מחקר חדש שהתפרסם בכתב-העת המדעי החשוב ביותר בעולם (Science) ב-27 באפריל 2012, מראה כי ייתכן ונמצאה דרך להעלות רבים על הנתיב של חזרה בשאלה - להפעיל את ההיגיון
מחקר חדש שהתפרסם בכתב-העת המדעי החשוב ביותר בעולם (Science) ב-27 באפריל 2012, מראה כי ייתכן ונמצאה דרך להעלות רבים על הנתיב של חזרה בשאלה. כל שהם צריכים לעשות הוא לענות על החידה הבאה. הקוראים, כמובן, מוזמנים להשתתף בניסוי.
"כדור ומחבט עולים ביחד 1.10 דולרים. המחבט עולה דולר אחד יותר מהכדור. כמה עולה הכדור?"
אם עניתם מיד שהכדור עולה 10 סנטים, חשבו שנית. למרות שזוהי התשובה האינטואיטיבית שנראית ברורה מאליה, קצת חשיבה אנליטית (ואולי גם דף ועט) יגלו לכם שהאמת היא שהכדור עולה 5 סנטים בלבד.
שני נתיבים של חשיבה
כדי לענות נכון על החידה, נאלצתם לנתח את הבעיה מנקודת מבט ביקורתית ומדוקדקת, במקום להסתמך על החלקים האינטואיטיביים שמעניקים 'תחושת בטן' לגבי הפיתרון. פסיכולוגים רבים מאמינים, נכון ל-2012, כי החשיבה האנושית יכולה ללכת בשני נתיבים שונים: הרגשי והחישובי. הראשון מסתמך על קיצורי-דרך מחשבתיים, כמו סטריאוטיפים שנבנו במשך שנים, ואלו מספקים בדרך-כלל תשובה מיידית בה אנו בטוחים במידה רבה. היא 'מרגישה לנו נכונה'. נתיב החשיבה החישובי, לעומת זאת, מחייב את המוח לנתח את הבעיה לעומקה ולהשתמש בכוח ההיגיון כדי להגיע לתשובה.
אנו יודעים ממחקרים קודמים כי אמונות דתיות מושרשות עמוק בחשיבה הרגשית. לא רק מחקרים פסיכולוגיים תומכים בעמדה זו, אלא גם ראיות מהשטח. אנשי-דת רבים, אחרי הכל, מדקלמים לחסידיהם כי עליהם, "להתעלם מההיגיון ולהקשיב לצו הלב".
אבל מה יקרה אם ניתן לחלק ההגיוני במוח לעבוד שעות נוספות? האם הוא יפחית את פעולת החלק הרגשי, וישפיע לרעה על האמונות שלנו?
מה מצאו החוקרים
במחקר שהתפרסם ב-Science, שאלו החוקרים את הסטודנטים שאלות היגיון, מהסוג שניסיתם לפתור בתחילת המאמר. לאחר מכן התבקשו הסטודנטים לדרג רשימה של הצהרות על אמונה ודת, שכללו התייחסות למידת אמונתם באל. הסטודנטים שהפעילו את החלק ההגיוני במוחותיהם בעת פתרון החידות (כפי שניתן להבין מכך שהם סיפקו את הפתרונות הנכונים), קיבלו ציונים נמוכים יותר במשאל האמונה.
מבחנים נוספים באותו מחקר הסתמכו על דרכים אחרות להפעיל את החלק הרציונאלי במוח. אחד מהם, למשל, עירב משחק עם מילים שנבחרו מראש על-ידי החוקרים. חלק מהנבדקים קיבלו מילים נייטרליות - כסא, שולחן, מחבת וכדומה - בעוד שאחרים קיבלו מילים המקושרות למחשבה ביקורתית: לחשוב, להסיק, לנתח ועוד. לפי עקרון פסיכולוגי ידוע המכונה 'פריימינג', מילים שאתה נחשף אליהן באקראי יכולות להשפיע על דרך החשיבה שלך. ואכן, האמונה באל התדרדרה אצל הנבדקים שקיבלו את המילים המעודדות לחשיבה ביקורתית. הקבוצה שנדחפה 'לחשוב' דירגה את אמונתה באל נמוך יותר מקבוצת הבקרה.
עם זאת, הממצאים הניסויים של המחקר לא עמדו במבחן השחזור. ניסוי שחזור ישיר ורשום מראש בהשתתפות 941 נבדקים, שהתפרסם ב-PLoS ONE ב-2017, לא מצא כל עדות לכך שחשיבה אנליטית מפחיתה את האמונה הדתית (Sanchez ועמיתיו), וגם הניסוי מתוך המחקר המקורי שבו נבדקים צפו בתמונת פסל "האדם החושב" של רודן נכשל בפרויקט שחזור רחב היקף של ניסויים מ-Science ו-Nature שהתפרסם ב-2018 ב-Nature Human Behaviour (Camerer ועמיתיו).
בעקבות זאת כתבו גרבייס ונורנזיאן עצמם ב-2018 כי אין להם עוד ביטחון בממצא שצפייה ב"אדם החושב" מפחיתה את האמונה הדתית, וכי מה שכן שוחזר הוא רק מתאם בין נטייה לחשיבה רפלקטיבית לבין חוסר אמונה – לא השפעה סיבתית (Nature Human Behaviour). מחקר נוסף שלהם ועמיתיהם ב-13 מדינות מצא שגם מתאם זה חלש והפכפך בין תרבויות, והופיע באופן מובהק רק בניתוח המצרפי ובשלוש מדינות בלבד (Judgment and Decision Making).
האם חשיבה הגיונית מחלישה את האמונה?
