ידענים: המיסטיקה וסכנותיה

מאת 19 במרץ 1999 אין תגובות

מדוע המוח המאמין התפתח וכבש אולי את רוב בני המין האנושי בעוד שהמוח הספקני שרד רק בקושי

מאת: אליה ליבוביץ
הנכונות והרצון להאמין באמונות טפלות, או להאמין בכלל, קשורים, כמו כל תכונה נפשית אחרת, במבנה המוח. כמו שלבני אדם יש באופן גנטי הפוטנציאל ללמוד שפה, כך גם תכונות ויכולות רוחניות אחרות (כמובן גם גופניות) קשורות בתבניות פנימיות הבנויות באופן גנטי בתוך מוח האדם. התופעה האנושית הנפוצה של אמונה מעידה על כך שהמבנה המוחי העושה את האדם פתוח למצב נפשי זה, ולאמונות טפלות בפרט, נפוץ ושכיח יותר מן המבנה של המוח הספקני.
ייתכן שהשכיחות היחסית הגבוהה של אמונה היא תוצאה מכך שלמבנה המוח המאמין היו יתרונות במלחמת הקיום. כתשובה אפשרית אחת לשאלה מדוע המוח המאמין התפתח וכבש אולי את רוב בני המין האנושי בעוד שהמוח הספקני שרד רק בקושי, אפשר אולי להציע את ההיפותזה הבאה.
במלחמת הקיום של כל בעל חיים, עליו להישמר מפני שני סוגים של טעויות:
.1 זוהי הטעות שעושה אדם (או בעל חיים אחר) כשאינו רואה או אינו מבחין באיום על חייו או על שלומו. טעות של אי-זיהוי סכנה אמיתית מביאה להכחדתו של עושה הטעות.
.2 זוהי הטעות שעושה אדם המזהה סכנה שאינה קיימת בפועל. טעות כזאת מגבילה שלא לצורך את חופש הפעולה של האדם, מכבידה על החיים ופוגעת באיכותם. האדם חי בלחץ מיותר, בפחדים ובחששות, שאפשר שבעקיפין הם גם מקצרים את ימיו בגלל ההשפעות הגופניות של המתחים הנפשיים. עם זאת, אין ספק שמבחינה סטטיסטית טעות מהסוג הראשון מסוכנת יותר ליצורים חיים מאשר טעות מהסוג השני.
אמונה, דהיינו קבלה מיידית של אמירות, שמועות, רעיונות או תיאורי מצב, ואימוצם כאמיתות ללא ביקורת וללא שיפוט עצמי, היא מנגנון המפחית את הסכנה של ביצוע טעויות מהסוג הראשון. האקט של אמונה, שיכולים להיות לו כמובן תכנים שונים ומגוונים, הוא תוצאה של מבנה מוחי המביא את האדם להסקת מסקנות על סמך ידע מועט בלבד וללא כל השהיה, סינון או ביקורת.
ברמה הבסיסית והקמאית ביותר שלה, אמונה הופיעה כמנגנון הגנה, שם כל סיגנל בלתי ברור מן העולם, כל שמועה רעה, כל תופעה שאינה מזוהה בוודאות כתופעה שיש עמה ברכה – מתפרשים כאיום וכסכנה שיש להתגונן מפניה. האדם המאמין מקבל ללא הטלת ספק כמעט כל עדות שהיא – או כל מה שנדמה לו ללא כל ביקורת עצמית משלו כעדות – על ישויות, מצבים ותהליכים בעולם, כאלה המוכרים לו בפועל, או גם על כאלה שלא ראה כדוגמתם. הוא מאמץ מייד עדויות כאלה לאוצר הדברים המוחזקים בעיניו כידיעות שלו על העולם, ופועל ומגיב עליהם בהתאם. באמצעות מנגנון האמונה הסכנה לעשות טעות מהסוג הראשון פוחתת. אם כל בדל של מידע מתקבל כידיעה, בפרט כידיעה על סכנה, מובן שגם מידע על סכנות אמיתיות נכלל בתהליך כזה. בגלל המהירות הרבה שבה המידע נהפך בתודעת האדם המאמין לידיעה, התגובה המתאימה של הרחקת הסכנה או של התרחקות ממנה מתבצעת ללא הפסד זמן יקר, וסיכויי ההישרדות גדולים.

עם זאת, ברור שבמקביל גדל מספר הטעויות מהסוג השני. אם כל סיגנל שיכול להתפרש כאיום אמנם מתקבל ככזה, ואם לא נעשה כמעט שום סינון של שפע השמועות, הסימנים והאותות הנראים לכאורה כמבשרי רע – ברור שהאדם רואה הרבה מאוד סכנות במקומות שהן אינן קיימות. האדם שוגה רבות בטעות מהסוג השני.
הספקנות היא מנגנון להמעטת הטעויות מהסוג השני. זהו גורם המדכא את הנכונות לקבל משהו כידיעה, אלא אם כן הסיגנל שמביא את המידע האמור ליצור את הידיעה עובר תהליך של ביקורת ומבחן. הספקנות מונעת ריבוי מקרים של אזעקות שווא. מנגנון הספקנות מסנן ודוחה סיגנלים רבים שבלעדיו הם היו מתקבלים כידיעות מבשרות רע לפני שסיגנלים אלה מצליחים לטעת את תחושת הידיעה אצל האדם. ברור, עם זאת, שמנגנון הספק מעכב קבלת החלטות, ובעת יישומו מתעכב גם תהליך האימוץ כידיעה של מידע הנושא עמו מסר אמיתי על העולם.

