הלמ”ס: שני שלישים מהסטודנטים להנדסה לומדים אחד מארבעת התחומים: חשמל, תעשיה וניהול, מחשבים והנדסת מכונות

עליה של 10% בשיעור הלומדים הנדסה בקרב מסיימי תיכון ב-20 שנה * אחוז הסטודנטים להנדסה מבין כלל הסטודנטים הוא 24.7% לגברים ו-7.2% לנשים *

תקציר נתוני הלמ”ס:

• באחוז הלומדים הנדסה בקרב מסיימי תיכון חלה עלייה של 0.6 נקודות האחוז, ממחזור תשנ”ז (1996/97) למחזור תשס”ז (2006/07) (מ-6.1% ל-6.7%, בהתאמה).
• מבין מסיימי תיכון בתשס”ז (2006/07) הלומדים לתואר ראשון בהנדסה: אחוז הגברים גבוה מאחוז הנשים (10.0% לעומת 3.8%, בהתאמה) ואחוז הערבים נמוך מאחוז היהודים (2.3% לעומת 7.9%, בהתאמה).
• אחוז הסטודנטים להנדסה מבין כלל הסטודנטים הוא 24.7% לגברים ו-7.2% לנשים. אחוז זה נמוך מאחוז המצטיינים והמצטיינות בחלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית שלמדו הנדסה לתואר ראשון (35.7% ו-18.7%, בהתאמה). אחוז בוגרי החינוך הממלכתי-דתי היה נמוך מאחוז בוגרי החינוך הממלכתי-עברי (7.0% לעומת 9.5%, בהתאמה).
• המצטיינות בחלק הכמותי בבחינה הפסיכומטרית נוטות ללמוד מדעי הרוח והחברה (36.3%) ולא הנדסה (18.7%) או מדעים (24%).
• אחוז המצטיינות הלומדות הנדסה גבוה משמעותית מחלקן של הנשים הלומדות הנדסה (פי 2.5).
• בקרב בוגרי החינוך הממלכתי-עברי הממלכתי-דתי, והערבי, אחוז הגברים המצטיינים בבחינה הפסיכומטרית הכמותית שלמדו לתואר ראשון בהנדסה היה דומה (36%-35%).
• סטודנטים מאשכול חברתי-כלכלי נמוך וגבוה נוטים פחות ללמוד הנדסה יחסית לסטודנטים מאשכול חברתי-כלכלי בינוני.
• גברים בוגרי החינוך הממלכתי הינם הקבוצה שנוטה יותר מכולם ללמוד הנדסה (13.5%). לעומת זאת, נשים ערביות הינן האוכלוסייה שממעטת מאוד להשתתף בלימודי הנדסה (1.2%).
• למחצית (49.3%) ממקבלי תואר ראשון  בהנדסה מהאוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד עם תואר אקדמי, לעומת 35.1% בקרב בוגרי המכללות האקדמיות.
• אחוז המסיימים תואר שני בהנדסה במסלול המחקרי נמצא במגמת עלייה, מ-12.4% בתש”ע ועד ל-15.7% בתשע”ו.
• בשנת 2015, אחוז מקבלי תואר ראשון בהנדסה בישראל (12.4%) היה מעט נמוך מממוצע ה-OECD (13.4%).

הודעה זו באה בהמשך להודעה הקודמת בנושא. בהודעה הנוכחית פורסמו כמה נושאים חדשים לגבי לימודי הנדסה באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות: כניסה של מסיימי תיכון ללימודי הנדסה, כניסה של מצטייני החלק הכמותי בבחינה הפסיכומטרית ללימודי הנדסה, סטודנטים להנדסה לפי רמה חברתית-כלכלית, מקבלי תארים, מוביליות בין-דורית והשוואה ל-OECD.

השתתפות בלימודי הנדסה בקרב מסיימי תיכון

6.7% ממסיימי התיכון[1] במחזור תשס”ז (2006/07) למדו לתואר ראשון בהנדסה.1[2] זאת לאחר עלייה של 0.6 נקודות האחוז ממחזור תשנ”ז (1996/97). בקרב מסיימות תיכון במחזור תשס”ז, אחוז הלומדות הנדסה היה 3.8% אחוז לעומת 10.0% בקרב הבנים (פי 2.6 לערך). הפערים בין גברים לנשים בהשתתפות בלימודי הנדסה לא השתנו באופן ניכר ממחזור תשנ”ז  לתשס”ז – פי 2.7 לעומת פי 2.6, בהתאמה. הפערים המגדריים חזקים במיוחד בקרב בוגרי החינוך הערבי ובקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי (ראו תרשימים 1 ו-2).

