ניסוי הראה לכאורה כי האסטרולוגיה מצליחה לחזות התאמה כללית בין אדם לסוג המזל, אך מסתבר שנפלה בו הטיה, שבגללה אף מדען לא הצליח לחזור על הניסוי
בפרק הקודם הסברנו מדוע החלוקה למזלות נותנת תמיד תשובות כלליות מדי. הפעם ננסה לראות מדוע הדבר מפריע לחקירה המדעית של האסטרולוגיה.
Hans Eysenck היה פסיכולוג בריטי-אנגלי שפעל במאה ה-20. מחקריו התפרשו על פני שלל תחומים. הקו המשותף לכולם היה נסיונו לכמת צדדים שונים של "נפש" האדם, כמו הומור, התנהגות מינית, אינטליגנציה, שירה ועוד. הוא היה הפסיכולוג שצוטט (בחייו) בכתבי עת מדעיים יותר מכל האחרים.
את גישתו הוא מסכם באוטוביוגרפיה שלו: "תמיד הרגשתי שהמדען חייב לעולם רק דבר אחד, וזו האמת כפי שהוא רואה אותה. אם האמת סותרת אמונות עמוקות, זה חבל. טאקט ודיפלומטיה מתאימים ליחסים בינלאומיים, לפוליטיקה, אולי אפילו לעסקים. במדע רק דבר אחד קובע, והוא העובדות".
בין השאר חקר אייזנק את מרחב תכונות האישיות. אייזנק ביצע ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים בנסיון לגלות מהם המימדים הבסיסיים שפורשים את המורכבות האנושית. בסופו של דבר מצא שני מימדים עיקריים:
מימד ראשון הוא מידת המוחצנות-מופנמות של האדם – בקצה המוחצן נמצאים האנשים האימפולסיביים, אופטימיים, שמחים, אוהבי חברה, רודפי הכרת תודה. בקצה המופנם נמצאים השולטים בעצמם, בעלי חוג חברתי מצומצם, אלה שמעדיפים קריאת ספר בבית מאשר בילוי לילי בעיר.
מימד שני הוא מידת היציבות הרגשית – בקצה האחד נמצאים אלה הנוטים לדאגות, בעלי בטחון עצמי נמוך, מציבים מטרות לא מציאותיות וחשים תחושות של עוינות וקנאה לעיתים קרובות. בקצה השני נמצאים האנשים הרגועים, עמידים בפני כשלונות, משתמשים בהומור כדי להפחית חרדות, לפעמים אפילו משגשגים בתנאי לחץ.
מעבר לתחומי הפסיכולוגיה, התעניין אייזנק מאוד גם באסטרולוגיה, גרפולוגיה ותפישה על חושית.
אייזנק טען כי בניגוד לדעתו של קרל פופר כי האסטרולוגיה היא פסאודו-מדע היות וטענותיה אינן ניתנו להפרכה, הוא אינו רואה את הדברים כך. להיפך. האסטרולוגיה טוענת טענות ניתנות לבדיקה לגבי קשר בין מיקום גרמי שמיים ותכונות אופי, ולכן לא צריך להיות קושי לארגן מחקר שיבדוק זאת באופן שאינו שנוי במחלוקת. הוא הזכיר את מחקריו של Gauquelin [נגיע אליהם בהמשך] כדוגמה למחקרים ברמה הגבוהה ביותר ואמר כי חייבים להודות שיש באסטרולוגיה דברים שדורשים הסבר. זו הדגמה טובה לעקשנות של אייזנק לתת עדיפות לעובדות על פני דעות. הנה כמה ציטוטים מדבריו:
"הדבר המושך בתחומים כמו היפנוזה, פאראפסיכולוגיה או אסטרולוגיה, הוא ההבטחה שלהם לגבי ידע חדש וחשוב ביותר שניתן להרוויח מתוך מחקר של אותן תופעות… אני לא נהנה להגן על ממצאים אמפיריים שעומדים בניגוד לאמונות האינסטינקטיביות שלי. הייתי מעדיף להפריך את כל הטענות הפאראפסיכולוגיות והאסטרולוגיות. החיים יהיו קלים הרבה יותר אם הייתי יכול להתכרבל בחמימות המדע האורתודוכסי… לא הגעתי למסקנות החיוביות שלי בנושאים האלה רק כדי לעצבן את המדענים השמרניים… אני חושב שתחומים אלה זכו לזלזול מצד המדענים השמרניים מבלי שהיה להם ידע מה באמת נעשה בהם, וזה בעיני מעשה בלתי נסבל".
