ידענים: לוויני עמוס | מדיניות החלל בארץ

מאת 15 בפברואר 2017 תגובה אחת

כך עלה מדירוג המדינות הפעילות בתחום הלווייני שהוצג בדיון במסקנות התפוצצות לווין עמוס 6. מנכ"ל משרד התקשורת: "עלולים להתנתק מהעולם אם ייפגע כבל תת ימי". מנכ"ל חברת חלל: "מכרז על לווין עמוס 8 בחודשים הקרובים. עדיפות לחברה ישראלית". באוצר קראו למשרדי הממשלה לקחת חלק בתקצוב

מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן (משמאל) מגיש לשר המדע אופיר אקוניס את מסקנות הוועדה שהוקמה בעקבות התפוצצות עמוס 6. ב-18 בדצמבר 2016. מימין: מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר. צילום: אבי בליזובסקי

מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן (משמאל) מגיש לשר המדע אופיר אקוניס את מסקנות הוועדה שהוקמה בעקבות התפוצצות עמוס 6. ב-18 בדצמבר 2016. מימין: מנכ"ל סוכנות החלל הישראלית אבי בלסברגר. צילום: אבי בליזובסקי

וועדת המשנה לנושא החלל קיימה ביום שני השבוע דיון במסקנות וועדת החלל שהוקמה בעקבות התפוצצות לווין עמוס 6 על כן השיגור.

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יואב קיש פתח את הדיון: "תעשיית לווייני התקשורת במשבר מאוד קשה בעקבות רצף האירועים האחרונים בתחום החלל והממשלה חייבת לתת תקצוב מיוחד כדי לתמוך בתעשייה הזו".

מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, פרץ וזאן שעמד בראש הוועדה הציג את מסקנותיה. לדבריו, בנוסף למשבר שנותר בעקבות אבדן שני הלוויינים – עמוס 5 ו-6, ישנה האטה בפעילות של תחום החלל האזרחי בישראל גם בשל התפתחויות טכנולוגיות בחברות אחרות בעולם.

"אין פיתוח וייצור של לוויינים כרגע, אין הזמנות נוספות בעתיד וכל התחום נמצא כרגע בסכנה. יש פגיעה ביכולת הישראלית ויש סיכון להמשך ההחזקה של קו הייצור, למרות החשיבות העצומה לקידום התעשייה והכלכלה, קידום המדע והטכנולוגיה ולשיפור מעמדה של ישראל כמעצמת חלל" ציין וזאן.

בדיון הציג משרד המדע כי ההשקעה לנפש עבור פעילות אזרחית בחלל בישראל נמוכה מאוד ביחס למדינות העולם ועומדת על 2 דולר לנפש בשנה. ארה"ב משקיעה בראש הרשימה 63 דולרים וקזחסטן הבאה בטבלה אחרי ישראל, 6 דולרים.

ח"כ חיים ילין תקף את האוצר על סירובו לתקצב את תעשיית החלל: "אתם לא עושים חיבור בין ההכנסות בעתיד להוצאות החברה. אנחנו לא יכולים להוכיח היום הכנסות שיבואו מזה אבל יהיו כאלה. בכל מקרה זאת השקעה ציונית להתנחל בחלל. יותר טוב מלתקצב התנחלויות בשטחים".

פרופסור יצחק בן ישראל, יו"ר סוכנות החלל הישראלית: "תחום לווייני התצפית הוגדר על ידי ישראל כצורך לאומי ומצבו טוב. הבעיה היא בתחום לווייני התקשורת שם רוב הכסף מגיע מהשוק העסקי ויש לזה מינוס. אם יש רצף כישלונות לקוחות בורחים. בעיניי צריך להכריז על תחום לווייני התקשורת צורך לאומי".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת: "בשנים הבאות הקשר בין לוויינים יהפוך לצורך חיוני כי העולם עובר למצב של קישוריות אין סופית וישראל, שהיא "אי תקשורתי" יכולה להתנתק מהעולם אם כבל תת ימי ייפגע ולכן חייב גיבוי. כמו שלכל תשתית בישראל יש גיבוי – יש צורך בגיבוי למקרה של אסון טבע או מצב ביטחוני. לא כדאי לשים את כל הביצים בסל אחד בתחום התקשורת.

