כך מתריע ג'וזף דוואייר, חוקר אטמופסירה מאוניברסיטת ניו המפשייר בבלוג של האגודה הגיאופיזית האמריקנית
בעוד אנו סובלים מגל חום שלא היה כמותו בהיקפו, יש כאלה שרוצים שלא נדע מה גרם לו ולעוד אירועים קשים (השלג בחוף המערבי של ארה"ב, בצורת במערב), בפרט כאשר הלוויינים הקיימים ייצאו משימוש, משום שיש הדואגים שלא ייבנו חדשים במקומם.
האם חברי ועדת המדע של הסנאט בארה"ב מסתירים את העיניים עם הידיים? הוועדה, בראשותו של הסנטור הרפובליקני בארי לודרמילק מג'ורג'יה, מכחיש אקלים מוכר, מבקשת להגדיל את תקציב נאס"א לחקר כוכבי הלכת במערכת השמש על חשבון התקציבים שמיועדים לחקר כדור הארץ.
פרופ' ג'וזף דווייר (Dwyer) מהמחלקה לפיזיקה ומהמהרכז למדעי החלל במכון לחקר כדור הארץ האוקיאנוסים והחלל באוניברסיטת ניו המפשייר, פרסם אתמול (27/5/2015) פוסט בבלוג של האגודה הגיאופיזית האמריקנית (American Geophysical Union -AGU) ובה הוא מתריע מפני השינוי.
תחת הכותרת "אם נאס"א צריכה לחקור את כדור הארץ" כותב דווייר: "באביב האחרון, ביצע הקונגרס מספר שינויים שעשויים להשפיע על סדר העדיפויות של נאס"א, לכיוון של הקטנת הפעילות של הסוכנות במדעי כדור הארץ."
"לדוגמה, בשימוע שנערך ב-12 במארס דרשו כמה מחברי ועדת החלל, המדע והתחרותיות של הסנאט ממנהל נאס"א צ'ארלס בולדן כי נאס"א תטה את תשומת הלב שלה ממדעי כדור הארץ לחקר החלל ולמחקר בתחומים שלטענתם הם הליבה של נאס"א והם אלו שיתנו השראה לדורות הבאים של מדענים ומהנדסים."
"יתרה מכך, באמצעות האמירה שנאס"א "צריכה לחזור למדע הקשה" יו"ר תת הוועדה, הסנטור תד קרוז אומר בעצם שמדעי כדור הארץ אינם "מדע קשה" כמו שאר הנושאים שנתמכים על ידי נאס"א".
"לאחר מכן, באפריל ועדת המדע והטכנולוגיה של בית הנבחרים הצביעה על התקנה להגדרה מחדש של תפקיד נאס"א בשנת 2016/17 שתקצץ משמעותית במימון של תכניות מדעי כדור הארץ. בנוסף, רק בשבוע שעבר, ועדת ההקצבות של בית הנבחרים העבירה את ההצעה שלה לתקציב נאס"א "תקנת תקצוב המסחר, המשפט והמדע להוסיף מימון לחטיבת המדעים הפלנטריים של נאס"א, שתבוא ישירות מקיצוחץ תקציב מדעי כדור הארץ. מליאת הקונגרס צריכה להצביע על התקנות הללו והסנאט יחל לעבוד בקרוב על הגרסה שלו של תקנת ההקצבות."
האם נאס"א צריכה לחקור את כדור הארץ? שואל דווייר ומוסיף כי בולדן סיפק תשובה רהוטה במהלך השימוע בסנאט במארס, והזכיר לסנטורים כי מדעי כדור הארץ היו חלק ממשימתה של הסוכנות ושתפקידה של נאס"א בשיגור לוויינים לחקר כדור הארץ חשובים להבנת כוכב הלכת שלנו.
בעקבות אותה ישיבה הדגישה כריסטין מקנטי (McEntee) מנכ"לית האגודה הגיאופיזית האמריקנית, את הנקודות הללו במכתב פתוח ששלחה לסנטור קרוז, ומאוחר יותר לבית הנבחרים בתגובה לתקנה לארגון מחדש של מטרות נאס"א.
"מכיוון שערכתי מחקרים בתחום האסטרופיזיקה, פיזיקת החלל ומדעי כדור הארץ וחקרתי תחומים המשתרעים מהחלל העמוק ועד לפני השטח של כדור הארץ, יש לי נקודת מבט בלתי רגילה על אודות המחקר של נאס"א ולפיכך הייתי רוצה לחלוק כמה תובנות על הנושא. אני יכול לומר מממקור ראשון כי מדעי כדור הארץ הם "מדעים קשים" בדיוק כמו שאר התחומים בפיזיקה כגון אסטרופיזיקה ופיזיקת החלל. העוסקים במדעי כדור הארץ משתמשים באותן שיטות מדעיות ופועלים לפי אותם סטנדרטים כמו בשאר התחומים. יתרה מכך, העוסקםי במדעי כדור הארץ מפרסמים לרוב את מחקריהם באותם כתבי עת מבוססי ביקורת עמיתים שבהם מפרסמים גם מדעני החלל והמדענים הפלנטריים." מציין דווייר.
