הגנטיקאי ד"ר ערן אלחייק טוען לקשר סטטיסטי בין מילה למוות בעריסה של תינוקות זכרים, העודפת על אותה תופעה אצל בנות
ברית המילה היא נושא מרתק בן אלפי שנים המכיל את כל המרכיבים של רומן מוצלח: כסף, מין, דת, כוח והבטחה לנעורים – נושאים שאף פעם לא הופכים נדושים אם כי בעידן הקורונה נראים רחוקים קצת יותר. והנה למרות שהוירוס הצליח לזרוע אימה ולהכניס לבידוד 93% מאוכלוסיית העולם, דבר אחד הוא לא הצליח לנצח – את הניתוח העתיק בעולם – ברית המילה. והנה גם בימים אלה שיש מחסור ברופאים ובתי חולים בלתי נגישים המוח היהודי ממשיך לחפש דרכים איך לקיים ברית מילה, קורונה או לא קורונה, לצהלות התקשורת. ואולי משום כך זה זמן טוב להזכיר במה בדיוק מדובר. נתחיל בהיסטוריה קצרה על הניתוח עצמו.
המילה אינה המצאה יהודית או ישראלית. היא קיימת בצורות שונות כל היבשות, להוציא אמריקה, כחלק מטקס התבגרות בו הופך הנער ללוחם או כהגנה מפני שדים ושטנים, אך הטקס שונה ממקום למקום במאפייניו. בפפואה ניו גינאה, למשל, מסתפקים לרוב בשריטת איבר המין. המאמצים האנתרופולוגיים לעגן את כל המנהגים האלו במסורת יהודית כלשהי הוכרזו ככשלון באמצע המאה ה20 ולבסוף הוסכם שהם התפתחו עצמאית והשתנו עם השנים בהתאם למנהג ולמקום. גם המילה היהודית השתנתה עם השנים. מאחר ומדובר ברקמה שאינה מותירה עדויות, קשה לקבוע כמה חתכו, מהיכן חתכו או אפילו איך חתכו אבל ידוע שהמנהג לא היה נפוץ בציבור לפחות עד לסוף התקופה הפרסית אז נכתבו הסיפורים התנ"כיים שקידמו אותו וכן ידוע שהחיתוך לא היה מסיבי ולא כלל את כל העורלה, שכן בתקופה ההלניסטית האתלטיים היהודים יכלו למשוך את העורלה על איבר מינם ולקשור אותה בחוט משל היו לא נימולים. מהרגע שבו הבינו הפרושים (הרבנים של אותם ימים) שאדם יכול ללבוש ולהפשיל את יהדותו בקלות, הפכה המילה למאבק ביניהם לבין ה"מתייוונים" או בין השמרנים לליברלים שנמשך עד היום.
במאמץ לבדל את השורות, קבעו הפרושים כי מה שהיה אולי שריטה קטנה באיבר יהיה מעתה הסרה מלאה ובלתי הפיכה של העורלה. כדי לספק את יצריהם כמו גם את אמונתם בחיי נצח (כי הנפש שוכנת בדם) נוספה גם מציצת הדם ואיבר המין. מאותו רגע ושלא במפתיע הפכה היהדות לבזויה, נרדפת ומוקצית מחמת המיאוס בקרב כל העמים אליהם הגיעה התרבות ההלנית או שהיו בעלי היגיון בריא. פאולוס היה בין הראשונים שהבינו שלגברים אכפת הרבה יותר מאיבר המין שלהם מאשר ממלכות השמיים. ברגע שיצא נגד ברית המילה, מאמצי ההתנצרות שלו החלו לשאת פרי. מלכות השמיים נשמעה פתאום הגיונית יותר כשהיא יצאה מהתחתונים. מוחמד גילה תבונה כשאימץ גישה מתפשרת, הוא אימץ את המילה כדי למשוך את היהודים לאיסלאם אולם הותיר לדחותה לגילאים מבוגרים יותר, בהם הילד חסון יותר, מתי שהיא נערכה בפועל במשך זמן רב אצל המוסלמים. ככל שגברה ההתנגדות למילה כך גברה ההתבצרות היהודית בה ולצידה – האפולוגטיקה, ספרות ענפה שעיקרה התנצלות על המילה ובפירוט "יתרונותיה"). למעשה, שום סוגייה יהודית לא עוררה התנגדות רבה כמו המילה בקרב הערלים עד שהפכה לסימן ההיכר שלהם. קל להאשים את האחרים בשנאת יהודים, אלא שבאותו הזמן יש להזכיר שהם קיבלו את השבת כיום מנוחה כמו גם תפיסות יהודיות רבות אחרות. אם כן מה נורא כל כך במילה? הרי בסך הכל מדובר בניתוח קטן, לא?
