אסטרונומים: המרתון הראשון היה באוגוסט – והרץ כנראה מת מחום

מאת דבורה זברנקו, רויטרס, הארץ, וואלה!

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/originalmarathon.html

האם ריצתו המפרכת של השליח משדה הקרב במרתון לאתונה היתה ביום קייצי באוגוסט ולא בספטמבר, הקריר יותר? קבוצת אסטרונומים סבורה שכן. התגלית מספקת הסבר אפשרי לתעלומת מותו המהיר של הרץ יווני, שעל פי האגדה עבר מרחק של 42.195 קילומטרים ממרתון לאתונה, הצליח למלמל את בשורת ניצחונה של אתונה על פרס, צנח ארצה – ומת.

חישובים רבים, שרובם התבססו על חישוביו של המלומד הגרמני מהמאה ה-19 אוגוסט בק, הצביעו על כך שקרב מרתון – הקרב שניהלו האתונאים נגד הפולשים הפרסים בחוף מרתון שביוון – היה ב-12 בספטמבר 490 לפני הספירה. בדומה לאסטרונומים של ימינו, גם בק הסתמך בחישוביו על כתבי הרודוטוס, שמתארים באופן מדויק את מצב הירח בזמן הקרב.

ואולם אסטרונומים מאוניברסיטת טקסס חישבו ומצאו כי בק לא לקח בחשבון את ההבדלים בין לוח השנה האתונאי ללוח השנה הספרטני. לדבריהם, במועד שבו אירע הקרב היה פער של חודש בין הלוחות, ולפיכך יש למקם את הקרב ואת “ריצת המרתון” הראשונה בהיסטוריה ב-12 באוגוסט של אותה שנה.

שני לוחות השנה, האתונאי והספרטני, היו ירחיים-שמשיים: לוחות שהתבססו על מחזור הירח, אך גם הותאמו לשנה השמשית. ואולם לדברי ראסל דושר, אחד משלושת מחברי המאמר “הירח והמרתון” שהתפרסם במהדורות אוגוסט של המגזין “Sky and Telescope”, השנה בכל אחד מהלוחות החלה במועד שונה.

השנה בלוח האתונאי החלה ביום הארוך ביותר בשנה (21 או 22 ביוני), ואילו בספרטה השנה התחילה בסתיו – ביום שבו יש שוויון בין היום והלילה (21 או 22 בספטמבר). בשנה יש 12 חודשי ירח מלאים בשנה, אך הם מסתכמים ב-354 ימים בלבד, ולכן נותרת שארית של 11 יום. מדי כמה שנים הוסיפו האתונאים “חודש מגשר”, כדי לתאם בין מחזור הירח למחזור השמש. “באותה שנה ספציפית, בין 491-490 לפני הספירה, הופיעו עשרה ירחים חדשים בין היום שבו היו היום והלילה שווים באורכם ליום הארוך ביותר בשנה – במקום תשעה ירחים 'רגילים'. כך קרה שלוח השנה הספרטני הקדים בחודש אחד את זה האתונאי”, אמר דושר.

כשהאתונאים גילו לראשונה כי הפרסים פלשו לחוף מרתון, נשלח הרץ פידיפידס לספרטה לבקש סיוע. הספרטנים השיבו כי לא יוכלו לצאת למסע לפני הירח המלא הבא – בגלל חג דתי. בק סבר כי אותו חג היה חג ה”קרניאה”, שקרוי על שמו של החודש הספרטני “קרניאוס”, כשהוא מסתמך על כתבי הביוגרף היווני הקדום פלוטארכוס. פלוטארכוס ערך הקבלה בין קרניאוס ל”מטגייטניון” – חודש בלוח השנה האתונאי, ומתוך הקבלה זו הסיק בק שהקרב אירע בספטמבר.

ואולם דושר ועמיתיו אומרים כי ב-490 לפני הספירה היה הירח המלא של קרניאוס חודש אחד קודם לכן – באוגוסט, דבר שהקשה כנראה מאוד על אותו רץ היסטורי. הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת באתונה בספטמבר היא כ-28 מעלות צלסיוס. באוגוסט, לעומת זאת, הטמפרטורה המקסימלית הממוצעת היא 39 מעלות. האסטרונומים משערים כי הטמפרטורה הגבוהה שאתה נאלץ הרץ להתמודד היא הסיבה לכך שמיד אחרי שהספיק לבשר את דבר ניצחונה של אתונה – מת.

לידיעה בסי.אן.אן