פילאה התיישבה במקומה הסופי לאחר שנהדפה מהשביט ועלתה לגובה של קילומטר מעל פני השטח של גרעין השביט. לאחר שריחפה שעה וחמישים דקות
יתכן שאיננו יודעים בדיוק היכן נמצאת הנחתת פילאה אך היא מצליחה למרות שתי הקפיצות לחלל שאחת מהן נמשכה שעה וחמישים דקות, והתהפכות על צידה בנחיתה השלישית, למרות זאת היא שידרה את התמונות הראשונות מקרקע השביט 67P צ'וריומוב-גרסימנקו.
כאמור התמרון הלא מתוכנן של פילאה השאיר אותה נוטה על צידה כאשר אחת מרגליה פונה לחלל. לפיכך כאשר צופים בתמונות צריך לקחת זאת בחשבון.
אף כי קשה לדעת כמה מרוחקים הנופים שבתמונה, במסיבת עיתונאים שנערכה היום, אמר ז'אן פייר ביברין, החוקר הראשי של מצלמות הנחתת CIVA ו-RIOLIS, כי הצוק הגדול והמאיים נמצא במרחק של מטר אחד מהנחתת ומטיל עליה צל תמידי.
פילאה התיישבה במקומה הסופי לאחר שנהדפה מהשביט ועלתה לגובה של קילומטר מעל פני השטח של גרעין השביט. לאחר שריחפה שעה וחמישים דקות, היא נחתה בפעם השניה רק כדי לנתר שוב לחלל, הפעם רק למרחק 3 סנטימטרים, ליד או על מצוק. מרשים לראות שהחללית הקטנה ממשיכה לתפקד למרות קפיצות הטרמפולינה שביצעה במשך שעות.
סטפן אולמק, מנהל הנחתת פילאה, תיאר כיצד פילאה נחתה בפעם הראשונה פחות מ-100 מטרים מאתר אגליקה (בעיגול האדום). בשל אי תפקוד העוגנים והמנועים הרקטיים הקטנים לקבוע את עצמה לקרקע, היא נהדפה ונורתה כקילומטר מעל השביט. נכון לעכשיו היא נמצאת במעוין הכחול. צילום: ESA
המדענים עדיין מקווים למצוא פתרון לייצב את הנחתת. הזמן שלהם מוגבל משום שבמיקום זה, פילאה חשופה רק לשעה וחצי של אור שמש ביום במקום 6-7 שעות שהיו אמורות להיחשף בפניה.
פילאה חייבת לתפקד באמצעות האנרגיה המעטה עמה הגיעה לשביט – אלף וואט-שעה. מאז שהסוללות ייחלשו, היא תוכל לייצר לכל היותר 8 ואט חשמל מקולטי השמש שיאגרו בסוללה שלה המסוגלת להכיל 130 וואט לשעה.
ביברין: "אנחנו צריכים לעשות שני דברים, ראשית למצוא היכן אנו נמצאים על השביט, המדענים של רוזטה הצליחו לסיים את הכנת המפה הטופוגרפית ואנו מקווים למצוא בעזרתה את תוואי השטח שאנו רואים בתמונות שצילמה פילאה. :
שאר המכשירים עושים את מה שהם צריכים, מכשיר רומק(???) בודק את השדה המגנטי של השביט. ויש לנו את מצלמת הוליס שיכולה לצלם את השביט מתחת לאתר הנחיתה. החללית נהדפה לחלל פעמיים והגיעה לנקודה שלישית, למקום לא רחוק מהמקום שבו בחרנו. למזלנו, במקום אתר אחד בחנו מספר אתרים קרובים, ומרבית הסיכויים הם שפילאה קפצה מאתר J (אגיליקה) בו נחתה, לאתר B. התמונות הראשונות של מצלמת CONSERT הראו שאנחנו בחיים ושאיננו נעים יותר על קרקע השביט.
באחת התמונות ראינו צוק גדול בקרבת פילאה, והיא נמצאת בצל תמידי. בהמשך היום אנו נצלןם שוב את תמונת הפנורמה.פילאה נמצאת במאונך כשרגל אחת שלה נמצאת בחלל הפתוח. מרבית המכשירים האחרים פועלים אף הם ואוספים נתונים מדעיים, צריך לראות האם ניתן יהיה להשתמש במחפורת כדי להוציא דגימות מקרקע השביט ולבדוק אותם במעבדה הכימית שבתוך פילאה.
סטפן אולמק: עכשיו אנו יודעים יותר טוב איך הגענו לשם, עדיין אינונ יודעים בדיוק היכן. אתמול אמרתי שנחתנו פעמיים והיום אנו יודעים שמדובר בשלוש נחיתות. הקפיצה הראשונה ארכה שעה וחמישים דקות במהירות של 38 סנטימטרים לשניה. מדובר במרחק של קילומטר אחד. ואז התרחשה קפיצה קטנה של עשר דקות למרחק של 30 סנטימטר. כעת אנו לומדים מה נמצא בתמונות של שיווה. המדידות של קונסרט יאפשרו לנו גם להעריך היכן אנו נמצאים (J, ו או B או אולי אפילו באיזור החפיפה שלהם). אתמול בערב לא היה ברור אם נקבל אותות מהנחתת שוב. קיבלנו את שידור הרדיו הבוקר בדיוק בזמן שהיינו אמורים לקבלו, ובתחילה היו קטיעות בשידור ולאחר מכן היה לנו שידור רציף עד שרוזטה שקעה מתחל לאופק מנקודת ראותה של פילה.
נחיתה על השביט - סיקור מיוחד מדארמשטט באתר הידען