הידען - Hayadan

השקת הספר "חשיבה חדה" של גלעד דיאמנט: פסאודו-מדע וכשלים לוגיים בקבלת החלטות

אבי בליזובסקי ·

Summary: רשמים מאירוע השקת ספרו של גלעד דיאמנט "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה" במכללת אפקה, שבו הרצה גם פרופ' יוסי יסעור על כשלים לוגיים בקבלת החלטות

רשמים מאירוע השקת ספרו של גלעד דיאמנט "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה" במכללת אפקה, שבו הרצה גם פרופ' יוסי יסעור על כשלים לוגיים בקבלת החלטות

גלעד דיאמנט מרצה על הבמה ליד דוכן, באירוע השקת ספרו במכללת אפקה
גלעד דיאמנט באירוע השקת הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה", מכללת אפקה, 20 ביולי 2014. צילום: גדי מגדל ובועז ארד

אחד הגורמים שהעיבו על חיינו בקיץ 2014 היה מבצע צוק איתן. המלחמה בעזה הוכיחה לכולנו עד כמה קשה להיכנס לראשו של אויב שההיגיון שלו שונה משלנו. למרות זאת, למעלה ממאה משתתפים הגיעו ב-20 ביולי 2014 לאודיטוריום של מכללת אפקה בתל אביב, ולמרות החדשות הקשות באותו יום (13 לוחמי גולני נהרגו בשג'אעייה), הם הגיעו להשקת ספרו של גלעד דיאמנט "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה".

בספר סוקר דיאמנט, כהמשך לבלוג שלו, אך בהעמקה ובסדר שאינם אפשריים בכתבות בודדות, סוגיות של פסאודו-מדע. הוא מראה כיצד האמונה בפסאודו-מדע, מלבד היותה שטות ובזבוז כסף על "מומחים" למיניהם, גם גורמת נזק ישיר, בעיקר בשל הימנעות מחיסונים והסתמכות על תרופות הומיאופתיות שאינן טובות יותר מפלסבו.

"כמות החומר שהצטברה בבלוג היא אדירה. מעצם אופיו של בלוג, הדברים מובאים בו טלאים טלאים, כמו חלקי פאזל בתפזורת. הספר נועד להעביר את התמונה השלמה: תפישת העולם, צורת המחשבה, הכלים והטיפים, תוך שימוש בדוגמאות פיקנטיות מעולם המחקר וכן מהתנסויותיי האישיות. הספר מכיל גם חומרים חדשים רבים שטרם פורסמו בבלוג", כתב דיאמנט בדף מימון ההמונים של הספר, שזכה להצלחה.

"הספר מסכם תקופה של שלוש שנים בהן הקדשתי כל רגע פנוי בחיי לנושא מבשילה כעת לפרי. אלפי שעות של תחקירים, מחשבות ושיחות עם אנשים זוקקו לספר זה שכתבתי."

גלעד דיאמנט: הספר מיועד לכל אדם סקרן

בהרצאה באירוע ההשקה הסביר דיאמנט מי קהל היעד של הספר: "לדעתי קהל היעד הוא כל אדם סקרן שרוצה קצת ללמוד על העולם.

"הספר לא פונה למאמינים באסטרולוגיה ובנומרולוגיה, אלא לאנשים שנמצאים באמצע, סקרנים שרוצים לנווט את דרכם בצורה קצת אחרת. הספר מעניק להם כלים, ואני חוסך להם עבודה של מחקר וחיפוש. קרל סייגן (Carl Sagan) אומר שהמדע הוא כנר בעלטה. גם לדעתי המדע הוא לפיד של רציונליות בזכות החשיבה המדעית הביקורתית. אני בטוח שאם אני לא הייתי קם, מישהו אחר היה עושה זאת."

