ד”ר רועי צזנה ידבר על עתיד הדתות, בכנס מ.ח.ר. 2013 שיתקיים ביום חמישי הקרוב בבית ציוני אמריקה
ביום חמישי הקרוב, 10 לינואר 2013, אעביר הרצאה בכנס מ.ח.ר 2013 – כנס בנושאי מדע, חופש ורציונל. בהרצאה אסקור מספר מגמות שעשויות להשפיע על עתיד הדת, ונדבר על כמה עתידים אפשריים עבור הדתות בעולם. רשומה זו מכילה בערך חצי מההרצאה, והקוראים מוזמנים לכנס (עלות כניסה – 40 ש”ח) כדי לשמוע את היתר, ולהיחשף ליתר המרצים המצוינים והנושאים המרתקים שבמקום.
באתם לכאן כדי לשמוע כיצד תיראה הדת בעתיד. צר לי לאכזב אתכם, אבל לא תצאו מכאן עם הידע הזה.
בשלב הזה אתם בוודאי שוקלים לצאת מהחדר ולא לחזור. תנו לי עוד צ’אנס. הבעיה הגדולה שלי היא שאני לא שרלטן מספיק כדי להתיימר לדעת איך יראה העתיד. וזה בגלל שאני לא חוזה עתיד, אלא חוקר עתידים.
חוקרי העתידים אינם מנסים לחזות מה יקרה בעתיד. זוהי משימה בלתי-אפשרית. במקום זאת, אנו סוקרים את המגמות הקיימות בהווה ומנסים לתעד ולהבין אותן כדי לפתח סדרה של עתידים אפשריים. סדרה זו משמשת עבורנו כטלסקופ לתוך העתיד, שמזהה כיצד העתיד עשוי להיראות וכיצד הוא יכול להשתנות בהתאם להחלטות שאנו מקבלים בהווה.
למה צריך בכלל להכיר את העתידים האפשריים? אנו משתמשים בהם כדי ללמד את מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות – בכירים במשרדי הממשלה, באיחוד האירופי ובגופים פרטיים – אודות המגמות הקיימות כבר היום, והשלכותיהן על העתיד. בדרך זו, אנו מסייעים להם לקבל החלטות מושכלות ונבונות שיובילו אותנו, או לפחות אותם, לעתיד טוב יותר.
זו הסיבה שבהרצאה הנוכחית לא אנסה לחזות עתיד אחד לדת, אלא אסקור את יסודות הדת והאמונה ושלוש מהמגמות הקיימות כיום שיכולות להשפיע על הדת. לאלו מהן תהיה השפעה חזקה יותר על העתיד? לשאלה זו נקבל תשובה רק בעשורים הקרובים.
יסודות הדת והאמונה
המאה ה- 19 הייתה תקופה יוצאת-דופן בהיסטוריה של אירופה. אם הייתם הולכים ברחובות לונדון באותה תקופה ושואלים את האדם הממוצע מה עומד להתרחש בעתיד, הוא היה משתפך באוזניכם בהתלהבות על כל הדברים הנפלאים שהעתיד צופן לאנושות: החיסונים של פסטר יעלימו את המחלות מן העולם; הביוב לא יזרום ברחובות; תוחלת החיים תעלה, ויהיו אפילו אנשים שיגיעו עד גיל מאה. זו בוודאי הייתה התשובה, ואין פלא, מכיוון שהוגי הדעות המובילים של התקופה ניסו להבריא את חוליי החברה, ואנשי המדע והרפואה ניסו לתת בידי כל אדם את הטכנולוגיות הנחוצות כדי להבטיח לו את אושרו וזכותו להגשמה עצמית. פענוח תורת האבולוציה הביא לנתק בין המדע והכנסייה, ורבים חזו כי דווקא האחרונה תצא מובסת. הדת עמדה לסבול מהלומה ניצחת.
אבל היא עדיין כאן. והיא אפילו גדלה. אחוז המאמינים בחמשת הדתות הראשיות – יהדות, נצרות, איסלאם, בודהיזם או הינדואיזם – רק עלה מאז תחילת המאה העשרים. גם במדינות שניסו לכונן משטר שבידל את האנשים בכוח מהדת – רוסיה ותורכיה בעיקר – חוזרת הדת לתפוס מקום ראשי בחיי האזרחים. כל התחזיות לגבי סוף הדת נכשלו. היא עודנה עמנו, חזקה מתמיד.
אבל אני עדיין מאמין שהדת עשויה להיעלם. רק מהאמונה לא ניפטר לעולם.
המשפט האחרון עלול להיראות מוזר לאנשים. האם באמת יש הבדל בין הדת ובין האמונה? התשובה היא שהשתיים שונות מאד זו מזו, וחשוב להבדיל ביניהן.
מהי האמונה?