"ההתפתחות החשובה ביותר של האסטרולוגיה במאה העשרים"
לפי האסטרולוגיה הקלאסית, 6 מתוך 12 המזלות הם "מוחצנים" (טלה, תאומים, אריה, מאזניים, קשת ודלי) ו-6 האחרים "מופנמים". מזלות האדמה (שור, בתולה וגדי) נחשבים יציבים רגשית בעוד מזלות המים (סרטן, עקרב ודגים) נחשבים פחות יציבים רגשית.
ב-1971 שלח האסטרולוג הבריטי Jeff Mayo לאייזנק מחקר שביצע על כ-1800 נבדקים, בהם השווה בין מידת המוחצנות של הנבדקים (על פי תשובותיהם שאלון שחיבר) לבין מזל השמש שלהם. הוא גילה שיש התאמה כפי שחוזה האסטרולוגיה!
אייזנק הסתקרן מאוד מהתוצאות ושניהם חזרו על הניסוי בעזרת שאלוני האישיות שבנה אייזנק. במחקר שפרסמו יחד ב-1978 ושכלל כ-2300 נבדקים התקבלו תוצאות זהות! אנשים שנולדו במזל "מוחצן" קיבלו ציון גבוה במעט במדד המוחצנות של אייזנק מאלה שנולדו במזל "מופנם".
העיתון האסטרולוגי "phenomena" הכריז בהודעה מוקדמת ב-1977 כי "הממצאים הם ככל הנראה ההתפתחות החשובה ביותר של האסטרולוגיה במאה העשרים".
חוקרים נוספים ניסו לחזור על הניסוי. חלקם הצליחו לשחזר את הממצא, אך אחרים (למשל זה, מ-1979) נכשלו בכך, כלומר לא נמצא קשר בין מידת המוחצנות או יציבותם הרגשית של האנשים לבין מזל השמש בו נולדו.
מה קורה כאן?
מזלות השמש – השפעת גרמי שמיים או סטראוטיפ שמנציח את עצמו?
חשדות מסוימים החלו לקנן במוחו של אייזנק, כשהבין כי לנבדקים בניסוי היתה כבר אמונה חזקה באסטרולוגיה (רובם גויסו מתוך הסטודנטים והלקוחות של Mayo). אנשים כאלה מן הסתם הכירו את התכונות המיוחסות למזל שלהם, ויתכן כי יחסו לעצמם תכונות בהתאם. יתכן שפסיכולוגיה, ולא אסטרולוגיה היא האחראית על התוצאות החיוביות!
כדי לבדוק זאת ביצע אייזנק עוד שני מחקרים. אחד על 1,000 ילדים – הפעם לא נמצא כל קשר בין המזלות לבין תכונות האופי שלהם. מחקר שני התבצע על מבוגרים. במחקר זה הוא בדק גם מה רמת ההיכרות של כל משתתף עם התכונות המיוחסות למזל שלו. ואכן, הממצאים החיוביים חזרו והופיעו אצל אלה שהיו בקיאים באסטרולוגיה, אך בקרב אלה שלא הכירו את תכונות המזל שלהם לא נמצא כל מתאם בין תאריך הלידה לתכונות האופי (מתואר בספר "Astrology: Science or superstition?")
חוקרים נוספים מהולנד חזרו על הניסוי וקיבלו את אותן תוצאות בדיוק – היתה התאמה מסוימת בין תוצאות מבחני אישיות לבין מזל השמש האסטרולוגי רק בקרב אלה שידעו מה "אמור" להיות האופי שלהם לפי האסטרולוגיה.
