כלים”. הקואליציה למיחזור מים אפורים, שבשמה אני פועלת, אינה כוללת בהגדרת מים אפורים את שפכי המטבח, אלא רק את שפכי חדר האמבטיה ומכונת הכביסה, שבהם ריכוז האורגנים נמוך יותר.