ידענים: מדע ופוליטיקה

מאת 9 באפריל 2012 7 תגובות

האם מסחר בפטנטים בנפרד מיישומם הוא טרוליות או עסק לגיטימי? פרק מתוך ספרה החדש של עו"ד נעמי אסיא "על פטנטים, מלאכים וטרולים"

עו"ד נעמי אסיא. צילום באדיבותה

עו"ד נעמי אסיא. צילום באדיבותה

מאת: עו"ד נעמי אסיא*

אפשר לראות את "טרול הפטנטים" כמין אוליגרך מבוגר ועשיר המתחתן עם נערה יפה מאד, צעירה ממנו בדור או בשניים. האם הוא ערפד הנצמד לעלומיה של בתולה? או שמא אביר המציל נסיכה מחיי עוני ודלות? האם הטרול, אותו רוכש/קונה/אוגר פטנטים חדשים, הוא ערפד המוצץ את דם הממציא? אחד שבעברית ניתן לכנותו "עלוקת פטנטים", או שמא, כמו שהמשבחים מתארים, האם זהו אביר עטור בשריון נוצץ המציל את הממציא משיני המצוקה ומאפשר לו להמשיך ליצור בביטחון?

כל זה שייך לתפיסת העולם החדשה המפרידה בין הפטנט למוצר, בין הרעיון ליישום…הפטנט ניצב בפני עצמו, כמטבע עובר לסוחר.
לעיתים הפטנט מתואר כ"כביש אגרה המאפשר לממציא לנוע במהירות וביעילות, תמורת תשלום, אל היעד הנכסף".

העידן החדש של הפטנטים
בראשית העידן החדש הזה של הפטנטים, בתוך גל המשפטים והתביעות נגד ההפרה, יחד עם ההון העצום הנדרש לכל הפרוצדורות האלו, טבע עורך דין אמריקאי בשם פיטר דטקינג את המושג "טרול פטנטים".

דטקינג היה מנהל מחלקת רישום פטנטים בחברת אינטל בעת שהחברה הותקפה, בראשית העשור הראשון של המאה העשרים ואחת, על ידי צונאמי של תביעות על הפרות פטנטים.
המושג טרול פטנטים נתפס כשלילי ומבזה ועורך דין אחר בשם רימונד נירו משיקגו הגיש תביעה משפטית נגד דטקינג בשל הטבעת סטיגמה של מנצלים על קבוצה שלמה של חברות ועורכי דין העוסקים בתחום זה.
טרול, על פי ההגדרה של דטקינג, הוא מי שעושה הון מפטנט על ידי הגשת תביעות בגין הפרה. הוא רוכש פטנט שלא למטרות ייצור ויישום ו'אורב' לחברה או עדיף מספר חברות שיפרו את הפטנט ומטריית הגנתו. אז הוא מסתער מן המארב ותובע את החברה/חברות בסכומי עתק בגין הפרה.
הסטטיסטיקה היבשה מראה כי בשנים 2004-2009 עלה בארה"ב מספר התביעות בגין הפרת פטנטים ב-70%. תביעות פטנטים הן 'עסק' במחוז מרשל במזרח טקסס. בית-המשפט שם התמחה בתחום ויש אלפי תיקים פעילים.

לדעתי, לאור ההתפתחויות בתחום, אני מאמינה כי המושג השלילי מטעה.
רבים טוענים כי מי שהופך את הפטנט לסוג של סחורה עתידית, מבצע פעולה לגיטימית וחיונית.