האמונה משקפת את הצורך לזהות ישות מסוימת המשגיחה עלינו. קיימות עדויות טובות לכך שמהרגע שאנו נולדים, המוח שלנו מחווט לזיהוי ישויות המעצבות את חיינו. למעשה, זה לא מפתיע. כבר כתינוקות אנו לומדים שהעולם גדוש באלמנטים קאוזליים – סיבתיים. כשהבן שלי עושה קקי, אני בא ומחליף לו. כשהוא רעב, אמא שלו מאכילה אותו. כשהוא בוכה, אני מחבק אותו.
הדבר המעניין הוא שהבן שלי למד מהר מאד את כללי המשחק. הוא רכש הבנה של תהליכים סיבתיים. מדי פעם הוא בוכה סתם ככה, לא בגלל שכואב לו. למה? כי הוא רוצה שנחבק אותו. הוא הפנים את רעיון הסיבתיות: יש ישויות בעולם שמשנות את המצב הקיים. והוא יכול להשפיע על הישויות הללו באמצעות פעולות מסוימות, גם אם לא תמיד ברור לו ההיגיון מאחוריהן. המשמעות ברורה: כבר מינקות, מתחילים בני-האדם לחפש את הישות האחראית על העולם שסביבם. הם מתקשים להניח שאין ישויות כאלו – מעין אבא ואמא קוסמיים – העומדים מאחורי פני הדברים. וכאשר הם אינם מוצאים את הישויות הללו, הם קובעים אותן בכוח.
זהו אחד הכללים המעניינים האחרים בפסיכולוגיה האנושית: אנו נוטים להאניש – להעניק זהות של ישות – לעצמים דוממים ואפילו אירועים. רוצים דוגמה? רק אתמול החלקתי על קליפת בננה. קיללתי, הרמתי את הבננה וזרקתי אותה בזעם לפח. הזעם, באורח מוזר, היה מופנה לבננה. למה? הרי היא עצם דומם, נטול רגשות או כוונות! אלא שהתחושה הברורה הייתה שהבננה עשתה לי את זה בכוונה. אני האנשתי את הבננה. לרגע קט, האמנתי בהיותה אל קטן ונקמני. אל הבננה.
4472840_700b
מעבר לכך, המוח שלנו תמיד מנסה למצוא את הישות. תמיד. הוא התפתח לעשות זאת באבולוציה, כדי להגן עלינו מפני ישויות תוקפניות. הבעיה היא שכתוצאה מכך הוא עובד בהיפראקטיביות, ומראה לנו לפעמים גם ישויות שלא שם באמת.
והנה הנקודה החשובה: אנחנו לא יכולים להתגונן מפני הניסיון הזה של המוח!
לפעמים הישויות שאנו בוחרים להאמין בהן קיימות באמת. אנחנו מכנים אותן ‘המנהיג העליון’, או ‘הדוצ’ה’, או בכל שם אחר שמרמז על גדלותן. אלו המנהיגים במדינות פשיסטיות ודיקטטוריות. ואל תטעו: חלק גדול מהנתינים במדינות הללו מעריץ את המנהיגים. אנחנו רואים את הנטייה הזו אפילו בישראל: למצוא את המנהיג – את האב העליון – ולהאמין בו ובכוחותיו. זוהי אמונה חילונית, והיא גרועה לא-פחות מאמונה דתית. אתה לא מאמין באלוהים, אלא בפיהרר. וראינו כבר מה הייתה התוצאה של זה.
איך מתמודדים עם האמונה?
אנחנו יכולים לפתח כלים עקרונות של מחשבה חדה וביקורתית, כדי לנטרל בדיעבד את המסקנות האינטואיטיביות שהמוח שלנו קופץ אליהן באופן מיידי, ולהנחיל אותם לילדים. זה הכל. אבל הצרכים הנפשיים שלנו נותרים במקומם, ולא הולכים לשום מקום. מחקר ממש מהשנה האחרונה מראה שידע מדעי שסותר את האינטואיציות שלנו – למשל, שכדור-הארץ חג מסביב לשמש – אינו מחליף את האינטואיציות אלא מדכא אותן[1]. הן עדיין שם, ודוחפות עמוק מבפנים לכיוון שנראה להן מתאים. רק המחשבה המודעת והביקורתית מרסנת אותן.
המשמעות היא שחלק גדול מבני-האדם לא מבינים את ההטיות המוחיות הללו, ורבים מדי לא מסוגלים להבין אותן בכלל, או לפתח יכולות ניתוח אנליטיות מתאימות.
מה שאתם רואים כאן זה דבר מפחיד: שחצי מאוכלוסיית העולם ניחנה במדד IQ נמוך ממאה. אלו מהם שיכולים להתגאות ב- IQ בין 70 ל- 85 הינם ‘מתפקדים אינטלקטואלית גבוליים’ – Borderline Intellectual Functioning. הם מתקשים לחשוב באופן מופשט, וההיגיון שלהם פשטני וילדותי. מעטים מתוכם יצליחו להתגונן באופן פעיל ומתמיד מהנטיה לחפש ישויות וסיבות לאירועים הנקרים בדרכם.
