ידענים: מיכשור רפואי

מאת 23 בינואר 2012 אין תגובות

חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון מצאו הבדלים מהותיים בין משתמשים מומחים לבין משתמשים מתחילים בתפיסת התחושה שלהם בלפרוסקופיה * הממצאים עשויים לסייע בפיתוח של טכניקות הכשרה למנתחים 

ד"ר אילנה ניסקי מדגימה את המכשיר. צילום: יחסי ציבור, אוניברסיטת בן גוריון

ד"ר אילנה ניסקי מדגימה את המכשיר. צילום: יחסי ציבור, אוניברסיטת בן גוריון

מחקר חדש משפר את ההבנה של השפעות עיוותים במידע התחושתי המועברים בעת ניתוח בכירורגיה זעיר-פולשנית (Minimally Invasive Surgery – MIS). כמו כן, חושף המחקר הבדלים מהותיים באסטרטגיות תפיסתיות ומוטוריות בהן משתמשים המומחים.

בלפרוסקופיה, שהינה סוג של ניתוח בכירורגיה זעיר-פולשנית, המנתח עובד באמצעות מכשירים מוארכים המוכנסים לגוף החולה דרך חתך קטן בדופן הבטן שלו. צמצום של אובדן דם, כאבים, סיבוכים, זמן האשפוז וצלקות-הם רק חלק מהדוגמאות ליתרונות העצומים של ניתוח בכירורגיה זעיר-פולשנית על ה"ניתוח הפתוח" המסורתי. עם זאת, כאשר המנתחים מבצעים תמרונים כירורגיים באמצעות לפרוסקופ, הם עומדים בפני אתגרים שונים בשל "אפקט נקודת המשען" הנוצר בנקודת הכניסה לגוף. אתגרים אלה כוללים היפוך והכפלה של תנועות ושל כוחות שונים (בדומה למה שקורה כאשר ילדים משתמשים בנדנדה במגרש המשחקים). עד כה, חקרו בהרחבה כיצד נקודת המשען משנה את תנועתם של המנתחים, אולם התפיסה התחושתית דרך המכשיר הלפרוסקופי לא קיבלה תשומת לב רבה מצד החוקרים.

המחקר, שבוצע בחסות הקרן הדו-לאומית ישראל ארצות-הברית (BSF), הוא פרי שיתוף פעולה בין ד"ר אילנה ניסקי וד"ר אמיר קרניאל מהמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון, והסטודנט עמית מילשטיין, שעושה בהנחייתם את פרויקט הגמר שלו לתואר ראשון בהנדסה ביו-רפואית, פרופ' סנדרו מוסא-איוולדי וד"ר פליקס הואנג מהמכון לשיקום של שיקגו (RIC), ופרופ' קרלה פוג, רופאה מנתחת וחוקרת מאוניברסיטת נורת' ווסטרן.

ד"ר ניסקי, שהובילה את המחקר בהנחייתו של ד"ר קרניאל, מסבירה: "תחושת המגע כוללת כל מה שקשור לחוש המישוש: תחושה של כוחות, טקסטורות, לחות, טמפרטורה ועוד. אנחנו בחרנו להתמקד בתחושת הכוחות, ובחנו במחקר את ההשפעה של אפקט "נקודת המשען" על תפיסת המנתח לגבי קשיחותה של הרקמה. על מנת ללמוד באופן שיטתי על האפקט, חיברנו סימולטור מכני (קופסא עם חור שבה הוכנס דגם של מכשיר לפרוסקופי) למכשיר תחושתי, שהיא מערכת רובוטית בה ניתן לייצר כוחות כפונקציה של מיקום קצה הזרוע הרובוטית). המשתתפים בניסוי שערכנו באו במגע עם זוגות של רקמות וירטואליות באמצעות מערכת זו ולאחר מכן התבקשו לענות מי מהרקמות הרגישה קשיחה יותר. על סמך תשובותיהם של הנבדקים בתנאי הניסוי השונים, חישבנו את ההטיה בתפיסה הנגרמת עקב 'אפקט נקודת המשען'".

בניסוי השתתפו שתי קבוצות של נבדקים: קבוצת ה"מתחילים" הורכבה מקבוצה הטרוגנית של סטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון. קבוצת ה"מומחים לתחושה" הורכבה מסטודנטים לרובוטיקה מהמעבדה לבקרת תנועה חישובית באוניברסיטת בן-גוריון, העובדים באופן קבוע עם מערכות רובוטיות המייצרות תחושת מגע. ד"ר ניסקי מסכמת: "מצאנו שתפיסת הנוקשות בקבוצת ה'מתחילים' הייתה מוטה עקב אפקט נקודת המשען. מעניין לציין כי 'מומחי התחושה' הושפעו מהטיה זו במידה מועטה הרבה יותר". לדבריה, ממצאים אלו עשויים לסייע בפיתוח של טכניקות הכשרה למנתחים בעתיד וכן יכולים לתרום לשיפור התוצאות הכירורגיות.

ד"ר ניסקי הינה בוגרת של המחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת בן-גוריון, בה רכשה תואר ראשון, שני ושלישי ונמצאת כרגע בפוסט-דוקטורט למחקר באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.

המחקר יוצג בכנס MMVR19/NextMed, שיתקיים בין התאריכים 9-11 לפברואר בעיר ניופורט ביץ' שבמדינת קליפורניה, ארצות הברית.

מצ"ב המאמר המלא.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לד"ר אילנה ניסקי,
דוא"ל [email protected]
http://charm.stanford.edu/Main/IlanaNisky

כיתוב לתמונות:

הוספת תגובה

  • (will not be published)