מי הזיז את האטמוספרה שלי?

החללית האמריקנית מייבן שהמריאה אתמול תחקור מדוע נעלמה האטמוספרה של מאדים

לפני מיליוני שנים, פני מאדים לא היו שונים בהרבה מאלה של כדור הארץ הקדום: אוקיינוסים, נהרות ומחזור מים הכולל עננים ומשקעים. גם האטמוספרה של מאדים הזכירה את זו שלנו, אם לא מבחינת ההרכב, לפחות מבחינת הצפיפות וההשפעה על מחזור המים. ואולם, מאז עברו הרבה מים מעל מאדים: האטמוספרה של כוכב הלכת הידלדלה והלכה, עד שנעלמה כמעט לגמרי. כתוצאה מכך, התאדו כל המים הנוזלים מעל פניו, ומאדים הפך למדבר צחיח. מדוע זה קרה, וכיצד התאדתה האטמוספרה של כוכב לכת דומה יחסית לכדור הארץ? על כך מקווה סוכנות החלל האמריקנית לקבל תשובות מן החללית “מייבן” (MAVEN, קיצור של Mars Atmosphere and Volatile EvolutioN) שאמורה לצאת הערב בדרך הארוכה אל מאדים. “החללית תחקור את אבולוציית האטמוספרה של מאדים, בעיקר בשכבות הגבוהות, ותנסה להבין מדוע חלק ניכר מהאטמוספרה ברח לחלל. האטמוספרה של מאדים מאוד מאוד דלילה – בערך 1/200 מהצפיפות של האטמוספרה שלנו”, מסביר פרופ’ יואב יאיר, מהמחלקה למדעי הטבע והחיים באוניברסיטה הפתוחה. “אנחנו משערים שמאדים וכדור הארץ נוצרו באותם תנאים, לכן מסקרן מאוד להבין מדוע חלק ניכר מהאטמוספרה של מאדים ברח לחלל”.

לא רק במאדים

נוסף על החידה המדעית בדבר המתרחש אצל שכנינו הקרובים, התשובות שתספק MAVEN עשויות להסביר לנו גם תהליכים המתרחשים באטמוספרה שלנו. “אפשר להבין מהתהליכים שמתרחשים בין קרינת השמש לאטמוספרה הגבוהה במאדים, דברים שמתרחשים גם אצלנו”, אומר יאיר. “זה לא שנאבד את האטמוספרה שלנו מחר בבוקר. הגם שיש לנו מלאי בתוך הקרקע, אבל מאוד חשוב להבין מה מתרחש בין השמש לאטמוספרה, וכיצד זה משפיע על ההרכב הכימי של האטמוספרה”.

הכנה להתיישבות

אם הכל יתנהל כשורה, תגיע מייבן למאדים בעוד עשרה חודשים, ותקיף אותו בגובה משתנה, בין 125 ל-6,000 ק”מ. מכשיריה ידגמו את הרכב האטמוספרה בגבהים שונים, באזורים שונים ובתקופות שונות של השנה, כדי לנסות להקיש מההבדלים ביניהם על העבר הרחוק. משימתה אמורה להימשך כשנת ארץ אחת, עם אפשרות להארכה.

החללית האמריקנית יוצאת לדרך כשבועיים אחרי שהודו שיגרה חללית מחקר דומה משלה למאדים. כששתיהן יגיעו ליעדם, בספטמבר 2014, יחוגו סביב מאדים לא פחות מחמישה לוויינים, נוסף על שתי הגשושיות הפעילות שעדיין חוקרות את פני השטח. חלק ניכר מהמשימות עוסקות בהכנות לקראת המשימה האולטימטיבית, הנחתת אדם על מאדים ביום מן הימים. גם לממצאיה של מייבן עשויה להיות חשיבות רבה. “אם רוצים להקים יישוב ארוך טווח על מאדים, צריך להבין מה המשאבים שהאטמוספרה מאפשרת לנו”, מסביר יאיר. “צריך להבין למשל אם היא מרימה אבק, ואם הוא מחושמל. אילו תרכובות כימיות אפשר להפיק ממנה. האם יש למשל מתאן באטמוספרה, ואפשר להפיק ממנו דלק. יש הרבה שאלות פרקטיות שהמתיישבים ירצו לדעת את התשובות עליהן”.