כלומר, המזלות הם סוג של סטראוטיפ שמנציח את עצמו. לא תאריך הלידה הוא שמשפיע על האופי, אלא הציפייה של אדם להיות בעל אופי מסוים משפיעה על תפישתו העצמית, ואולי אף על התנהגותו.
Michael Startup, לאחר שסקר שוב את המחקרים בנושא המזלות וביצע גם את מחקריו שלו, סיכם ב-1984 ואמר: "היות וכמות המחקרים שבוצעו על מזלות השמש היא גדולה, התחזיות שנבדקו מגוונות וכמויות המידע שנבדקו עצומות, ולמרות כל זאת העדויות כה מועטות, אולי הגיע הזמן להגיע להסכמה שמספיק עם זה – הרעיון של מזלות השמש פשוט לא תקף"
(The Validity of Astrological Theory, PhD Thesis, London University, March 1984, 246)
מחקרים נוספים אישרו את המסקנה הזו.
על סטראוטיפים שמגשימים את עצמם
נעשה אתנחתא קצרה מהאסטרולוגיה וננצל את ההזדמנות כדי להרחיב קצת בנושא המרתק הזה.
בשנות ה-50 של המאה הקודמת חקר פסיכולוג בשם Gustav Jahoda את אנשי ה"אשנטי" במערב אפריקה. לפי המסורת שלהם, ילד מקבל "שם רוחני" בהתאם ליום בשבוע בו נולד. לכל יום מיוחסות תכונות אחרות. כך למשל ילידי יום שני אמורים להיות שקטים ושוחרי שלום, בעוד ילידי יום רביעי– חמי מזג ואגרסיביים.
כשבדק החוקר את תיקי עבריינות הנוער שנפתחו באזור גילה שאכן ל"תוית" שהודבקה לילדים היתה השפעה מרחיקת לכת: ילידי רביעי הופיעו ברשומות בית המשפט הרבה יותר מאשר ילידי שני.
השפעות סטראוטיפים על התנהגות אינה מוגבלת לתאריכי לידה. במאות מחקרים תועדו ההשפעות שיש לסטראוטיפים על ההתנהגות האנשים השייכים לקבוצות לגביהם הסטראוטיפים מתיחסים. הנה כמה דוגמאות מעוררות מחשבה:
במחקר מפורסם משנת 1990 נתנו החוקרים לתלמידי קולג' שחורים ולבנים מבחן מילולי קשה שהוגדר כמבחן-IQ. ביצועי השחורים היו נמוכים מאלה של הלבנים. כאשר נתנו את אותו המבחן לקבוצה אחרת אך הפעם לא הגדירו אותו כמבחן IQ, הצטמצם הפער באופן משמעותי בין תוצאות השחורים ללבנים, כלומר, עצם התוית של "מבחן IQ" גרמה לפגיעה בביצועי השחורים.
במחקר אחר נערכו משחקי שח בין 42 זוגות של גברים ונשים מתואמים ברמתם, דרך האינטרנט. כשהשחקניות לא ידעו את מינם של השחקנים ששיחקו מולם (גברים) לא היה הבדל בין ביצועיהן לבין ביצועי הגברים. כאשר נאמר לנשים כי הן משחקות מול גברים היתה נפילה בביצועים. כאשר נאמר להן כי הן משחקות מול נשים (למרות ששיחקו מול גברים), הן שמרו על רמתן.
במחקר הזה מצאו כי נשים שפתרו מבחן קשה במתמטיקה יחד עם שתי נשים נוספות ענו על 70% מהשאלות נכונה ואילו נשים שהתמודדו עם אותו מבחן בחברת שני גברים ענו רק על 55% מהשאלות נכון. לגבי גברים לא היה הבדל בביצועים בין אם ישבו בחברת נשים ובין אם בחברת גברים.
תגובות האסטרולוגים לממצאים העגומים
מזלות השמש הם הטענה המופרכת ביותר באסטרולוגיה. למרות זאת רוב האסטרולוגים אינם מסוגלים להודות בכך.
