מחטיבת הביניים – לחלל החיצון

תלמידים ישראלים עושים ניסויים בתחנת החלל הבינ”ל

הפסקת טיסותיהן של מעבורות החלל האמריקניות לפני כשנתיים, והחלפתן בחלליות פרטיות, פתחה אופקים חדשים לפני גופים שרוצים לשלוח ניסויים לתחנת החלל. אחרי הטיסות המוצלחות של חלליות “דראגון” של חברת SpaceEx, הגיעה השבוע תורה של חברת Orbital, שהשלימה בהצלחה את טיסת הניסוי של החללית שלה “סיגנוס” (ברבור בלטינית).

עם הדיווח על העגינה המוצלחת, בתחילת השבוע, לא רק בארצות הברית נשמו לרווחה, אלא גם בבתי הספר “עתידים” בחולון ובבית הספר “מטה יהודה” בצור הדסה. הצלחתה של טיסת הניסוי סללה את הדרך לטיסה מסחרית של החללית, המתוכננת לחודש הבא, ואז אמורים להיות בה שני ניסויים מדעיים של תלמידי חטיבות הביניים האלה. תלמידי צור הדסה יבדקו אם נוזלים שאינם מתערבבים על כדור הארץ, כמו שמן ומים, מתנהגים אחרת בהעדר כבידה. הניסוי הזה דורש תכנון מדוקדק: אין בעיה לערבב שני חומרים בחלל, אבל כיצד מקפיאים את מצבם כדי לשמר את המצב מהחלל גם לאחר החזרה לכדור הארץ, כדי שיהיה אפשר לבדוק את הניסוי בכיתה? הפתרון: את המים בניסוי החליפו החוקרים הצעירים בחומר אפוקסי, המתנהג בתחילה כמו מים, ומתקשה כעבור כמה דקות. האסטרונאוטים בתחנת החלל יידרשו רק לערבב את את שני החומרים, והתלמידים יוכלו ללמוד אם שמן ומים מתערבבים בחלל: ניסוי שיש לו חשיבות רבה, למשל להבנת התנהגותם של דלקים בתנאי חוסר כבידה.

התלמידים מחולון – לעומת זה – תכננו ניסוי הבודק כיצד חוסר הכבידה משפיע על היווצרותם של גבישי מלח. את הניסויים החינוכיים מנהלת חברת NSL, בסיוע הקרן לזכר אילן רמון, המשתתפת במימון שיגורם לחלל. “עבודה עם תחנת החלל ועם אסטרונאוטים זה לא משהו שכל אחד מאיתנו נתקל בו, בטח לא כשאנו ילדים”, אומר מנכ”ל NSL, רז יצחקי-טמיר. “אנו מייצרים פה גם חוויה לימודית עוצמתית מאוד, עם מחקר בחזית המדע. עושים פרוייקטים שמקדמים גם מדעית שאלות שאנו כבני אדם לא יודעים את התשובות אליהם. הילדים שותפים בגיל מאוד צעיר לתהליך מחשבתי מדעי פורץ דרך שהולך איתם אח”כ כל החיים”.

צנוניות מעולם אחר

מיזם הניסויים בחלל התחיל כבר לפני כשנה וחצי, בשני ניסויים שהוטסו בחללית “דראגון”: אחד של בית הספר “משגב” בגליל המערבי, וניסוי נוסף של בית ספר “עתידים”, שמצא שיטה יעילה להנבטת זַרעי צנונית בתנאי חוסר כבידה: הזרעים נעטפו בסוג של נייר סופג, והאסטרונאוטית שביצעה את הניסוי שברה בתא הזרעים כמוסה שהכילה מים. בניסוי ההבקרה המקביל שנעשה על כדור הארץ, אדי המים נספגו בנייר, והזרעים נרקבו. בחלל, לעומת זה, המים התפזרו לתרסיס של טיפות זעירות מעורבות עם אוויר, והזרעים הכו שורש. בשלב הבא מתכננים ב”עתידים” לחזור על הניסוי בתא גדול יותר, בעל תאורה שתאפשר לזרעים לא רק להשריש, אלא גם לגדל עלים. “הצמחים הם מקור למזון וחמצן. אם יום אחד נצטרך לעבור לחלל, אנו יודעים שהצמחים יתרמו לנו”, אומרת אחת המשתתפות בניסוי הזרעים, ליז ארזי, כיום תלמידת כיתה ט’ ב”עתידים”.

“הרווחתי המון. זה ניסוי שלא כל אחד זוכה לעשות אותו. זה מאוד מיוחד. יש כאלה שחושבים שמדעים זה משעמם, והראינו להם שזה יכול להיות משהו מיוחד”. לשאלה אם היא רואה את עתידה בתחום החלל, אומרת ארזי “יש סיכוי טוב שאעסוק בתחום הזה. אולי אפילו אהיה אסטרונאוטית”.

התלמידים המשתתפים במיזם מכיתות ז’, מתכננים בעצמם את הניסוי באופן שיהיה אפשר לשלחו לחלל באריזה קטנה יחסית, ידרוש כמה שפחות עבודה של אסטרונאוטים, ויהיה אפשר לשמרו כדי לבחון את התוצאות בכיתה לאחר החזרתו מן החלל. במקביל, הם מבצעים ניסוי בקרה זהה כאן על כדור הארץ. עם התחלה כזו לקריירה מדעית כבר בכיתה ז’, בעתידם של התלמידים האלה אפילו השמיים אינם הגבול.