ליכולת של בני האדם לחיות חיים לטווחים של מאות שנים, תהיינה השלכות יוצאות דופן בכל תחומי החיים על כדור הארץ.
הגילוי האחרון שמסעיר את עולם המדע ואת האנושות בכלל הינו האפשרות שקבוצת מדענים הצליחה לגלות את הגביע הקדוש של מעיין הנעורים, פריצת דרך מדעית שתבטיח חיים ארוכים מאד ובריאים ויתכן אף בהמשך חיי נצח. חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד הצליחו להפוך עכברים זקנים לצעירים.
ההתפתחות האנושית הגיעה לתאוצה אקספוננציאלית באינספור תחומים. אנו בפירוש יוצאים ממעמקי הג'ונגלים אל המרחבים הפתוחים. בעבר נאמר שכמות הידע האנושי מוכפלת פי שניים כל שבע שנים, כיום כנראה שכבר איש אינו באמת יודע. הערכות מדברות על כך שבעקבות האינטרנט כמות המידע (לא הידע) האנושי מוכפלת כל שנה וחצי! אלו דוגמאות הממחישות את העת הנוכחית של תאוצה אדירה בהיקף הידע והמידע המצויים בידינו. הארכה מהותית של חיי בני האדם, תגיע במוקדם או במאוחר - המדע שואף לזה, חברות התרופות שואפות לזה, ורבים מאד הם בני האדם השואפים לכך ומוכנים לשלם סכומי כסף אדירים על מנת לממש את חלום חיי הנצח או כמעט חיי הנצח.
ליכולת של בני האדם לחיות חיים לטווחים של מאות שנים, תהיינה השלכות יוצאות דופן בכל תחומי החיים על כדור הארץ. ספקטרום הדיון הינו רחב ביותר, אך אנו נתמקד כאן במספר מצומצם של השלכות כלכליות, שלכאורה נראות מפחידות למדי. אם אנשים יפסיקו למות, כמה אנשים יוכל להכיל כדור הארץ שלנו? היכן מתי ואיפה נגיע למצב של צפיפות אוכלוסין בלתי נסבלת, מתי יתכלו משאבינו?
צפיפות אוכלוסין - הבעיה הפיזית
טענה מרכזית באה ואומרת שבקרוב לא יהיה יותר מקום פיזי מספק לאוכלוסיית בני האדם תחת השמש. לטענה זו לדעתי אין בסיס עובדתי, הכיצד? בני אדם במקומות שונים בעולם מצליחים לחיות בצפיפות בערי ענק תוך כדי שהם מותירים מרחבים אדירים ליישוב. למעשה פוטנציאל העיור עדיין נותר עצום ורב. אם ניקח את המדינה הצפופה בעולם: סינגפור, לשם הדגמה, הינה מדינה בה חיים כמעט 5 מיליוני בני אדם על 710 קמ"ר. זוהי צפיפות פנטסטית ומטורפת של 7,050 נפשות לקמ"ר! בהונג קונג צפיפות מדהימה של 6,300 נפשות לקמ"ר. בטייוואן חיים 640 נפשות לקמ"ר, בדרום קוריאה 490 נפשות לקמ"ר ובהולנד 400 נפשות לקמ"ר. בישראל בגבולות הקו הירוק, לשם השוואה, חיים 370 נפשות לקמ"ר. ברשות הפלשתינאית כולל עזה הידועה בצפיפותה הרבה, חיים 670 נפשות לקמ"ר, בדומה לטייוואן. בסינגפור כמות הנפשות לקמ"ר גבוהה בקרוב לפי 20 מאשר בישראל!
סינגפור מדינה מסודרת וקפדנית מאד וכך היא כנראה מצליחה. כמובן שיש לזכור שמקרה הסינגפורי, מחזיק אותה עורף של מדינות שכנות המספקות לה משאבי מזון ותוצרת חקלאית הזקוקים לשטח רב.
לפיכך, בניתוח שמרני, נניח שבמדינה רגילה יהיה ניתן להחזיק לא יותר מאשר 20% מהצפיפות הסינגפורית, משמע כ- 1,400 נפשות לקמ"ר, זאת בערים צפופות, מתוכננות באופן אולטרה מודרני ויעילות במיוחד, יעילות מאד מבחינה תחבורתית, אנרגטית, מבחינת הולכת מים, פסולת וביוב והבנויות לגובה רב. כאמור, כבר כיום, קיימות מדינות מפותחות דוגמת טיוואן, דרום קוריאה והולנד שהצפיפות בהן מהווה כ- 30% עד 40% מהמספר שהוזכר. אלה מדינות הרחוקות מקריסה עקב מיעוט שטח פיזי. בהנחה כזו, במדינה כמו ישראל נותר די מקום לאוכלוסיה בהיקף של כמעט פי 4 מהמצב כיום, משמע כמעט 30 מיליוני נפשות. באותו יחס, בארה"ב, עם צפיפות אוכלוסיה של 32 נפשות לקמ"ר בלבד כיום, 13.5 מיליארדי בני אדם יוכלו לחיות שם, פי שתיים מכל אוכלוסיית העולם הנוכחית.
