סיקור מקיף

שכחו אותו בחלל

בסוף השבוע הבא ישוגרו לחלל שני אסטרונאוטים להחליף את הצוות בן שני האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית. אחד מהשניים הוא סרגיי קריקאלב, שבשנת 1991 נשכח בחלל כשברית המועצות התפרקה וחולץ ברגע האחרון. מדהים

מפקד צוות 11 של תחנת החלל הבינלאומי, סרגי קריקלב (מימין) מרוסיה והמהנדס הראשי, האסטרונאוט האמריקני ג'ון פיליפס משתתפים באימונים בדגם של תחנת החלל במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון. השניים יחליפו את המפקד האמריקני לירוי צ'יאו ומהנדס הטיסה הרוסי שאליז'אן שאריפוב. צילום: נאס''א.
מפקד צוות 11 של תחנת החלל הבינלאומי, סרגי קריקלב (מימין) מרוסיה והמהנדס הראשי, האסטרונאוט האמריקני ג'ון פיליפס משתתפים באימונים בדגם של תחנת החלל במרכז החלל ג'ונסון ביוסטון. השניים יחליפו את המפקד האמריקני לירוי צ'יאו ומהנדס הטיסה הרוסי שאליז'אן שאריפוב. צילום: נאס''א.

בחודש מאי 1991 המריא הקוסמונאוט סרגי קריקאלב, יחד עם האסטרונאוטית הבריטית הראשונה, הלן שרמן, לתחנת החלל “מיר” שריחפה אז סביב כדור הארץ. שרמן חזרה כעבור ששה ימים הביתה וזכתה בכבוד גיבורים בבריטניה. קריקאלב נותר בתחנת החלל. שהייתו תוכננה לחמשה חודשים והוא אמור היה לחזור לכדור הארץ בחודש אוקטובר 1991, למדינה ששיגרה אותו ברית המועצות…

אבל עוד לפני כן, בחודש אוגוסט 1991 התחוללה במוסקבה הפיכה פוליטית שהכניסה את ברית המועצות למערבולת פוליטית, שהסתיימה בהתפטרות גורבצ'וב ובהקמת “חבר העמים”. כל אחת מהרפובליקות החדשות שנוצרו התכנסה בתוך עצמה. תוכנית החלל הסובייטית, גאוותה של ברית המועצות הקומוניסטית התפוררה לגמרי. שימו לב מה קרה: במקום ברית המועצות ששיגרה את קריקאלב לחלל, נוצרו מדינות חדשות שכל אחת מהן נטלה לעצמה חלק מתוכנית החלל הסובייטית. מרכז הבקרה,השומר על הקשר עם הקוסמונאוטים בחלל, נותר בידי רוסיה, פלג של ברית המועצות. הטילים בהם משגרים את האנשים והציוד לחלל, נפלו בחלקה של אוקראינה: נמל החלל נותר בבייקונור, שברפובליקת קזחסטאן שהפכה עצמאית. קריקאלב האומלל ננטש בחלל. חלפו חודשים ושיגור חללית סויוז שנועדה להחזיר אותו לכדור הארץ בוטל כדי לחסוך כסף. “תישאר במיר” – תחנת החלל – נאמר לקריקאלב.

בחודש ינואר 1992, פקעה סבלנותו של קריקאלב, השהייה בחלל הפכה מחמישה חודשים לשמונה חודשים והוא שיגר מסר מבוהל למי ששיגר אותו: “מי מנהל עכשיו את העניינים ומתי סוף סוף מחלצים אותנו”. באותה עת מלאו כבר יותר מ-270 יום לשהייתו של קריקאלב בחלל ולא נמצאה דרך לגרום לכך ששלושת הרפובליקות יתאחדו, כדי להציל את קריקאלב הלכוד בחלל. הדברים לא היו פשוטים. על אף הקמת “חבר העמים”, לא כל הרפובליקות הסכימו לחתום על הסכם להמשיך בתוכנית החלל הסובייטית. אוקראינה למשל סירבה, ובתחומה נמצאו כזכור הטילים המשגרים את החלליות. בלעדיה לא ניתן היה להמשיך בטיסות חלל. בינתיים בילה קריקאלב שעות ליד חלון התצפית בתחנת החלל, מביט בעיניים כלות מטה, אל עולם ששכח אותו, וממתין לסימן כלשהו של סיוע. המים, החמצן והמזון החלו לאזול וקריאותיו הנואשות של קריקאלב, הניעו סוף סוף את מדינות חבר העמים לשגר אליו חללית אספקה קטנה בלתי מאויישת “פרוגרס”, עם מים, מזון ומיכלי חמצן, כך הובטח לקריקאלב ועמיתו שהגיע אליו לחלק מזמן הטיסה, המזון והאוויר הדרוש למחייתם.

