להקהות את שיני הנחש

מחקר חדש בחומרים נוגדי ארס יכול לעזור בהתמודדות עם סכנה עתיקה/ג’רמי הסו

נחשים ארסיים שוב הזדחלו אל החדשות לאחרונה כשנודע שגורמים מובילים בתעשיית התרופות הפסיקו לפתח נסיובים. יצרנית התרופות הצרפתית סאנופי-פסטר (Sanofi Pasteur), לדוגמה, עלתה לכותרות בספטמבר כשארגון “רופאים ללא גבולות” התריע על כך שביוני 2016 יפוג תוקפה של האצווה האחרונה של FAV-Afrique: הנסיוב היחיד שיעילותו הוכחה בטיפול בנפגעי הכשה באפריקה שמדרום לסהרה. סאנופי, היצרנית היחידה של הנסיוב, הפסיקה את הייצור ב-2014 משום שלא קצרה ממנו די רווחים. עוד חברות בתחום, ובהן Behringwerke and Wyeth Pharmaceuticals (היום חלק מ-Pfizer) כבר נקטו צעדים דומים.

פיתוח הנסיובים תקוע במאה ה-19 מפני שהתחום סובל מהיעדר מימון

מצב הטיפול במוכשים הגיע למצב חמור כל כך, עד שארגון “רופאים ללא גבולות” מתאר היום את הכשות הנחשים כ”אחד ממצבי החירום המוזנחים ביותר בבריאות הציבור העולמית”. ובאוקטובר 2015, מעל בימת הוועידה העולמית ה-18 של האגודה הבין-לאומית לחקר רעלים, שנערך באוקספורד שבאנגליה, קראו עשרות מומחים לארגון הבריאות העולמי (WHO) להשיב את הכשות הנחשים לרשימת המחלות הטרופיות המוזנחות. רוב ההכשות קורות באפריקה ובדרום־מזרח אסיה.

פיתוח הנסיובים תקוע במאה ה-19 מפני שהתחום סובל מהיעדר מימון, אומר דייוויד ויליאמס, מומחה קליני לרעלים וחוקר זוחלים העומד בראש “יחידת המחקר בנסיובים” של אוסטרליה באוניברסיטת מלבורן. הוא גם מנהל את העמותה האוסטרלית לקידום הטיפול בהכשות נחשים בעולם, Global Snakebite Initiative. כדי לבודד תרכובות לקבלת נסיוב נוהגים להזריק לבעלי חיים ארס במינון נמוך. לאחר שמערכת החיסון של בעלי החיים יוצרת נוגדנים, המדענים מפיקים מדמם את הנוגדנים ומטהרים אותם. הנסיוב צריך להיות מותאם למגוון הרעלנים של נחשים ממינים שונים ומאזורים שונים. אין נסיוב אוניברסלי.

על אף המגבלות, קבוצות מחקר קטנות ברחבי העולם שוקדות חרש על פתרונות חדשים ומלהיבים, וממתינות שהנושא יצבור תאוצה ותקציבים. הפתרון החדשני ביותר הוא נסיוב ייעודי לאפריקה שמדרום לסהרה, שיוכל לשמש כדגם להכנת תרכובות זולות יותר לטיפול בהכשות נחשים באזורים אחרים. חוקרים מבריטניה, מקוסטה ריקה ומספרד התחילו את מחקרם עם “נסיוב בסיסי” שיעילותו הוכחה בטיפול בהכשות של שלושה מיני נחשים ובדקו את פעולתו מול רעלנים מנחשים אחרים. חלבוני ארס שלא נקשרו לנסיוב הבסיסי נבחנים, ומתוכם, רק החלבונים שנמצאים רעילים ומסוכנים מצורפים לתערובת המחסנת המשמשת לשיפור יעילותה של האצווה הבאה של הנסיוב.

