ארה"ב שלא תעמוד בהתחייבותה בפריז תגרום לנזק של 100 מיליארד דולר לכלכלה העולמית. כך אומר פרופסור רוברט קופ, המחלקה למדעי כדור הארץ ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת ראטג'רס
מאת: פרופסור רוברט קופ, המחלקה למדעי כדור הארץ ומדעים פלנטריים, אוניברסיטת ראטג'רס
עוד לפני שנחתם הסכם פריז בדצמבר 2015, החלו כוחות השוק והמדיניות הירוקה להטות את העולם לעבר עתיד של פליטת פחמן נמוכה יותר. פליטות הפחמן הדו-חמצני בארה "ב הגיעו לשיא בשנת 2007, והפליטות בסין הגיעו לפי הערכות לשיא בשנת 2014. ענפים כגון אנרגיה סולארית, רוח ושיטות לאיחסון אנרגיה מתרחבים במהירות.
עם זאת, כמדען אקלים וכמדען העוסק במדיניות אקלים, אני מכיר את כוחות השוק והמדיניות הפוליטית הנוכחית – ושניהם יחדיו רחוקים מלהיות מספקים בדרך להגבלת עליית הטמפרטורות הגלובליות, כפי שצוין בהסכם פריז.
לכן החלטתו של טרמפ לסגת מהסכם פריז יכולה להיות בעלת השלכות רבות על ארצות הברית ועל האנושות. אבל עד כמה יהיו השפעות אלה רחבות?
חלק מחוסר הוודאות נובע מהדרך שבה מערכת האקלים תגיב לפליטת גזי החממה של האנושות. אם יהיה לנו מזל, האקלים יהיה פחות רגיש ממה שמדענים חושבים שהוא; אם לא יהיה לנו מזל, הוא יהיה יותר רגיש. אבל רוב אי-הוודאות נובעת מהאופן שבו 194 המדינות החתומות על הסכם פריז והכלכלה העולמית יגיבו להחלטת טראמפ.
התרחיש האופטימי
מטרתו של הסכם פריס לטווח הארוך היא להגביל את התחממות כדור הארץ ל-1.5 עד 2.0 מעלות צלסיוס מעל לטמפרטורות בתקופה הקדם-תעשייתית, או בערך 0.5 עד 1.0 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה הממוצעת הנוכחית.
המדיניות הנוכחית בארה"ב, גם ללא תקנות הגבלת תחנת הכוח שהוצעו על-ידי ממשל אובמה, מספיקה להפחתת פליטות גזי החממה לכ-16% מתחת לרמות שנת 2000 עד שנת 2020. אך יש צורך במדיניות חדשה משמעותית ברמה הפדרלית והממלכתית כדי לענות על התחייבויות ארה"ב תחת הסכם פריז להפחית את הפליטות מ-26 אחוזים ל-28 אחוזים מתחת לרמות 2005 עד שנת 2025. ההחלטה של טראמפ לסגת מהסכם פריז, וחסימתה של המדיניות הפדרלית לקיצוץ פליטת גזי החממה משמעותן שמטרות אלה אינן צפויות להתממש.
בינתיים, לעומת זאת, סין ואירופה מוכנות לקחת את תפקיד מנהיגות האקלים לאחר שארה"ב התפשרה. כך, אם יציאת ארה"ב מהסכם פריז לא תשבש את ההתקדמות הבינלאומית, ייתכן שתנועתו של טראמפ תהיה סמלית במידה רבה. (ואכן, על פי תנאי הסכם פריז, היציאה לא תיכנס לתוקף עד 4 בנובמבר 2020 - יום לאחר הבחירות הבאות לנשיאות). עם זאת, התעשייה בארה"ב עלולה לסבול וכך גם המוניטין של ארה"ב כשותפה דיפלומטית אמינה.
על כוכב הלכת לא יורגש שינוי רב. במהלך חמש השנים שבין 2020 ל-2025, ארה"ב תפלוט סך של כ-2.5 מיליארד טון יותר של פחמן דו-חמצני או גז חממה אחר, מאשר אם היא היתה עושה זאת במסלול אמנת פריז. כמות זו שוות ערך לעלייה של 6 אחוזים בשנה אחת בשווי של כמות פליטת הפחמן הדו-חמצני העולמית.
עד לאחרונה השתמשה הממשלה הפדראלית באומדן העלות החברתית של פחמן דו-חמצני וזו רק דרך אחת לחשב את הנזק שנגרם כתוצאה משינויי האקלים של כ-40 דולר לטון. על פי הערכה זו, הפליטות הנוספות הנגרמות על-ידי ארה"ב אם זו לא תעמוד בהתחייבותה בפריז, יגרמו לנזק של 100 מיליארד דולר לכלכלה העולמית - מספר לא מבוטל, אך קטן בהשוואה לגודל הכלכלה העולמית. אם ממשלות המדינה בקליפורניה ובמקומות אחרים ייקחו חלק מההתחייבות שנותרה על ידי הוויתור של הממשל הפדרלי, כפי שחלק מהמושלים מתחייבים שהם יעשו, הנזק יהיה קטן יותר.