דיאמנט ענה גם על שאלות שהשאירו לו הגולשים לפני האירוע: "האתגרים העיקריים היו להעביר את המסר בצורה ברורה ולהחליט על מה לוותר, למשל חוויות סף מוות. אולי בעתיד אכתוב ספר על מוות מהזווית המדעית. הטיפ למי שרוצה להוציא ספר במימון המונים הוא לדאוג שכל הקונים כבר יגיעו לשם וירכשו את הספר מראש."

לשאלה "האם אפשר ללמד חשיבה חדה?" ענה דיאמנט: "לדעתי בהחלט. זה משהו שאפשר להקנות."

כאשר נשאל "אתה לא מרגיש דון קישוט?" ענה דיאמנט: "הייתי יכול לעשות יותר דברים כדי להעשיר את עצמי, אבל חשוב לי גם להוציא משהו החוצה. אני לא מצפה לשנות את העולם. לצערי, לא בגללי אנשים יעזבו את ההומיאופתיה."

פרופ' יוסי יסעור: כשלים בקבלת החלטות

המרצה השני באירוע היה יוסי יסעור, פרופסור למינהל עסקים במרכז האקדמי רופין המתמחה בתחום של תורת ההחלטות. הוא דיבר על כשלים בתהליכי קבלת החלטות, שכולנו חוטאים בהם, גם האנשים האינטליגנטיים ביותר. הכשל הראשון הוא כשל המהמר (gambler's fallacy), שלפיו מהמרים חושבים שאם רולטה נפלה חמש פעמים על הצבע האדום, בפעם הבאה היא חייבת ליפול על הצבע השחור, זאת למרות שהסיכויים לכך שווים בכל פעם.

כשל דומה מאותה משפחה הוא כשל היד החמה (hot hand fallacy) אצל שחקני כדורסל. אצל המקצוענים שבהם, אחוז הקליעה בזריקה הרביעית לאחר שלוש זריקות מוצלחות היה זהה לאחוז הקליעה בזריקה הראשונה. אצל השחקנים הפחות טובים הייתה דווקא ירידה, משום שהם צברו ביטחון וחשבו שיש להם "יד חמה", ולכן התפתו לזרוק מעמדות לא טובות. ולהפך: אם השחקן החמיץ שלוש פעמים, את הזריקה הרביעית הוא ניסה מזווית בטוחה יותר, ולכן, בניגוד לאמונה הרווחת, אחוזי ההצלחה שלו עולים כשאין לו לכאורה יד חמה.

כשל נוסף הוא כשל ההיפוך (confusion of the inverse) – ההנחה השגויה שההסתברות לאירוע B כאשר ידוע שהתרחש אירוע A שווה להסתברות לאירוע A כשידוע שהתרחש אירוע B. ניקח דוגמה תיאורטית: באוכלוסייה של מיליון איש יש 300,000 מעשנים ו-700,000 לא מעשנים. מבין המעשנים 990 חלו בסרטן, ומבין הלא מעשנים 10 חלו בסרטן (תושבי חיפה והקריות...). השאלה מה הסיכוי שחולה סרטן הוא מעשן (בדוגמה שלפנינו) – התשובה היא 99% (990 מתוך 1,000 החולים). השאלה ההפוכה שונה לחלוטין: מה הסיכוי שמעשן יחלה בסרטן? התשובה היא 990 מתוך 300,000 (0.3%).

כשל ההיפוך נפוץ מאוד בעיקר בהקשר של מיעוטים (רוב העבריינים בהארלם הם שחורים, אבל רק מיעוט מהשחורים הם עבריינים). דוגמה נוספת משמשת את מתנגדי הלגליזציה של מריחואנה: לדברי יסעור, בדיון בכנסת הם טענו שכל משתמשי הסמים הקשים התחילו מחשיש, אבל זה לא אומר שכל מי שמעשן מריחואנה יגיע להרואין. מחקרים מראים שאף על פי ש-50% מבני הנוער מתחת לגיל 18 בארה"ב התנסו במריחואנה, רק מעטים מהם מתדרדרים לסמים קשים.

