מחקר חדש שמתבסס על תצפיות טלסקופ החלל קפלר וטלסקופ החלל הרשל מגלה כי 2007 OR10, גרם שמיים שנחשב באופן לא רשמי לכוכב לכת ננסי ונמצא בדיסק המפוזר בקצה מערכת השמש, גדול עוד יותר ממה שחשבו עד כה. קוטרו המוערך החדש של 1,535 ק”מ הופך אותו לגוף השלישי בגודלו באזור מרוחק זה של מערכת השמש, אחרי פלוטו ואריס. כעת הגיע הזמן, אומרים מגליו, לתת לו שם רשמי.
2007 OR10 הוא הגוף הגדול ביותר במערכת השמש שעדיין מסתובב לו באפלה הגדולה ללא שם רשמי. הוא נמצא בקצה מערכת השמש, באזור המכונה “הדיסק המפוזר”, רחוק עוד יותר מפלוטו ועצמים אחרים בחגורת קויפר, וכעת נמצא במרחק של 87 יחידות אסטרונומיות מהשמש (יחידה אסטרונומית היא המרחק הממוצע בין כדור הארץ לשמש – 150 מיליון ק”מ).
מחקר חדש, שמתבסס על תצפיות שביצע טלסקופ החלל קפלר של נאס”א ותצפיות ישנות של טלסקופ החלל הרשל האירופאי, מצביע על כך שקוטרו המוערך גדול בכ-250 ק”מ ממה שחשבו עד כה, עם קוטר של כ-1,535 ק'”מ. לשם השוואה, הקוטר של פלוטו הוא 2,372 ק”מ.
קביעת הקוטר של עצמים רחוקים כל כך אינה משימה קלה, מכיוון שבמרחק הרב שלהם הם נראים לא יותר מנקודה קטנה גם על ידי הטלסקופים הטובים ביותר וקשה מאד לאמוד את הפרמטרים הפיזיקליים שלהם. כך למשל, עד ההגעה של הגשושית ניו הורייזונס לפלוטו בשנה שעברה, החוקרים לא היו בטוחים אם פלוטו גדול או קטן יותר מכוכב הלכת הננסי אריס. ניו הורייזונס גילתה לבסוף שפלוטו גדול ממנו בכמה עשרות ק”מ בלבד.
במרחק הרב של 2007 OR10 ועצמים אחרים באזור זה של מערכת השמש, קשה לקבוע האם הבהירות הנראית שלהם נובעת מעצם קטן ובהיר יותר שמחזיר יותר אור שמש, או עצם גדול יותר וכהה יותר שמחזיר פחות אור שמש.
עד כה החוקרים לא ידעו את הבהירות המדויקת של 2007 OR10. לכך בדיוק התאים טלסקופ החלל קפלר, ששוגר לחלל ב-2009 במטרה לאתר כוכבי לכת חוץ-שמשיים, אבל מאז תקלה מכנית שקרתה לו ב-2013 משימתו השתנתה והוא יכול לחקור כעת גם גרמי שמיים במערכת השמש שלנו. קפלר הותאם למדוד עמעום קל שבקלים בבהירותם של כוכבים, מה שמאפשר לאתר באופן לא-ישיר כוכבי לכת שעוברים בין הכוכב שלהם ובין הטלסקופ ומסתירים חלק קטן מאור הכוכב. תכונה זו הפכה אותו למצוין גם עבור מדידת הבהירות של 2007 OR10. בשילוב עם מדידות הקרינה התרמית של כוכב הלכת הננסי שנעשו בעבר על ידי טלסקופ החלל הרשל של סוכנות החלל האירופאית, החוקרים יכלו לקבוע באופן מדויק יותר את הקוטר של 2007 OR10.
המחקר החדש מצביע על כך של-2007 OR10 יש בהירות נמוכה יותר ממה שחשבו עד כה, עקב גודלו הרב יותר. אחד ההסברים שהחוקרים מעלים לכך הוא שעל פני השטח שלו יש קרח מתאן. השערה זו גם מתאימה לצבעו האדמדם שזוהה בתצפיות הטלסקופיות. גודלו הרב יותר מחזק השערה זו מכיוון שכך המסה שלו מספיק גדולה כדי למנוע מהמתאן לברוח לחלל עקב כוח משיכה נמוך מדי.
לפי המחקר החדש 2007 OR10 הוא כוכב הלכת הננסי השלישי בגודלו במערכת השמש, אחרי פלוטו ואריס. מי שמטיל ספק בקביעה זו הוא מייק בראון, אחד ממגלי כוכב הלכת הננסי (שלפני מספר חודשים השתתף במחקר שחזה את קיומו של כוכב לכת תשיעי במערכת השמש, וכן גילה גרמי שמיים רבים נוספים באזור חגורת קויפר). בראון צייץ בדף הטוויטר שלו ש”צריך להיות סקפטיים ש-2007 OR10 הוא כוכב הלכת הננסי השלישי בגודלו. הגודל שלו נמדד בצורה הכי פחות טובה. הוא יכול בקלות להיות קטן ממאקה-מאקה”.
נאס”א ובראון אמנם מתייחסים ל-2007 OR10 כאל כוכב לכת ננסי, אך האיגוד האסטרונומי הבינלאומי מכיר רשמית רק בחמישה – קרס (שנמצא בחגורת האסטרואידים), פלוטו, אריס, מאקה-מאקה והאומיה. גופים נוספים כמו 2007 OR10 ואחרים שכבר קיבלו שמות כגון קווה-וואר ואורקוס, נחשבים על ידי רבים לכוכבי לכת ננסיים, אך לא הוכרו עדיין באופן רשמי כך.
הנתונים החדשים מחזקים את הצורך לקבוע לעצם הזה שם, שאמור להינתן על ידי מגליו, באישור האיגוד האסטרונומי הבינלאומי. “השמות של גופים בסדר הגודל של פלוטו מספרים כולם סיפור על המאפיינים של אותם גופים. בעבר, לא ידענו מספיק לגבי 2007 OR10 כדי לתת לו שם שיעשה עמו צדק”, אמרה בהודעה של נאס”א מג שוואמב, אחת ממגליו. “אני חושבת שהגענו לנקודה שאפשר לתת ל-2007 OR10 את שמו הצודק”. גם בראון הצטרף וצייץ בטוויטר שלו שבכוונתם לתת לו בקרוב שם.