הקשר בין מילה למוות בעריסה
מוות בעריסה (sudden infant death syndrome) מוגדר כמוות של תינוק בן פחות משנה שנותר בלתי מוסבר גם לאחר נתיחה פתולוגית והוא גם הסיוט הגדול ביותר של כל הורה. ובכל זאת אנחנו לא חסרי אונים לחלוטין אל מול התופעה. לרשותנו ארבעה סימנים שיכולים לתת לנו רמז על הגורמים למוות ואלה הם: בנים מתים יותר מבנות, היספנים פחות מלבנים (למרות שמצבם הסוציואקונומי נמוך), רוב המיתות מתרחשות בין 2-4 חודשים לחיי התינוק ורובן חלות בעונת החורף. מכיוון שהמילה היא ניתוח לכל דבר שעל פי רוב נערך על ידי מי שאינם מוכשרים לכך, אובדן הדם, זיהומים וסיבוכים שונים נפוצים מאוד. כל אלה לצד הכאב הנורא שבקריעת רקמת העצבים מעלים את הסיכון למוות במיוחד אצל תינוקות ברמת סיכון גבוהה. שההסבר תואם למאפיינים העיקריים של מוות בעריסה, היינו ההטייה לבנים, השכיחות הנמוכה בהיספנים (צאצאי ספרדים וילידי אמריקה שאינם נימולים) כמו גם תקופת החודשים הראשונים לחיים בהם ההגנה האימונולוגית שמעניקה האם לתינוק מתחילה להעלם והעולל צריך להפנות משאבים למלחמה בזיהומים שונים שמתרבים בתקופת החורף עד כי אינו מסוגל עוד לווסות את המערכות שלו.
מוות בעריסה (sudden infant death syndrome) מוגדר כמוות של תינוק בן פחות משנה שנותר בלתי מוסבר גם לאחר נתיחה פתולוגית והוא גם הסיוט הגדול ביותר של כל הורה. ובכל זאת אנחנו לא חסרי אונים לחלוטין אל מול התופעה. לרשותנו ארבעה סימנים שיכולים לתת לנו רמז על הגורמים למוות ואלה הם: בנים מתים יותר מבנות, היספנים פחות מלבנים (למרות שמצבם הסוציואקונומי נמוך), רוב המיתות מתרחשות בין 2-4 חודשים לחיי התינוק ורובן חלות בעונת החורף. מכיוון שהמילה היא ניתוח לכל דבר שעל פי רוב נערך על ידי מי שאינם מוכשרים לכך, אובדן הדם, זיהומים וסיבוכים שונים נפוצים מאוד. כל אלה לצד הכאב הנורא שבקריעת רקמת העצבים מעלים את הסיכון למוות במיוחד אצל תינוקות ברמת סיכון גבוהה. במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Neurology שיערתי שהמילה היא גורם סיכון למוות בעריסה. קל גם לראות שההסבר תואם למאפיינים העיקריים של מוות בעריסה, היינו ההטייה לבנים, השכיחות הנמוכה בהיספנים (צאצי ספרדים וילידי אמריקאה שאינם נימולים) כמו גם תקופת החודשים הראשונים לחיים בהם ההגנה האימונולוגית שמעניקה האם לתינוק מתחילה להעלם והעולל צריך להפנות משאבים למלחמה בזיהומים שונים שמתרבים בתקופת החורף עד כי אינו מסוגל עוד לווסות את המערכות שלו.
במאמר שני שפורסם בכתב העת Journal of Clinical and Translational Research הראיתי שהמילה אכן מסבירה במידה רבה את השונות הגבוהה בתמותות במדינות וציבורים שונים כמו גם את יחס המיתות בין בנים לבנות. אלו המאמרים המדעיים הראשונים שקשרו בין מילה למוות בעריסה. הם פורסמו 15 שנים אחרי שאמיתי משה דימם למוות על שולחן המוהל ובית המשפט באנגליה קבע שאין הוכחה מדעית שברית המילה גרמה למוות, 7 שנים אחרי ששלושה תינוקות נפטרו בניו יורק כתוצאה מנגיף ההרפס לאחר מציצה ממוהל נושא הנגיף ושוב נטען שלא הוכח הגורם הישיר למוות, ושנה לפני שאלכס הארדי התאבד לאחר שאברו הושחת.
