פרס אמר את הדברים למדעני העתיד באירוע נעילת יום המדע הישראלי באוניברסיטה העברית * שר החינוך שי פירון התארח בטכניון
נשיא המדינה שמעון פרס נעל הערב (שלישי) את אירועי יום המדע הישראלי בנאום בפני מאות סטודנטים , חוקרי מוח ואנשי אקדמיה באירוע בסימן חקר המוח שהתקיים באוניברסיטה העברית, בו התווה את הדרך למדעני העתיד של ישראל. הנשיא הדגיש כי חקר המוח הינו התחום המרכזי שהולך לעמוד על סדר היום העולמי ואמר: “בישראל נמצאים מדענים וחוקרים מוכשרים ביותר. ישראל היא כבר מעצמה עולמית בחקר המוח ועליכם האתגר להמשיך ולהצטיין”.
הנשיא הדגיש את חשיבות ההשקעה במדע בישראל ואמר: “אנו יכולים לקחת דוגמא מההצלחה האדירה שהייתה למדינת ישראל עם הננו-טכנולוגיה- כל שקל שהשקיעה מדינת ישראל במחקר ובפיתוח הננוטכנולוגיה חזר פי כמה. כעת תורה של מהפכת המוח הישראלית. גם האיחוד האירופי וארצות הברית מבינים זאת ומשקיעים מיליארדים בחקר המוח. מדינת ישראל אולי קטנה במשאבים אך גדולה בכישרון- אנו מצטיינים בחקר המוח ובמערכת היחסים בין המוח לבין המחשב. חוכמת האדם בשילוב דייקנות ומהירות המוח יכולה להציל חיים ולרפא חולים, אני מאמין כי אם נשקיע בחקר המוח תוך עשר שנים נחיה בעולם אחר לחלוטין”.
שר החינוך ביום המדע בטכניון: “המקצועות הקלאסיים הם הבסיס לכל פיתוח, יוזמה וחדשנות – יש להחזיר אותם למרכז בתי הספר”
שר החינוך, הרב שי פירון, התארח היום (26.3.14) בטכניון באירוע מיוחד לרגל יום המדע הישראלי. האירוע התקיים ביוזמת משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ומטרתו לקרב את הקהל הרחב למדע, לעורר מודעות להישגי המדע והמדענים בישראל ולעודד חינוך למדעים.
“חשוב לעורר את המודעות למדע ולייצר מחויבות לערכים שהוא מייצג” אמר השר פירון. “מדינת ישראל לא תוכל להתמודד אסטרטגית עם המציאות שמסביבה ועם החסרונות העצומים שיש לה במשאבי טבע, אם לא תחזק את תחום המדע באופן מובהק ותהפוך את היתרון שלנו בזירה הבינלאומית, ליתרון שמונע מכוחה של מצוינות אנושית.”
שר החינוך הוסיף “אנחנו חייבים להחזיר את המדעים הקלאסיים לבתי הספר. הם הבסיס לכל פיתוח יוזמה וחדשנות והם הבסיס הגדול ביותר ללמידה משמעותית ולהעצמה של התלמיד”.
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר כי “דווקא בימים של חרמות אקדמיים על מוסדות ישראליים, הטכניון מרחיב את שיתופי הפעולה האקדמיים עם אוניברסיטאות בעולם. מרכז המחקר ההנדסי יישומי שהקמנו בניו יורק עם אוניברסיטת קורנל, קורם עור וגידים וסטודנטים ראשונים כבר לומדים בו. לאחרונה קיבל הטכניון תרומה חסרת תקדים, ואנחנו מקימים סניף של הטכניון שיפרוץ את הדרך לסין. השבוע נערך בטכניון כנס ישראלי-בריטי בנושא רפואה, בשבוע שעבר נערך כנס בשיתוף פעולה עם קנדה. יש היום בטכניון יותר פנים חדשות ויותר שפות נשמעות בו.”
“זהו יום חג עבורי,” אמר ראש העיר חיפה יונה יהב, “יש להנגיש את המדע על מנת שכל אדם יוכל לקחת בו חלק. חיפה היא העיר עם מספר זוכי פרס נובל הרב ביותר בישראל. אנו משקיעים משאבים רבים בהחזרת הלימוד הטכנולוגי לחיפה ואני שמח שהטכניון לוקח חלק במאמצים אלה.”
במהלך האירוע הציגו חוקרי הטכניון את מחקריהם:
פרופסור דני בן שחר, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים דיבר על אי ראציונליות בקבלת-החלטות ובחן האם ניתן לייעל את הפרטת הדיור הציבורי בישראל. לדבריו, ניתן להגדיל במידה ניכרת את הכנסות המדינה ממכירת הדירות לדיירים בדיור הציבורי ולקצר את משך הזמן למכירתן.
