מטוס הנוסעים בואינג 747-8 אינטרקונטיננטל נחת הבוקר בלה בורז’ה, ערב פתיחת התערוכה האווירית בפאריז (26-20 ביוני), לבכורה הבינלאומית הראשונה שלו, וזאת לאחר שביצע את טיסת הדלק הביולוגי הטראנס-אטלנטית הראשונה בעולם.
בין מאות הצופים אשר קיבלו את המטוס הבוקר עם הגעתו לצרפת היו נציגים בכירים של הממשל האמריקאי ושל חברת בואינג. קפטן מארק פוירסטין, הטייס הראשי של תכנית ה-747 של בואינג, ולצידו טייס המשנה קפטן סטיב טיילור, נשיא חטיבת המטוסים הפרטיים של בואינג, הנחיתו את ה-747-8 בצרפת לאחר 10 שעות טיסה מסיאטל, במהירות של 0.85 מאך.
מטוס ה-747-8 אינטרקונטיננטל הינו החבר החדיש ביותר במשפחת מטוסי ה-747, והוא מביא עמו טכנולוגיות מתקדמות ו”ירוקות” וביצועים יעילים במיוחד.
“טיסה היסטורית זו בכוחה לקדם ביתר שאת את המאמץ לצמצם את רמות הפליטה ובתוך כך לשפר את היעילות הביצועית”, אמרה אליזבת לאנד, סגנית נשיאה ומנהלת תכנית ה-747-8 של בואינג. לאנד הוסיפה, “מטוס המטען מסוג 747-8 עונה בדיוק לדרישות אלו ומאפשר ללקוחותינו יעילות מירבית תוך צמצום רמות הפליטה והרעש”.
מטוס הנוסעים 747-8 אינטרקונטיננטל, אשר נצבע בצבעי אדום-כתום המסמלים זריחה, מגיע לתערוכה לאחר שביצע, לפני כשלושה חודשים, את טיסתו הראשונה. הלקוח הראשון של המטוס הינו לקוח VIP אשר יקבל את המטוס לקראת סוף השנה, וחברת התעופה הראשונה שתכניס את המטוס לשירות הינה לופטהנזה, אשר תקבל את המטוס בתחילת שנה הבאה.
מטוס המטען מדגם 747-8, אשר יוצג אף הוא בתערוכה, צפוי להימסר ללקוח הראשון Cargolux כבר בחודשים הקרובים.
16 תגובות
א.בן נר:
אני מניח שהרעיון ברור והתירס היה רק דוגמה. למרות זאת – אני בטוח שיש הרבה עלי תירס שנזרקים כי לא בכל מקום מגדלים בקר.
יש בדבריך עוד פרט מעניין שאני חושב שכדאי לשים אליו לב:
רבות נטען נגד גידול התירס לצורכי דלק ועל כך שזה מעלה את מחירי התירס למזון והנה אנו רואים שיש כבר מזה שנים רבות תירס שמגודל בשביל הבקר.
יכול להיות שבחשבון הכולל – דווקא גידולים אלה ולא הגידולים לצורכי דלק צריכים לשאת באשמת מחירי התירס למזון.
למיכאל
יתכן כי באופן כללי הנך צודק וניתן יהיה להפיק דלב”י מפסולת אורגנית זמינה.
ברם-אולם דווקא לגבי עלי וגבעולי תירס הרשה לי להעיר, כחקלאי לשעבר וכבן
חקלאי כי, ככל הידוע לי דווקא באלה (עלי וגבעולי תירס)נעשה שימוש רב וחשוב
בהאכלת בקר בתקופת החורף, כאשר ירק טרי מן השדה אינו זמין.
בתקופת הקיץ החקלאית מייצרים “תחמיץ” מרסק עלי וגבעולי תירס ע”י עירבובו
בנוזל סוכרי חום הקרוי מולסה. התחמיץ נשמר בבורות תחמיץ עד החורף. המולסה
מונעת התפתחות והתפשטות ריקבון בעלי התירס הקצוצים. במשקים רבים מגדלים
בקיץ תירס לתחמיץ ואפילו לא קוטפים את פירות התירס למאכל.
רועי:
על מה בדיוק דיברת?
ואם אין לך מה להוסיף – למה ניסית להוסיף?
לא הוזכר בכתבה איזה דלק ביולוגי, ממה ייצרו אותו, וכולי. חבל.