אחוז הלומדים הנדסה בקרב כלל מסיימי תיכון יהודים במחזור תשס”ז גבוה באופן ניכר מאשר בקרב ערבים (7.9% מול 2.3% בהתאמה), פער זה קיים לגבי גברים ונשים כאחד.

בוגרי החינוך הממלכתי-עברי למדו הנדסה בשיעור הגבוה באופן ניכר מאשר בוגרי החינוך הממלכתי דתי. פער זה גדול במיוחד בהתייחס לנשים. בעוד בקרב בוגרות החינוך הממלכתי-עברי (מחזור תשס”ז) שיעור הלומדות הנדסה הוא 5.7% בקרב בוגרות החינוך ממלכתי-דתי שיעור זה עמד על 3.4%.

בין הקבוצות השונות, ההשתתפות בלימודי הנדסה בקרב גברים בוגרי החינוך הממלכתי-עברי הוא הגבוה ביותר (13.5% בתשס”ז) ובקרב נשים ערביות הוא הנמוך ביותר (1.2% בתשס”ז) וזאת למרות גידול ניכר בשיעורן מאז תשנ”ז.

תרשים 1 – אחוז ההשתתפות של גברים שסיימו תיכון בתשנ”ז (1996/97) בתשס”ז (2006/07) בלימודי תואר ראשון בהנדסה תוך 9 שנים מסיום לימודיהם

תרשים 2 – אחוז ההשתתפות של נשים שסיימו תיכון בתשנ”ז (1996/97) ובתשס”ז (2006/07) בלימודי תואר ראשון בהנדסה תוך 9 שנים מסיום לימודיהן

השתתפות בלימודי הנדסה בקרב המצטיינים בבחינה הפסיכומטרית הכמותית

36.4% מהגברים המצטיינים בחלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית[3] (קיבלו ציון 150-138), למדו הנדסה לתואר ראשון. אחוז זה גבוה משיעורם של הסטודנטים להנדסה מבין כלל הסטודנטים (24.7%).  מצטייני החלק הכמותי לומדים יותר הנדסה מאשר מדעים (29.2%), רפואה (5.8%) או מדעי הרוח והחברה (26.3%).

לעומתם, מצטיינות החלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית נוטות ללמוד הנדסה פחות מהגברים (18.7% לעומת 36.4%, בהתאמה). עם זאת, שיעור זה גבוה משיעורן של הסטודנטיות להנדסה (7.2%). הן נוטות ללמוד יותר מדעי החברה והרוח (36.3%) או מדעים (24.0%).

אחוז ההשתתפות בתואר ראשון בהנדסה בקרב מצטיינים (גברים) בבחינה הפסיכומטרית הכמותית דומה בקרב בוגרי מערכות החינוך השונות: ממלכתי-דתי (36.5%), ממלכתי-עברי (36.4%) וערבי (35.6%).

לעומתם, בקרב המצטיינות ישנם פערים ניכרים בין סוגי החינוך השונים. קרב בוגרות החינוך הממלכתי-עברי אחוז הלומדות הנדסה עמד על 20.1%, ואילו בקרב בוגרות החינוך הממ”ד אחוז זה עמד על 12.9% בלבד. 45.2% מהמצטיינות בוגרות החינוך הממלכתי-דתי בחרו ללמוד מדעי החברה. מצטיינות החינוך הערבי נטו ללמוד מדעי עזר רפואיים.

שיעור הלומדים מדעים בקרב גברים מצטיינים בוגרי החינוך הממלכתי-עברי (32.1%) גבוה מבוגרי החינוך הממלכתי דתי (19.2%) וערבי (20.1%).  המצטיינים בוגרי החינוך הערבי נוטים יותר ללמוד רפואה מאשר מצטייני החינוך העברי, ומצטייני החינוך הממלכתי-דתי נוטים יותר ללמוד מדעי הרוח והחברה.