טרולים או תחום עסקי חדש?
נתן מירוולד ((Nathan Myhrvold אשר בעבר כיהן כטכנולוג הראשי של מיקרוסופט, הוא מייסד ונשיא איי. וי., "אינטלקצ'ואל ונצ'ארס" [[Intellectual Ventures- חברה המתמחה ברכישת פטנטים.
בכתב העת העסקי של הרווארד פרסם מירוולד מאמר בשם "לממן את אאוריקה". הוא מגיש שם כתב הגנה תקיף על התעשייה החדשה אשר מממנת ממציאים.
עד עתה, רכשה חברת איי. וי. כ-30 אלף פטנטים והיא מעסיקה כ-650 עובדים. גופים עסקיים מובילים כמו: גוגל, מייקרוסופט, סוני, אינטל עצמה, נוקיה, אפל, אי ביי, ואף קרנות פנסיה גדולות השקיעו סכומי עתק בחברה זו. לאותם גופים משקיעים ניתנת גישה למאגר הפטנטים העצום של איי.וי. כדי להגן על עצמם מפני תביעה אפשרית בגין הפרת פטנט.

את כתב ההגנה שלו פותח מירוולד כך: "חברתי נתפסת באופן מוטעה. תוארנו כטרולים. אך כל מה שאומרים עלינו כיום, כבר אמרו בשנות ה-70 על תעשייה חדשה אז בתחום הקניין הרוחני, תעשיית התוכנה. שלושה עשורים מאז, הפכה אותה תעשייה שתוארה כלא בטוחה, רעועה וכיוצא בזה, לאחת התעשיות הרווחיות ביותר בהיסטוריה האנושית. כשם שלפני 30 שנים הפרידו את התוכנה מהחומרה והתוכנה הפכה לתעשייה בפני עצמה, כך היום עסק ההמצאות יעבוד טוב יותר אם יופרד מהייצור ויתפתח בעזרת שוק ההון".
הוא ממשיך וטוען: "יש השואלים כיום מה ההבדל בין טרול לבין באפט? שניהם דגים במים עכורים כדי לדוג אוצר. מה ההבדל בין השקעה בפטנטים שטרם מומשו לבין השקעות באפט בנדל"ן?" בשצף קצף מפריך מירוולד את האשמות המוטחות בו ובמסחר הפטנטים החדש.

רוכשי הפטנטים הסדרתיים שזכו לשם רע בקרב הציבור, מתקבלים היום אחרת עקב תפיסה חדשה של 'מוצר' הפטנט – תפיסה אשר הולכת ורווחת בארה"ב. השינוי התפיסתי בא הודות לאנשים כמו מירוולד וחברות רווחיות מאד כמו אר. פי. אקס. (RPX Corp) אשר לאחרונה הונפקה בבורסה האמריקאית. ארה"ב היא מולדת הטרולים, אין להם כיום טריטוריה אחרת ועם הצלחה קשה להתווכח…

ערך הפטנט הוא ערך בפני עצמו
הפטנט זוכה לעדנה כערך בפני עצמו, במנותק מן המימוש. אולי בזה תמצא התשובה ללא מעט קושיות שהועלו בספר זה: לקשיים במימוש, בהקמת צוות, בהגנה על פטנט בהעדר אמצעים, בסיכוי הקלוש של ממציא בודד לאתר מיישם/יזם מתאים/צוות/חברה יעילה ועוד. יתכן כי אלו שכונו בעבר טרולים מעודדים את הממציא ואת יכולת ההמצאה בהורידם מעל גבו את עול ההוכחה.

בשנים האחרונות מכרתי פטנטים ישראלים בסכומים הנעים בין מאה אלף דולר לשלושה מיליון דולר לפטנט. בשנת 2008 נמכרה חברת אקס. איי. וי. הישראלית העוסקת באחסון מידע לחברת יבמ העולמית בכ-300 מיליון דולר. אקס. אי. וי. נוסדה במשרד שלי על ידי בוגרי מחזור 14 של תכנית "תלפיות", ובעת מכירתה היו באמתחתה כ-70 בקשות פטנטים אשר הוגשו במשך חמש שנים מאז היווסדה.
לתיק הפטנטים של החברה הצעירה היה משקל נכבד לצורך שקלול שווי החברה.