אם אחרי טראמפ, ארה"ב תחזור למשטר אקלימי גלובלי בריא ותחזור עם עיכוב של כמה שנים למטרות ארוכות הטווח של פריז, אז האקלים לא יפגע בהרבה על ידי החריגה הארעית. הנזק העיקרי יהיה למנהיגות ארה"ב בתעשיית האנרגיה הנקייה.
התרחיש הפסימי
הסכם פריז לא היה נחתם ללא הנהגה אמריקאית. אולי, למרות המאמצים של סין ואירופה, היא תתפרק ללא ארה"ב.
הנשיא טראמפ דיבר לעתים קרובות על פתיחת מכרות פחם . זה לא צפוי לקרות ללא סובסידיות משמעותיות - פחם כבר איננו תחרותי יותר כמקור חשמל מול חלופות גז טבעי או אנרגיה סולארית או רוח שרואים יותר ויותר.
אך אם החזון של טראמפ להסכם פריז "מבוטל" וחזון לכלכלת פחם פורחת יתממש, ניתוח שעמיתי ואני עשינו הראה שהעלויות לארה"ב עשויות להיות חמורות.
מודלים אקלימיים מצביעים על כך שהטמפרטורה הממוצעת העולמית עד אמצע המאה תעמוד כנראה על 0.2-0.8 מעלות יותר מאשר היום תחת המסלול של אמנת פריז ותחת מסלול טראמפ 0.8-1.6 מעלות יותר מאשר היום. המודלים גם מראים כי תחת הסכם פריז הטמפרטורה בשני העשורים האחרונים של המאה אמורה להתייצב בעוד שתחת מסלול טראמפ היא תהיה חמה בלמעלה מ-2 מעלות, ובתרחיש פסימי אפילו 4 מעלות.
תחזיות גובה פני הים שנעשו על-ידי הפנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC), מראות כי גובה פני הים הממוצע בעולם בסוף המאה יהיה קרוב ל-1.55 מטרים גבוה יותר מכפי שנקבע באמנת פריז לעומת גובהו בשנת 2000.
המדע המתפתח העוסק בחוסר היציבות של שכבת הקרח האנטארקטית מעיד על כך שהוא עשוי להגיע לגובה של מטר עד שלושה מטרים - או אפילו יותר - במסלול טראמפ. וכן, בשל התגובה האיטית של האוקיינוס ומשטחי הקרח לשינויים בטמפרטורות, מסלול טראמפ יגרום לעליה של מטרים רבים בגובה פני הים במאות הבאות - אולי יותר מ 30 מטרים.
מנתוני הסיכון הכמותיים עולה כי ההתחממות תטיל עלויות על בריאות האדם, על החקלאות ועל מערכת האנרגיה. הדבר גם יגרום להגברת הסכסוכים ברחבי העולם. ולבסוף, ים עולה יעצב מחדש קווי חוף ברחבי ארה"ב והעולם.
התרחיש היותר קיצוני
המקרה של הפסימיסט מניח שאסונות עתידיים יגיעו מהאקלים ומהשפעותיו. התרחיש הפסימי הקיצוני נראה ברמה אחרת.
הסכם פריז הוא הסכם היוצא מנקודת מוצא של מערכת שיתופית של ממשל גלובלי, שבה ארגונים כמו נאט"ו, האו"ם והאיחוד האירופי ממלאים תפקידים מרכזיים - מערכת אשר חלק מיועצי המפתח של הנשיא טראמפ מבקשים לערער.
אם מדיניות הבדלנות, כולל הוצאת הסכם פריז והחלשת הברית המערבית, יובילו למלחמת סחר עולמית, ולאחר מכן למיתון כלכלי, סגירת נתחים משמעותיים במשק עלולה להוביל לירידה גדולה יותר בפליטות גזי החממה מאשר בכל מדיניות מכוונת.
ארה"ב חוותה גרסה קטנה של תופעה זו בין 2007 ו-2009, כאשר המשבר הכלכלי היה הגורם העיקרי לירידה של 10 אחוזים בפליטות בארה"ב. רוב המודלים הכלכליים, כולל אלה המשמשים לייצור תחזיות של פליטת גזי חממה בעתיד, אינם מסוגלים לחזות שינויים פתאומיים כגון אלה.
למרבה האירוניה, ההחלטה של טראמפ לנסיגה מהגלובליזציה, כולל הסכם פריז, בתרחיש זה תפחית את הפליטות. אבל מיתון הוא אחת הדרכים המזיקות ביותר לעשות זאת - כזו שתגורם מצוקה גדולה לעובדים האמריקנים להם טראמפ מתיימר לעזור.
תרגום: אבי בליזובסקי
עוד בנושא באתר הידען:
- טראמפ עומד להודיע על יציאת ארה"ב מהסכם האקלים בפריז
- הצעת התקציב של טראמפ: מימון חקר שינויי האקלים זה בזבוז כסף
- בפריז נחתם ההסכם להגבלת התחממות כדור הארץ ל-1.5 מעלות
- "נעשה מאמץ ציני וערמומי של בעלי אינטרס לתקוף את המדע המסביר את התחממות כדור הארץ"