(הערת העורך – בנושא הלגליזציה של המריחואנה אנו מטפלים בכתבה אחרת, העוסקת במחקרים שהוצגו באוגוסט 2014 בכנס איגוד הפסיכולוגיה האמריקני, ומהם עולה כי בשנים שקדמו ל-2014 עלה ריכוז ה-THC במריחואנה הנמכרת לצרכנים, וכתוצאה מכך גדל הסיכון להתמכרות ולפגיעות קוגניטיביות. החוקרים מציעים לפקח על רמת ה-THC אם יוחלט על לגליזציה. א.ב.)

הטיית היחס ואפקט העוגן

כשל נוסף הוא הטיית היחס (ratio bias): התבוננות במונה של השבר ולא ביחס (התעלמות מהמכנה). כך למשל, כשחוקרים הציעו לנבחנים פרס אם יוציאו כדור אדום מקופסה שיש בה 9 כדורים אדומים מתוך 100 כדורים בסך הכול, או מקופסה שיש בה כדור אדום אחד מתוך עשרה כדורים, 61% בחרו באפשרות הראשונה, למרות שהסיכוי בה קטן יותר – 9% לעומת 10% – מתוך הנחה שיש להם מבחר גדול יותר של כדורים אדומים. כשאנשים צריכים לקבל החלטה על סמך הסתברות, הם נוטים להתייחס למונה ולהזניח את המכנה.

פסיכיאטרים נשאלו אם לאפשר חופשה למאושפז שהסיכוי שיגרום נזק בחוץ הוא 2 מתוך 10, ו-21% התנגדו. כששאלו את אותה שאלה בצורה של 20 מתוך 100, שיעור המתנגדים עלה ל-41%.

אפקט נוסף הוא אפקט העוגן (anchoring effect). חוקר הכלכלה ההתנהגותית דן אריאלי שאל את הסטודנטים שלו כמה עולה יין צרפתי, והאם היו מוכנים לשלם עליו יותר מאשר שתי הספרות האחרונות של מספר הביטוח הלאומי האמריקני (Social Security) שלהם. אלו שמספרם הסתיים בין אפס לעשרים נטו למחיר ממוצע של 8.64 דולר, ובעלי סיומת 80–99 הציעו מחיר של 27.91 דולר. במחקר דומה התבקשו משיבים לענות מה אורכו של לווייתן.

השיעור הבסיסי והרגרסיה לממוצע

כשל השיעור הבסיסי (base rate fallacy): אדם נהרג בתאונת דרכים בעת חציית כביש. מה הסיכוי שהוא נהרג כשחצה באור אדום, ומה הסיכוי שחצה באור ירוק? התשובה: סביר יותר שחצה באור ירוק. נכון שחצייה באור אדום מסוכנת יותר, אבל צריך לקחת בחשבון כמה אנשים חוצים באור אדום וכמה חוצים באור ירוק.

כשל נוסף הוא תסמונת הרגרסיה לממוצע (regression to the mean): אחרי מקרי קצה צפוי כמעט בוודאות מקרה פחות קיצוני. כך לדוגמה, סרטי המשך בדרך כלל פחות טובים מהסרט הראשון בסדרה, וסרטים שעשויים על פי ספרים מצליחים פחות טובים מהספר.

אמן החושים ליאור מנור והמארחים מאפקה

המרצה, או יותר נכון המבדר, הבא היה אמן החושים (מנטליסט) ליאור מנור. לאחר הופעה מרשימה (כמו שהוא יודע לתת), שבה קרא את מחשבות המתנדבים שהשתתפו במטלות שהטיל עליהם, הסביר מנור כי הוא מתנגד לאותם קוסמים העושים שימוש לרעה בכוחות שלהם, שאינם כוחות על-טבעיים, כדי לנצל את הציבור לצורך עשיית הון, ובמיוחד את מי שיש להם חולשה, כמו מחלה כזו או אחרת.

אלון ברנע, סגן נשיא מכללת אפקה והמארח של האירוע, אמר: "מה יותר טבעי למכללה להנדסה מאשר לארח אירוע על חשיבה חדה וחשיבה מדעית?

