מערכת המחשב Tianhe-1A מהמרכז הסיני הלאומי למחשבי על הגיעה למקום הראשון לאחר שהשיגה ביצועים ברמה של 2.57 פטה-פלופ לשנייה ● אף על פי שסין במקום הראשון ברשימה, הרי שמרבית המערכות ברשימת 500 מחשבי העל החזקים ביותר נמצאות עדיין בארצות הברית
לא עוד שמועות – עכשיו זה רשמי: מערכת המחשב Tianhe-1A מהמרכז הסיני הלאומי למחשבי על השיגה ביצועים ברמה של 2.57 פטה-פלופ לשנייה (קוואדריליון חישובים לשנייה). הישג זה מציב את המערכת במקום הראשון במהדורה ה-36 של רשימת 500 מחשבי העל החזקים בעולם – כך נמסר מהארגון שמפיק את הרשימה. המחשב שעד כה ניצב במקום הראשון – Cray XT5, המכונה “יגואר”, ממרכז Oak Ridge Leadership Computing Facility של משרד האנרגיה האמריקני בטנסי – הודח למקום השני ברשימה. הדירוג מבוסס על בחינה של כל מחשב בתוכנת Linpack של הארגון.
במקום השלישי נמצא מחשב Nebulae משנזן שבסין, עם קצב של 1.27 פטה-פלופ לשנייה; במקום הרביעי – מערכת Tsubame 2.0 מהמכון לטכנולוגיה בטוקיו, עם קצב של 1.19 פטה-פלופ לשנייה; ובמקום החמישי – Hopper, מערכת Cray XE6 ממרכז המחשבים הלאומי למחקרים במדעי האנרגיה של משרד האנרגיה האמריקני בקליפורניה, עם קצב של 1.05 פטה-פלופ לשנייה.
בשני המחשבים הסיניים ובמחשב היפני מותקנים מעבדים גרפיים של Nvidia להאצת הביצועים. בסך הכול מותקנים מאיצים כאלה ב-28 מערכות מתוך 500 המערכות שברשימה, כאשר ב-16 מערכות מותקנים מעבדי Cell, ב-10 מערכות מעבדים של Nvidia ובשתיים – מעבדי Radeon של AMD.
שבע מערכות ברשימה השיגו ביצועים טובים מ-1 פטה-פלופ לשנייה. חמש מבין 10 המערכות המובילות הן מארצות הברית, והשאר מסין, יפן, צרפת וגרמניה. אף על פי שארצות הברית איבדה, כאמור, את המקום הראשון לטובת סין, האמריקנים עדיין מובילה בשימוש במערכות עתירות ביצועים, ו-275 מתוך 500 המערכות שברשימה נמצאות בה (ברשימה שהוכנה ביוני האחרון היו 282 מערכות בארצות הברית). גם הנתח של אירופה ירד בהשוואה לחודש יוני – 124 מערכות ברשימה הנוכחית לעומת 144 ביוני. הנתח של אסיה עלה בתקופה המקבילה מ-57 מערכות ל-84.
היצרניות המובילות של מחשבי העל הן עדיין חברות אמריקניות: יבמ (IBM) בראש, אחריה Cray ובמקום השלישי HP. ביותר מ-81% מ-500 המחשבים המובילים מותקנים מעבדים של אינטל (Intel), ב-11% מותקנים מעבדי Opteron של AMD וב-8% – מעבדי Power של יבמ.
פרטים נוספים על הרשימה החדשה יפורסמו בוועידת SC10 למחשבים עתירי ביצועים, רשתות, איחסון וניתוח, שתתקיים ב-17 בנובמבר בניו-אורלינס.
8 תגובות
מה על ישראל? – אמנם ידוע שבשנות השמונים האמריקאים סירבו לאשר מכירת CRAY לישראל ולכן פותח המחשב המקבילי בטכניון – אבל לא ידוע לי מה המצב כיום. – יש למישהו תשובה?
סין בבעיית מיים חמורה. מעניין איך היא תתמודד עם זה
הכסף הזה נעשה על גבם של מאות מיליוני סינים שעובדים בתנאי עבדות, כאשר תהייה שם התעוררות, סין תהייה בבעיה קשה.
סין היום היא כלא, אבל אולי יום אחד… המדע יחזור לשגשג שם.
הסינים מאוד רוצים ליצור את הרושם הזה, אני לא טוען שהם לא מתחזקים, אבל מדינה של יותר ממליארד וחצי תושבים יש הרבה כסף, גם כשהיא הייתה מפגרת לפני 40 שנה, היום היא שורפת המון ממנו במקום על התושבים חזרה על כל דברים כאלה, יש שני מחשבים כאלה בסין כמו שראיתם, לא 282, וסביר להניח שהסיבה העיקרית לקיומם זה להראות שיש להם יותר גדול, גם רוסיה בזמנו עבדה על השיטה של לעשות דברים ע”N “להראות לאמריקאים” והגיעו עד פשיטת רגל, אני לא טוען שסין תגיע לפשיטת רגל אבל לא צריך להתרגש מכך, היא גם שרפה עשרות מליארדים עד האולמפיאדה בשביל להרשים, זה לא שתראה התקדמות מדעית מרשימה מסין כשזה לא קשור לכוח צבאי..
וואלה עמי צודק 100%
איך דיגר רץ על זה, יותר מעניין.
חוץ מזה, מעניין מאוד לצפות בזמן אמת בסין מתעצמת מדעית לרמות חסרות תקדים. על רוסיה בכלל לא דובר בכתבה הזו. ולחשוב שפעם בכלל לא היו סופרים את הסינים עם מדיניות הילד אחד שלהם. מעניין מה הסוד האמיתי שם. יש להם את הנחישות היפנית ואת הכמות ההודית ואולי גם לא מעט משאבים מופנים למדע במקום לאג’נדה קומוניסטית אגרסיבית כושלת. זה יהיה מרתק לראות אותם גדלים בעשור הקרוב ולוקחים את העולם קדימה בעוד האמריקאים עסוקים בכיבוש שטחים באסיה.
אני רק מקווה שישראל תדע להפיק את התועלת הרבה ביותר מכל העולמות הללו ויפה שעה אחת קודם.
בברכת חברים,
עמי בכר
תגידו איך המשחק Crysis רץ על המחשב הזה? 🙂