הידע הוא גורלנו: אינטליגנציה בכדור הארץ ומחוצה לו

מהארכיון: קטע מתוך פרק מספרו של קארל סייגן דרקוני גן העדן , הוצאת רשפים, 1979

ובכן, בסופו של דבר, שב אני אל אחת השאלות שפתחתי בהן: החיפוש אחר אינטליגנציה מחוץ לכדור הארץ. אם כי נשמע לעיתים הרעיון כי הקשר הבין-כוכבי ייעשה בדרך הטלפאתיה, אין הוא נראה בעיני אלא כרעיון משעשע. מכל מקום אין בנמצא שום הוכחה לכך: ועדיין לא נמצאו ראיות מספיקות לקיום קשר טלפאתי משכנע על כדור הארץ גופו. איננו מסוגלים עדיין להגיע בקלות מכוכב לכוכב, אף כי ייתכן שציביליזציות אחרות, מפותחות יוותר, כבר מסוגלות לכך. אולם חרף הדיבורים על עצמים בלתי מזוהים בשמים ועל אסטרונאוטים קדומים, אין בידינו ראיות רציניות לעובדה שביקרו אותנו בעבר, או שמבקרים אותנו בהווה. דבר זה מותיר לנו את המכונות בלבד.

התקשורת עם האינטליגנציה מחוץ לכדור הארץ עשויה להזדקק לספקטרום האלקטרומגנטי, או לגלי הרדיו שבספקטרום או לגלי המשיכה, לנייטרינים או לטאכיונים (אם הללו אכן קיימים), או להיבט כלשהו של הפיסיקה שעדיין לא התגלה. אולם, תהיה הדרך ככל שתהיה, ברי כי היא תזדקק למכונות, ואם נסיונו ברדיו אסטרונומיה עשוי לשמש דוגמא, הרי שהיא תזדקק למכונות מופעלות על-ידי מחשבים, אשר כישוריהן יתקרבו למה שאנו מכנים אינטליגנציה. אין אנו יכולים לבדוק נתונים שנאספו במשך ימים רבים ב-1008 תדירויות שונות, ובמיוחד כאשר המידע משתנה מדי שניות אחדות, על-ידי העברת מבט חטוף על כל דפי הנתונים. עלינו להשתמש בשיטות מיתאם-פנימי ובמחשבים אלקטרוניים גדולים. ומצב זה, שנוצר בהסתכלויות שפראנק דרייק מאוניברסיטת קורנל ואני ערכנו לאחרונה במצפה ארסיבו, עלול להיות אף מורכב יותר – כלומר, תלוי יותר במחשבים – אם יוכנסו לשימוש מכשירי ההאזנה של העתיד. יכולים אנו לבנות תכניות שידור וקליטה מורכבות עד מאוד.

ואם נהיה בני-מזל, נצליח לפעול בעזרת תכסיסים פקחיים ואלגאנטיים. אולם איננו יכולים להימנע מלהשתמש ביכולת המופלאה של תבונת המכונה, אם רצוננו לחפש אינטליגנציה מחוץ לכדור-הארץ. מספר הציביליזציות המתקדמות בגאלאקסית שביל-החלב כיום תלוי בגורמים רבים, החל במספר כוכבי-הלכת של כל כוכב וכלה בסבירות הימצאותו של מקור חיים. אולם מרגע שהחלו חיים בסביבה נוחה יחסית, ולרשותם עמדו מיליארדי שנים של זמן אבולוציוני, רבים מאתנו יצפו לכך שיצורים אינטליגנטיים יתפתחו באותו מקום. המסלול האבולוציוני יהיה, כמובן, שונה מזה שעל כדור-הארץ. סדר המאורעות המדויק שארע כאן – לרבות היכחדות הדינוסאורים והיעלמות היערות הפליאוקניים והפלייסטוקניים – לא התרחש בהכרח באותה דרך עצמה בכל המקומות האחרים ביקום. אולם ודאי קיימות דרכים רבות לאותה מטרה סופית עצמה. כל ההיסטוריה של האבולוציה כולה, וביחוד זו המסופרת על-ידי תבליטי-הגולגולת המאובנים, מצביעה על מגמת התקדמות לקראת אינטליגנציה. אין בכך כל מיסתורין: אורגאניזמים נבונים נשארים בחיים ומולידים צאצאים רבים יותר מאשר אורגאניזמים טפשים. הפרטים תלויים אמנם בנסיבות, כמו, למשל, אילו בחרו אבותינו להשמיד קופים נבונים שהיתה להם שפה משלהם ולהשאיר בחיים קופים טפשים יותר שלא היוו סכנה.