דרך אגב, כדאי להתייחס בזהירות למדד ה- IQ, מכיוון שהוא משתנה כל הזמן, והרף רק הולך וגובה עם השנים. למעשה, אם היינו משתמשים בערכי ה- IQ הקיימים כיום עבור אנשים שנבחנו בשנות ב- 1932, הרי שהיינו מגלים שהממוצע היה 80[2]. מכיוון שכך אני חושש מלהסתמך בעיניים עצומות על ה- IQ, ומסתפק בלהצהיר שגם אם נחנך את כל אנשי העולם מילדות להישמר מפני ההטיות הללו, הן עדיין יהיו שם ויניעו את פעולותינו. אנו נמשיך לרצות להאמין, ונמשיך לחפש במה להאמין.
נרצה או לא נרצה, אנו כבולים לאמונה.
אבל המצב משתפר, ויכול להשתפר עוד יותר.
מגמה ראשונה: חינוך לחשיבה ביקורתית
המגמה הראשונה שנדבר עליה היא של חינוך לספקנות ולחשיבה ביקורתית. זוהי מגמה שקיימת כבר מאז תחילת המאה, למרות שהיא מתחזקת לאחרונה. אנשים פותחים קורסים לספקנות, והורים מוכנים לממן קייטנות לחשיבה ביקורתית. אם מגמה זו תתחזק הרבה יותר, קיים סיכוי להגיע לעולם שיהיה ברובו ללא אמונה.
עכשיו תגידו בקול מאנפף: “אבל רועי, אמרת לנו שאתה בטוח שאי-אפשר לסלק את הצורך באמונה מהאנשים!”
וזה נכון, אני באמת בטוח בזה. אבל מדובר בהנחה המושתתת אך ורק על הידע העכשווי, על כל מגבלותיו. אם היינו שואלים את היוונים או את הרומאים האם אפשרי לכונן עולם בלי עבדים, הם לא היו מבינים בכלל מה משמעות השאלה. עבורם, העבדים היו חלק מהעולם ממש כמו אוויר ומים, ואף לא אחד מהפילוסופים הדגולים של המוסר – מאפלטון ועד קיקרו – לא כתב על הפגם בהחזקת עבדים. אם היינו שואלים אדם מתחילת המאה העשרים האם הגבר מוצלח יותר מהאשה, הוא היה בוהה בנו בחוסר-הבנה, ממש כאילו היינו שואלים אותו האם השמיים כחולים, או האם המזון מזין. אלו היו אמיתויות ברורות מאליהן עבור הזמנים, ועם זאת – היום אנו מבינים את הפגם המוסרי בהחזקת עבדים ובהתייחסות לאחרים כנחותים מאיתנו. האנושות עברה שינוי. מי יודע? ייתכן שביום מן הימים נאבד גם את הצורך באמונה. אולי לימוד אינטנסיבי בבתי-הספר ואינדוקטרינציה אדוקה תלמד את הילדים להטיל ספק מתמיד בתפיסותיהם ורגשותיהם. אולי.
בעולם כזה של חוסר-אמונה, לא תהיה דת. אנשים יצייתו לחוקי המוסר החברתיים מהסיבות הטובות ביותר: הם טבועים במוחותינו והם מביאים לנו תועלת. עדיין יהיו מלחמות על שטחים ועל משאבים. עדיין יהיה עניים קשי-יום ועשירים מופלגים. עדיין יהיו זונות, עדיין יהיו סוחרי סמים.
אבל אתם יודעים מה? כל אלו קיימים גם בעולם עם הדת, כיום, ובתוספת אנשי דת שלוקחים כסף ועוצמה לעצמם. אני חושב שהעולם יצליח להסתדר גם בלעדיהם, אם נאבד את הצורך באמונה.
לרוע המזל, מגמת ההתחזקות של החינוך הביקורתי והספקני אינה מובטחת. למעשה, אם היא תצליח להתפשט לכל שכבות האוכלוסייה במדינות רבות, תהיה זו הפתעה נעימה ביותר, והעתיד הוורוד ביותר מכל אלו שנציג בהרצאה. אני לא מאמין שכך יקרה, אבל אני משאיר לעתיד את הזכות להפתיע אותי.
סיכום
עד עתה סקרנו רק מגמה אחת, שיש להודות שכוחה אינה גדול לעומת שתי המגמות האחרות: הקישוריות הגוברת בין בני-האדם, וחתירה להעצמה אישית באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. אני מקווה שנהניתם מהקריאה, ומזמין אתכם לשמוע אודות שתי המגמות האחרות שיכולות להביא לשינוי בדת בכנס מ.ח.ר 2013.
[1] Scientific knowledge suppresses but does not supplant earlier intuitions; Shtulman, Valcarcel; Cognition, 2012.
[2] http://www.americanscientist.org/issues/feature/rising-scores-on-intelligence-tests/1
לאתר הכנס
32 תגובות
הרבי מלובביץ’ מנהיג היהודים
ישנן עוד סיבות להישארותה של הדת ואף התחזקותה, למרות ההתפתחות הטכנולוגית והעמקת הידע המדעי.
הצורך שלנו בחיפוש זהות והשתייכות, מעבר ללאום.
