מחקר מצא קשר ישיר בין חינוך, בריאות והתנהלות כלכלית
דירוג האשראי האישי, credit score, הוא שיטה מקובלת להעריך את רמת הסיכון הנשקפת ממתן אשראי לאדם מסויים. השיטה אינה מקובלת כל כך בארץ (ברמת הבנקאות הפרטית), אבל במדינות רבות בעולם, בנקים וגופים פיננסיים אחרים אינם מעניקים הלוואות ומשכנתאות, ואינם קובעים מסגרת אשראי ללקוחות, בלי לבחון את טיבם – כלומר לבדוק את ההיסטוריה הכלכלית שלהם, במיוחד תשלומי חובות, לחשב את דירוג האשראי ולהעריך עד כמה בטוח להפקיד בידיו כסף. דירוג האשראי עשוי גם לקבוע את תנאי העסקה – ככל שדירוג האשראי שלך טוב יותר, תוכל לקבל הלוואות גדולות יותר בתנאים נוחים יותר. בשנים האחרונות, יותר ויותר גופים עושים שימוש בדירוג האשראי האישי, גם אם אינו קשור ישירות לאשראי או להתנהלות כלכלית. מעסיקים מתחשבים בדירוג האשראי של מועמדים לעבודה בין השיקולים בעניין קבלתם; חברות לביטוח רכב משתמשות בדירוג האשראי כגורם מצביע על התנהגותו של האדם, ומנסות לסנן באמצעותו מבוטחים בעלי נטייה מופרזת לנטילת סיכונים; חברות טלפון ושירותים אחרים משקללות אותו בהצעת תכניות מחיר ארוכות טווח; ואפילו חברות העוסקות בביטוחי חיים משתמשות בעת האחרונה בדירוג האשראי האישי, מתוך הנחה שדירוג טוב מעיד על אדם היודע לכלכל בתבונה את צעדיו, לא רק בתחום הפיננסי, אלא גם בשמירה על אורח חיים בריא. ואולם – האם יש בסיס להשערה הזו, ולשימוש הנרחב בדירוג האשראי? האם הדירוג הזה אכן מאפשר חיזוי מהימן של עתידנו הרפואי? על השאלות האלה מנסה לענות מחקר המתפרסם השבוע בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים, PNAS.
מעקב צמוד
את המחקר הובילו חוקרי מדעי ההתנהגות מאוניברסיטת דיוק האמריקנית (שבקרוליינה הצפונית), בראשות ד”ר שלמה (סלומון) ישראל (Israel), העושה את השתלמות הפוסט-דוקטורט שלו במעבדה של פרופ’ אבשלום כספי (Caspi) ופרופ’ טרי מופיט (Moffit). הם השתמשו בבסיס נתונים גדול שנאסף בעיר דאנדין (Dunedin) שבניו-זילנד. במסגרת מחקר רחב היקף, נעשה שם מעקב ממושך אחרי קבוצה של כ-1,000 ילידי שנתון 1972-3. בני המשפחות של הילדים עברו ראיונות מקיפים זמן קצר לאחר הלידה, ובהם תועדו בין השאר הרקע המשפחתי והחברתי, המצב הכלכלי של המשפחה ומצבו הרפאי של התינוק. מפגשי מעקב נוספים התקיימו בכל כמה שנים, ובהם נבדקו גם התקדמות הילד בלימודים, התנהגות, ובהמשך גם מצבו הכלכלי של כל משתתף בניסוי. בסה”כ נעשו 12 מפגשי מעקב אחר חברי הקבוצה עד הגיעם לגיל 38. בגיל הזה נבדק גם דירוג האשראי של משתתפי הניסוי, שהתקבל מחברת האשראי הגדולה Veda. הדירוג הוא ערך מספרי שרירותי, המבוסס על מצבם הכלכלי של משתתפי הניסוי בחמש השנים האחרונות: עמידה בתשלומים, פירעון חובות, החזר הלוואות, היסטוריה תעסוקתית ועוד. החוקרים בחרו את מאגר הנתונים הניו-זילנדי הן בשל עושר המידע המצוי בו, הן משום שבזכות ביטוח הבריאות הממלכתי בניו-זילנד מחלה או תאונה קשה הפוגעות בכושר ההשתכרות, אינן פוגעות בהכרח בהכנסה עצמה ואינן גורמות לירידה ישירה בדירוג האשראי.
