בראיון לאתר הידען אומר פרופ' יוסף נוימן מאוניברסיטת תל אביב כי לוסי, מאובן האוסטרלופיתקוס, היא עדות לכך שההזדקפות קדמה לגדילת המוח. בנובמבר 2015 מלאו 41 שנה לגילוי שלדה של נקבת האוסטרלופיתקוס אפרנסיס שכונתה לוסי.
בנובמבר 1974 גילה צוות חוקרים בראשותו של הפליאואנתרופולוג דונלד ג'ונסון, שחפרו בעמק נהר האוואש התחתון במשולש אפאר באתיופיה, שלד שנחשב לשלב חשוב באבולוציה האנושית. לאחר שהעריכו שמדובר בנקבה בשל מבנה האגן, החליטו החוקרים לכנות אותה לוסי, בהשראת השיר לוסי ברקיע היהלומים של הביטלס. משמעות המילה אוסטרלופיתקוס היא קוף דרומי. השם אוסטרלופיתקוס נטבע על ידי האנטומאי האוסטרלי ריימונד דארט אשר גילה את המאובנים הראשונים מהמין אוסטרלופיתקוס אפריקנוס בשנת 1924 בטאונג שבדרום-אפריקה.
לוסי היתה שייכת למין נכחד של יצור שנראה כיצור ביניים בין אדם לקוף, גילו של השלד כ-3.2 מיליון שנה. השלד של לוסי הוא אחד השלמים ביותר שהתגלו בחקר האבולוציה של האדם, כ-40% מכלל השלד. יתר על כן, כמעט כל חלק החסר בצד אחד של השלד נמצא בצידו השני, ולכן בהנחה סבירה של סימטריה ניתן לשחזר כמעט את כל השלד, להוציא חלקה העליון של הגולגולת ואצבעות הידיים והרגליים.
גובהה של לוסי היה 1.1 מטר והיא שקלה כ-29 ק"ג, בערך כמו שימפנזה ממוצע. למרות המוח הקטן, עצמות הרגליים דומות מאוד לאלו של האדם הנבון, מה שמראה בביטחון רב כי לוסי ומינים מסוגה הלכו זקוף. ואולם גולגולתה ושיניה דומים לאלה של קוף.
כאשר התגלתה היא מוקמה סמוך לנקודת ההתפצלות בין הקוף לאדם, אך נכון ל-2015 יודעים שיש עוד מיני הומנידים קדומים בהרבה, וכי הפיצול התרחש לפני 8 מיליון שנה.
האבולוציה אין לה מטרות
פרופ' יוסף נוימן מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב מבקש להדגיש כי האבולוציה אין לה מטרות. האדם אינו המטרה של האבולוציה, הוא תוצר כמו כל מין אחר. הרעיון שיש איזה סולם לכיוון האדם זה רעיון שגוי. בדיעבד זו חוליה בדרך מקוף האדם שממנו התפצלו שושלות האדם והשימפנזה, אבל רק בדיעבד.
מה קדם למה: ההזדקפות או גדילת המוח
"החשיבות של לוסי היא בכך שהיא פתרה חידה בקרב חוקרי האבולוציה האנושית. במשך זמן רב התנהל ויכוח בשאלה מה קדם למה גדילת המוח, ועימו כמובן גם הגולגולת או ההזדקפות - שני סימנים חשובים המייחדים את האדם. לוסי היתה אחת העדויות החשובות לכך שההזדקפות קדמה לגדילת המוח."
"המוח שלה גדול רק במעט ממוח של קופי אדם. ההזדקפות היתה מאוד חשובה כי הדבר שחרר את הידיים ואיפשר התפתחות של פעילות עדינה של הידיים, בפיקוח המוח. ההשערה המקובלת היא שהירידה מהעצים וההזדקפות היתה תגובה להעלמות העצים והחלפתם בסוואנה המלאה בעשבים גבוהים כתוצאה מהתייבשות שמקורה בשינויי אקלים.
"ההזדקפות היתה תשובה מסויימת לחיים בסוואנות כי הראיה למרחק היתה חשובה בהתגוננות מפני חיות טורפות, סכנה שלא היתה לקופי האדם ולקופים שחיו על העצים."
"אנחנו יודעים היום שהיתה נקודה, שמחפשים אותה, שבה התפצלו השושלות לשימפנזים שהם הכי קרובים לנו, והענף שהוליך להומנידים ובסופו של דבר לאדם. לוסי ממוקמת הרבה אחרי הפיצול." מסכם נוימן.
מחקר מ-2016, שפורסם בכתב העת Nature בהובלת ג'ון קפלמן מאוניברסיטת טקסס באוסטין, בחן שברים בעצמות שלדה של לוסי בסריקות CT. החוקרים הציעו כי השברים מתאימים לנפילה מגובה רב, ולכן לוסי מתה ככל הנראה מנפילה מעץ גבוה (Kappelman et al., Nature, 2016).
הכתבה עודכנה באוקטובר 2026 כדי לשקף מחקר מ-2016 שהוסיף פרט על נסיבות מותה של לוסי.
שאלות ותשובות
מי היתה לוסי?
לוסי היא שלד של נקבת אוסטרלופיתקוס אפרנסיס שגילה צוות בראשות דונלד ג'ונסון בנובמבר 1974 באתיופיה. גילו של השלד כ-3.2 מיליון שנה, והוא אחד השלמים ביותר שהתגלו בחקר האבולוציה של האדם.
מדוע לוסי חשובה לחקר האבולוציה האנושית?
לדברי פרופ' יוסף נוימן, לוסי פתרה חידה ארוכת שנים והיא אחת העדויות החשובות לכך שההזדקפות קדמה לגדילת המוח. מוחה גדול רק במעט ממוח של קופי אדם, אך עצמות רגליה דומות לאלו של האדם הנבון.
איך יודעים שלוסי הלכה זקוף?
עצמות הרגליים שלה דומות מאוד לאלו של האדם הנבון, והדבר מראה בביטחון רב שלוסי ומינים מסוגה הלכו זקוף. גולגולתה ושיניה, לעומת זאת, דומות לאלה של קוף.
מדוע ההזדקפות היתה יתרון?
לפי נוימן, ההזדקפות שחררה את הידיים ואיפשרה פעילות עדינה בפיקוח המוח. ההשערה המקובלת היא שהיא היתה תגובה להחלפת העצים בסוואנה, שבה הראייה למרחק סייעה להתגונן מפני טורפים.
האם האדם הוא המטרה של האבולוציה?
לא. נוימן מדגיש שלאבולוציה אין מטרות, שהאדם הוא תוצר כמו כל מין אחר, ושהרעיון של סולם שמוביל לאדם הוא שגוי.