כוכבים מתקיימים באיזון מושלם בין שתי כוחות מנוגדים: הלחץ הפנימי של כוח משיכה מנסה לכווץ את הכוכב, אך הוא מנוטרל ע”י הלחץ החיצוני של הקרינה הנפלטת עד שמגיעים לברזל. התכת הברזל לא יוצרת קרינה ואז הכבידה מנצחת
מאת פרייזר קיין
חורים שחורים הם העצמים האקזוטיים מעוררי ההשראה והיראה ביותר ביקום.
קחו את המסה של כל כוכב. , דחסו אותו לעצם כל כך קומפקטי שהוא גובר על יכולת כוח הכבידה לעצור את הדחיסה. שום דבר, אפילו לא אור , לא יכול להימלט מכוח המשיכה של חור שחור .
הרעיון נולד לראשונה במאה ה-18 על ידי הגיאולוג ג’ון מיטשל. הוא הבין שאם ניתן לדחוס את השמש בכמה סדרי גודל , כוח המשיכה יהיה כל כך חזק עד שנצטרך ללכת מהר יותר ממהירות האור כדי לברוח ממנה.
בתחילה, חורים שחורים נחשבו לא יותר מאשר מושגים מתמטיים מופשטים. אפילו איינשטיין הניח שהם לא באמת קיימים. ואולם, בשנת 1931, חישב האסטרונום צ’אנדרהשנקר ומצא כי כוכבי בעלי מסה גבוהה מעל מידה מסויימת יכולים לקרוס לתוך חורים שחורים אחרי הכל. התברר שהחורים השחורים אמיתיים, ובמשך עשרות השנים הבאות מצאו אסטרונומים דוגמאות רבות לחורים שחורים ברחבי היקום.
כוכבים מתקיימים באיזון מושלם בין שתי כוחות מנוגדים: הלחץ הפנימי של כוח משיכה מנסה לכווץ את הכוכב, אך הוא מנוטרל ע”י הלחץ החיצוני של הקרינה הנפלטת . במרכזו של כל כוכב עוברים מיליוני טונות של מימן המרה להליום בכל שנייה, כשהם משחררים קרינת גמא. תהליך ההיתוך הזה הוא תגובה אקסותרמית , כלומר הוא משחרר יותר אנרגיה ממה שהוא דורש .
כאשר כוכב מכלה את שארית המימן שלו הוא עובר למאגרים של ההליום ממנו הוא בנוי. אחרי שסיים את מלאי ההליום הוא עובר לתוצר שלו – הפחמן, ולבסוף – חמצן. הקרינה שנפלטת בתהליך זה מאזנת את כוחות הכבידה המנסים לדחוס אותו.
כוכבים בעלי מסה כמו זו של השמש שלנו יעצרו שם. הם לא מאסיביים מספיק כדי להמשיך את תגובת ההיתוך מעבר לחמצן והם הופכים לננס לבן ובהמשך מתקררים. ואולם בכוכבים בעלי חמש מסות שמש ומעלה תהליך ההיתוך נמשך במעלה הטבלה המחזורית עם צורן, אלומיניום אשלגן וכן הלאה עד לברזל. אף אנרגיה לא מיוצרת מהיתוך של אטומי ברזל.
וכך, בחלקיק שניה, הקרינה מהכוכב כבה. בלי הלחץ החיצוני מהקרינה, הכבידה תנצח והכוכב יקרוס פנימה. כל המסה של הכוכב תתפוס נפח הולך וקטן של חלל. מהירות המילוט מהכוכב גדלה, עד ששום דבר, אפילו אור, לא מצליחים להמלט ממנו. כך יוצרים חור שחור.
טוב. זו הדרך העיקרית אך ניתן לקבל חורים שחורים כאשר עצמים צפופים , כמו כוכבי ניטרונים , מתנגשים זה בזה .
וכמובן יש את ואז יש את החורים השחורים המסיביים בלבה של כל גלקסיה. ואם להיות כנים, אסטרונומים עדיין לא יודעים איך המפלצות האלה נוצרו .
לכתבה ביוניברס טודיי
3 תגובות
ניסים. הפוך. מי שנמצא באזור החור השחור רואה את העולם שבחוץ מגיע לסופו, השעונים נראים מתקתקים בקצב גובר והולך.
לצופה מבחוץ זה יראה שהשעון של זה שנע לעבר החור השחור מתקתק יותר ויותר לאט
נקודה
הזמן מואט רק למי שנמצא באיזור החור. לגבי צופה מרחוק אין שינוי בזצן.
לי נראה שמכיוון שהזמן באזור החור השחור מואט ,חורים שחורים לא קיימים אף פעם בהווה רק בעתיד, בסוף הזמן. ולכן חורים שחורים אינם קיימים, רק שואפים ללהיות חורים שחורים.