מי שלא היו צריכים להתפלא מתוצאות המחקר הם יהודים שכן המוות מעולם היה כרוך בברית מילה במפורש או במובלע. התלמוד העניק פטור ממילת הילד השלישי לאמהות ששני ילדיהם הראשונים נפטרו. החשודים המידיים היו צריכים להיות הרבנים, אך אלו הפנו את האצבע כלפי השדים והרוחות וגבו תשלום כדי לגרש אותם ובכך, כמובן, הרוויחו פעמיים. שדה בבלית עבשה בשם לילית הואשמה ברצח ובמקביל רוממה לדרגת אלוהות. כבר במאה ה13 זווגה לסמאל, מלך השדים, ובהמשך ליהווה, תחת השכינה הגולה. קמעות, צלחות כישוף וכתבי קלף עם קללות ואזהרות היו כלי הנשק העיקריים במלחמה עם השדה הרצחנית, הנסתרת והאלמותית, אך ללא הועיל. בימי הביניים שמו לב יהודים פלסטינים ששכניהם לא גוזזים את שערות בניהם ואף מלבישים אותם בבגדי ילדות. הפלסטינים אמנם לא ידעו מי זו לילית אבל הם הכירו מצויין את קורינה, מקבילתה המוסלמית של לילית. הם הסבירו שהם מחפשים את הילד לילדה כדי לסדר את קורינה (כלומר, שוב יש כאן הטייה ביחס המיתות בין בנים לבנות). היהודים הנדהמים מיהרו לאמץ את החלאקה ("תספורת" בערבית) עוד לפני החומוס וסלט הירקות.
מנהג איסור החיתוך של שערות הילד עד גיל שלוש התפשט במהירות בתפוצות. אלא שהגיור היה כה מהיר ונחפז עד ששמו הערבי נותר. כדי להסתיר את שורשי המנהג הערבי הומצאה "מסורת" שכביכול איסור גזירת השער מקביל לאיסור אכילת בוסר. עובדיה יוסף התנגד למנהג ה"אמורי" אך התעלמו ממנו מפני שהחלאקה עבדה (או שמא הייתה זו הרפואה המודרנית?). גם היום הורים חילוניים רבים לא גוזזים את שערות ילדיהם. אם תשאלו אותם למה הם לא ידעו או שיתביישו לומר שהם מאמינים בעין הרע.
המילה במרכז הוויכוח בין הרפורמים והאורתודוקסים
במהלך המאה ה18, עליית תנועת ההשכלה היהודית הביא משכילים רבים לפקפק בתלמוד ובנחיצות הניתוח והתרבו האשמות המוהלים במקרי המוות. ציבור יהודי גרמניה פנה לשלטונות ובקשם לאסור על הניתוח. הרבנים הודיעו בתגובה שהערלים מוזמנים ללמוד מהבית (ובלי אינטרנט). למרות האיום, רבים מהמשכילים של אותה תקופה, כמו הרצל, נמנעו מלמול את ילדיהם. ויכוח נלהם זה היה בליבת הויכוח הגדול עוד יותר בין הרפורמים לאורותודוכסים, עד שאלה התפצלו מאלה, אם כי לבסוף נכנעו הרפורמים ללחץ ובהמשיכו לקיים את המילה תוך שהם מתמקדים במאבקים אחרים. למרבה החרפה והאירוניה מתגאים היום הרפורמים בהכשרת מוהלים ממין נקבה. אך המיתות כתוצאה ממילה לא נפסקו מעולם ובסטטיסטיקות הרפואיות הן אוחדו יחד עם יתר המיתות הלא מוסברות, היינו מוות בעריסה. מרבית מקרי המוות בעריסה נגרמו כתוצאה מחנק בשל חפצים שהנוחו בעריסה או הסדין, לפיכך קמפיין שקרא להשכבת תינוקות על הגב במקום על הבטן הוריד מעט את מספר מקרי המוות הלא מוסברים בכל מדינה, מלבד מדינה אחת.