תרשים 3 – אחוז ההשתתפות בהשכלה הגבוהה בקרב המצטיינים (גברים) בחלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית, לפי תחומי לימוד נבחרים²

תרשים 4 – אחוז ההשתתפות בהשכלה הגבוהה בקרב המצטיינות בחלק הכמותי של הבחינה הפסיכומטרית, לפי תחומי לימוד נבחרים[4]

אשכול חברתי-כלכלי של סטודנטים להנדסה

בשנת תשע”ו (2015/16), 11.1% מהסטודנטים שיישוב מגוריהם משתייך לאשכול חברתי-כלכלי נמוך למדו הנדסה, לעומת 12.9% מהסטודנטים שיישוב מגוריהם השתייך לאשכול חברתי-כלכלי גבוה  ו-15.1% שיישוב מגוריהם השתייך לאשכול חברתי-כלכלי בינוני.[5]

מקצועות ההנדסה שלמדו סטודנטים לתואר ראשון בשנים תשס”ט (2008/09) ותשע”ו (2015/16)

המקצועות השכיחים ביותר בתחום הנדסה במכללות האקדמיות ובאוניברסיטאות היו: הנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מכונות והנדסת מחשבים – מדעי המחשב. במקצועות אלה למדו כשני-שלישים מכלל הסטודנטים בתחום. מספר הסטודנטים במקצוע הנדסת מכונות גדל מ-3,445 בתשס”ט ל-4,812 בשנת תשע”ו, גידול של 40% בשבע שנים. במקצוע הנדסת מחשבים, מספר הסטודנטים גדל מ-3,262 בשנת תשס”ט ל-4,922 בשנת תשע”ו (גידול של 50%). עיקר הגידול במקצוע זה התקיים במכללות האקדמיות, שם לומדים רוב הסטודנטים להנדסת מחשבים. במכללות האקדמיות גדל מספר הסטודנטים מ-2,373 בתשס”ט ל-3,673 בתשע”ו (גידול של 64%). בשנים אלו חל גידול גם במקצועות הנדסת בניין והנדסה אזרחית. לעומת זאת, במקצוע הנדסת תעשייה וניהול חלה ירידה משמעותית במספר הסטודנטים (10%) ובמקצוע הנדסת חשמל חלה ירידה פעוטה (1%).

תרשים 5 – סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה לפי מקצוע, תשס”ט (2008/09) ותשע”ו (2015/16)

תרשים 6 – סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה באוניברסיטאות לפי מקצוע, תשס”ט (2008/09) ותשע”ו (2015/16)

תרשים 7 – סטודנטים לתואר ראשון בהנדסה במכללות האקדמיות לפי מקצוע, תשס”ט (2008/09) ותשע”ו (2015/16)

מקבלי תואר ראשון בהנדסה

מספר מקבלי תואר ראשון בהנדסה עלה מ-5,118 בתש”ע (2009/10) ל-6,411 בתשע”ד (2013/14) (גידול ממוצע של 5.8% לשנה; ראו תרשים 8). בשנים תשע”ה (2014/15) ותשע”ו (2015/16) ירד מספרם והוא הגיע ל-6,218. אחוז מקבלי תואר ראשון בהנדסה בקרב כלל מקבלי תואר ראשון לא גדל באופן ניכר בשנים אלו והוא עמד על 12%-11% (תרשים 8). על פי הסקר החברתי,[6] בשנת 2015 אחוז בוגרי הנדסה בקרב בעלי תארים בכלל האוכלוסייה היה גבוה יותר ועמד על 13.6%. הסיבה לפער נובעת מכך שנתוני הסקר החברתי כוללים גם מקבלי תארים בחו”ל (עולים רבים הגיעו לארץ עם תואר בהנדסה, בעיקר בגל העלייה הגדול שהחל בשנות ה-90). בשנים האחרונות עיקר המהנדסים מגיע מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל, ולכן אחוז המהנדסים מכלל האקדמאים צפוי לרדת עם הזמן.

תרשים 8 – מקבלי תואר ראשון בהנדסה, בשנים תש”ע-תשע”ו (2015/16-2009/10)

לימודי הנדסה בישראל ובמדינות ה-OECD

בשנת 2015, אחוז בוגרי הנדסה בקרב בוגרי תואר ראשון בישראל עמד היה מעט נמוך מממוצע ה-OECD (12.4% לעומת 13.4%, בהתאמה). אחוז בוגרי הנדסה בקרב בוגרי תואר שני בישראל היה נמוך מאוד מהממוצע במדינות ה-OECD (4.7% לעומת 12.5%, בהתאמה). גם אחוז בוגרי הנדסה בקרב בוגרי תואר שלישי בישראל היה נמוך מאוד מהממוצע במדינות ה-OECD (9.0% לעומת 16.7%, בהתאמה).

