עלייה של 20% במספר ההמצאות של מוסדות מחקר בישראל – התחום שמניב הכי הרבה הכנסות: תרופות

הסקר, שבוצע עבור המועצה על ידי הלמ”ס, עסק בפעילות חברות מסחור ידע שליד אוניברסיטאות מחקר ושליד בתי-חולים ומכוני מחקר ממשלתיים.

סקר של המועצה הלאומית למו”פ במשרד המדע שמתפרסם היום מצא כי בשנים 2012 ו-2013 דווחו לחברות למסחור ידע של מוסדות המחקר בישראל 1,438 גילויים על המצאות – עלייה של 20% בהשוואה לשנים 2010-2011. מהסקר עולה עוד כי בשנים אלו נרשמו כאלף פטנטים חדשים, וכי הידע שפותח במוסדות המחקר הביא להקמת 72 חברות הזנק חדשות בשנתיים האחרונות.

הסקר, שבוצע עבור המועצה על ידי הלמ”ס, עסק בפעילות חברות מסחור ידע שליד אוניברסיטאות מחקר ושליד בתי-חולים ומכוני מחקר ממשלתיים. תפקיד החברות הוא לגייס, לשווק ולפתח את הידע המצטבר במוסד, להגן על ההמצאה באמצעות רישום פטנט ולהפוך את הפטנט למוצר מסחרי.

מניתוח הנתונים של הסקר עולה כי כ-70% מהגילויים נרשמו בחברות המסחור של האוניברסיטאות והשאר בחברות מסחור של בתי החולים ומכוני המחקר. מתוך כלל הגילויים, הוחלט להגן על 65%, שעמדו בקריטריונים להגנה על המצאה. בחברות המסחור של האוניברסיטאות היו הגילויים בעיקר בתחומים ביוטכנולוגיה, תרופות, פיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-פיזיקה וכימיה וננו-טכנולוגיה. בבתי חולים התחום העיקרי היה מכשירים רפואיים ובמכוני מחקר – חקלאות וגנטיקה של צמחים.

על פי הסקר, בשנת 2013 ו-2012 הוגשו על ידי חברות המסחור 967 בקשות מקוריות לפטנטים חדשים – מבין הפטנטים שהוגשו על ידי האוניברסיטאות, רובן היו בתחום התרופות (20%), הביוטכנולוגיה (18%) ופיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-פיזיקה (14%). תחומי הפעילות העיקריים בבתי החולים היו מכשירים רפואיים (48%) ותרופות (42%). תחומי הפעילות העיקריים במכוני מחקר ומכללות הם: תרופות (33%) וביוטכנולוגיה (26%). רוב הבקשות לפטנטים הוגשו בחו”ל ורובן (כ-80%) ע”י האוניברסיטאות.

“למרות העלייה המבורכת, קיים עדיין פער גדול בין ההישגים הרבים באקדמיה ובמוסדות המחקר הישראליים, לבין הפוטנציאל היישומי והכלכלי של הידע שנצבר בהם לתועלת המשק הישראלי” אמר היום שר המדע הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי. “משרד המדע פועל במרץ כדי לצמצם חסמים, וכדי להגביר את ההשקעה הממשלתית במחקר יישומי, במטרה לגשר על פער זה”.

“מיסחור הידע המחקרי בולט במיוחד בתחום התרופות, אך יש לקחת בחשבון שחלק ניכר מהתמלוגים בתחום התרופות נסמכים על מספר מצומצם של תרופות מצליחות מאוד כגון קופקסון”, אומר יו”ר המועצה הלאומית למו”פ במשרד המדע פרופ’ יצחק בן-ישראל. “אם לא נגדיל את ההשקעה בתחום כדי להביא לפיתוחים בתחומים נוספים קריטיים לתעשייה, תחווה התעשייה בישראל פגיעה קשה בעתיד הקרוב ותישאר במקום מבחינה טכנולוגית”.
במהלך השנים שבהן פועלות החברות למסחור ידע, נצברו בידיהן כ-2,790 פטנטים בתוקף ששווקו או שיש עדיין לשווק אותם. תחום התרופות היווה 23% מהפטנטים הפעילים בידי החברות, ולאחריו ביו-טכנולוגיה (19%), כימיה וננו-טכנולוגיה (13%), ופיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה (12%).

על פי הסקר, מספר הסכמי הרישיון, שבאמצעותם מעבירים את הידע לפיתוח בחברה, שהיו בתוקף או שהיו פעילים בשנים 2012-2013 הגיע ל-1,966, רובם עם חברות מקומיות (71%) ומקצתם עם חברות מארה”ב (17%) ועם חברות ממדינות אחרות. 263 הסכמי רישיון מהם הניבו תמלוגים בשנים 2013-2012, מתוכם 174 עם חברות בארץ ו-89 עם חברות בחו”ל. גם כאן, התחומים הבולטים היו התחומים הקשורים למדעי החיים: תרופות (26%), ביו-טכנולוגיה (20%), וחקלאות וגנטיקה של צמחים (17%). עם זאת, תחומים בעלי עניין מובהק לתעשיית ההיי-טק הישראלי כגון פיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה ומתמטיקה ומדעי המחשב ביחד הסתכמו בכ-12% מהסכמי הרישיון הפעילים.

הכנסות החברות מקניין רוחני, הסתכמו ב-1,881 מיליון ₪, כאשר התחום שהניב הכי הרבה הכנסות ממכירת קניין רוחני היה תחום התרופות (94%). זאת, בעוד תחומים בעלי עניין מובהק לתעשיית ההיי-טק הישראלי כגון פיזיקה, אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה ומתמטיקה ומדעי המחשב ביחד הניבו כ-3% מההכנסות ממכירת קניין רוחני.

הסקר מראה גם כי בשנים 2013-2012 הוקמו 72 חברות סטארט-אפ בארץ ובחו”ל, 57 מתוכן הוקמו ע”י האוניברסיטאות, בעיקר בתחום ההיי-טק, לעומת 11 בלבד בשנת 2011 – גידול של פי 5.23. ואולם, מספר העובדים הממוצע בחברות הזנק אלו, נמוך במידה ניכרת מהממוצע בענף.

בתחום מסחור הידע, מובילות האוניברסיטאות בישראל בהשוואה לאוניברסיטאות במדינות מפותחות כגון בריטניה, ארה”ב ויפן בכל המדדים: מספר הגילויים להמצאות, בקשות לפטנטים, מספר הסכמי רישיון, חברות הזנק שהוקמו והכנסות מקניין רוחני. אומנם, בישראל הגישו האוניברסיטאות בשנתיים האחרונות 431 פטנטים חדשים בממוצע לשנה, בעוד שאוניברסיטאות ביפן הגישו קרוב ל-7,000 פטנטים. אך בחלוקה של מספר הפטנטים בכל מדינה בסך ההוצאות של האוניברסיטאות על מו”פ באותה מדינה רואים כי היחס דומה – 0.35 ו-0.34 בהתאמה.