אך מה יהיה הלאה, מתי יחזרו לכדור הארץ? הובטח לחם כי חללית “סויוז” תשוגר אליהם בחודש מרס 1992: כ-11 חודשים מיום שקריקאלב המריא לחלל. קריאותיו הנואשות לחילוף לא נשמעו. ברית המועצות התפוררה. תוכניות החלל שלה הוקפאו. לא היה תקציב ולא היה גם מי שיפקוד על החזרתו של קריקאלב וחברו וולקוב לכדור הארץ. השניים נשכחו בחלל רעבים וחולים, לאחר שכילו את האספקה המועטה ששוגרה להם. במקום לעסוק בניסויים המדעיים שתוכננו להם, הם נאלצו לצאת ולרחף מחוץ למעבדה המתפוררת ולעסוק בתיקוני תחזוקה חיוניים.

מי שחילץ לבסוף את קריקאלב ממצבו הביש, היתה ממשלת גרמניה. זו מימנה שיגור חללית “סויוז” ובה אסטרונאוט גרמני, להחזרתו של קריקאלב וחברו לכדור הארץ. גרמניה שילמה לרוסיה על הפעלת מרכז הבקרה, לאוקראינה עבור טיל השיגור ולקזחסטאן על שימוש בנמל החלל. האסטרונאוט הגרמני קלאוס דיטריך פלאדה, בן 39, המריא בחודש מרס 1992 לעבר תחנת החלל יחד עם צוות חילוץ בן שני קוסמונאוטים נוספים. לאחר 313 ימי שהייה רצופים בחלל, חזר קריקאלב לכדור הארץ. צוות מחלצים משך אותו מהחללית, הושיב אותו על כורסת קש וכיסה אותו במעיל פרווה. צלמים הנציחו את הרגע, בו צפתה בהתרגשות אישתו, יילנה, ממוסקווה הרחוקה. רגליו לא נשמעו לו ומחלציו נאלצו לשאת אותו בכסאו אל המסוק שהמתין לו. הסידן ברח מהעצמות, הוא חטף דלדול עצם ופגיעה בצפיפות העצם. הוא התקשה לדבר ועבר תקופת החלמה ארוכה עד שחזר שוב לשירות הקוסמונאוטים של רוסיה. הוא חזר לעולם אחר. מדינתו, ברית המועצות, ותוכנית החלל שלה לא היו קיימים יותר. אפילו עיר הולדתו, לנינגרד הפכה להיות סן פטרסבורג. תרומתו לתוכנית החלל זיכתה אותו בשווה ערך רובלי של 350 דולר…

סרגיי קריקאלב שוקם, חזר להתאמן ובחודש אפריל 2001 שוגר פעם נוספת לחלל כצוות “מסע 1” הראשון לתחנת החלל הבינלאומית, יחד עם ביל שפרד האמריקאי ויורי גידזנקו הרוסי. הם שהו בתחנת החלל ארבעה חודשים בטרם הוחלפו בצוות אחר.

עתה, כאמור, יוצא סרגיי קריקאלב לטיסתו השלישית בחלל, יחד עם האסטרונאוט ג'ון פיליפ. הם ימריאו בחללית “סויוז” לשישה חודשי שהייה בתחנת החלל הבינלאומית. בתום שהייתו זו של קריקאלב, הוא יצבור ימי שהייה בחלל יותר מכל אדם אחר: שיא של 625 ימים בחלל… הוא יחזור לכדור הארץ בחודש ספטמבר, על סיפונה של מעבורת חלל אמריקאית.

* מאיר כהן הוא פרשן וסופר לענייני תעופה וחלל ומחברם של הספרים “מסתורי החלל”, “אלבום החלל”, “החיים בחלל”, ועוד.

5 תגובות

  1. נוכחתי בהרצאה מאלפת ובלתי נשכחת של מאיר כהן בנושא בטחון ישראל, שם הבנתי את הדברים ברמה מקצועית ופרטנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.