"תהליכים רבים בכדור הארץ ניתנים להבנה רק אם חוקרים את כוכב הלכת שלנו בכללותו או לפחות באמצעות מחקר חלקים גדולים שבו, דבר הדורש חישה מרחוק תוך שימוש במכשירים מבוססי לוויינים. לדוגמה, לפני שנת 1980 נמדדה טמפרטורת פני הים בעיקר מהחופים, ספינות ואסדות, ולפיכך נתונים אלה היו מפוזרים. כעת הודות לתצפיות הלוויינים של נאס"א יש לנו נתונים מדויקים יותר של טמפרטורת האוקיאנוסים, החשובים להכנת מודלים אוקיאניים ואקלימיים ולחיזוי מזוג האוויר. בתחום חיזוי מזג האוויר, היו זמנים לפני עידן החלל שבהם היתה לבני האדם התראה קצרה או בכל לא היתה התראה על התקרבות הוריקנים, כעת, הודות לתצפיות מהחלל, אנו יכולים לחזות אותם ולהזהיר את התושבים ימים רבים מראש."
"יתרה מכך, כאשר שוקלים את חשיבות מדעי כדור הארץ צריך לזכור שאין גבול ברור בין כדור הארץ והחלל, ולכן הגיוני לחקור אותם יחד. לדוגמה, תכנית מוצלחת מאוד של נאס"א נקראה "לחיות עם כוכב" המכירה בקשר העמוק בין האסטרופיזיקה, השמש ובני האדם. מחקרים כאלה נעשו בנאס"א מאז היווסדה."
"לבסוף, כאשר הקונגרס דיבר על מדעי כדור הארץ הנושא שבאמת היה הפיל השקט שבחדר הוא חקר האקלים. אינני מדען אקלים ולכן לא נהנה ישירות מתקציבי מחקרי אקלים ואולם אני כן עובד על מחקרים של אטמוספירת כדור הארץ (לדוגמה סופות רעמים וברקים), ולפיכך אני מבין את המחקרים האקלימיים ומעריך את חשיבותם. גוף עצום של ביקורת עמיתים בתחום מדעי האקלים הוכיח כי ההתחממות המהירה בחמשת העשורים האחרונים נגרמה בעיקר בשל פעילות האדם. ההתחממות העתידית הצפויה בשל הגידול המתמיד ברמות גזי החממה יגרום להשפעה משמעותית על הדורות הבאים."
"כדי להדוף את האסון המתקרב אנו צריכים לדרוש מהמנהיגים הנבחרים שלנו להמשיך לממן מחקרי מדע בסיסי על אודות כוכב הלכת שלנו. חלק משמעותי ממחקרים אלה יכול להיעשות רק על ידי נאס"א. האם זו צריכה להיות בעדיפות גבוהה? אין ספק. האם היא תיתן השראה לדור הבא של המדענים והמהנדסים? כמובן שכן."
עד כאן דבריו של פרופ' דווייר. האם רק לי הם מזכירים את ספר המדע בדיוני הפרודי "נפילת המלאכים" מאת מייקל פאלין? במיוחד את הסצנה שבה ההמונים מריעים כשהם רואים בשמים את שובל האש שהשאירה נפילת לוויין מזג האוויר האחרון.
וכמה מילים שלי - זה מה שקורה כשמול כל אדם שפוי מתמודד נתמך של האחים קוך ומנצח אותו בזכות הכסף. אפילו עובדות אינן מרשימות את מכחישי המדע. מפלגה שלמה השתגעה והייתה לאנטי מדעית וזה לא שהיא עורכת את הוויכוח הכביכול מדעי באקדמיה אלא משתמשת בכוחה כדי להשפיע עליו, בין היתר באמצעות העלמת ראיות.
האם אצלנו מקבלים החלטות על בסיס מדעי? העדויות הן שבמרבית המקרים לא. בדיוק על הנושא הזה כתבו בשבוע שעבר יומירן ניסן ונעם לויתן, מפעילי דף הפייסבוק "מדע גדול בקטנה" במכתב פתוח לשר המדע הנכנס דני דנון. אפילו שר החינוך הטרי שם לב שמשהו לא בסדר עם לימודי המדעים ואמר כי הירידה במספר הלומדים ל-5 יחידות במתמטיקה היא איום אסטרטגי. דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבע לאחרונה כי מאז שנת 2000 החינוך למתמטיקה ומדעים נמצא בהליך התדרדרות.