בשנה הבאה נאס”א תשגר למאדים את הנחתת אינסייט (InSight), ומזמינה אתכם לצרף את שמכם למיקרו-שבב שישוגר עם הגשושית.
נאס”א תשגר במאי 2018 את רכב המאדים הבא שלה, נחתת המכונה אינסייט (InSight – “תובנה”, ראשי תיבות מסובכים למדי של Interior Exploration Using Seismic Investigations, Geodesy and Heat Transport). לקראת השיגור, סוכנות החלל מזמינה את הקהל הרחב, מכל רחבי העולם, להוסיף את שמם למיקרו-שבב שישוגר ביחד עם הנחתת.
ההרשמה תהייה פתוחה עד 1 בנובמבר 2017, וניתן לעשותה בקישור הזה: https://mars.nasa.gov/syn/insight
אמנם אין לצירוף השם משמעות אמיתית, אך זהו ניסיון נחמד של סוכנות החלל לשתף את הקהל הרחב עם משימה שיעדיה המדעיים עשויים להיות “יבשים” לעיתים.
מדובר במיקרו-שבב שני שיצורף לחללית, אחרי שהסוכנות עשתה קמפיין זהה ב-2015, לפני ששיגורה נדחה בשנתיים. לפי נאס”א, במהלך הקמפיין הקודם צירפו את שמם 827,000 איש. לפי נתוני הנרשמים בקמפיין (הקודם והנוכחי), עיקרם מגיע מארצות הברית (כ-300 אלף), כשמאחוריה ברשימה נמצאות הודו עם 65 אלף נרשמים ובריטניה עם 53 אלף. ישראל הקטנה נמצאת הרחק מאחור, עם כ-1,300 איש שנרשמו ממנה.
כאמור, המשימה שתוכננה במקור להיות משוגרת ב-2016, נדחתה בשנתיים בעקבות תקלה שארעה במיכל הוואקום של הסייסמוגרף של הנחתת, המכשיר המדעי הראשי שלה. מיכל הוואקום אמור להגן על הסייסמוגרף בתנאים הקשים על פני מאדים, אך בחודשים שלפני יעד השיגור הראשוני התגלו ממנו דליפות חוזרות ונשנות, באופן שעשוי היה לפגוע באמינות המדידות של הסייסמוגרף.
מי שהיה אחראי על הסייסמוגרף הייתה סוכנות החלל הצרפתית, שמשתפת פעולה עם נאס”א במשימה. עקב הדליפות, שתי סוכניות החלל החליטו לדחות את שיגור המשימה לחלון השיגור הבא למאדים, שחל בערך כל שנתיים.
בתקופה זו עמלו מהנדסי המשימה על תיקון התקלה, כאשר נאס”א לקחה על עצמה את האחריות על עיצוב מחדש של מיכל הוואקום. “תיקנו את הבעיה שהייתה לנו לפני שנתיים, ואנחנו מתכוננים בלהיטות לשיגור”, אמר מנהל הפרויקט טום הופמן מהמעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס”א.
השיגור יתבצע על גבי משגר אטלס 5, בחלון שיגור בן חמישה שבועות שיפתח ב-5 במאי 2018.
המטרה: חקר מעמקי מאדים
אינסייט תהייה זהה בעיצובה לנחתת “פיניקס” ששוגרה למאדים בשנת 2008. עם ההגעה למאדים היא תשתמש במגן חום, במצנח ובסופו של דבר במנועים רקטיים על מנת לבצע נחיתה רכה על הקרקע, באזור קו המשווה של מאדים. כמו לפיניקס, שני לוחות סולאריים מעוגלים יספקו את תצרוכת החשמל של הנחתת, והם יפרסו כמניפה לאחר הנחיתה.
היעד המרכזי של המשימה יהיה לחקור את מבנהו הפנימי של מאדים, משימה ראשונה מסוגה על כוכב הלכת האדום. חוקרי המשימה מקווים שהמבנה הפנימי של מאדים יסייע להם להבין טוב יותר את התהליכים הראשוניים שעיצבו את כלל כוכבי הלכת הסלעיים (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים). לפי אתר המשימה, “מאדים גדול מספיק כדי שיעבור את התהליכים הראשוניים של חימום פנימי ודיפרנציאציה (ההפרדה בין הקרום, המעטפת והליבה של כוכב הלכת) שעיצבו את כוכבי הלכת הארציים, אבל קטן מספיק כדי לשמר את החותמת של תהליכים אלו במשך 4 מיליארד שנים”. זאת בניגוד, למשל, לכדור הארץ, שבו תהליכים כמו טקטוניקת הלוחות לא השאירו סימנים לאותם תהליכים קדמונים.
“מכיוון שפנים מאדים לא עבר ערבול כמו בכדור הארץ במרוצת שלושת מיליארדי השנים האחרונות, סביר שמאדים משמר הרבה יותר טוב מכדור הארץ עדויות לגבי כוכבי הלכת הסלעיים בצעירותם”, הסביר החוקר הראשי של המשימה ברוס בנרדט, מהמעבדה להנעה סילונית של נאס”א.
הגלים הסייסמיים שימדוד מכשיר הסייסמוגרף יאפשרו לחקור את המבנה הפנימי של מאדים, בשיטה שמשמשת גם לחקר המבנה הפנימי של כדור הארץ. הסייסמוגרף של הנחתת יהיה כה מדויק עד שיוכל למדוד תנועות בגודל של עד חצי מקוטרו של אטום מימן בודד.
ראוי לציין כי הסייסמוגרף של אינסייט לא יהיה הראשון שיוצב על גבי מאדים. סייסמוגרפים נשלחו כבר ב-1975 על גבי נחתות הויקינג, הנחתות הראשונות שנחתו ופעלו בהצלחה על מאדים. אולם רק בויקינג 2 הסייסמוגרף פעל, ומדידותיו הוטלו בספק בשל העובדה שהוא הוצב על הנחתת עצמה והושפע מרוחות. באינסייט לעומת זאת, זרוע רובוטית תציב את הסייסמוגרף על הקרקע, ויהיה לו כיסוי שיגן עליו מפני גורמים חיצוניים כמו רוחות.
ניסוי נוסף שאינסייט תציב על פני הקרקע של מאדים יהיה מכשיר המכונה “חפרפרת”, שתפקידו לחפור ולהציב חיישנים בעומק של 5 מטר מתחת לפני השטח, כדי למדוד את פליטת החום מליבתו של מאדים.