גם המתנגד החריף לטרולים, דטקינג, מיתן, עם הזמן, את דעותיו מאז הקרב באינטל. הוא מדבר עכשיו על פטנטים כגשרים או ככבישי אגרה שמובילים לא רק לרווחיות, אלא גם לריבוי הזדמנויות עבור חברות, מכל גודל, ואף עבור ממציאים בודדים.

מומחה אחר בתחום, ברוס ברמן, נשיא גוף הייעוץ העסקי ברודי- ברמן בניו יורק, אדם המרבה לעבוד עם ממציאים, יוצא כיום נגד מיתוסים שצמחו במשך שנים רבות סביב הפטנטים. בספרו: "לגרום לחדשנות להשתלם" הוא מפריך את המיתוס הראשון כי פטנט צריך להתממש בהמצאה. לא נכון. פטנט יכול להתקיים בלי להתממש ולהיות בעל ערך מסחרי בפני עצמו. אפשר למנף אותו ולהשתמש בו כמו בכל סחורה עתידית או נדל"ן.

מיתוס אחר אומר שלא נחמד לתבוע על הפרת פטנט.
לא נכון. עצם הפטנט זה רישיון לתבוע על הפרתו. הוא מדבר על הפטנט והמוצר שמתקיימים בשני מסלולים נפרדים. פטנט חזק לא בהכרח משיג מוצר מוצלח. הצלחת המוצר תלויה לא פחות בדרישות השוק וביתרון היחסי שלו.
רישוי פטנט, אומר ברמן, הוא מו"מ עם המדינה שמעניקה לממציא עשרים שנות הגנה כדי שיגלה את המצאתו כך שיוכלו ליישמה.

יצירת שוק וגיוס הון למימוש ההמצאות

מירוולד מאיי. וי. טוען כי העולם זקוק כיום לקרנות הון –המצאות, כמו שהסטארט-אפים זכו לקרנות הון הסיכון שלהם כדי להתפתח.
"יש אי הבנה עמוקה לגבינו, כאילו אנו טרולים מזיקים שמנסים לנצל חברות חפות מפשע, אבל האמת היא שאנו יוצרים שוק והון פרטי עבור ההמצאות". הפטנט נפרד מהמוצר, כפי שהתוכנה נפרדה בשנות ה-70 מהמחשב.
בארה"ב של היום סחר הפטנטים, הנפרדים ממוצרים, מקיים תזרים עסקאות הולך וגדל. חברת מייקרוסופט, למשל, רושמת כשלושת אלפים פטנטים בשנה. היא עצמה גם מוכרת רישיונות לגופים אחרים.
י. ב. מ. רושמת כחמשת אלפים פטנטים בשנה. מכירות הפטנטים של החברה מהווה כרבע מן ההכנסה השנתית שלה, רווח שהוא כמעט נקי מהוצאות.

לעיתים מוכרות חברות עסקיות חבילת פטנטים בתחום מסוים – שוויה של כל החבילה יחד מכניס לחברה יותר מסך כל מרכיביה בנפרד.

זה הוא עולם חדש שבו מוצג הפטנט חשוף כמו יצירת אמנות במוזיאון: אדם יכול לקבל השראה ליצירת יש מאין, או לנסות לרכוש פטנט שיאפשר לו לממש את חזונו או לרכוש פטנטים כדי להמשיך בפעילותו הנוכחית…
חברת נורטל העמידה למכירה פומבית 6000 פטנטים. את ארסנל הפטנטים רכש איגוד של כמה חברות, ביניהן אפל ומייקרוסופט, תמורת 4.5 מיליארד דולר. לאחרונה גוגל רכשה ב-12.5 מיליון דולר את תיק הפטנטים של מוטורולה מובייליטי. למוטורולה יש מאגר פטנטים בין הגדולים בעולם ואילו לגוגל הצעירה אין מאגר נכבד. גוגל מתמודדת מול מספר חזיתות משפטיות, בעיקר על רקע מערכת ההפעלה אנדרואיד. נראה כי סכומים אלו יתווספו למוצרים הקיימים, ולאו דווקא לבניית מוצרים חדשים.

