סיקור מקיף

באג 2100 ובאג תתקי”א

כידוע לכל, שנת 2000 הגיעה ושום דבר לא קרה, אך הבהלה מפני באג 2000 סיפקה פרנסה להרבה מומחי מחשבים, תכנתים וספקים של שירותי מחשוב וגרמה לארגונים רבים הוצאות רבות. אולי נלמד משהו לקראת הבאג הבא?

אריה סתר

כולנו שמענו בזמנו על באג 2000. להזכירכם – בזמנו, עם פרוס המילניום, מומחי מחשבים רבים התריעו על הבעיה הצפויה בחלק ממערכות המחשבים, התקני עיבוד שונים ומערכות בקרה ממוחשבות שיש בהן התייחסות לתאריך. המומחים הזהירו שמערכות אלה יקרסו, או יגרמו נזקים ותקלות בזמן המעבר לשנת 2000. המדובר היה במערכות ותיקות יחסית, שבהן, מסיבות של חיסכון במשאבי זיכרון שהיו יקרים מאוד בעת תכנונן, הוקצו לסימון השנה שתי ספרות בלבד. במעבר לשנת 2000 שתצוין 00, כך הזהירו המומחים – המערכות ישתגעו.

כידוע לכל, שנת 2000 הגיעה ושום דבר לא קרה, אך הבהלה מפני באג 2000 סיפקה פרנסה להרבה מומחי מחשבים, תכנתים וספקים של שירותי מחשוב וגרמה לארגונים רבים הוצאות רבות.

בזמנו קראנו על עוד תאריכים שונים המועדים לפורענות מסיבות שונות. אנו נביא כאן, ברצינות או שלא ברצינות, עוד שני באגים אמיתיים שככל הידוע, לא זכו לאזכור. באגים אלה אמורים להתרחש, האחד בשנת 2100 והשני בשנת 2151.

שעונים דיגיטליים מקובלים, הכוללים שנה, חודש, יום בחודש ויום בשבוע – תומכים בלוח, עד שנת 2100; כך כתוב במפורש בחומר הנלווה אליהם. דבר דומה קיים גם במכשירים שונים המצוידים בשעון וגם במערכות ההפעלה של מחשבים. מדוע רק עד 2100? ההסבר נעוץ בשנה מעוברת, הכוללת יום נוסף בפברואר, כל ארבע שנים.

כידוע, הסיבה לתוספת יום לשנה, כל ארבע שנים, היא בכך שהשנה האמיתית היא בת 365 ימים ועוד כרבע יום. תוספת היום לפברואר נעשתה כדי שעונות השנה לא תזחלנה משך השנים כך שאוגוסט למשל בחצי הכדור הצפוני, יהיה כעבור כמה מאות שנים באמצע החורף – כפי שקורה למשל בלוח המוסלמי. בלוח זה, נדידת עונות השנה מתרחשת בקצב הרבה יותר מהיר כי הלוח המוסלמי מבוסס על חודש ירחי בן 29 או שלושים יום והוא לא מקיים עיבור שנים – תוספת חודש מדי שנתיים או שלוש, כפי שנעשה בלוח העברי.

אבל הכלל של תוספת יום לפברואר כל ארבע שנים אינו מדויק – יש כללים היוצאים מכלל זה.

א. כל ארבע שנים – בשנה שמתחלקת לארבע – מוסיפים לפברואר יום.

ב. יוצא מן הכלל: שנה שמתחלקת ל- 100, למרות שמתחלקת לארבע – פברואר נשאר עם 28 יום.

ג. יוצא מן הכלל: שנה שמתחלקת ל- 400, למרות שמתחלקת ל- 100, פברואר נמשך 29 יום.

השעונים והמחשבים יודעים רק את כלל א. לפי כלל ג. שנת 2000 הייתה תקינה מבחינת השעון, אך בתאריך 1.3.2100, השעון יראה 29.3 כי הוא אינו יודע את כלל ב.

האם אפשר לדעתכם לפתור לאחר מכן את הבעיה, פשוט על ידי הזזת השעון לתאריך הנכון?

מי שיודע את התשובה, מוזמן לכתוב אותה בתגובה. מעניין לראות מי יהיה הראשון עם התשובה הפשוטה.

ועכשיו לבאג השני.

לפני איזה זמן, נתקלנו בתוכנה לניהול פעילות בית כנסת. תוכנה זו מטפלת בין השאר בחגים, ימי זיכרון, מועדי בר מצווה. היא מציגה את מועדי חגי ישראל ומועדי קריאת פרשיות התורה. כך למשל ניתן לבדוק מתי היה או יהיה בר מצווה ובאיזו פרשת שבוע ועוד כהנה וכהנה. תוכנה זו כוללת כמובן כמרכיב מרכזי לוח שנה עברי וכללי. מכיוון שהתוכנה נכתבה בשנות התשעים ומכיוון שממילא היא תוכננה לתת מענה גם לתאריכים החורגים מגבולות המאה – הוקצו בה ארבע ספרות לסימון השנה הכללית וכמובן ארבע אותיות לסימון השנה העברית. לפיכך, באג 2000 לא היה רלוונטי כלל לתוכנה זו.

השנה העברית מסומנת כידוע באותיות. לכל אות עברית יש ערך מספרי וצירוף האותיות נותן את המספר הרצוי. אנו היום בשנת תשס”ה. ת = 400, ש = 300, ס = 60, ה = 5, יחד 765. סימון השנה העברית המלא כולל גם אות לסימון האלפים (1000). אות זו מסומנת בגרש. השנה הנוכחית היא אם כך היא ה'תשס”ה, כלומר 5,765 לבריאת העולם לפי האמונה היהודית. בדרך כלל נוהגים להשמיט את אות האלף. לאחר השמטה זו, השנה העברית יכולה להיות מסומנת באות אחת (למשל 1640 הייתה שנת ת'), או שתי אותיות (למשל 9 השנים שלאחר ת', או שנת ת”ש – 1940), או שלוש אותיות (למשל 9 השנים שלאחר ת”ש, או שנת תש”ס שהייתה לפני מספר שנים), או ארבע אותיות – כמו שאנו רגילים בדרך כלל.

תוכנת בית הכנסת שהזכרנו, תומכת כאמור בשנה לועזית בפורמט ארבע ספרות ובשנה עברית עד ארבע אותיות. אבל בשנת 2151 השנה העברית תהיה תתקי”א, כלומר בת חמש אותיות. הרי לכם באג תתקי”א. גם אם המשיח יבוא לפני כן, זה לא יפתור את הבעיה שתהיה למשתמשי גרסה זו של התוכנה בעוד קרוב ל- 150 שנים.

ואגב – תוכנת בית הכנסת פעלה תחת מערכת הפעלה דוס – כמו תוכנות רבות לניהול עסק הפועלות בפורמט דוס בצורה מוצלחת, ביניהן גם כאלה שנכתבו לאחרונה. בזמנו שמענו מהיזם של התוכנה שהוא מחפש להפוך אותה לגרסת חלונות – והרי לכם נושא של חילון הדוס.

וזה מזכיר לנו את הבדיחה הישנה על נערות עובדות בבני ברק תחת דוס ובאמסטרדם תחת חלונות.

מועדים לשמחה לכולם!

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.