תרשים 9 – אחוז מקבלי תואר ראשון בהנדסה מקרב בוגרי תואר ראשון בישראל ובמדינות ה-OECD,[7] 2015

תארים מתקדמים בהנדסה

מספר מקבלי תואר שני בהנדסה עלה מ-849 בתש”ע (2009/10) ל-1,087 בתשע”ה (2014/15) (גידול של 5.1% בשנה). בשנת תשע”ו (2015/16) מספר מקבלי תואר שני בהנדסה ירד מעט ועמד על 1,070. גם מספר מקבלי תואר שני בהנדסה במסלול המחקרי[8] עלה – מ-401 בתש”ע ל-575 בתשע”ו, שהם 53.7% מתוך מקבלי תואר שני בהנדסה בתשע”ו.

תרשים 10 – מקבלי תארים מתקדמים בהנדסה בשנים תש”ע-תשע”ו (2015/16-2009/10)

אחוז מקבלי תואר שני בתחום ההנדסה מהווה כ-5% מקרב כלל מקבלי תואר שני. עם זאת, לאורך השנים בתחום ההנדסה אחוז מקבלי תואר שני במסלול המחקרי היה גבוה אף יותר מהאחוז בקרב מקבלי תואר ראשון. אחוז המסיימים במסלול המחקרי בהנדסה בקרב כלל המסיימים במסלול המחקרי נמצא במגמת עלייה, מ-12.4% בתש”ע ועד ל-15.7% בתשע”ו. בשנים תש”ע עד תשע”ו 149 בוגרים קיבלו תוארי דוקטור בהנדסה בממוצע בכל שנה. בשנת תשע”ו היה שיא של 181 מקבלי תוארי דוקטור בהנדסה., אחוז מקבלי תואר בהנדסה מתוך כלל מקבלי תואר דוקטורט עמד על 11.5% בתשע”ו.

תרשים 11 – אחוז מקבלי תארים בהנדסה בשנים תש”ע-תשע”ו (2015/16-2009/10)

מוביליות בין-דורית של השכלה

בהשוואה לכלל מקבלי התארים, בוגרי הנדסה מגיעים ממשפחות משכילות. ל-44% ממקבלי תואר ראשון בהנדסה בשנת תשע”ו היה לפחות הורה אחד עם תואר אקדמי,[9] לעומת 34.4% בקרב כלל מקבלי תואר ראשון. כמו כן, אחוז בוגרי אוניברסיטאות הבאים ממשפחות משכילות גבוה יותר בהשוואה לבוגרי מכללות. למחצית (49.3%) ממקבלי תואר ראשון  בהנדסה מהאוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד בעל תואר אקדמי, לעומת 35.1% בקרב בוגרי המכללות האקדמיות.

מבין ארבעת המקצועות המרכזיים בהנדסה בוגרי הנדסת מחשבים וחשמל מגיעים ממשפחות משכילות יותר מאשר בקרב הנדסת מכונות ובניין. ל-64% ממקבלי תואר ראשון בהנדסת מחשבים מהאוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד אקדמי, לעומת 48.4% מבוגרי תואר ראשון בהנדסת בניין שלמדו באוניברסיטאות.

תרשים 12 – השכלת הורים של סטודנטים להנדסה (במקצועות העיקריים), לפי סוג מוסד (תשע”ו)

הגדרות והסברים

הנתונים המוצגים בהודעה הנוכחית מבוססים על קבצים מנהליים שמתקבלים מהמוסדות להשכלה גבוהה. אלו כוללים נתונים אישיים של סטודנטים ומקבלי תארים וכן נתונים על מקצועות ותארים. קבצים אלו עוברים בלשכה לסטטיסטיקה תהליך של עיבוד, האחדה וטיוב הנתונים. נתונים על השתתפות של מסיימי תיכון ומצטיינים בפסיכומטרי התקבלו באמצעות קישור קובצי תלמידים ונבחנים בפסיכומטרי לקובץ סטודנטים. נתונים על השכלת הורים התקבלו מקישור קובץ מקבלי תארים של תשע”ו עם קבצי מקבלי תארים של שנים קודמות ועם קבצי שקילת תארים.