נכון להיום, אין אפשרות להטיס מטוסים (מלבד אולי מטוסים קטנים ממש) בהינע שלא צורך דלק כימי. לכן הכיוון הוא דלק ביולוגי. אני מניח שגם גזיפיקציה של פחם זה כיוון אבל לא שמעתי שעובדים על זה מי יודע מה.
כן, יש בעיות סביבתיות עם ההפקה של ביו-דלק. אין מתנות חינם. השאלה היא אם אנחנו רוצים להפסיק לטוס בעוד 20-10 שנה כשעתודות הנפט כבר לא יספיקו לכל הצרכים.
נראה לי האתר פה צריך מבוגר אחראי.
אתם אנשים בוגרים, תגיבו לגופו של עיניין ואל תחפשו סיבות להיפגע ולהעלב…
ולנושאנו,
אין לי מה להוסיף למה שאסף אמר, הוא צודק לחלוטין.
א.בן נר:
לא נכון.
כבר אמרתי שחלק מן העניין הוא שימוש בחלקים הבלתי אכילים של צמחי מאכל.
מה דעתך על עלי התירס, למשל?
מה עם פסולת אורגנית לסוגיה?
חוץ מזה, אני מניח שבאקווריום מלא אצות – בכל מקום – כולל במדבר – או מאצות שבכלל מגודלות בים אפשר גם להפיק הרבה מאד.
A:
לא נותר לי אלא לשלוח אותך לתגובות שכבר כתבתי כי נראה שלא קראת אותן.
רבותי ,
לפני שממשיכים בוויכוח כדאי לקרוא על הנושא ,
יש חומר רב גם כאן באתר ,
שני עקרונות צריכים להוות את בסיס השימוש בדלק ביולוגי,
1 – העקרון הסביבתי שצריך להנחות את הייצור והשימוש בדלק ביולוגי כך שהסביבה לא תיפגע ,
2 – העקרון החברתי על פיו אין לגדל דלק ביולוגי על-חשבון
גידולי מזון .
לשני הסעיפים יש כבר היום פתרונות : שימוש בפסולת צמחית, גידול אצות לדלק, שימוש בפסולת נייר ועץ לייצור
דלק ועוד,
הבעיה היא שעד היום אין כדאיות כלכלית (קצרת טווח) לייצור ושימוש בדלק ביולוגי ,
הכדאיות הכלכלית מתקיימת רק כאשר מגדלים דלק במקום לגדל אוכל …. בניגוד לסעיף 2 ,
יש להניח ולקוות שתוך זמן קצר ימצאו תהליכים זולים
לייצור דלק ביולוגי , כאלה שלא יפגעו בסביבה או בייצור מזון .
מיכאל: על מה אתה מדבר, שריפה של דלק ביולוגי מזהמת במידה מקבילה לכל דלק אחר. המניעים לפיתוחו הם לא סביבתיים, בואינג משקיעה בתחום כי היא מהמרת על החשש ממיצוי המקורות הפוסיליים.
למיכאל
החזון שאתה מביא, יכול לדעתי לעבוד רק אם שטחי הגידול של הדלק הביולוגי
(דלב”י) יהיו שטחים שהם כיום שטחי בור ומדבר. הרי אם יהפכו שטחי חקלאות
קיימים מחקלאות-מזון לחקלאות-דלב”י אין כאן כל רווח, כנ”ל לגבי שטחי יער.
יוצא איפה כי החזון של הגברת ספיגת ה-CO2 מהאטמוספירה מחייב הגדלה
של שטחי חקלאות-דלב”י אך ורק ע”ח שטחי מדבר ולא ע”ח שטחי יער וחקלאות.
אני די מסופק אם זה אכן יהיה הכיוון של יצרני הדלב”י. זה פיתרון יקר מאוד.
הם יעדיפו את הפתרון הזול דהינו, הם יסבו שטחי חקלאות-מזון לחקלאות-דלב”י
וכך יאבד היתרון (היחדי ?) של חקלאות הדלב”י .
A:
למעט המשפט האחרון נשמעים דבריך כהכרזה שאינה תלויה בזמן.
אני שמח על פתיחותך לשימוש בדלק ביולוגי ואני מניח שאם זה המצב – אתה צריך לברך על כך שבואינג פועלת בכיוון בתקווה שבעתיד תתפתח גם טכנולוגיית היצור.
הרי אין שום סיבה להמתין עם פתוח המטוס המתאים עד לזמינות הדלק כי אם זה מה שיעשו נמשיך לזהם את כדור הארץ גם כשיהיה דלק ביולוגי שעונה על כל הצרכים – רק בגלל שעוד לא פתחו מטוסים שמסוגלים להשתמש בו.
מיכאל: לא הכרזתי, אני סולד מסיסמאות, אתה לא יודע מה רמת פתיחותי לנושאים כאלה ואחרים. גם לא שללתי שימוש בדלק ביולוגי בעתיד, לא הסקתי שלא ניתן לייצר דלק כזה, וכתבתי מפורשות שאני מתייחס לטכנולוגיות הידועות היום. המצב היום הוא שייצור דלק ביולוגי דורש יבול ממינים קושרי חנקות והגברת הביקוש להם כיום פירושה אסון אקולוגי. אם משהו ממה שכתבתי לא נראה לך אז תגיב לגופו של עניין. זה שאולי בעתיד יהיה ניתן להשתמש בדלק ביולוגי לא שייך למטוסים שכבר טסים היום.
A:
מניסיון העבר שקדם לאחים רייט אפשר היה להסיק שאי אפשר לטוס.
נושא הדלק הביולוגי מתקדם בכיוונים רבים והתחרות על שטחי גידול היא כשל שוק ולא בעיה עקרונית.
יש סיכוי גבוה שבעתיד יוכלו להשתמש בחלקים הבלתי אכילים של צמחים המגודלים כמזון ליצור דלק ביולוגי.
יש גם סיכוי גבוה שיוכלו לגדל צמחים שישמשו מקור לדלק ביולוגי במקום שבו שום דבר אחר לא גדל ממילא.
יש גם סיכוי ששימוש באצות ליצור דלק ביולוגי יוכל להגדיל מאות מונים את יעילות ניצול השטח.
בעיקרון – הכרזות סיסמתיות כשלך מעידות על אי פתיחות למידע אבל אני כותב את הדברים למען אחרים שמוחם פתוח להבין את הדברים לאשורם.
ל- 2 – ייצור הדלק הביולוגי דורש שטחי גידול רחבים. מנסיון העבר זה מתכון בטוח לנזק סביבתי (הכחדת אזורי בר, נזק מצטבר מחומרי הדברה, יבוש מאגרי מים, וכו’), ובפועל הוא ירע את מאזן הדת”פ משום שהוא יבוא על חשבון בירוא יערות שסופחים כמות גדולה הרבה יותר של דת”פ ליחידת שטח. בטכנולוגיות הידועות היום דלק ביולוגי = אסון אקולוגי.
א.בן-נר:
נראה לי שאתה מפספס את הרעיון של שימוש בדלק ביולוגי.
דלק ביולוגי לא נועד ליצור פחות מזהמים.
הרעיון הוא שיצור הדלק הביולוגי סופח מן האוויר (לתוך הצמחים) את כמות הדת”פ ששרפתו תיצור ולכן המעבר לדלק ביולוגי ימנע את עליית אחוז הדת”פ באוויר.
מבלי שאטיל דופי בכוונת פרסום הכתבה, אני בכל זאת מעלה ספק באשר לאמיתות
מה שכתוב בה.
ראשית הבה נבחן את המושג “דלק ביולוגי”. ממה הוא מורכב ?
האם לא משרשרות פחמניות ? ותוצרי הבעירה של ה”דלק הביולוגי”, האם אינם
אדי מיים ודו-תחמוצת-הפחמן (CO2) ? ונניח כי יעילות השריפה שלו אכן עולה על זו של
המנועים הישנים. מה משמעות הדבר ? המשמעות היא שכמות ה-CO2 שהוא פולט גדולה יותר.
אז איפה פה “צמצום רמות הפליטה” ? אולי הכוונה היא כי הצמצום הוא ברמת הפליטה
של אדי הדלק שאינם נשרפים. זה נשמע אפשרי אבל עדיין דורש הוכחה. כנ”ל גם לגבי רמת
הרעש הפחותה, אפשרי אבל דורש הוכחה. אני קצת סקפטי לנתון זה משום מה. נסיון העבר
מראה כי ככל שעצמת המנוע עולה, עולה גם רמת הרעש שהוא פולט.
לא אתפלא אם כן, להיווכח כי בעיקרו של דבר אין כאן אלה כתבת תדמית ופרסום למודל
החדש של בואינג-747 המשתמשת במונחים מקדמי מכירה כגון : ירוק,טכנולוגיות מתקדמות,
ביצועים יעילים במיוחד,יעילות ביצועית,טיסה הסטורית,זריחה,VIP, והשוס המהמם…לופטהאנזה.