האם המשמעות היא שחשיבה הגיונית, בכל תחום שהוא, תדרדר לתהום את האמונה? זוהי תיאוריה שעדיין מלאת חורים ככברה. לימוד הגמרא, למשל, מספק אתגרים מנטליים אשר מכריחים את התלמידים להפעיל את החלק הרציונאלי שבמוחותיהם. לא ניתן להתעלם מהחידודים הלוגיים שמעלים התלמידים החרדים כאשר הם שוקדים על ספרי הגמרא, או התלמידים המוסלמים בעודם עוברים על הקוראן ועל הסונה (התלמוד האיסלמי) ומנסים ליישב סתירות באופן הגיוני. על אף כל הפעילויות הרציונאליות הללו, רוב מכריע של התלמידים נותר חזק באמונתו.
הספקנים ישיבו כי לחלק לא-מבוטל מהבעיות המועלות בתלמוד, מתקבלים פתרונות חסרי-היגיון. כך, למשל, בתלמוד בבלי מסכת חולין, דף קכז, עמוד א, שם מסופר על נחש וצב המזדווגים ומביאים לעולם נחש ארסי במיוחד. כאשר נשאלת השאלה בתלמוד, כיצד יכולים נחש וצב להזדווג זה עם זה, התשובה הניתנת היא כי מדובר ב"נס בתוך נס". כלומר, הנס פותר הכל. אף על פי כן, פתרונות מסוג זה אינם נפוצים בתלמוד.
ראיות משכנעות יותר מגיעות מעולם המדע. מחקר משנת 1998 הראה בבירור כי מתוך המדענים הנחשבים ביותר - אלו החברים באקדמיה הלאומית למדעים של אמריקה - רק שבעה אחוזים מאמינים בהשגחה פרטית, כאלוהים. שימו לב למשמעות: מתוך המדענים המובילים באמריקה, 93% מהם אינם מאמינים באל אישי (כ-72% הגדירו עצמם כלא-מאמינים, ועוד כ-21% כספקנים או אגנוסטיים). מכיוון שאחד הצרכים החשובים ביותר עבור מדען הינו חשיבה הגיונית, ייתכן כי המשמעות היא שחשיבה הגיונית רציפה ועקבית, אכן מפחיתה את האמונה באל.
עד כמה אפשר לסמוך על המחקר?
קשה לדעת כמה אמינות ניתן לתלות במחקר הנוכחי. מחקרים פסיכולוגיים, מעצם טבעם, נתונים לשפע של הטיות אישיות מצד החוקרים, לבעיות סטטיסטיות ולשלל גורמים אנושיים מסובכים ומסבכים. אף על פי כן, מכלול רחב של מחקרים מדגים כי האמונה יכולה להתחזק או להיחלש בהתאם למצביו הרגשיים של האדם. כדברי הפסוק הקדום, "אין אתאיסטים על מטוס נופל." (אין זה פסוק קדום: זוהי גרסה של המימרה "אין אתאיסטים בשוחות", שהתפשטה בתקופת מלחמת העולם השנייה) אך האם בכלל ראוי להחזיק באמונה המסתמכת על פחד ואימה?
שאלה זו נותרת פתוחה עבור הקוראים, המוזמנים לטקבק את תשובותיהם לאחר שחשבו עליה לעומק... ובהיגיון.
הכתבה עודכנה באוקטובר 2026 כדי לשקף מחקרים מ-2017 ו-2018 שלא הצליחו לשחזר את הממצא כי חשיבה אנליטית מחלישה את האמונה באלוהים, ושבעקבותיהם החוקרים עצמם חזרו בהם מהממצא הסיבתי.
שאלות ותשובות
מה מצא המחקר שפורסם ב-Science?
סטודנטים שהפעילו את החלק ההגיוני במוחם בעת פתרון חידות היגיון קיבלו ציונים נמוכים יותר במשאל על אמונה ודת, ובניסויים נוספים נטען שעידוד חשיבה אנליטית מפחית את האמונה באל. ואולם ניסויי שחזור גדולים ב-2017 וב-2018 לא מצאו השפעה כזו, והחוקרים עצמם כתבו ב-2018 שאין להם עוד ביטחון בממצא; שוחזר רק מתאם, שגם הוא חלש ולא עקבי בין תרבויות.
מהם שני נתיבי החשיבה שעליהם מדברים פסיכולוגים?
הנתיב הרגשי מסתמך על קיצורי דרך מחשבתיים ומספק תשובה מיידית ש"מרגישה נכונה". הנתיב החישובי מחייב את המוח לנתח את הבעיה לעומקה ולהשתמש בכוח ההיגיון כדי להגיע לתשובה.
כיצד השפיע ה"פריימינג" על האמונה באל?
במחקר המקורי, נבדקים שקיבלו מילים המקושרות למחשבה ביקורתית, כמו "לחשוב" ו"לנתח", דירגו את אמונתם באל נמוך יותר מקבוצת הבקרה. אולם ניסויי שחזור מאוחרים יותר לא מצאו שגירוי לחשיבה אנליטית מחליש את האמונה, והחוקרים עצמם חזרו בהם מהממצא הסיבתי.
האם חשיבה הגיונית בכל תחום מחלישה את האמונה?
לפי המאמר זו תיאוריה שעדיין מלאת חורים: לימוד גמרא או קוראן מחייב חשיבה רציונלית, ובכל זאת רוב מכריע של התלמידים נותר חזק באמונתו. בנוסף, מחקרים פסיכולוגיים נתונים להטיות ולבעיות סטטיסטיות, ולכן קשה לדעת כמה אמינות לתלות במחקר.