המדע לא מתעסק בלומר לנו איך לחיות את החיים
ומהי תכליתם.הדת מציעה פילוסופיית חיים, דרך ואורח חיים המלווה את המאמין מרגע שקם בבוקר ועד לרגע שהולך לישון. מהלידה ועד המוות .
היא מציעה משמעות לחיים ותכלית לקיום.
וכמו שציינו כאן גם תקווה.
ככל שנתקדם בהבנתנו את היקום סוגיות אלו ילכו ויעמיקו. כשהאנושות תעמוד, לדוגמה , על סיפה של הנדסה גנטית ויצירת אדם חדש תהיה אפשרות, יגבר הפחד מהלא נודע והפולמוס על האם נוותר על תכונות המאפיינות אותנו כיום כבני אנוש כדי להתקדם?
ושם אולי נמצאת הדת כעוגן?
לבסיס האמונה עצמה ישנם עוד הסברים.
כותב המאמר הנכבד פיספס בגדול את העיקר במאמרו זה.
תחילה היה צריך לשאול את השאלה “מדוע בכלל צריך דת ?” או “מה הסיבות לקיומה משחר האנושות כמעט ?”.
לאחר שיענה על שאלות אלה (לי יש תשובה לכך) יהיה טעם בעתידנות.
העתיד האחד שאני רואה תלוי בקידמה הטכנולוגית שככל שהיא תתקדם כוחה של הדת יחלש לאור הסיבות שבכלל נולדה.
אמתין להתייחסות כותב המאמר להמשך השיח.
אבי כהן
ההסבר שלך הוא הסבר אפשרי ואני מניח שהוא הסבר נכון, אבל מאוד חלקי. יש עוד הרבה הסברים, שכל אחד מהם מסביר עוד קצת.
אחד מהם הוא ציות. כשאמא אומרת לבן שלה “אל תיכנס לנחל כי יש שם תנין” אז הילדים הממושמעים ישרדו. יש יתרון מסויים בלקבל משמעת בלי לשאול שאלות. ככה רובינו חיים היום.
עוד הסבר הוא הסבר פסיכולוגי. המוח שלנו מבצע קלסיפיקציה של כל פיסת מידע. יש לנו 5 מחלקות טבעיות – אדם, חיה, צמח, כלי ועצם בטבע. אנחנו מסווגים כל דבר לאחד המחלקות האלה וזה מספק לנו הרבה מידע “דיפולטי” (default) על המידע. אבל – מה קורה כשמשספרים לנו על הר זז, או עץ מדבר, או איש שהולך על המים? זה סותר את ההבנות הבסיסיות שלנו ואנחנו מתאמצים מאוד לזכור את המידע הזה. לכן, כשסיפורים עוברים מדור לדור, מה שזוכרים היטב זה הדברים ה”על-טבעיים”.
ד”א – מה שכתבת עכשיו מבוסס על ניסויים.
הסבר אחר הוא – הרצון שלנו לקבל הסברים. למה הצבי בורח? כי אולי יש אחריו אריה. למה יש גורי זאב? כי אמם המליטה אותם. יש משמעות לשאלות האלה. זה מתרחב גם לתחןם החברתי. למה שני החברה האלה מתלחשים ביניהם? וזה מגיע ל-למה אנחנו כאן?
יש גם הסברים מתורת הממטיקה – כל רעיון שגורם לאנשים להרוג את מי שלא מאמין ברעיון הזה ישרוד…
בדתות יש טקסים רבים – מתברר שגם אצל חיות זה קיים. אם עשית A וקרה B אז כנראה A גורם ל-B. סקינר מצא יונים שבמקרה הסובבו ימינה כשקיבלו אוכל ולכן התחילו להסתוב ימינה כדי לקבל אוכל.
בדתות יש אוכל יחודי – ככה אנחנו לא נתרועע יותר מידי אם אלה שמחוץ לדת שלנו. למה אתה חושב שיש את כל השטויות של כשרות לםי בד”ץ מסויים?
בדתות יש לבוש ייחודי – ככה אני מזהה את בני הקבוצה שלי. הסתכל אצל החרדים, לכל חסידות התלבושת האחידה שלה.
הסבר אחרון שעולה לי בראש זה הסיפור של ג’יימס קוק בהוואי. הסיפור ארוך אבל הם חשבו שהוא אל שלהם בשם “לונו”. יש מיקרים רבים כאלה באוקיינוס השקט שהתרחשו במלחמת העולם השנייה – הנושא נקרא cargo cult והוא מרתק….
מאוד אפשרי שהצורך באמונה מהווה דווקא יתרון אבולוציוני, ולכן הוא רווח בקרב בני האדם מכל העמים והמינים. האפשרות להאמין מעניקה גם תקווה לבני אדם במצבים שבהם ההגיון אינו מעניק תקווה או פתרון. רוב הזמן לבני האדם לא היה את כל הידע המתאים כדי להבין את הסביבה שלהם, ולהגיע לפתרון הרצוי. האפשרות להאמין בצורה לא אובייקטיבית אפשר לאנשים להמשיך לפעול גם בסיטואציות שנראו כמבוי סתום. אנשים חסרי תקווה היו מאבדים כל רצון להמשיך לפעול, ולכן נכשלו. אנשים בעלי אמונה המשיכו להלחם במצב, למרות הסיכויים האפסיים, וחלקם שרד.
