נבלם הזינוק במספר האקדמאיים הישראליים השוהים ממושכות מחוץ לארץ: 21,400 אקדמאים הישראלים שהו בחו”ל למעלה מ- 3 שנים בשנת 2014

שר הכלכלה, אריה דרעי: “התעשייה הישראלית סובלת ממחסור הולך וגדל בכח אדם מקצועי ועלינו להשקיע חשיבה ומשאבים משמעותיים בכדי לאתגר את האקדמאים הישראלים להשתלב בתעשייה הישראלית ולהתחרות על השוהים בחו”ל באופן כזה שיביא לחזרתם לישראל”

התכנית להשבת אקדמאים, המשותפת למשרדי הכלכלה, העלייה והקליטה, האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) של המועצה להשכלה גבוהה בישראל, ובראשה עומד המדען הראשי של משרד הכלכלה, מציגים נתונים חדשים הבוחנים את בריחת המוחות הישראלית לחו”ל. הסקר המקיף, שנעשה בשיתוף הלמ”ס, נעשה על אוכלוסיית האקדמאים הנמצאת בחו”ל שלוש שנים ומעלה, בהבנה שזו, בד”כ, תקופת השהות הראשונה לפוסטדוקטורט, התמחות, רילוקיישן וכו’. אומנם, ב-2014 נרשמו כ-21,400 אקדמאים ישראלים ששהו בחו”ל למעלה מ- 3 שנים, מתוכם כ- 2,100 בעלי תארים שלישיים ורופאים, אבל ישנה נקודת אור – מספר הישראלים השוהים בחו”ל לא גדל בין השנים 2012-2014.

בשנים האחרונות, אחרי מחאות הקוטג’, המילקי והדיור, התגברה מגמת עזיבת המוחות האקדמאיים מישראל לחו”ל. לשם כך, החליטה ממשלת ישראל בשנת 2010 על הקמת תכנית ייעודית לטיפול בנושא – התכנית הלאומית להשבת אקדמאים – שהושקה ביוני 2013. במסגרת התכנית, בראשותו של המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון, נעשו מאמצים ממשלתיים משמעותיים לבלימת התופעה והחזרת אותם ישראלים, בעלי הון אנושי גבוה ורלוונטי הנמצאים בחו”ל.

על פי נתוני הלמ”ס, בסקר המקיף השני שערכה (הראשון נעשה בשנת 2013), אכן נמצאה בלימה של זליגת המוחות הישראליים לחו”ל. אומנם, אם מסתכלים על קבוצת האקדמאים שקיבלו תואר אקדמי בישראל בין השנים 1985 – 2007 מספר השוהים ממושכות בחו”ל עלה בכ-19% בין השנים2010-2012 (כזכור, המחאה החברתית בישראל הגיעה לשיאה בקיץ (2011 . אולם, המספר לא גדל בין השנים 2012-2014.

יחד עם זאת, אחוז גבוה יחסית, בין 8-10%, מבעלי תואר ראשון ו- 10-14% מבעלי תואר שני בתחומי המדעים המדויקים )המדעים הפיזיקליים, מדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה( נמצא בחו”ל תקופה ממושכת. האחוז הזה אף עולה בקרב בעלי תואר שלישי במדעי המחשב, הסטטיסטיקה והמתמטיקה הנמצאים בחו”ל תקופה ממושכת (כ- 20%).

עוד מראה הסקר כי אחוז השוהים בחו”ל, מכל שנתון, הולך וקטן באופן משמעותי כבר משנת 1996 (שקף 14), כאשר החל מבוגרי שנתון 2003 נרשמת ירידה משמעותית ורציפה במספרי השוהים בחו”ל לתקופה ארוכה. יחד עם זאת, מספר בעלי תארי דוקטור במדעי החיים השוהים בחו”ל עלה משמעותית החל משנתון 1998 והחל להראות סימני ירידה רק בנתוני 2005-2008. עם זאת המספרים היו ועודם גבוהים יחסית לכל יתר התארים השלישיים (שקף 15). מספר סך האקדמאים הישראלים ששהו בחו”ל למעלה מ- 3 שנים בשנת 2014עמד על כ – 21,400 מתוכם כ- 2,100 בעלי תארים שלישיים ורופאים.

המדען הראשי במשרד הכלכלה, אבי חסון, העומד בראש התכנית, ציין כי: “בעולם גלובלי, מעבר לחו”ל הוא שלב חשוב בפיתוח קריירה ובהתמקצעות מדעית וטכנולוגית. יחד עם זאת, אנו שואפים להחזיר את המוחות לישראל ועל ידי כך ליהנות מהידע והניסיון הנצבר בחו”ל. לתכנית הלאומית להשבת אקדמאיים רשומים כבר למעלה מ- 4400 אקדמאים הנמצאים בחו”ל ושותפים לה למעלה מ-180 מעסיקים המעוניינים בקליטתם ומהווה מרכז הקשר של האקדמיה המטפל בקליטת מדענים במוסדות להשכלה גבוה”.

התכנית מציעה מעטפת טיפול ומידע על תהליך החזרה לארץ, מסייעת באיתור משרה מתאימה, פותרת בעיות וחסמים מול התהליכים הביורוקרטים ועוד. במסגרת זו הושק מסלול מהיר ואינטרנטי עם המוסד לביטוח לאומי לטובת החוזרים במסגרת התכנית. בנוסף, פותחו סדנאות וובינריות לסיוע בהתמודדות עם קשיי הקליטה לבני המשפחה ובהכנה לחזרה לשוק העבודה.

האקדמאים המבקשים לחזור לארץ במסגרת התכנית גם מקבלים עזרה בכרטיסי טיסה לארץ לצורך ראיונות עבודה, והוקם עבורם אתר חדש ואינפורמטיבי המציע פורום שאלות ותשובות, מידע על תכניות ומלגות ועל חיי היום יום בישראל. נוסף על כך, מקיימת התכנית מפגשים עם האקדמאים בחו”ל, שומרת איתם על קשר בדיוור חודשי, מתחזקת לוח משרות ממוקד ועדכני, ומגבשת עבורם פתרונות ייעודיים להקלת ההשתלבות המחודשת במעגל העשייה והחיים בישראל. עד כה חזרו לישראל מעל ל-250 אקדמאים דרך התכנית.

שר הכלכלה, אריה דרעי: “התעשייה הישראלית סובלת ממחסור הולך וגדל בכח אדם מקצועי ועלינו להשקיע חשיבה ומשאבים משמעותיים בכדי לאתגר את האקדמאים הישראלים להשתלב בתעשייה הישראלית ולהתחרות על השוהים בחו”ל באופן כזה שיביא לחזרתם לישראל”