ההשהיה בתהליך הפיכת מידע כזה לידיעה יכולה להיות מסוכנת מאוד. כל עוד מתעכבת הידיעה אם המידע הוא על איום אמיתי וממשי, האדם נתון במצב של טעות מהסוג הראשון. תוך כדי הפעלת מנגנון הספקנות האדם עלול לקפח את חייו.
בגלל התוצאות הקטלניות של מנגנון הספק, הברירה הטבעית העדיפה את מבנה המוח המקטין אפשרות ביצוע של טעות מהסוג הראשון. לכן, לבעלי המוח האמוני, במשך האבולוציה האנושית, היתה בעליל שרידות גבוהה יותר מאשר לבעלי המוח הספקני.
המדע המודרני הניסויי, שאביו הרוחני הוא גלילאו גליליי, הכניס מנגנון חדש למערך החיים והאבולוציה של בני המין האנושי. המדע המבוסס על ספקנות מהווה, בין השאר, שיטת ביקורת של סיגנלים הבאים מן העולם ושל האינטרפרטציות האפשריות שלהם. איש המדע הוא אדם שכל הזמן מטיל ספק בהכרותיו שלו עצמו ומעמידם במבחן מתמיד.
השיטה המדעית היא לכן אנטיתזה עקרונית לעצם האקט של אמונה. עם זאת, הטכנולוגיה המתפתחת בעקבות ההכרות המדעיות מספקת כלים חיצוניים לבדיקת סיגנלים. לכן, למרות הספקנות המונחת ביסודה, השיטה המדעית אינה מגדילה את הסכנה של עשיית טעויות מהסוג הראשון. במסגרת שיטה זו, לאדם יש כלים לבחון מידע ולהפעיל קריטריונים שונים לפני שהוא מקבל אותו כידיעה. הכלים הטכנולוגיים מאפשרים לו להטיל ספק, לבדוק, לאשש ולבחון סיגנלים ללא לקיחת סיכונים רבים בשלב הטלת הספק ועשיית המבחנים הדרושים.
דוגמה פשוטה ופרטנית לדבר היא האפשרות שיש כיום ברפואה המודרנית להשהות את הטיפול בפציינט, כגון פצוע בתאונה או אדם במצב של התקף לב או כליות, על ידי חיבורו למכשירים שונים, עד לסיום ביצועם של בדיקות ומבחנים וכל עוד מתקיים שיקול דעת ענייני וביקורתי בנוגע לאופי הטיפול הנדרש. הגידול הדרמטי באורך החיים הממוצע של בני האדם, מאז ימי גלילאו במאה ה-17 ועד ימינו, הוא עדות ברורה לכך שבאופן סטטיסטי הסכנה שבני אדם יעשו טעויות מהסוג הראשון פחתה לאין שיעור במשך תקופה זו. הגידול העצום בכושר השרידות של המין האנושי, למרות נסיגה מסוימת בהיקפה של האמונה באותה תקופה, מוכיח שבמאות השנים האחרונות איבדה האמונה את יתרונה במאבק ההישרדות של בני אדם.

במאה העשרים היחס בין הסכנה שבטעות מהסוג השני שינה את כיוונו לחלוטין. בעוד שהסכנה בביצוע טעות מהסוג הראשון כמעט שנעלמת, הסכנה בביצוע טעות מהסוג השני מקבלת ממדים מחרידים ממש. לרשות בני אדם עומדים כיום מקורות כוח ואנרגיה רבים ועצומים. בסוף האלף השני גם למדינות בינוניות וקטנות יש כוח גרעיני, ולא ירחק היום שעוצמה כזאת או עוצמות אחרות, הדומות לה בכוחן ההרסני, יעמדו לרשות ארגונים קטנים ממדינה, אולי אפילו לרשות אנשים יחידים. כאשר גוף בעל עוצמה אדירה כזאת עושה טעות מהסוג השני, הסכנה נעשית אדירה אף היא. כאשר אדם או גוף עושה טעות כזאת, כאשר הוא מעריך או "יודע" שהוא נתון באיום, כאשר הוא מאמין שהוא בסכנה קיומית, הוא מגיב ומשתמש בכוחות שבידו להרחיק את הסכנה ולפגוע במקורותיה.
מכאן החרדה מפני גל האי-רציונליות ההולך וגואה בשנים האחרונות בישראל ובמדינות רבות אחרות. בעולם החוזר להיות אמוני ושטוף באמונות טפלות, הספקנות מאבדת את כוחה ואת זכותה להתקיים. הספקנות היא מנגנון חדש מאוד באבולוציה האנושית ועדיין לא קנתה שביתה גנטית מבוססת במין האנושי. אם חברות ומדינות לא יעשו צעדים דרסטיים לשמר את הספקנות באמצעות מנגנונים חוץ-גנטיים, כגון חינוך, לימודים, הסרת הבערות, מלחמה באמונות טפלות וטיפוח מוסדות המעודדים את הספקנות כמו האוניברסיטאות, למין האנושי אולי לא תהיה תקומה. הקורבנות הפוטנציאליים הראשונים של אנושות מאמינה, לא רציונלית ולא חושבת אך בעלת מקורות כוח כמעט בלתי מוגבלים, הם כמובן החברות הקטנות והחלשות מבחינה גנטית כמו ישראל והעם היהודי. זהו לכן אינטרס יהודי וישראלי ממדרגה ראשונה להילחם באמונה העיוורת ולקדם בכל דרך אפשרית את הספקנות, את הביקורת ואת החשיבה הרציונלית בעולם כולו, ובחברה הישראלית בפרט.

הכותב שימש מנהל מצפה הכוכבים ע"ש וייז באוניברסיטת תל אביב. ליבוביץ' הוא מיוזמי כנס הספקנות שנערך בינואר באוניברסיטת תל אביב

פורסם ב"הארץ" ,19.3.1999

הוספת תגובה

  • (will not be published)