עופר דורון, מנהל מבת חלל בתעשייה האווירית: "חברת חלל תקשורת מספקת שירות למדינה קטנה והיא פועלת באופן עצמי ללא תמיכות ואין לה הצדקה עסקית להמשיך לעבוד. סוכנות החלל האירופאית לדוגמא משקיעה הון עתק גם בפיתוח ותמיכה. לישראל ולחברות ישראליות אין יכולת תחרות ולכן מדינת ישראל צריכה לשים את הכסף כדי לאפשר לתחום הזה לחיות".

בועז לוי, סמנכ"ל תעשייה אווירית ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל: "האירוע של לווין עמוס 6 קרה בספטמבר ומאז אנחנו בעצירה. לא רק המכונות עצרו אלא גם המוחות כי אין עדין אפילו דיבורים על הלוויין הבא. אם אנחנו מדברים על לווין תוך שלוש שנים וצריך להתחיל לעבוד באופן מידי כדי שנוכל לעמוד ביעדים. יש סכנה של בריחת כל המוחות שמחזיקים בידע בישראל"

נציג האוצר, מתן יגל: "עולה כאן הצורך האזרחי לנושא התקשורת. יש עוד גורמים ממשלתיים אחרים שאמונים על הנושא הזה והם יכולים לתקצב את זה מתקציב המשרד שלהם. אני חושב שגם אותם גופים יכולים לבוא ולקחת חלק בעלות הזו ולא לגלגל את זה על האוצר".

דוד פולק, מנכ"ל חברת חלל סיפר לוועדה כי הם קרובים להוצאת מכרז על עמוס 8 במהלך החודשים הקרובים ועל העדפת החברה כי הזוכה במכרז תהיה חברה ישראלית.

יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש הודיעה כי "הוועדה מקבלת את המצלות וועדת החלל בראשות מנכל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בראשות מר פרץ וזאן ורואה בתחום לווייני התקשורת האזרחית תחום קיומי. הוועדה קוראת לממשלת ישראל לגבש הצעת מחליטים ולסגור את המימון כבר בחודשיים הקרובים".

עוד באתר הידען

תגובה אחת ל “ההשקעה הישראלית בתחום החלל האזרחי הנמוכה בעולם”

  1. מומחה

    למה המדינה צריכה להשקיע בחלל אזרחי? רוב ה-SPILLOVER EFFECT (שהוא הסיבה המוצדקת היחידה לביצוע השקעות בתחום אזרחי ותחרותי כמו ייצור לווינים) מגיע בכל מקרה בגלל ייצור הלוויינים הצבאיים. תקשורת לווינים היא COMMODITY שאין שום צורך בבעלות עליו, ובשוק כזה אין צורך להיות הבעלים של גיבוי אם אפשר לשכור אותו מיידית ביום פקודה. בנוסף לישראל יש יותר מסיב תת ימי אחד שמחבר אותה לעולם והסיבים יכולים להוות גיבוי אחד לשני. נפחי התקשורת בלווינים היום אינם מהוים גיבוי לסיבים שכן לוויין מספק במקרה הטוב גיגות של תקשורת (בהנחה של לויין KA HTS) וברוב המקרים מאות מגות בלבד (לווייני C/KU "סטנדרטיים") ולכן לוויינים משמשים היום להפצה PtMP או ל-OCCASIONAL USE כמעט באופן מלא.
    כל העניין פה הוא לייצר עוד עבודה לעובדי התעשייה האוירית, שזה נחמד, אבל המחיר הכלכלי של התענוג הזה הוא מטורף ואין שום הצדקה לרכוש לוויינים תוצרת ישראל.

    אם חלל היא חברה "שאין לה הצדקה כלכלית" למה הסינים, וענקית הלווינים SES, ערכו בשנים האחרונות מספר ניסיונות לרכוש את החברה? נכון שהמחיר ששאול מבקש הוא מוגזם, אבל עדיין לחברה יש היתכנות כלכלית ללא קשר לתקצוב התעשיה האוירית – ואם הממשלה תתקצב את התעשיה האוירית ואת מפעל מב"ת התוצאה תהיה שחלל תקשורת (הפרטית) תרכוש לוויין ישראלי במחיר שזהה ללויין בינלאומי של BOEING, SSL או יצרן אחר.

הוספת תגובה

  • (will not be published)