החזרה הזאת על סינון בררני ובדיקה של חלבונים ספציפיים מניבה סותרן (antidote) חזק וממוקד יותר מנסיובים רגילים, המנטרלים בלי הבחנה גם חלבונים רעילים וגם חלבונים לא רעילים שבארס. חברי הקבוצה מתכננים גם לחסוך בעלויות בעזרת שיטה שהומצאה בקוסטה ריקה, המפחיתה את מספר שלבי הייצור. “המטרה שלנו היא לספק מוצר לשימוש באפריקה שמדרום לסהרה שמחירו לא יעלה על 35 דולר לבקבוקון,” אומר רוברט הריסון, ראש היחידה לחקר ארס על שם אליסטר ריד בבית הספר לרפואה טרופית בליברפול שבאנגליה. המוצר של סאנופי, לעומת זאת, עולה 150 דולר לבקבוקון.

אפשרות אחרת היא שבעלי חיים אחרים, או חיידקים, יניבו נסיובים חלופיים. חלבון המצוי בגופם של אופוסומים, למשל, שהתגלה בשנות ה-90 של המאה ה-20, נמצא יעיל בהגנה על עכברים מסוג מסוים של רעלני נחשים שגורם דימום פנימי רחב היקף. יותר מזה, החלבון נטרל רעלנים גורמי דימום המצויים גם בארס של נחשים מארה”ב ומפקיסטן. ממצא זה מרמז שהנסיוב עשוי להיות יעיל נגד כל רעלני הנחשים גורמי הדימום באשר הם, אומרת קלייר קוֹמיבֶס, מהנדסת כימית מאוניברסיטת סאן חוזה. קוֹמיבֶס כבר הדגימה שימוש בהנדסה גנטית שגרמה לחיידקי אשריכיה קולי להפיק את החלבון, שיטה שיכולה להפחית את עלות הטיפול עד לכ-10 דולר למנה. “אני מנסה לייצר את החלבון באמצעות חיידק [במקום להפיק אותו מאופוסומים] כדי להגדיל [את הייצור] בעלות נמוכה,” היא אומרת. למימון מחקרה, פנתה קוֹמיבֶס לאתר מימון ההמונים באינטרנט Experiment.com.

קבוצות מחקר במקומות אחרים זנחו לגמרי את פיתוח הנסיובים המסורתי. מתיו לוין, מנהל המרכז לבריאות מטיילים באקדמיה למדעים של קליפורניה, החל לסרוק תרופות שקיבלו את אישור מִנהל התרופות האמריקני בחיפוש אחר מרכיבים כימיים שיוכלו לשמש בסיס לזריקה או לגלולה שתייצב את מצבם של מוכָּשים בשטח, או לפחות תספק להם די זמן להגיע לבית חולים. “לוּ היה סותרן תרופתי, היית יכול לקחת אותו אתך,” אומר לוין. מיתות רבות מהכשה קורות כשהמוכש אינו יכול להגיע לבית חולים או למרפאה ולקבל שם נסיוב בעירוי.

בגישה דומה, חיפוש מולקולות שיחסמו את השפעתו של הארס, נוקט סַקְתיוֶול וַייפּוּרי, חוקר פרמקולוגיה באוניברסיטת רידינג באנגליה. הוא מקווה גם לפתח בסופו של דבר קוקטייל של מעכבים כימיים שאולי יוביל את הדרך לסותרן אוניברסלי.

מודרניזציה של הטיפול בנסיובים תוכל להיות צעד ראשון איתן בדרך להפחתת התמותה מהכשות נחשים. אבל בסופו של דבר, גם הטיפול הכי טוב בעולם לא יצליח בלי מימון והפצה. “אם משרדי הבריאות האחראים על הבריאות והרווחה לא יעלו את הטיפול בהכשות לעדיפות גבוהה,” אומר ויליאמס מ-Global Snakebite Initiative, “זה יהיה כמו לדפוק את הראש בקיר.”

הכתבה התפרסמה באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל