קֵרֶס נמצא בין המסלול של מאדים למסלולו של צדק; הוא התגלה עוד בשנת 1801, אך רק לפני תשע שנים שודרג מ”סתם” אַסְטֵרוֹאיד למעמד של כוכב לכת ננסי. בחודש מרץ הִגיעה אליו חללית המחקר דוֹן, שכבר החלה לשדֵר מִמצאים מרתקים
כתב: ד”ר נצח פרביאש, גליליאו צעיר
החללית דוֹן (בעברית: שחר) של נאס”א נכנסה בחודש מרץ האחרון למַסלולהּ סביב כוכב הלכת הננסי קֵרֶס, לאחר מסע שנמשך שמונה שנים. בחודשים הקרובים עתידה החללית להקיף את קרס ולחקור את הֶרכבו ואת מבנה פני השטח שלו.
נעים להכיר, קרס
קוטרו של קרס כ-900 קילומטרים, והוא העצם השמימי הגדול ביותר המוּכּר למדע בתחום חגורת האַסְטֵרוֹאידים שנמצאת בין כוכבי הלכת מאדים וצדק. מסתו הגדולה יחסית של קרס, שהיא ארבעים אחוז בערך מכלל מסת האסטרואידים באֵזור זה של מערכת השמש, תרמה לצורתו הכדורית. כאשר תנאֵי הראוּת טובים במיוחד, אפשר אפילו לצפות בו בעין בלתי מצוידת, ללא טֵלסקוֹפּ או מכשיר הגדלה אחר, בזכות גודלו ביחס לשאר העצמים בחגורת האסטרואידים. אולם על אף קִרבתו היחסית לכדור הארץ, הוא טרם נחקר מקרוב.
קרס (שמכוּנה גם צרס) מוגדר כיום ככוכב לכת ננסי. הוא התגלה ב-1 בינואר 1801 על ידי האסטרונום האיטַלקי ג’וזֶפּה פיאצי. במשך שנים התלבטו המדענים אם מדובר בכוכב לכת או באסטרואיד, ורק בשנת 2006, בכינוס האגודה הבין-לאומית לאסטרונומיה (IAU) שהתקיים בפראג, הוחלט לשנות את סיווּגוֹ לכוכב לכת ננסי (וגם את של פּלוּטוֹ, שנחשב עד אז כוכב לכת).
הסיפור על גילוי קרס
כפי שקורה לעתים רבות במדע, גם פיאצי גילה את קרס במקרה. הוא חיפש כוכב לכת אחר, אך טעות במקום בשמים שאליו הוא תכנן להסתכל גרמה לו להתמקד באזור אחר, שם הוא זיהה עצם קטן מאוד דמוי כוכב לכת. בתחילה חשב פיאצי שמדובר בשָׁביט. לאחר תצפיות רבות החליט לפרסם את תַּגליתו, וטען שבגלל אִטיוּת תנועתו של קרס ובשל צורתו, יש סיכוי שמדובר ביותר משביט (שביטים הם גורמים שמים קטנים ונפוצים ביחס לכוכבי לכת).
פיאצי הִתמיד בתצפיותיו על קרס במשך כמה חודשים, עד אשר נעלם (זמנית, כמובן) כאשר הוסתר מאחורי הילת שמש. מיעוּט הכלים המתמטיים שהיו קיימים באותה תקופה לא אִפשר חיזוי מדויק של מקומו הצָפוי של קרס לאחר צאתו מהילתהּ של השמש, ולכן לא הִצליח פיאצי לאתרוֹ מחדש.
קַרל פְרידְריך גָּאוּס, אחד מגדולי המתמטיקאים והמדענים של כל הזמנים שחי באותה תקופה, הֶחליט לנסות לפתור את התעלוּמה. לאחר שלושה חודשי עבודה הִציג גאוס תֵּאוריה מתמטית שמאפשרת לחזות את מקומו של גֶרם שמים גם על סמך נתונים מוּעטים יחסית. גאוס חישב את מסלולו של קרס תוך כדי שימוש בשיטתו המתמטית החדשה, ושלח את התוצאה לברון פְרַנץ פוֹן זאך, שהיה עורכו של עיתון מדעי מפורסם. ב-31 בדצמבר 1801 פרסם פון זאך את דבר גילוּיוֹ (מחדש) של קרס.
והתחזית: טמפרטורות מפתיעות
הגעתהּ של החללית דוֹן למסלול סביב קרס חשובה במיוחד משום שהנתונים שהצטברו עד כה על אודותיו מעטים יחסית. מעניין ומפתיע הוא שבשעות היום נמדדה על פניו של קרס טמפרטורה של מינוס 34 מעלות צֶלזיוּס. זה נשמע כמו קור רב במיוחד, אולם עבור עצם שמימי שנמצא במרחק כה גדול מהשמש זוֹ טמפרטורה גבוהה מהמצוּפּה, ולכן מפתיעה מאוד. הסבר אפשרי לטמפרטורה גבוהה כזו יכול להיות קשור במקורות פּוֹלטים חום שמצויים מתחת לקרקע של קרס. ייתכן שהחום יוצא ממַעֲבֶה הקרקע של כוכב הלכת הננסי דרך סְדָקים בו, באופן דומה לאלה שנמצאו בקוטב הדרומי של אֶנקלדוּס, ירחו של שבתאי.
בתצפיות באוּלטְרה-סגול בשנת 1995 הִבחינו החוקרים בכתם שקוֹטרוֹ כ-250 קילוֹמֶטרים (הכתם זכה לשם “פיאצי”, לכבוד האיש שגילה את קרס). באותה עת חשבו כי מדובר במַכתש, אולם בתצפיות מאוחרות יותר, שהשתמשו בהן בציוד משוּכלל יותר, הכתם לא נראָה. לעומת זאת, אוּתרוּ שני כתמים אחרים אשר נמצאים בתנועה עם קרס (בסיבובו סביב עצמו) וזוהו כמכתשים. כבר עתה, מהתמונות הראשונות ששלחה דוֹן, אפשר לראות בבירוּר מכתשים רבים על פניו של קרס, ואף כתמים שאולי מעידים כי יש שינויים בפני השטח שלו.
בחודשים הקרובים ובשנים הבאות לבטח נשמע על תגליות חדשות ומרתקות, שיספקו הנתונים שתשלח אֲלינו דוֹן מפניו של גרם השמים הקרוב יחסית, שטרם נחקר לעומק. היכּונו לבשׂורות מרגשות!
* הכותב הוא סמנכ”ל מדעי בפארק קרסו למדע בבאר שבע, www.sci-park.co.il
הכתבה הופיעה בגיליון מאי של גליליאו צעיר – ירחון לילדים סקרנים
רוצים לקרוא עוד? לקבלת מגזין גליליאו צעיר במתנה