* עו"ד נעמי אסיא היא בעלת משרד עורכי הדין, עורכי הפטנטים ונוטריונים נעמי אסיא וות'. הקטע האמור הוא פרק 9 מתוך ספרה החדש (2012) "על פטנטים, מלאכים וטרולים" .

לרכישת הספר בגרסה אלקטרונית באתר מנדלי

7 תגובות ל “טרולים, ערפדים או האביר המושיע”

  1. האני האחר

    פטנטים זה רעה חולה.
    במקום להגן ולעודד יצירתיות הם חוסמים אותה לחלוטין.

    מספיק נכתב על זה בתגובות למעלה ובפירוט רב.

    למי שחושב על רישום פטנט כדרך להגן על ההמצאה שלו – המלצה שלי (מנסיון) – שכח מזה. תשקיע את הכסף בפיתוח המוצר. אם המוצר טוב – הוא ימכר גם אם יש לו מתחרים.

    חברת BIC הצרפתית בעלי הפטנט על עט כדורי ומצית (כמו אלה שקונים בכמה שקלים בפיצוציות) מעולם לא תבעו אף מתחרה על הפרת זכויות יוצרים. הם עדיין מרוויחים 4 מליארד דולר (יורו?) בשנה למרות שהשוק מוצף בעטים ומציתים מייצור סיני ואחר שהם זולים בהרבה.
    הם הגדירו עלות מול איכות כנכס אסטרטגי וכך הם עושים את הכסף – התמורה האיכותית ביותר במחיר המשתלם ביותר (לא הזול ביותר). זו האסטרטגיה הנכונה בעיני.

    רישום פטנט לא יגן עליך. מה שמשחק כאן זה כסף וכוח. אם אתה מתמודד מול חברה גדולה יותר, לעולם תפסיד – ראה מקרה אפיליידי.

  2. צפריר כהן

    אפשר להסתכל על טרולי פטנטים כבעיה הרצינית. הם בעיה מבחינת החברות הגדולות.

    לחילופין אפשר להגיד שהבעיה היא עורכי הדין (עורכי פטנטים וכל השאר) שמרוויחים כאן על הגב של כולם. לדוגמה, ביל גייטס הוא כידוע בן של עורך־דין מתחומים קרובים. אז מה הפלא שמיקרוסופט היא מהתומכות הגדולות בפטנטים ומהמרוויחות הגדולות מהתחום (מיקרוסופט מרוויחה יותר מרשיונות על פטנטים מטלפונים סלולריים שמריצים מערכות הפעלה אחרות מאשר ממכירת רשיונות למערכות הפעלה סלולריות. בכיוון להיות טרול). אבל זו תהיה חשיבה פשטנית. שהרי ב־1994 מיקרוסופט עוד התנגדה לפטנטים על תוכנה.

    הפטנטים בתחום המחשוב מועילים לחברות הגדולות ופוגעים באופן כללי בכולם.

    "פטנט" היא מילה שמשמעה "גלוי". הממציא מסכים לגלות את הסכמתו. המדינה רוצה לעודד ממציאים לגלות את סודותיהם ולא להשאיר אותם סודיים, ולכן היא גומלת לממציא בכך שיש לו פרק זמן שבו יש לו מונופול על ניצול ההמצאה. בפרק זמן זה הוא אמור לבסס את יתרונו בשוק.

    בתחומים מסויימים זה עובד, פחות או יותר. לדוגמה: בתחום התרופות. פיתוח תרופה חדשה עולה הרבה כסף וכלל לא ברור אם יש דרכים יעילות אחרות לממן פיתוח תרופות (לפחות באותה הכמות).

    בעולם התוכנה נראה שהדבר שונה. מישהו בדק לא מזמן את התביעות על פטנטים בארה"ב. מסתבר שתביעות על הפרות פטנטים בתחום התרופות הן, ברוב המקרים, על שימוש בידע מתוך פטנטים רשומים. לעומת זאת בתחום המחשבים מדובר ברוב המקרים על המצאה במקביל ללא שימוש בידע שרשום בפטנט (מי בכלל טורח להסתכל על פטנטים, עםהתאור העמום שבהם?).