בניגוד לכל מדינה אחרת, ההנחייה להשכיב תינוקות על הגב במקום על הבטן לא הפחיתה את מספר המקרי המוות בעריסה בישראל. במילים אחרות, בישראל קיים גורם סיכון מקומי חזק מאוד שאינו קיים במקומות אחרים ושהמשיך להשפיע על התינוק בין אם הוא שוכב על הבטן או על הגב.
כדי להבין איך הפך הניתוח לנפוץ בקרב החברה האנגלו סקסית הנוצרית (הנצרות, כזכור התפשטה בעיקר בשל שלילת המילה) יש לחזור למאה ה-18 בה החברה הויקטוריאנית ניהלה מלחמת נגף נגד אויבה העתיק והמסוכן ביותר משכבר הימים – אוננות. מיתוס רווח הוא שיהודים (אורתוכוסים) לא מאוננים. הויקטוריאנים החליטו שהירידה בחשק המינית נובעת מהמילה והיא התפשטה בקרב האצולה. במקביל רופא אמריקאי בשם לואיס סייר נתקל במקרה של שיתוק בלתי מוסבר אצל ילד בן 5. עוזרת הבית סיפקה לו את הרמז הקליני הראשון "אל תיגע לו שמה." סייר גילה שהילד סובל מפימוזיס, תסמין נדיר בו העורלה לא נסוגה. כשסייר חתך את העורלה הפלא ופלא הילד התחיל ללכת וסייר הפך לישו המודרני. או ליתר דיוק, לאנטי כריסט, כי ישו התנגד למילה בעוד סייר וחבריו הויקטוריאנים אסרו עליה מלחמת חורמה, הפעם מהצד הרפואי. במאה וחמישים השנים האחרונות פורסמו אלפי מאמרים "מדעיים" בכתבי העת הנחשבים ביותר שהאשימו את העורלה הזכרית ומקבילתה הנשית כגורמים לקרי לילה, סיפיליס, ועצבנות ובעצם כל מה שהדימיון הרפואי יכל להעלות בדעתו. מנגד, הסרת העורלה נחשבה כתרופה לאפילסיה, שיתוק, כאבי בטן, בעיות עיניים, פזילה, חרשות וטמטום. באותו זמן השחורים באמריקה נמולו בכפייה, לא משום שהיה עניין בבריאותם כמובן, אלא כדי למנוע מהגברים לאנוס נשים לבנות ומהנשים השחורות ללדת ילדים. מילת נשים הייתה מקובלת בארה"ב עד שהוצאה אל מחוץ לחוק בסוף שנות ה80 בזכות מאבק הנשים, אלא שאלו באנוכיותן הותירו את ילדיהן מאחור. הרופאים האמריקאים שחקו את המשחק בחוכמה ובחרו להקריב את המלכה.הם בחרו שלא להתעמת לא עם הנשים ולא עם דגדגניהן, מה שהיה זר למסורת הנוצרית בלאו הכי ובאותו זמן קראו למילת זכרים גורפת כלל עולמית והיה להם טיעון מנצח – איידס.