חבל שהיהדות המודרנית והכוונה לזרם המרכזי הפכה לכ”כ גזענית, שמרנית כך שרוב תומכי המדע
פה מסתייגים מהאמונה בקיומו של מוחלט. אותה יהדות הפיקה פנינים של יצירת הגות
ואני גם קצת מצר איך תבונה כה גבוהה היום היא גם משהו חשוך.
היצירה התלמודית היא לדעתי שילוב של תבונה עילאית כולל בנושאי עריכת דין והקבלה חשיבתית לתורת המשחקים עם אי שיוויון בין יהודים ללא יהודים, נשים וגברים. הציבור באתר זה ברובו סבור שהתלמוד
גבבה של שטויות. עיסוק בחתיכת בשר הנופלת לסיר חלב או בחלב שנשפך לסיר מרק – הוא תפל.
מסכת בבא מציעה שניים אוחזים בטלית, היא סיפור מעניין איך מכריעים בין שניים בלי להוציא אף אחד שקרן.
“הפרדס” של רבי עקיבא (המתואר ע”י יוכי ברנדס) הוא תיאור תלמודי איך 4 רבנים נכנסים לעניין הקבלי הפרדס, אחד מת, אחד משתגע, עוד אחד נפגע ורק אחד רבי עקיבא יוצא שלם, בגלל מנגנון ההגנה של אותו ידע נעלה שאינו נחשף אלא לאחד בדור. היצירות שבאו אח”כ גם הם בחלקם לדעתי ניצוצות גאונות.
מורה הנבוכים, ומסילות ישרים. אבל הזרם המרכזי איבד איכשהו בדרך מכוונת ההוגים המקורית – חלק מהם: לעודד חשיבה עצמאית, ביקורתית. הרמב”ם תומך לחלוטין בפילוסופית יוון סוקרטס, אפלטון ובעיקר אריסטו. ותומך במדעים.הציבור הדתי היום, בחלקו הולך לפי חשיבה שמקבלת מוחלט את הכתוב בספרות הקודש, את האגדה שנלווית לפירושים, ומתנגד לשינויים וחדשנות.
אבל אני גם בכפיפה אחת מגו על היצירה היהודית – בחלקה היא פסגת ההגות רק לא במתימטיקה אלא במדעי הרוח.
י.ב.
אותו מדע שמאמין באבולוציה אחרי לרפואה המודרנית – זו שהכפילה את תוחלת החיים מאז דארווין.
אותו מדע שמסביר את המפץ הגדול אחראי לפיתוח האלקטרוניקה. ללא תורת היחסות – לא היו לנו GPS.
יש מדענים שטעו ויש שטועים, ויש שיטעו. אבל המדע בכללותו מתקדם ומתבסס. אני לא מכיר תיאוריה מדעית מבוססת ראיות שהוכחה כשגויה.
למדע יש בסיס איתן. דת זה אוסף שקרים וקשקושים. צר לי אבל אין לי דרך אמיתית לראות את זה אחרת.
ניסים ,יש במדע גם אנשים כמוני וכמוך בשר ודם וגם להם יש אמונות ודעות שירצו לדחוף אותם באמצעות המדע , להזכירך
במהלך שנות ה-20, של המאה הקודמת, מדען בשם הנרי אוסבורן (Osborn), עורר סנסציה תקשורתית, כאשר טען שנמצא שריד (מאובן) של האדם הקדמון במדינת נברסקה. המאובן, שלמעשה היה רק שן אחת ויחידה, הוצג אחר כבוד במוזיאון האמריקאי לטבע, ואפילו אוסבורן דאג להביא אמן מדעי, שיערוך שיחזור גרפי תלת-מימדי של האיש מנברסקה הנמצא ביער, מוקף בבעלי חיים אחרים מאותו אזור. השחזור היה מרשים, ובאמת נטע תחושה כאילו מדובר במציאות פרה-היסטורית שהתרחשה בפועל, אבל כום יודעים איך נגמר הסיפור .
בקיצור תאמין למדע שאתה משתמש בו והוא עובד לפניך כמו: כלי תחבורה, מחשבים וכ’
אל תאמין לכל שחזור שמנסים לדחוף על מנת לקדם השקפת חיים כזו או אחרת
אייל
זה שאתה מקבל דברים בלי לחשוב זה לא לזכותך….
אני בטוח שיש אלוהים, אז דיי לדבר שטויות.
בדיוק
אבל הרבנים לא בדקו, לא חקרו. מספר הרבנים הוא בטח משהו כמו מאית ממספר הכמרים. אולי הם צודקים?
ולמה שלא נקשיב לאנשי מדע – למדע יש הסבר הרבה יותר משכנע להיווצרות היקום ולהיווצרות החיים. ההסברים של הדת גרועים ביותר ולא מסוגלים לנבא שום דבר. ממש שום דבר.