תחום הנדסה כולל את המקצועות הבאים: הנדסה אזרחית, הנדסת תחבורה ותעבורה, הנדסה וניהול משאבי מים, הידרוטכניקה, מכניקה, הנדסת בניין,  הנדסה סביבתית, הנדסה גיאודטית, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל, הנדסת מחשבים-חשמל, הנדסת מחשבים – מדעי המחשב (תוכנה), הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת אלקטרו-אופטיקה, הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת אווירונאוטיקה וחלל, הנדסה כימית, הנדסה ביוכימית, הנדסת מזון וביו-טכנולוגיה, הנדסה ביוטכנולוגית, הנדסת פרמצבטיקה – תרופות, הנדסה ביו-רפואית, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מערכות מידע, הנדסת חומרים, הנדסת פלסטיקה, הנדסת איכות, הנדסה חקלאית, ארכיטקטורה ובינוי ערים, אדריכלות נוף ומדעי ההנדסה, הנדסה גרעינית, הנדסת אנרגיה, עיצוב תעשייתי, הנדסת תוכן וייצור, ניהול והנדסת בטיחות, הנדסת מערכות, הנדסת רובוטיקה, מכטרוניקה, גיאוטכנולוגיה.

הציון הפסיכומטרי נע בין 200 לבין 800 והוא מורכב משלושה תחומים – חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. הציון הממוצע מבוסס על הציון הגבוה ביותר של הנבחן בכל ניסיונותיו. הנתונים מבוססים על קובצי נבחני הבחינה הפסיכומטרית אשר מתקבלים מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה. סולם הציונים של החלק הכמותי בבחינה הפסיכומטרי הוא 150-50.

אשכול חברתי-כלכלי של יישוב מגורים מתבסס על פרסום המדד החברתי-כלכלי לשנת 2008. הרשויות המקומיות סווגו ל-10 אשכולות הומוגניים שאינם שווי גודל לפי ערך המדד החברתי-כלכלי שלהן. אשכול 1 מציין את הרמה הנמוכה ביותר, ואשכול 10 – את הרמה הגבוהה ביותר.

בוגרי החינוך הממלכתי-עברי: תלמיד שלמד במערכת החינוך, בפיקוח הממלכתי-עברי (לא דתי).

בוגרי החינוך הממלכתי-דתי: מי שלמדו בשנתו האחרונה במערכת החינוך בפיקוח הממלכתי דתי.

בוגרי החינוך ערבי: מי שלמדו בשנתו האחרונה במערכת החינוך בפיקוח הממלכתי ערבי.

מוסדות לימוד (תשע”ו 2015/16)

אוניברסיטאות בהם נלמדים לימודי הנדסה: האוניברסיטה העברית בירושלים; הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; אוניברסיטת תל אביב; אוניברסיטת בר-אילן; אוניברסיטת בן גוריון בנגב; אוניברסיטת אריאל בשומרון; מכון ויצמן.

מכללות האקדמיות בהם נלמדים לימודי הנדסה:

המרכז האקדמי רופין; שנקר – בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב; בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים; המרכז האקדמי לב; מכון טכנולוגי חולון; המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה; המכללה האקדמית ספיר; אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב; המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון; עזריאלי-המכללה האקדמית להנדסה ירושלים; המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן.

כולל תאר ראשון כגון:. B.Tech., B.Sc., BA

כולל תאר שני כגון M.sc., M.Tech.,  M.A :

כולל תאר שלישי: P.hd.

הערות

[1] הופיעו בקובץ התלמידים בכיתה יב’ בשנת תשס”ז

[2] תוך 9 שנים מסיום התיכון.

[3] נבחני הבחינה הפסיכומטרית בשנת 2009 אשר החלו את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה עד תשע”ו (2015/16).

[4] נבחני הבחינה הפסיכומטרית בשנת 2009 אשר החלו את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה עד תשע”ו (2015/16).

[5] 1-4 אשכול חברתי כלכלי נמוך, 5-7 בינוני ו-8-10 גבוה.

[6] נתוני הסקר החברתי, ממנו התקבלו הנתונים אודות בעלי התארים בכלל האוכלוסייה, הוגבלו לטווח גילאים 20-64 ואילו נתוני מקבלי התארים הינם ללא הגבלת גיל.

[7] על פי נתוני ה-OECD, ראו באתר: http://stats.oecd.org/#. וכן בפרסום Education at Glance.

[8] הסטודנטים במסלול המחקרי מחויבים להגיש עבודת גמר (תיזה).

[9] תואר שהתקבל במוסד להשכלה גבוהה בארץ או שהתקבל בחו”ל והוגש למשרד החינוך והוכר כתואר אקדמי.