כדי להבין את איך הפכה המילה לחוד החנית במאבק באיידס צריך לזכור את התקופה בה הבהלה מאיידס הייתה בשיאה ותאוריות קונספירציה רדפו זו את זו. השלטונות הואשמו שהנגיף הופץ כדי לחסל את אוכלוסיות המיעוטים ושאינם עושים מספיק כדי לחסל את המגפה (נשמע מוכר, נכון?). הבהלה לחיסון החלה אבל עד היום המיליארדים שהושקעו במחקר נספגו בורידי המערכת האקדמית והתעשייתית ולא ייצרו חיסון זול וזמין לאיידס. על רקע זה קל להבין כיצד חוקרים בחרו לעוות תוצאות. כדי להבין כיצד חוקרים מרמים, הניחו שאנחנו עוקבים אחרי 200 גברים בריאים שמחציתם נימולים במשך שנה. בסוף השנה נבדוק כמה מהם חלו באיידס. נניח שמצאנו ששני גברים לא נימולים חלו באיידס לעומת גבר נימול אחד. האם זוהי הוכחה שמילה מגינה מאיידס? כמובן שלא, זהו הבדל קטן ולא מובהק סטטיסטית במדגם קטן מאוד ומבלי שיש לנו את היכולת לדעת כמה יחסי מין קיים כל גבר ועם מי. חוקר הגון היה צריך להסביר את התוצאות כך, אולם יש דרך אחרת לדווח על אותן תוצאות. אפשר גם לומר שההדבקות בקבוצת הנימולים הייתה נמוכה ב 100% לעומת קבוצת הביקורת, או במילים אחרות – המילה מגינה מאיידס. זה נשמע הרבה יותר טוב מהתוצאה הקודמת, נכון? וזה בדיוק מה שקרה רק עם מספרים קצת שונים (1.18 אחוז לעומת 2.49 אחוז סיפקו "הגנה" כביכול של 60% מאיידס). כך נולד המיתוס שהמילה מגינה מאיידס וממשלות וקרנות החלו להפנות משאבים לניתוחי מילה באפריקה כדי להראות שהן "עושות משהו." נשאלת השאלה מדוע לא לספק בקונדומים שהם פתרון הרבה יותר זול ואפקטיבי (כמעט 100% לעומת 60% של המילה)? ובכן, גם האפריקאים נהנים לחשוב שהמנהג הקדום שלהם מספק הגנה נגד נגיף מודרני. העורלה משמשת להכנת תרופות "מסורתיות" וקונדום משומש, עם כל הכבוד, אי אפשר לשים בסלט. יש לציין שבשנים האחרונות ממשלות אפריקאיות מתחילות להבין ש(שוב פעם) מרחו אותן ומפנות את הכספים לאפיקים אחרים אם כי הבזבוז המשווע של מיליוני דולרים בשם מדע רע נמשך.
בעד ונגד ברית המילה
מן הידוע הוא שלא ניתן לשטות באנשים כל הזמן. לאחר מלחמת העולם השנייה עם עליית הרפואה הציבורית עלה צורך כלכלי דחוף להפריד את המוץ מהתבן. האנגלים לא האמינו למחקרים של עצמם והקשר בין מילה לתמותת ילדים (מוות בעריסה עדיין לא הוגדרה אז) שגילה ד"ר גיירדנר עודד את האנגלים להפסיק לממן את הניתוח מהקופה הציבורית. המדינות האנגלו סקסיות האחרות הלכו בעקבותיהם. אצל האירופאים והמזרח אסייאתים שתמיד דחו את הניתוח לא הייתה שאלה בכלל. המדינה היחידה שהמשיכה לקדם את הניתוח הייתה זו בעלת מערכת הרפואה הפרטית המפותחת ביותר אבל מהסיבות הכלכליות ההפוכות. חישוב מהיר מראה שהמילה מכניסה לעוסקים בה וסביבתם הקרובה בין 8-10 מיליארד דולר בשנה, כמו שווי טבע (תחשבו שבארה"ב נוצרת חברה בגודל טבע כל שנה מהאוויר, בלי שום השקעה). מה האינטרס של רופאים בעלי "מצפון" להפעיל את מטחנת הדם? ובכן, רופאים צעירים בארה"ב מתחילים את חייהם המקצועיים עם חוב של כמה מאות אלפי דולרים וצריכים לייצר הכנסות במהירות. ניתוחים מיותרים הם הדרך לכך. קשר של שתיקה סביב השלכות הניתוח מחבר את אנשי הדת המדע והרפואה. כולם צריכים לאכול וכולם צריכים שקט תעשייתי. תקציבים לא מוקצים לחקר השלכות המילה, נתונים אינם נאספים ומחקרים כמעט שאינם נעשים. מעט הנתונים שנאספו בעבר, לא נאספים עוד מה שמאלץ את החוקרים לעבוד עם נתונים ישנים. מחנה ה"תומכים" תמיד חזק וקולני יותר ממחנה המתנגדים והם כמעט אף פעם לא מציינים שיש להם ניגוד עניינים. אך זה לא היה הכל, כמו העץ הנדיב, גם המילה הוכיחה שהיא ממשיכה לתת ולתת ולמה?