המדע מצד שני מסביר את העבר ומנבא נפלא את העתיד.
אתה יכול לתת לי סיבה אחת לא להאמין למדע?
ניסים צודק, הרבנים הם כידוע המומחים בנושא האמונה, והם טוענים שאלוהים קיים, אז למה לפקפק ?
ירון
יש לי שאלה. האם מקובל עלייך לקבל את דעתם של מומחים בתחומי הידע שלהם?
ירון, תמיד אפשר למצוא בשוליים פרופסורים ודוקטורים שמאמינים בשטויות, בדרך כלל אלו אנשים שגדלו על האמונות האלו מבית וקשה להם להתנתק מזה…. אני בטוח שהם תחפש טוב תמצא גם פרופסורים שמאמינים בנשמות, בחייזרים ובפיות טובות.
זו לא אינדיקציה לשום דבר, מה שקובע זה רק אילו הוכחות קיימות, לגבי אלוהים התשובה היא אפס, זו אמונה עיוורת שלא מבוססת לא על מדע ולא על מחקר.
אלי שבח
אני יודע מי זה ישעיהו ליבוביץ
אני לא. מבין מה דעתו של אדם מסויים קשור לקיומו של אל.
עוד לא ראיתי. אדם דתי שניסה לחושב שאין בורא ולראות עם הוא מגיע לסתירה
ואני לא מבין מה קשורה משמעות החיים לקיומו של בורא.
ישעיהו לייבוביץ’ – תעיין בויקיפדיה. אם השאלה לא נשאלה בזלזול הנה תשובה סובייקטיבית.
פרופסור בשני תחומי דעת (פילוסופיה וביולוגיה?), איש רנסנס. חרדי עם השקפות סופר מודרניות בענייני מדע. קיים שיחות פילוסופיות עם האב מרסל דיבואה נצרות מול יהדות ופילוסופיה, דת, מדע ואמונה. קיים חוג בית סופר מעמיק בנושאי יהדות.
היו לו השקפות פוליטיות מאד שמאליות בניגוד מובהק לחרדיותו – ראה בכיבוש משחית.
איש יחיד במינו שאינו מקובל על הדתיים בד”כ.
אחרי מותו הפיקו תלמידיו בחוג הבית 3 ספרים שעיינתי בהם – כ”א כ 1000 עמודים כך שקשה לקרוא אותם.
הוא גם מאד מעמיק בפילוסופיה, כך שעוד יותר קשה לעיין:
שיחות על מסילות ישרים לרמח”ל. הרמח”ל אדם שהיה מוחרם ע”י היהדות, מרבית ספריו נגנזו ואבדו ואחרי
מותו אלו שנותרו הפכו לספרי חובה בזרם המרכזי ביהדות החרדית, ונושא לחקר של פילוסופים מערביים.
שיחות על תורת הנבואה לרמב”ם. כנ”ל, למעט שהרמב”ם לא היה מוחרם.
שיחות על פרשת השבוע.
ראיתי גם ספרים: מי אתה ישעיהו לייבוביץ, ושיחות בפילוסופיה מערבית ושפינוזה (גם מערבי).
אלי שבח
מי זה פרופ’ יהושע לייבוביץ???
רועי
נכון היה להבין להגדיר את המילה או המונח אמונה וזה לא כל כך פשוט
כל אדם באשר הוא נמצא הוא אדם מאמין
האמונה שלו בחלקה הגדול היא בדברים שלא ראה מעולם
לא נראה שקיים קשר בין היכולת השכלית של אדם שנקבעת ע”י מבחנים שונים
לבין אופיה או עומקה של אמונתו באותם דברים שלא ראה
אולי האמונה תפקידה בטבע לגרום לנו שנבצע שנלחם שנתקדם שנרצה להתרבות ושיש טעם
ושיש סיבה,. ללא קשר אם זה נכון או לא.
אני אישית מסורתי מטעמי שימור המורשת ואמונה, ומאמין במפץ הגדול, באוולוציה עפ”י דרווין, ובמשהו רוחני לחלוטין ולא ניתן לתיאור גשמי שאנני יודע מה פשרו – לפני שאני סופג ריקושטים.
מאמין בצורך להפריד דת ממדינה, ונגד מדינת הלכה.
לדעץי הדת החדשה היא קלוקלת ומחנכת לבערות ע”מ לשמר את הכוח אצל הכוהנים.
אבל גם עולם נטול עכבות מוסריות כלל, כמו שהיה הקומוניזם למשל, איננו מקובל.
חילונים שסוגדים לתרבות הנהנתנות ללא שום תחליף אחר לדת – גם זה לא טוב.
הדת עם כל העוולות שעשתה, שמרה על כך שההמונים מתוך פחד, שמרו על רמה מוסרית קבילה.
ההמון אינו בנוי לדעתי לשמירה על מוסר, בהעדר אלוהים. לכן מדברים איתו על אלוהות גשמית מענישה.