"אנו באפקה עוסקים אך ורק בהנדסה – הנדסת תוכנה, מכנית, חשמל, תעשייה וניהול, הנדסה רפואית, ביה"ס למוסמכים – מערכות אנרגיה, מערכות שירות – ומסלול חדש: הנדסה וניהול של מערכות תשתית. ולכן חשיבה מדעית היא ב-DNA שלנו."

https://www.youtube.com/watch?v=KQW1pNzFS3w

שאלות ותשובות

על מה הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה" של גלעד דיאמנט?

הספר ממשיך ומעמיק את מה שדיאמנט כתב בבלוג שלו, ועוסק בפסאודו-מדע ובנזק שהאמונה בו גורמת, למשל הימנעות מחיסונים והסתמכות על תרופות הומיאופתיות. לדברי דיאמנט, הספר מיועד לכל אדם סקרן שרוצה ללמוד על העולם.

מהו כשל המהמר?

זו האמונה שאם רולטה נפלה חמש פעמים ברצף על הצבע האדום, בפעם הבאה היא חייבת ליפול על הצבע השחור. בפועל, הסיכויים זהים בכל סיבוב.

מהו כשל ההיפוך?

זו ההנחה השגויה שההסתברות לאירוע B כשידוע שהתרחש אירוע A שווה להסתברות לאירוע A כשידוע שהתרחש אירוע B. בדוגמה התיאורטית שהציג פרופ' יסעור, 99% מחולי הסרטן הם מעשנים, אבל רק כ-0.3% מהמעשנים חולים בסרטן.

מהו אפקט העוגן?

זו ההשפעה של מספר שרירותי על הערכות שאנשים נותנים. בניסוי של דן אריאלי, סטודנטים שהספרות האחרונות של מספר הביטוח הלאומי שלהם היו נמוכות הציעו בממוצע 8.64 דולר על יין, ואילו בעלי הסיומות 80–99 הציעו 27.91 דולר.

מדוע סרטי המשך בדרך כלל פחות טובים מהסרט הראשון?

לפי פרופ' יסעור, זו דוגמה לרגרסיה לממוצע: אחרי מקרה קיצוני צפוי מקרה פחות קיצוני.

עוד בנושא באתר הידען

שאלות ותשובות

על מה הספר "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה" של גלעד דיאמנט?

הספר ממשיך ומעמיק את מה שדיאמנט כתב בבלוג שלו, ועוסק בפסאודו-מדע ובנזק שהאמונה בו גורמת, למשל הימנעות מחיסונים והסתמכות על תרופות הומיאופתיות. לדברי דיאמנט, הספר מיועד לכל אדם סקרן שרוצה ללמוד על העולם.

מהו כשל המהמר?

זו האמונה שאם רולטה נפלה חמש פעמים ברצף על הצבע האדום, בפעם הבאה היא חייבת ליפול על הצבע השחור. בפועל, הסיכויים זהים בכל סיבוב.

מהו כשל ההיפוך?

זו ההנחה השגויה שההסתברות לאירוע B כשידוע שהתרחש אירוע A שווה להסתברות לאירוע A כשידוע שהתרחש אירוע B. בדוגמה התיאורטית שהציג פרופ' יסעור, 99% מחולי הסרטן הם מעשנים, אבל רק כ-0.3% מהמעשנים חולים בסרטן.

מהו אפקט העוגן?

זו ההשפעה של מספר שרירותי על הערכות שאנשים נותנים. בניסוי של דן אריאלי, סטודנטים שהספרות האחרונות של מספר הביטוח הלאומי שלהם היו נמוכות הציעו בממוצע 8.64 דולר על יין, ואילו בעלי הסיומות 80–99 הציעו 27.91 דולר.

מדוע סרטי המשך בדרך כלל פחות טובים מהסרט הראשון?

לפי פרופ' יסעור, זו דוגמה לרגרסיה לממוצע: אחרי מקרה קיצוני צפוי מקרה פחות קיצוני.