אולם המגמה הכללית ברורה ותואמת, כנראה, את האבולוציה של האינטליגנציה בכל מקום אחר. ברגע שיצורים אינטליגנטיים מגיעים לטכנולוגיה ולאמצעי השמדה-עצמית, עליונותה של האינטליגנציה בתהליך הברירה הטבעית מוטלת בספק. ומה אם נקבל שדר? האם יש סיבה כלשהי לחשוב שהיצורים המשדרים – בהתפתחם במשך מיליארדי שנות זמן גיאולוגי בסביבה שונה מאוד משלנו – יהיו דומים לנו במידה כזאת שנצליח להבין את השדר שלהם? חושבני, כי התשובה לכך חייבת להיות חיובית. ציביליזציה המשדרת תשדורות רדיו חייבת לדעת לכל הפחות רדיו מהו. התדירות, משתנה הזמן, רוחב פס ההעברה של השדר וכדומה חייבים להיות משותפים לציבליזציה המשדרת והקולטת. הדבר דומה למצבם של אלחוטאים חובבים. פרט למקרי-חירום, דומה כי כל השיחות שלהם סובבות סביב המכשירים שלהם: זהו ההיבט היחיד המשותף בחייהם. אף-על-פי-כן, חושבני כי יש מקום לתקווה רבה יותר. אנו יודעים שחוקי הטבע – או רבים מהם למצער – זהים בכל מקום. אנו יכולים לזהות באמצעות הספקטרוסקופ את אותם יסודות כימיים, את אותן הפרודות הפשוטות בכוכבי-לכת אחרים, בכוכבים ובגאלאקסיות אחרות; והעובדה, כי בכל מקום קיים ספקטרום זהה מוכיחה כי בכל מקום קיימים גם אותם אמצעים הגורמים לאטומים ולפרודות לקלוט ולפלוט קרינה. יכולים אנו לראות כיצד גאלאקסיות רחוקות נעות זו סביב זו לאיטן, כשהן כפופות לאותם חוקי משיכה שקובעים את תנועתו של הלווין המלאכותי הקטן ביותר סביב כדור-הארץ התכלחל שלנו.

המשיכה, מכאניקת הקוואנטום ומרבית הפיסיקה והכימיה זהות בכל מקום ביקום. אורגניזמים אינטליגנטיים שהתפתחו בעולמות אחרים עשויים להיות שונים מאתנו מבחינה ביוכימית. יהא עליהם לפתח אנזימים ואפילו מערכות איברים אחרים כדי להתמודד עם הנסיבות השונות של עולמם. אולם עליהם להתמודד עם אותם חוקי טבע עצמם כמונו. חוקי הגופים הנופלים נראים פשוטים בעינינו. בתאוצה קבועה, שנקבעת על-ידי כוח המשיכה של הארץ, תגדל מהירותם של עצמים נופלים באופן יחסי לזמן הנפילה; מרחק הנפילה יתאים לרבוע הזמן. אלה הם יחסים בסיסיים לגמרי. וכך אף הובנו על-ידי רבים, לפחות מאז ימי גליליאו.

בכל זאת, יכולים אנו לתאר לעצמנו עולם, שבו חוקי הטבע מסובכים פי כמה. אולם אין אנו חיים בעולם ההוא. מדוע? הסיבה לכך יכולה להיות נעוצה בעובדה, כי אורגניזמים שראו את עולמם כמסובך ביותר נכחדו מכבר. אלה מאבותינו, דרי העצים, אשר התקשו לתכנת את המסלול שלהם בדלגם מעץ לעץ, לא השאירו אחריהם צאצאים רבים.

הברירה הטבעית שימשה מסננת אינטלקטואלית נדיבה, אשר הותירה מוחות ואינטליגנציות שהיו מסוגלים להתמודד טוב יותר עם חוקי הטבע. התאמה זו, הנובעת מתהליך הברירה הטבעית, שבין מוחותינו ובין היקום, עשויה להאיר בעיה, שהוצגה על-ידי איינשטיין: התכונה הבלתי-מובנת ביותר של היקום היא היותו כה מובן. אם אמנם כך הוא הדבר, סביר להניח כי אותו ניפוי אבולוציוני התרחש גם בעולמות אחרים, אשר התפתחו בהם יצורים אינטליגנטיים. יצורים אלה מחוץ לכדור-הארץ, אשר לא היו להם אבות דרי-עצים כשלנו, עשויים שלא לחלק עמנו את תשוקתנו לתעופה בחלל. אולם כל האטמוספירות של כוכבי-הלכת שקופות באופן יחסי, לכל הפחות בחלקים הנראים לעין או בחלק של גלי הרדיו שבספקטרום, בגלל מכאניקת הקוואנטום של האטומים והפרודות הנפוצים ביותר בקוסמוס. אי לכך, על האורגניזמים ביקום להיות, איפוא, רגישים מאוד לקרינה אופטית או לקרינה של גלי רדיו.

ניתן להניח, כי לאחר שהפיסיקה תשתכלל, תהפוך הקרינה האלקטרומגנטית למטרת תקשורת בין-כוכבית להיות תופעה רגילה בקוסמוס – רעיון שיתפתח בעת ובעונה אחת באופן עצמאי בעולמות ללא ספור בגאלאקסיה, בעקבות התפתחות מקומית של אסטרונומיה בסיסית. אם יתמזל מזלנו ונצליח ליצור קשר עם אחדים מהיצורים האחרים האלה, חושבני כי נמצא שהביולוגיה, הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה והפוליטיקה שלהם תיראה בעינינו אקזוטית ומיסתורית עד מאוד, אולם לא נתקשה להבין אותם בתחומי האסטרונומיה, הפיסיקה, הכימיה ואולי אף המתימטיקה. אינני מצפה, כמובן, שמוחותיהם יהיו דומים לשלנו מבחינה אנאטומית, או פיסיולוגית, או אפילו כימית. למוחותיהם יהיו היסטוריות אבולוציה שונות – בכל סביבה וסביבה.

די לנו אם נתבונן בבעלי-החיים שעל כדור-הארץ, בעלי מערכות-האיברים השונות, על מנת שנבין מה רבות הוואריאציות האפשריות בפיסיולוגית המוח. באפריקה מצוי דג בשם מורמייריד, אשר במוצאו הינו דג של מים מתוקים, אולם לעתים קרובות הוא חי במים עכורים כדי להיטיב להסתתר מטורפים. דג המורמייריד פיתח איבר מיוחד שיוצר סביבו שדה חשמלי ומפעיל שדה זה בכל פעם כאשר יצור חי כלשהו חוצה אותו. המוחון של הדג מכסה את אחורי מוחו באופן שמזכיר את קליפת-המוח של היונקים. למורמיירידים יש מוח שונה מאחרים באופן בולט, אולם מבחינה ביולוגית בסיסית הם עדיין קרובים אלינו יותר מאשר כל יצור מחוץ לכדור-הארץ.

מוחותיהם של היצורים מחוץ לכדור-הארץ יהיו, קרוב לודאי, בנויים ממרכיבים אחדים שהתוספו לאט בדרך האבולוציה. ייתכן שעדיין יהיה מתח בין המרכיבים השונים, כמו אצלנו, אף כי סימן-ההיכר של ציביליזציה מצליחה וותיקה יהיה היכולת לקיים שלום מתמיד בין מרכיבי המוח השונים. כמעט ודאי הוא, כי היצורים האלה הרחיבו את האינטליגנציה שלהם באופן חוץ-גופני, על-ידי שימוש במכונות אינטליגנטיות. אולם חושבני, כי יש מידת סבירות גבוהה להנחה שמוחותינו ומוחותיהם, המכונות שלנו ושלהם, יבינו זה את זה היטב.

התועלת המעשית והתובנה הפילוסופית שעשויות לנבוע מקבלת שדר ארוך מציביליזציה מתקדמת הן עצומות. אולם היקפה של התועלת והמהירות שבה נצליח יאמץ אותה תלויים בפרטי תוכנו של השדר – פרטים שאיננו יכולים לנחשם עתה. בכל זאת, דומה כי תוצאה אחת ודאית: קליטת שדר מציביליזציה מתקדמת יוכיח כי אכן קיימות ציביליזציות מתקדמות, וכי קיימות דרכים להימנע מההרס-העצמי, המאיים עלינו בשלב ההתבגרות הטכנולוגית שלנו. לפיכך, קליטת שדר בין-כוכבי יביא עמו תועלת מעשית מאוד, המכונה במתמטיקה תיאורית הקיום – במקרה שלנו נקבל הדגמה לכך, כי חברות בעלות טכנולוגיה מפותחת יכולות להתקיים ולפרוח.

הידיעה כי יש פתרון לבעיה מסייעת מאוד לפתרונה. זהו אחד הקשרים המוזרים בין הימצאות חיים אינטליגנטיים במקום אחר והימצאות חיים אינטליגנטיים על פני כדור הארץ. אף כי ברור מעבר לכל ספק, כי יותר ידע ויותר אינטליגנציה יחלצו את האנושות מקשייה הנוכחיים ויקרעו צוהר לעתיד טוב יותר (או לכל עתיד שהוא), אין דעה זו שלטת בחיי המעשה. לעתים קרובות אין הממשלות רואות את ההבדל שבין תועלת לטווח-קצר ובין תועלת לטווח-ארוך.
התועלת המעשית ביותר נובעת מההתפתחויות המדעיות המוזרות והבלתי-מעשיות ביותר, לכאורה. הרדיו כיום אינו רק הדרך העיקרית שבאמצעותה מנסים למצוא קשר לאינטליגנציה מחוץ לברור הירק אלא גם אמצעי לתגובה במקרי-חירום, לשידור חדשות, להעברת שיחות טלפון ולהגשת בידור על גלי האתר. אולם הרדיו נולד מפני שפיסיקאי סקוטי, בשם ג’יימס קלרק מאקסוול, המציא מושג, שהוא קרא לו “זרם העתקה”, בתוך מערכת משוואות דיפרנציאליות חלקיות המכונות משוואות מאקסוול. הוא המציא את זרם ההעתקה, כי המשוואות נראו טוב יותר אתו מאשר בלעדיו. היקום מסובך ואלגאנטי כאחד. אנו מפענחים את סודותיו בדרכים המשונות ביותר.

החברות תשאפנה, כמובן, להשאיר בידיהן את ההחלטה הזהירה אילו טכנולוגיות לפתח ואילו להזניח. אולם ללא מימון של המחקר הבסיסי, ללא תמיכה ברכישת ידע לכשעצמו, תצטמצמנה האפשרויות העומדות בפנינו. די בפיסיקאי אחד, שיגלה במקרה דבר הדומה לזרם ההעתקה, על מנת שההשקעה באלף אחרים תהיה כדאית לחברה. ללא עידוד נמרץ, מרחיק-ראות ומתמיד של המחקר המדעי הבסיסי, נהיה במצב שבו נתפרנס מזרעי הדגן שלנו: גם אם נצליח להרחיק את הרעב בחורף הנוכחי, נאבד את שארית התקווה להמשיך ולהתקיים בחורף הבא. בתקופה, אשר היתה דומה מכמה בחינות לשלנו, פרש אוגוסטינוס מהיפי מעולם החושים והמחשבה, לאחר שנות בגרות מלאות תאווה וחשיבה אינטלקטואלית פוריה, ויעץ לאחרים שילכו בעקבותיו: “ישנה צורה אחרת של פיתוי, המסוכנת אף יותר. זוהי מגיפת הסקרנות… היא שדוחפת אותנו לנסות לגלות את סודות הטבע, הסודות האלה שנמצאים מעבר להבנתנו, שאינם נותנים לנו דבר ובני-אדם אסור להם שירצו ללמדם… ביער העצום הזה, מלא המהמורות והסכנות, נסוגותי לאחור ומשכתי את עצמי הרחק מחוחים אלה. במרכז כל הדברים האלה, הצפים סביבי בחיי היומיום שלי, אינני מופתע לעולם ואינני נתפס לתשוקה אמיתית לחקור בהם… אינני חולם עוד על הכוכבים”.