הדת לא להמונים כפי שהרמב”ם מדבר עליה במורה נבוכים מדברת על משהו מופשט לגמרי
מגשמיות, והוא גם עודד מדעים ופילוסופיה מערבית באותו ספר עצמו והיה רופא (ספרו של ד”ר גודמן). אבל הדת הזו מיועדת לאחד בדור ולא להמונים. המידע האצור בספר זה מוכמן באמצעות מסירת מידע חלקי
כך שהנבונים ישלימו את הלימוד החסר בעצמם.
יותר סביר בעולם הנוכחי שניכנס לימי ביניים שניי שבהם דת חשוכה מושלת, מאשר שנצעד לכיוון נאורות.
דמוגרפית האיסלם מתרבה בקצב גבוה מהמערב בתוך המערב עצמו, ובארץ הגולם החרדי קם על יוצרו.
במערב נוצרים מולידים פחות מ 2 ילדים למשפחה, פרושו שהם בדעיכה, ואילו מוסלמים 5-6 ילדים למשפחה
פרושו שהם מתרבים. תהיה אולי דת אחת איסלם כמו בספרו של הרברט חולית.
שתי הדתות האלה במצבן כיום – בחלקן מעודדות בערות נשים ממקצועות הליבה של עצמם (תלמוד),
בערות של קהלים של גברים, חוסר יכולת לחשיבה עצמית ולהתנתקות מהקהילה.
ניקח סקטור אחר בדתיים שלנו. הם בד”כ נגד: הומואים ולסביות, ערבים, הדרת נשים ונגד חילונים (זו דעתי לא חייבים לקבלה) . בקיצור נגד הרבה אחרים. הם לא מאמינים בקיום המפץ הגדול, לא באוולוציה על פי דרווין.
שני השקרים הגדולים ביותר בתולדות האנושות, שאני יכול לחשוב עליהם, הם תחום הפיננסים והמימון ומצד שני הדת. הם שולטים בחיינו ומנווטים את המוני בני האדם לפי צרכיהם של מעטים ומבחינתי מדובר בשני צדדים של אותו המטבע. מצד אחד כהני הדת ומצד שני כהני הממון. הדת מתעשרת על חשבון בורותם ולעתים טיפשותם של רוב בני האדם. הבנקים, בתי ההשקעות וקרנות הגידור מתעשרים ע”י עסקי אוויר פיננסים, הלוואות בריבית, יצירת חוב לפרטים ולמדינות יש מאין ע”י מתן הלוואות מכסף שלא היה קיים מלכתחילה. כל האנושות למעשה שרויה בחוב תמידי לבנקים והיא אפילו לא מודעת לכך שלעולם לא ניתן יהיה להחזיר את החוב. קרנות הגידור רוכשות שטחי חקלאות או יבולים מסוימים שעשויים להניב להן רווחי עתק במחירי חייהם של מליוני בני אדם במדינות העולם השלישי שמתים מרעב.
אולי יסבירו לי כל המבינים כיצד פרופיסור יהושע ליבוביץ היה מגיב על הדברים הנאמרים.הרי הוא בודאי היה איש מדע אליבא דכולי עלמא וגם אדם שומר מצוות.אמנם הוא לא היה פגני כרוב עמי הארץ שנדמה להם שהם עובדי השם אבל בהחלט טען שאין משמעות לחיי ובחיי האדם ללא עבודת השם.הייתי ממליץ לכולם להיות מעט צנועים בבטחונם העצמי.כמאמר המשל, הפסוק “אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קינך משם אורידך נאום ה”.
לפעמים אינטרדיסציפלינריות מביאה הארה, ולפעמים היא גיבוב ריק שאינו מוסיף מאום.
לרועי – בדרך כלל אני לומד ונהנה ממאמריך, הפעם איני מוצא בהם חידוש או ניתוח מעמיק וחבל. אני נזכר במעורפל ב”החוויה הדתית לסוגיה” של וויליאם ג’יימס ונאנח בגעגוע.
מוזר, בדרך כלל כתבות שמוזכרת בהן המילה “אלוהים” גוררות אחריהן עשרות תגובות…. הפעם קצת יבש 🙂
(לא שאני נגד)
האם ההרצאות יצולמו ויועלו לאחר מכן לאינטרנט ?
אני מאד מקווה שכן.
מתוך כתבה בווינט:
“אמנון יצחק: מארגני המודעות נגדי ישלמו בחייהם…. אף אחד לא יינקה, כולם ימותו במיתה משונה”
אם כך האיש מתבטא ומתנהג כלפי אלו שנחשבים לגדולי הדת בדורנו, חישבו רק איך הוא יתייחס לכופרים אתאיסטים כמוני ביום שתוקם כאן מדינת הלכה, אנשים כמוני יהיו אנשים נרדפים שתישלל מהם כל חירות.
בחסות הדת – עוד נחזור לחשכת ימי הביניים. זה קרה במקומות אחרים בעולם, אל תגידו כאן זה לא יקרה.
ה-IQ לא משתנה, הידע והמבחנים משתנים, האבולוציה לא עד כדי כך מהירה.