    זה מזכיר קצת את סיפור המצאת הטלפון: אלכסנדר בל ואלישע גרי המציאו שניהם בערך במקביל את הטלפון. הלשוות הרעות מספרות אפילו שבל העתיק חלקים מהתכנון של גריי. אבל לבל היו עורכי דין טובים יותר והוא קיבל את הפטנט. בעולם המחשבים הדבר הזה נפוץ מאוד, בין השאר מכיוון שהרוב המוחלט של הפטנטים אינם כה חדשניים: כשהרבה אנשים במקומות שונים צריכים לפתור את אותה הבעיה. חלק מהם מצליחים.לפתור אותה באותה צורה.

    רישום פטנט הוא עסק יקר. עבור אדם פרטי או חברה קטנה זה תענוג מאוד יקר. לחברה גדולה יש ממילא מחלקה משפטית. רישום פטנטים הוא חלק מתפקידה. התפקיד הבסיסי של פטנטים הוא במשא ומתן עם חברות אחרות: אפשר לסחוט בעזרתם כספים מחברות אחרות, וצריכים אותם כדי להתגונן מסחיטות נגדיוות. מכיוון שלחברות קטנות אין (או אין כמעט) פטנטים, הן נמצאות במצב הרבה יותר לחיץ בגלל הפטנטים ולכן הפטנטים מהווים חסם כניסה לחברות קטנות.

    מכאן ברור למה טרולי פטנטים הם מטרד: החברות הגדולות לא יכולות לתבוע אותם בחזרה. הם תוהעים בעיקר חברות גדולות (תובעים את מי שיש לו מספיק כסף לשלם. לחברות הגדולות יש אפשרות לשלם הרבה יותר. טפיל מוצלח יעדיף לא להרוג את הנשא). לכן החברות הגדולות עושות מהם הרבה רעש.

    אבל בסיכומו של דבר מדובר על מס רציני שמושת על כולנו. בצורה עקיפה, אבל כולנו משלמים. אם עו"ד אסיא רוצה לחשוב איך מספסרים בחלק מתוצרי המס הזה (אחרי שהורדנו את התקורה של שכבות רבות של מתווכים – היא לא סיפרה כמה עולה ליבמ לרשום 5000 פטנטים בשנה. היא לא סיפרה גם שרוב הפטנטים שמסתובבים בשוק מגיעים מחברות שפשטו את הרגל. היא לא סיפרה שגוגל רכשו את כל חברת מוטורולה מוביליטי, גם אם תיק הפטנטים היה חלק חשוב בחברה. והחברה הזו היא חברת בת נפרדת. לדוגמה: גוגל שילמה דמי חסות לחברה של נתן מירוולד, אבל מוטורולה מוביליטי נתבעה על ידו), זה בסדר. אבל אל נא תטעו לחשוב על פטנטים כעל השקעה.

    ועוד מילה קטנה לסיום: לא ברור לי מה מאמר כזה עושה באתר הידען. אני מקווה שלא מדובר על תוכן פרסומי.

  3. תומר

    נעמי תודה, אני משער שאת צודקת. האם במידה ומשרד עורכי פטנטים מבצע עבורי חיפוש במאגרים ואומר לי שהפטנט לא רשום עדיין, ומיד אני מתחיל לייצר את המוצר ולשווק אותו, זה נותן לי חסיון מפני תביעות של אנשים שעלולים לטעון שהתהליך בעזרתו יצרתי את המוצר הוא פטנט רשום שלהם?

    (השאלה מתייחסת למצב בו משרד פטנטים מבצע עבורי חיפוש אך אינני רושם פטנט על התהליך על מנת שלא לחשוף אותו ולמנוע העתקות במקומות שונים בעולם, אין לי מספיק כסף לרישום הפטנט בכל המדינות, ומספיק שארשום את הפטנט במדינה אחת וכבר חשפתי את פרטי התהליך עבור כל אדם שירצה להעתיק אותו במדינה אחרת, מכך אני רוצה להמנע).

  4. צפריר כהן

    נתחיל בהערה קטנה: פיטר דקטינג לא סתם "שינה את דעתו יותר מאוחר". הוא הקים חברה ביחד עם נתן מירוולד ועוד שני שותפים עוד באותה שנה שבה הוא טבע את המונח (2001).
    למי שעדיין לא קרא / ראה, מומלץ מאוד: כתבה של הרדיו הציבורי בארה"ב משנת 2009:
    http://www.npr.org/blogs/money/2011/07/26/138576167/when-patents-attack
    או תרגומה לעברית:
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3532703,00.html

    מירוולד מנסה לבנות לעצמו תדמית של ממציא. לחברה יש מעבדת מחקר רצינית לכאורה (שלא הוציאה שום דבר מועיל. הוא הוציא ספר בישול טרחני. אבל את כספו הוא מרוויח מניצול פטנטים ישנים.

    אבל זה רק החלק הקטן של הבעיה. פטנטים נועדו לקידום הידע המדעי, והם פשוט לא עושים את זה. אין לי כרגע זמן לפרט יותר מדי, ולכן רק אספק אנקדוה משעשעת (או שלא):
    http://ploum.net/post/working-with-patents

  5. נעמי

    עורכי פטנטים מחויבים לחיסיון כמו עורכי דין

    גם מרופא לא תדרוש הצהרה שלא יפגע בך

  6. תומר

    יש לי שתי שאלות אשמח אם מישהו יוכל לענות:

    1. ״רישוי פטנט, אומר ברמן, הוא מו"מ עם המדינה שמעניקה לממציא עשרים שנות הגנה כדי שיגלה את המצאתו כך שיוכלו ליישמה״.

    מה זאת אומרת ״כדי שיגלה את המצאתו״ ? האם עצם רישום הפטנט לא חושף כבר את כל פרטי הפטנט לעיני כל ?

    2. נגיד שיש לי רעיון יחודי לתהליך כלשהו שאני רוצה ליצור בעזרתו מוצר אך בלי לחשוף את התהליך עצמו אלא רק את המוצר הסופי שאותו אמכור, איך אני יכול לדעת מראש אם הרעיון שבו השתמשתי לבניית המוצר לא מוגן ע״י פטנט? נכון שאני יכול לפנות למשרד פטנטים שיבצע עבורי חיפוש במאגר הפטנטים ויגיד לי אם כבר נרשם פטנט על הרעיון שלי, אבל בכך בעצם אחשוף את הרעיון לפחות לאנשי המשרד ואני ממש לא מעוניין בזה…. האם יש איזה פתרון לדילמה ?

    תודה מראש לעונים.

  7. רוביק

    הביקורת על פטנטי הטרולים לא קשורה רק למסחר בחבילות של פטנטים למטרות תביעה עתידית, אלא גם לכך שבתעשיית התוכנה קל מאד לרשום פטנטים על רעיונות מופשטים לחלוטין וטריוויאלים לעיתים, ללא קשר לאופן המימוש הטכני שלהם. למשל יש פטנטים על תפריט שנפתח כשסמן העכבר עובר מעל טקסט מסוים. במצב כזה רבים טוענים שתחרות אינה אפשרית, כי מתחרים שיוצרים מוצרים דומים נחסמים על ידי תביעות. חברות הענק, אפל, גוגל, סמסונג ואחרות משקיעות הון עתק בהליכים משפטיים בשביל לתבוע אחת את רעותה ולקנות פטנטים שישמשו כאיום עתידי. במקום לעודד יצירתיות והמצאות, חוקי הפטנטים מעכבים אותם, ומפנים את המשאבים לגדודים של עורכי דין.

הוספת תגובה

  • (will not be published)