מותו של אוגוסטינוס, בשנת 430 לספירה, מסמל את תחילת ימי-הביניים. בפרק האחרון ב”עלייתו של האדם” של ג’ייקוב ברונובסקי, מתוודה המחבר כי “התעצבתי למצוא את עצמי במערב מוקף לפתע בתחושה של אובדן אומץ, בנסיגה מן הידע”. הוא דיבר, חושבני, על ההבנה המוגבלת וההערכה המעטה שיש לגבי מדע וטכנולוגיה – המעצבים את חיינו ואת תרבותנו – בקהילות ציבוריות ופוליטיות; אולם הוא דיבר גם על עליית הפופולריות של כשפים ומיסטיקה פסבדו-מדעית.
כיום התעורר במערב (אך לא במזרח) ענין מחודש בדוקטרינות מטושטשות, צדדיות ולעתים אף מוטעות בבירור, אשר אם תתברר נכונותן יהפכו את העולם למקום מענין יותר, אולם אם מוטעות הן, ירמז הדבר לרשלנות אינטלקטואלית, למעין רכרוכיות שכלית ולבזבוז אנרגיה על דרכים שלא יעזרו לנו במלחמת הקיום. דוקטרינות אלה כוללות אסטרולוגיה (הדעה שכוכב מסוים, שהתרומם במרחק של מאה טריליון קילומטרים בדיוק ברגע הולדתי בתוך בנין סגור, משפיע בצורה עמוקה על גורלי); “מיסתורין” המשולש של ברמודה (הטוען באופנים רבים שגופים מעופפים בלתי מזוהים חיים באוקיאנוס ליד ברמודה ואוכלים מטוסים וספינות); צלחות מעופפות באופן כללי; האמונה באסטרונאוטים קדומים; צילום רוחות רפאים; פירמידולוגיה (כולל הדעה, שסכיני הגילוח נשארים חדים יותר אם הם מונחים בקופסת קרטון בצורת פירמידה מאשר בקופסת קרטון מרובעת); מדעולוגיה; האצלה וצילום קירליאני; החיים הרגשיים וההעדפות המוסיקליות של פרחי הגרניום; ניתוחים באמצעות הנפש; אדמות שטוחות וחלולות; נבואה מודרנית; כיפוף מזלגות ממרחק; כוכבים נופלים; תחזית אסונות נוסח וליקובסקי; אטלאנטיס ומי; ספיריטואליזם; והתורה הטוענת כי אלוהים או האלים יצרו את האדם באופן מיוחד, על אף קרבתנו הרבה, מבחינה ביוכימית ומבחינת הפיסיולוגיה של המוח, לבעלי-החיים האחרים. ייתכן שיש גרעין של אמת בכמה מן התורות הללו, אולם קבלתן הרווחת מצביעה על הדרדרות אינטלקטואלית, על העדר ספקנות ועל הצורך להמיר ניסויים בתשוקות. דוקטרינות אלו הינן גובלתיות ונובעות מהמחצית הימנית של המוח והן מהוות תגובה טבעית ואנושית למורכבות של הסביבה שבה אנו חיים. אולם דוקטרינות אלה הן גם מיסטיות וסודיות, הבנויות באופן שמקשה על הוכחת אי-נכונותן, או על כל ויכוח הגיוני אחר.

לעומת זאת, מצוי חלון בהיר יותר לעתיד בתיפקוד מלא של קליפת המוח – הגיון מהול באינטואיציה ובמרכיבי המערכת הגובלתית והמבנה הזוחלי, אולם בראש וראשונה הגיון: פילוס-דרך אמיץ בעולם, כפי שהוא באמת. ביום האחרון של לוח-השנה הקוסמי התפתחו כישורים אינטלקטואליים ניכרים על פני כדור-הארץ. הכלי שהטבע העניק לנו למען קיומנו הוא תיפקודם המתואם של שני חצאי המוח. לעולם לא נצליח להתקיים, אלא אם נשתמש באינטליגנציה האנושית שלנו במלואה. “אנו ציביליזציה מדעית”, הצהיר ג’ייקוב ברונובסקי. “משמעו של דבר הוא שאנו ציביליזציה, אשר הידע וישומו המלא חיוניים בה. מדע הוא רק מלה אחרת לידע… הידע הוא גורלנו.”