עם השנים התברר שעלויות האשפוז הרפואיות הן כסף קטן לעומת הרווח האמיתי שיש בעורלה ושעד עכשיו ברווזת הזהב הזאת שמרה את היהלומים האמיתיים בבטן. תגלית ישראלית הראתה שהעורלה מכילה תאי גזע מה שהפך את חתיכת העור הזו ליקרה מפז, מה שכמובן חייב סודיות. התהליך הוא כזה. האמא מגיעה לבית החולים עם צירי לידה ומקבלת תרופות שמטשטשות אותה. לאחר מכן, האמא שסובלת מצירים, מטושטשת מתרופות ומותשת מחוסר שינה מתבקשת לחתום על טופס שבו היא מאשרת את התהליך הסטנדרטי של ברית המילה. באותיות קטנות מאוד כתוב שבית החולים שומר לעצמו את הרקמות. לאחר הלידה הרופא לוקח את הילד לחדר סגור כדי שאף אחד לא ישמע את הצרחות. הילד מופשט, נקשר בחוזקה שלא יזוז והרופא קוצר את העורלה שלו. התינוק נחבש וכשהוא מפסיק לצרוח הוא מוחזר לאם. החלק החשוב יותר, העורלה נלקחת למעבדה שם מאפשרים לתאי העורלה להמשיך להתחלק ומוכרים אותם לתעשיית התרופות והקוסמטיקה. אופרה ווינפרי, אחת הנשים העשירות בעולם שמקדמת את זכויות השחורים (שסבלו כזכור ממילה כפוייה) מקדמת גם קרם פנים שמכיל אברי תינוקות והיא לא הסלבריטאית היחידה שמרוויחה מסחר איברים.
אפשר להבין מדוע הספרות הרפואית בנושא המילה סובלת מפיצול אישיות. האמריקאים ועמיתיהם מייצרים מאמרים בזכות הניתוח (והכסף, הו הכסף) בעוד מקביליהם האירופאים והקנדיים מייצרים את הספרות ההפוכה הן מטעמיים אתיים והן מטעמים רפואיים שכן עד היום לא נמצא ולו סינדרום אחד שהמילה מרפאת להוציא דלקת בדרכי השתן אליה ייחשפו אחוז זעום מהילדים. הלא נימולים חשופים קצת יותר לדלקת לעומת הנימולים אך ההצדקה שצריך בשל כך למול ילדים כדי לפטור אותם מהדלקת זהה לטיעון שצריך לכרות את שדי הילדות כדי לחסוך מהן את סרטן השד. מנגד, הראו חוקרים שנזקי המילה רבים ומרובים וכוללים עלייה בסיכון לאוטיזם, נזקים לאבר המין ועיוותו, קריעת כלי דם, זיהומים וסיכונים רבים אחרים, חלקם בעלי השפעות מרחיקות לכת על הבריאות הנפשית והמינית. אל תטרחו לשאול את הרופאים, מרביתם לא יענו לכם, מחקרים הראו שהרופאים המתנגדים למילה אינם נוטים לשתף את דעתם עם הפציינטים לעומת רופאים המחזיקים בעמדות הפוכות. נסו את ד"ר גוגל. ישראל מתהדרת בשכיחות אוטיזם זהה לזו בארה"ב, אך בארה"ב יש את שיעור האוטיזם הגבוה. גם כאן (כמו במוות בעריסה ו ADHD) בולט היחס הגבוה בין בנים לבנות.
נסכם, אין ויכוח שלברית מילה יש אינספור יתרונות. היא מעניקה שקט פוליטי, כוח, כסף ונעורים לכל – מלבד לקורבנות. אז בפעם הבאה לפני שאתם משלמים למישהו שיתקע סכין באיבר המין של התינוק שלכם וייבצע בו אקט ספק-פדופילי ספק-ערפדי, נסו לפתוח את הלב היהודי שלכם ולחמול על התינוק. הוא צורח כי כואב לו.
נסיים בנימה אופטימית, השבוע האיחוד הבריטי של המוהלים הרפורמים והליברלים שחבריו מכירים את המחקר שלי הודיע שהוא משהה את כל המילות בשל "פיקוח נפש".
* ערן אלחייק הינו מרצה בכיר לגנטיקה רפואית, גנטיקה של אוכלוסיות וגנטיקה אבולוציונית באוניברסיטת לונד, שבדיה.
קישור למאמרים המוזכרים בכתבה:
עוד בנושא באתר הידען:
- ברית מילה ומלחמות הזרע
- "זכרונות מאפריקה" – מילת נשים (ביהדות?)
- אשכנזים על דרך המשי (מאמר של ד"ר אלחייק בתחום הגנטיקה של אוכלוסיות)