העולם סוער בעקבות הצלחת משימת דראגון בידי צוות ה-SpaceX, לראשונה חללית פרטית של חברה מסחרית הובילה מטען לתחנת החלל הבינלאומית וחזרה בהצלחה לכדור הארץ
חברת Space Exploration Technologies הידועה כ-SpaceX נכנסה ל"סדק" בהיסטוריה האנושית, כאשר לנאס"א אין צי מעבורות והיא לא מעוניינת להסתמך על מדינה זרה (רוסיה/יפן/אירופה) כדי שישתמשו בכסף האמריקאי ויגדילו את הפער הטכנולוגי מול ארה"ב.
זו תקופה מצוינת לחברה פרטית (אמריקאית) לפתח טכנולוגית אזרחיות בתמיכת נאס"א ובמימון ממשלתי. החוזים לאספקת מטען לתחנת החלל, בשווי המגיע לכ-3.5 מיליארד דולר, מאפשרים לממשל לרסן את ההוצאות תוך העברת הסיכונים לגורמים חיצוניים, ומנגד גופים פרטיים נחשפים לתקציבי עתק המשמשים לפיתוח טכנולוגיות חדישות שיעצבו את האנושות בדורות הבאים.
הניסיון מלמד כי חברות פרטיות ימצאו שימושים מגוונים יותר לטכנולוגיות חלל שיפותחו בהמשך, בדיוק כמו שנעשה עם טכנולוגיית ה-GPS, תקשורת נתונים בעזרת לוויינים, וגם כמה טכנולוגיות פחות ידועות.
כדי להגיע לשמיים צריך לשאוף לכוכבים
המשימה הראשית של כל הגורמים הייתה ונשארה הוזלת עלויות השיגור. נראה כי אחרי שהחברה התגברה על צירי הלידה והוכיחה כי הטכנולוגיה שלה עובדת היא יכולה להמשיך לשלבים הבאים. כיום יש לה משגרים (טילי פאלקון) וחללית מטען (דראגון) אשר תשמש בהמשך לטיסות מאוישות.
אך החזון של בעלי החברה כבר עכשיו הוא להגיע למאדים(!) לא פחות ולא יותר. כאשר הם כבר עובדים על טיסות קבועות לירח.
כיסים עמוקים ממימוש מיזמים טכנולוגיים וחוזים ממשלתיים בשווי מיליארדי דולרים מאפשרים לבעלי החברה לחלום על העתיד לבוא אך בואו לא נשכח שהחוזים הנוכחיים מסתיימים בשנת 2015 ותחנת החלל הבינלאומית צפוייה לסיים את שירותה בשנת 2020. כמו כן, לחברה ההזדמנות צרה בין הוצאת המעבורות לגמלאות בשנת 2010 לתחילת השירות של תוכנית קונסטליישן בחצי השני של העשור.
גם אם SpaceX תצליח להשתלט על שוק הטיסות לחלל במסלול נמוך, להוריד את עלויות ההובלה לתחנת החלל הבינלאומית, ואף להציע שירותים זולים ובטוחים יותר מהחלליות הרוסיות, הם לא יוכלו להתחרות עם הממשל האמריקאי על הטיסות לירח ולמאדים. ראשית, אין לחברה פרטית את התקציב לעשות זאת ושנית אין שם מספיק כסף שיחזיר את ההשקעה.
זה נחמד לחלום על היום בו נוכל לקפץ על בירח או לעשות סקי על האולימפוס במאדים, אך בפרספקטיבה היסטורית גם הנכדים שלנו יחלמו את אותם החלומות (ואני מאוד מקווה שאני טועה). להערכתי, מלבד מיליונרים בודדים שיוכלו להרשות לעצמם את התענוגות האלה, החזון אינו מיועד לקהל הרחב.
מנגד, אני מאוד אופטימי בנוגע לפיתוח של תעשיית התיירות בחלל במסלול נמוך סביב כדור הארץ ומיסחור טכנולוגיות לשווקים אזרחיים. מסתבר שיש ביקוש רב לתיירות בחלל וכבר כיום עשירי העולם משריינים מקומות לטיסות חלל בעלות של מיליוני דולרים. ישנן יוזמות להקמת מלונות חלל בהן יהנו האסטרונאוטים העשירים מחוויית חלל כמו אוכל משפורפרת ושירותים באפס כבידה. אולם מרבית האוכלוסייה יהנו מתעשיית החלל באופן עקיף. זליגת טכנולוגיות לשוק האזרחי ישפר את השירותים יומיומיים ויוריד את עלויות היצור בעזרת מכשירים מתקדמים ומדויקים יותר. כל שנותר לנו לעשות הוא להחל הצלחה