ובכן, בסופו של דבר, שב אני אל אחת השאלות שפתחתי בהן: החיפוש אחר אינטליגנציה מחוץ לכדור הארץ. אם כי נשמע לעיתים הרעיון כי הקשר הבין-כוכבי ייעשה בדרך הטלפאתיה, אין הוא נראה בעיני אלא כרעיון משעשע. מכל מקום אין בנמצא שום הוכחה לכך: ועדיין לא נצאו ראיות מספיקות לקיום קשר טלפאתי משכנע על כדור הארץ גופו. איננו מסוגלים עדיין להגיע בקלות מכוכב לכוכב, אף כי ייתכן שציביליזציות אחרות, מפותחות יוותר, כבר מסוגלות לכך. אולם חרף הדיבורים על עצמים בלתי מזוהים בשמים ועל אסטרונאוטים קדומים, אין בידינו ראיות רציניות לעובדה שביקרו אותנו בעבר, או שמבקרים אותנו בהווה.
דבר זה מותיר לנו את המכונות בלבד. התקשורת עם האינטליגנציה מחוץ לכדור הרץ עשויה להיזדקק לספקטרום האלקטרומגנטי, או לגלי הרדיו שבספקטרום או לגלי המשיכה, לנייטרינים או לטאכיונים (אם הללו אכן קיימים), או להיבט כלשהו של הפיסיקה שעדיין לא התגלה.

אולם, תהיה הדרך ככל שתהיה, ברי כי היא תיזדקק למכונות, ואם נסיונו ברדיו אסטרונומיה עשוי לשמש דוגמא, הרי שהיא תיזדקק למכונות מופעלות על-ידי מחשבים, אשר כישוריהן יתקרבו למה שאנו מכנים אינטליגנציה. אין אנו יכולים לבדוק נתונים שנאספו במשך ימים רבים ב-1008 תדירויות שונות, ובמיוחד כאשר המידע משתנה מדי שניות אחדות, על-ידי העברת מבט חטוף על כל דפי הנתונים. עלינו להשתמש בשיטות מיתאם-פנימי ובמחשבים אלקטרוניים גדולים. ומצב זה, שנוצר בהסתכלויות שפראנק דרייק מאוניברסיטת קורנל ואני ערכנו לאחרונה במצפה ארסיבו, עלול להיות אף מורכב יותר – כלומר, תלוי יותר במחשבים – אם יוכנסו לשימוש מכשירי ההאזנה של העתיד. יכולים אנו לבנות תכניות שידור וקליטה מורכבות עד מאוד.

ואם נהיה בני-מזל, נצליח לפעול בעזרת תכסיסים פקחיים ואלגאנטיים. אולם איננו יכולים להימנע מלהשתמש ביכולת המופלאה של תבונת המכונה, אם רצוננו לחפש אינטליגנציה מחוץ לכדור-הארץ. מספר הציביליזציות המתקדמות בגאלאקסית שביל-החלב כיום תלוי בגורמים רבים, החל במספר כוכבי-הלכת של כל כוכב וכלה בסבירות הימצאותו של מקור חיים. אולם מרגע שהחלו חיים בסביבה נוחה יחסית, ולרשותם עמדו מיליארדי שנים של זמן אבולוציוני, רבים מאתנו יצפו לכך שיצורים אינטליגנטיים יתפתחו באותו מקום.

המסלול האבולוציוני יהיה, כמובן, שונה מזה שעל כדור-הארץ. סדר המאורעות המדויק שארע כאן – לרבות היכחדות הדינוסאורים והיעלמות היערות הפליאוקניים והפלייסטוקניים – לא התרחש בהכרח באותה דרך עצמה בכל המקומות האחרים ביקום. אולם ודאי קיימות דרכים רבות לאותה מטרה סופית עצמה.

משל האבולוציה האנושית – המבוא לספר דרקוני גן העדן