דת מסגסגת במקומות בהם יש עוני, שמביא לחינוך כושל, שחיטות ושרלטנות.
קצב ההולדה מביא למעמסה על משאבי הטבע בכדור הארץ, ועתיד של עניים.
לחגי אתה פשוט לא בסדר
הפוסל במומו פוסל
יש המון תרבויות שאין בהן דת והן מוסריות יותר !!!
הדת לא תרמה למוסר יותר מהמדע
בעצם המדע הוא זה שתורם למוסר הרבה יותר
הדת היהודית כשהייתה בעמדת כוח רצחה והשמידה כל משהתנגד לה
הדת הנוצרית כנ”ל
הדת המוסלמית כנ”ל
הדבר היחיד שמונע מכוחות הרשע לעשות שמות במסכנים זה המדע
בזכות המדע יש שיתוף מידע וכל פשע מתפרסם בעולם תוך דקות
העובדה שכולם יודעים מרתיעה כוחות לעשות דברים רעים
הדת היא אסון
הדת שוטפת את מוחם של עוללים וילדים וגורמת להם להאמין בסיפורי פוגי חסרי כל הגיון
הדת היא האסון הגדול ביותר שנפל על האנושות
יש כבר דת חדשה קוראים לה ספורט
אולמפיאדה כדורגל
האצטדיונים זה בת המקדש
השופטים הם הרבנים והפוסקים
השחקנים הם האלוהים
ומוסדות הספורט הם מוסדות הדת
בעתיד הדת המסורתית תלך ותעלם (רק זקוקים לביקור חוצנים שסוף סוף יסבירו לנו שלא דובים ולא יער לא משה רבנו ולא חציית ים סוף לא ישו ולא הליכה על הכנרת לא מוחמד ולא עליה לשמיים )
הדת שתשלוט בעולם יהיו משחקים ספורט ושעשועים
חבל שאתה מביע את דעתך ומרצה על דברים שהידע שלך בהם הוא לא מקצועי, אלא חובבני במקרה הטוב.
אני חושב שכמעט כל מרצה לפילוסופיה או לדתות בכל אקדמיה בעולם, שלא לדבר על אנשי דת, יראה בהרצאת הדברים שלך צרות אופקים ביחס לעתידה של האמונה בחיי האדם.
כך תחושתי הלא מבוססת, בתור אחד שמאוד מתעניין בדתות ובהשקפות כולל זו האתאיסטית והספקנית.
אני לפחות יודע שהנושא שנחקר ע”י טובי המוחות האנושיים, קאנט, דקארט, שפינוזה ואחרים מכל הסוגים והמינים, מורכב לאין ערוך מהצורה שבה אתה מציג אותה.
כדי להטיל ספק רציני במשהו כדאי להיות בקי בו לפני כן.
הגישה שהאמונה היא משהו צדדי בחיי האדם שאפשר להיפטר ממנו, זו גישה כמעט לא מקובלת במדעי הרוח, וחבל שמי שעוסק במדעים מדוייקים מביע את דעתו על דברים שלא למד אותם, אלא אם כן אתה מאלה שאצלם אין כלום חוץ ממדעים המדוייקים, שזו גם כן גישה כמעט ולא מקובלת.
בקיצור, טענתי היא שהטענה הבסיסית שלך “האמונה משקפת את הצורך לזהות ישות מסוימת המשגיחה עלינו “, אינה נכונה.
היא אמנם נכונה בחלק מהמקרים, אצל חלק מהמאמינים, אך תפקידה של האמונה תפס מקום הרבה יותר גדול מכך ברוח האדם, יש טוענים שאפילו הערכים ההומניים הליברלים לא היו נולדים ומתבססים ללא השפעת האמונה על התרבות האנושית, והנושא רחב מאוד לצערי איני בקי מספיק כדי לדון בו, בטח שלא כאן.
הגישה שלך אינה יכולה לכסות אפילו חלק קטן מההשפעות ותפקידה של האמונה על רוח האדם ותרבותו.
בהצלחה בכל ובכבוד רב, חגי.
הדרך היחידה היא דרך החינוך, יש להכניס בכוח את לימודי הליבה, כולל מדע ואבולוציה גם למוסדות לימוד דתיים שמתעקשים לא ללמד זאת, מי שלא יהיה מוכן לא יקבל תקציבים – בכלל.
לצערי, הדרך היחידה לחסל את הדת (לדעתי), היא על ידי יצירת דת חדשה שתתפוס את מקום הדתות הקיימות (גם בכח אם צריך) ותקדם בקנאות את החינוך לצבירת ידע, פיתוח חשיבה ביקורתית וחינוך לדרך ארץ והתנהגות מוסרית (ברמת האדם לחברו ולסביבתו יחד עם קבלת השונה ממנו).
קראתי שאמנון יצחק הקים מפלגה ומתכוון לרוץ לכנסת עם עדת המאמינים שלו, לא יודע מה איתכם אבל אותי זה מאד מפחיד.
אנשים לא מבינים את גודל הסכנה שטמונה באמונה בהבלים, עוד נחזור לימי הביניים – בחסות הדת.