דר’ מירב אהרון, מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים טענה בהרצאתה כי יוקר הדיור משמש מנגנון מרכזי של הבחנה והיפרדות מן המעמדות הנמוכים. בחברה מגוונת ומרובת מתחים שואפות קבוצות ברות מוביליות חברתית, להבחין עצמן מההמון ולגדל את ילדיהן בקרב מי שהם תופסים כדומים להן. בתנאים אלה פעולה בתוך כללי המשחק של “השוק” נדונה לכישלון.
פרופסור אילת טל, מהפקולטה להנדסת חשמל הציגה טכנולוגיה חדשה שתוביל את הארכיאולוגיה למאה ה-21. לדבריה, הגרפיקה הממוחשבת מציעה פתרון מפתיע לאתגרי הארכיאולוגים, ומאפשרת לא רק תצוגה, אלא גם תיעוד, ניתוח, ושחזור ממצאים. בעזרת פיתוחים חדשים, ניתן כיום לצפות במודלים תלת ממדיים של כלים שלמים אף שרק חלקים קטנים מהם נתגלו, לשחזר חריטות והדפסים שנשחקו, לחשוף מאפיינים מעניינים, ולמצוא קשרים לממצאים אחרים.
פרופסור אבישי מנדלבאום, מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול הרצה על מערכות שירות, כגון: בתי חולים, מוקדי שירות טלפוניים, שירותים מקוונים ועוד, תוך התמקדות על מדדי שירות תפעוליים, כמו משך ההמתנה בחדר מיון או רמת התעסוקה של מוקדן טלפוני, והקפדה על הקשר עם מדדים קליניים או כלכליים.
פרופסור אורי לזמס, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, טען בהרצאתו כי מזון מעובד הוא חלק ממציאות חיינו במאה ה-21. וכי לא נראה פתרון אלטרנטיבי אמיתי שיאפשר לספק את צורכי המין האנושי בלי מזון מעובד. פרופסור לזמס הציג בהרצאתו מערכת הדמיה לעיכול האנושי שפיתח במעבדתו וטען כי בעתיד יותאמו ייצור ועיבוד המזון לכל אדם, ולא רחוק היום בו נוכל לקבל תזונה מותאמת אישית.
את האירוע בטכניון חתם חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011, פרופסור דן שכטמן, בהרצאה על “מדע, אמנות ואיכות החיים. “המדע נותן לנו חיים מודרניים ומאריך את תוחלת חיינו,” אמר פרופסור שכטמן. “האמנות מוסיפה איכות לחיינו.” הוא הציג את עבודתו של ליאונרדו דה וינצ’י ששיפר את האמנות שיצר באמצעות המדע ומחקריו בתחומים השונים.
שרי המדע של ישראל ובריטניה סיכמו היום על הגדלת תקציב שיתוף הפעולה המדעי
שר המדע, יעקב פרי, קיבל היום את פניו של שר המדע הבריטי דיוויד ווילטס, אשר מבקר בישראל לקראת יום המדע הישראלי שייערך ביום רביעי הקרוב. במסגרת ביקורו – סיכמו השניים על תוספת של כ-5.6 מיליון שקל לתקציב שיתוף הפעולה המדעי בין ישראל ובריטניה.
במהלך ביקורו של שר המדע הבריטי, דייוויד ווילטס (David Willets), סוכם על הגדלת תקציב BIRAX ((British-Israeli Research and Academic Research ב1,000,000 ליש”ט לתקופה של 3 שנים (500,000 ליש”ט כל צד).
השר פרי בירך על ההחלטה להגדיל את התקציב ואמר כי “הסביבה האקדמית באירופה הפכה לסביבה פוליטית- הגדלת תקציב שיתוף הפעולה היא התשובה ההולמת ביותר של ממשלת בריטניה לקריאות להחרים את ישראל”
בצד הבריטי משתתפים בהגדלת התקציב משרד האוניברסיטאות והמחקר והמועצה הבריטית, ובצד הישראלי – משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. ההגדלה המשמעותית של התקציב תאפשר מימון מספר גדול יותר של מחקרים והרחבת תחומי המחקר.
(BIRAX (British-Israeli Research and Academic Researchׁ
BIRAX הוקמה כתכנית לשיתוף פעולה מדעי, הכוללת אפשרויות של מחקרים משותפים ושל מפגשים בין מדענים ישראלים ובריטים לשם קידום קשרי המדע בין שתי המדינות.
מאז 2011 אושרו במסגרת תכנית BIRAX שמונה משותפים בתקציב כולל של מעל 17,000,000 ש”ח וכן מלגות לתקופות קצרות למדענים צעירים.