הטיעון המרכזי של אסטרולוגים כנגד מחקרים אלו הוא כי "יש להתחשב במפת הלידה המלאה, ולא בגורם בודד כמו מזל השמש. מזל השמש הוא רק גורם אחד מיני רבים. הפרשנות השלמה היא יותר מאשר סכום חלקיה, היות והמרכיבים הבסיסיים נמצאים לעיתים בסתירה אחד אם השני. השפעתו של מזל השמש יכולה להתבטל ע"י מיקום הירח למשל או שלל גורמים נוספים."
אם נסכים לקבל את הטיעון הזה, אנחנו יכולים להפרד לאלתר מכל אותם הורוסקופים יומיים, שבועיים, חודשיים ושנתיים שמתייחסים ל-12 מזלות השמש והמתפרסמים במדיה. אין שום קשר בינם לבין המציאות. גם אסטרולוגים מודים בכך. (במקרה הטוב הם יגשימו את עצמם במידת מה לגבי אלה שמאמינים בתקפותם).
האסטרולוגים עצמם חלוקים בדעותיהם האם פרסום הורוסקופים שמבוססים על מזלות השמש בלבד מביא יותר תועלת או נזק למקצוע. הנה מה שאומרת האסטרולוגית Donna Van Toen בעניין: "אנחנו מיללים שהציבור מתייחס למקצוע שלנו בשטחיות ובפשטנות. כמובן שהם עושים זאת, בגלל שאנחנו פישטנו את זה עבורם. אנחנו ממשיכים לפרסם את הטורים האסטרולוגיים. למה? בגלל שהם מכניסים כסף… אם אנחנו רוצים להראות אמינים, אולי כדאי להפסיק להציג את מרכולתנו במקומות לא אמינים." (AFAN Newsletter October 1995, 12-13)
אך הטיעון בדבר המורכבות הוא שגוי. הנה משל שהמשיל מיודעינו אייזנק: נניח שאנחנו חוקרים את הטענה כי יש קשר בין כמות האוכל שאוכל אדם לבין משקל גופו. כמובן גורמים רבים אחרים משפיעים גם הם על משקל הגוף, כמו המטען הגנטי, הגיל, מידת הפעילות הגופנית, המצב הבריאותי וכו'. למרות זאת, אם ניקח מדגם גדול מספיק של אנשים נצפה בהחלט למצוא סימנים שמעידים על כך שאנשים שאכלו הרבה נטו להיות שמנים יותר ואילו אנשים שהורעבו נטו להיות רזים יותר. אם הטענות בדבר תכונות המזלות נכונות, האסטרולוגיה היתה אמורה לעבור את המבחן הזה.
כלומר, אם יש שמץ של אמת ברעיון המזלות, האפקט שלהם אמור לצוף מעל כל מגוון המשתנים האחרים שמשפיעים על האדם. אך הממצאים לא מאשרים זאת. הממצאים מראים כי קבוצה של 1000 בני מזל עקרב לא ניחנו בתכונות "עקרביות" יותר מאשר 1000 בני מזל אחר. אם זה המצב, לא ברור מדוע האסטרולוגים ממשיכים למלא את ספריהם בתיאורים שאופייניים לבני מזל כזה או אחר.
אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. או שיש למזל השמש השפעה כלשהי על האדם – ואז היינו צריכים לגלות אותה באופן ברור במחקרים (במיוחד במחקרים סטטיסטיים רחבי היקף בהם מנוקים כל הגורמים האישיים האחרים), או שאין למזל השמש השפעה, ואז (א) לא מובן כיצד הגיעו האסטרולוגים לידיעה בדבר התכונות המיוחסות לכל מזל ו-(ב) ניתן להפרד מרעיון זה לשלום.
כדי לא להתחפר בוויכוחים לגבי מחקרים שבדקו רק את מזל השמש, נדון מעתה והלאה רק במחקרים בהם בנו אסטרולוגים מומחים מפות לידה ספציפיות המבוססות על שעת לידה מדויקת, לגבי אנשים ספציפיים.
על כך ברשומה הבאה בנושא