הכל בשליטה
הממצאים של החוקרים העלו כי חברות הביטוח יודעות – ככל הנראה – מה הן עושות. המחקר העלה קשר ישיר בין דירוג האשראי של הנבדקים למצבם הרפואי, כפי שהוא מתבטא במדד המכונה “גיל לבבי”, המבוסס על שקלול נתונים כמו לחץ דם, רמות כולסטרול, סוכרת ועישון. הגיל הלבבי של הנבדקים היה בין 22 ל-85, ועמד ביחס הפוך לדירוג האשראי שלהם: ככל שהדירוג טוב יותר, כך הלב צעיר יותר. החוקרים סבורים כי שני הגורמים אינם תלויים ישירות זה בזה, אלא שניהם תוצאה של התנהלות מסויימת. במילים אחרות, זה לא שדירוג אשראי נמוך גורם למחלות לב, אלא אותה התנהלות כללית המובילה אותנו לקבל דירוג כזה, היא הגורמת בסופו של דבר גם לעליית הסיכון לתחלואה. החוקרים לא הסתפקו בכך, וניסו לנתח את הגורמים המשפיעים על ההתנהלות הזו. הם הרכיבו מדד המכונה “הון אנושי”, ומשקלל שלושה מרכיבי אישיות חשובים: רקע (השכלה, רקע סוציו-אקונומי), מנת משכל (IQ) ומידת השליטה העצמית של האדם, המשוקללת לערך מספרי על סמך ראיונות עם ההורים והמחנכים של משתתפי המחקר בתקופת ילדותם. בשלושת הגורמים האלה מצאו החוקרים מִתאם חיובי גם עם מצב הלב וגם עם דירוג האשראי. כלומר ההון האנושי המורכב מההשכלה וההתנהגות שלנו, יכול בהחלט לנבא מה יהיה מצבנו הבריאותי ובמידה רבה גם את ההתנהלות הכלכלית שלנו. ואולם, ההתאמה החזקה ביותר – בהפרש ניכר – מבין שלושת מרכיבי ההון האנושי נמצאה בגורם השליטה העצמית. החוקרים הופתעו לגלות כי את הגורם הזה אפשר לזהות כבר בגיל מוקדם מאוד. מי שהיו בעלי שליטה עצמית גבוהה כבר בעשור הראשון לחייהם, זכו בבגרותם (לפחות בסיום העשור הרביעי לחייהם) הן בבריאות טובה יחסית, הן בדירוג אשראי גבוה. “ראינו שכבר בגיל שלוש ההבדלים בשליטה העצמית בין ילדים מנבאים את מה שיהיה בבגרותם, וגם את דירוג האשראי הצפוי להם”, מסביר ד”ר ישראל. “זה משהו שאפשר להתערב ולהשפיע עליו בגיל הזה, וחשוב לעשות את זה, כי השליטה עצמית משפיעה על היכולת שלנו לנהל את חיינו”.
להתחיל מוקדם
החוקרים מדגישים כי ממצאי המחקר לא נועדו לספק תימוכין לשימוש הרב שעושים גופים שונים בדירוג האשראי, וגם לא לשלול את השימוש הזה. לדבריהם, הממצאים עשויים להמחיש עם זה את היקף המידע שנתון תמים לכאורה כמו דירוג אשראי עשוי לחשוף לגבי מצב בריאותנו, ההשכלה ופרמטרים אישיים. כמו כן, הם מציינים כי הממצאים ממחישים את חשיבותו של החינוך להתנהגות כלכלית נבונה כבר מגיל צעיר, משום שמתברר כי ההתנהגות המתעצבת כבר בגיל הגן, עשויה במידה רבה להשפיע על מצבנו הפיננסי בכל ימי חיינו. עם זה, כמובן אין להתעלם מכך שגם גורמים חיצוניים עשויים להשפיע מאוד הן על המצב הכלכלי, הן על חיינו בכלל, כפי שמעיד סיפורו האישי של ד”ר שלמה ישראל. הוא נולד בטהראן, ובזכות תושייתו של הוריו נמלטה משם המשפחה בינקותו, שבועות ספורים לפני המהפכה האסלאמית ב-1979. הוא גדל והתחנך בארה”ב, אבל לפני כעשור הלך בעקבות שם המשפחה שלו, עלה לישראל ולמד בירושלים לתואר שני ולדוקטורט. כיום הוא מסיים את הפוסט-דוקטורט באוניברסיטת דיוק, ובעוד כמה שבועות הוא אמור לשוב לארץ, הפעם כחבר סגל בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.
תגובה אחת
כנראה שיש בזה משהו, אבל דירוג האשראי רק מחמיר את הבעיה, ומגדיל את הפערים בין עניים לעשירים.
עובד כן, אבל לא מועיל לאנושות.