דוגמאות אלה מוכיחות לנו שניתן להגדיל באופן ניכר את כמות האנשים החיים כמעט בכל מדינה בעולם והמרחב הפיזי אינו הבעיה העומדת כרגע בפני האנושות גם אם תעמוד האפשרות לחיי כמעט נצח.
משאבי קיום חיים
הראינו שמקום פיזי אינה הבעיה שתעמוד בפני האנושות, מה בדבר משאבי קיום של מזון ומים? מלתוס כבר טעה קשות עוד ב- 1798 כאשר הניח במאמרו המפורסם "על עקרון האוכלוסייה", שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה בשיעור הנדסי, כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני, תביא בסופו של דבר לקטסטרופה ורעב גדול שיובילו לצמצום האוכלוסייה. שנים לא רבות מאז פרסם את מאמרו, הופיעה המהפכה התעשייתית שהצליחה באמצעי ייצור המוניים ופטנטים רבים מספור לדחוק את הקץ, לפחות בעולם המערבי. במדינות רבות לא חסר מזון, לפחות לרוב האוכלוסייה, גם לאחר שכמות האנשים בעולם גדלה בעשרות מונים ב- 212 השנים מאז החיזוי של מלתוס. מדוע שנחשוב שמצב זה ישתנה? בעולם שבו מגדלים פרות, חזירים וכבשים כבסרט נע, בעולם שבו מצליחים להתגבר על כמעט כל מחלות הצמחים שעשו בעבר שמות בגידולים החקלאיים, בעולם שבו מצליחים באמצעיים מכאניים, כימיים וביולוגיים להגדיל בהתמדה מדי שנה את כמות הירקות והפירות פר דונם, בעולם שבו מצליחים לגדל דגים בכמויות גדולות בבריכות יבשתיות או בכלובי ענק בים. בכל הקשור למים, מכוני ההתפלה הם הדגמה מאלפת לאופן בו אוכלוסיה אנושית יכולה בעתיד להסתמך על מי ים כמקור לשתיה ואפילו לתעשייה וחקלאות. הטכנולוגיה קיימת, מתפתחת ונעשית זולה יותר בקצב הולך וגובר ומי ים הרי לא חסר. זהו משאב שמדינות תאלצנה להשקיע בו כספים רבים ולו מחוסר ברירה (מדינות תמיד מוצאות תקציבים להתחמשות בכלי נשק, כאשר זה יהיה צורך קיומי, הן תמצאנה תקציבים גם למים...).
משאבי אנרגיה
כאן אנו מגיעים לבעיה קשה יותר. האם יוותרו משאבי אנרגיה לאוכלוסיות כה גדולות של בני אדם החיים מאות שנים? משאבי האנרגיה בעולם כידוע מתכלים במהירות. גם כאן אני מאמין ביכולת האנושית. ברגע שמחיר חבית נפט עובר גבול מסוים, נוצר דחף כלכלי אדיר בקרב מדינות כמו גם חברות עסקיות לחתור לקראת פתרונות אלטרנטיביים מכל הסוגים האפשריים. פתרונות אלה יהיו קשורים לאלטרנטיבות לנפט ופחם, לשיפור תהליכי הפקת אנרגיה קיימים, פיתויחים חדשניים בתחום אגירת אנרגיה, ניצול אנרגיה וחיסכון באנרגיה. ניתן לקחת כדוגמא את הקורה בתחום התאים הסולריים. השיפורים המתמידים בתחום זה הגדילו בעשר השנים האחרונות את הניצולת של תא סולרי בכ- 20% בממוצע ופיתוחים חדשים המצויים בצנרת מבטיחים ניצולת דרמטית הרבה יותר. בתחום החיסכון באנרגיה, קיימת ירידה מתמדת בבזבוז אנרגיה של מכשירים חשמליים רבים, של כלי רכב ומכונות תעשייתיות.
קיצוב ילודה ושוק שחור
על אף כל שנאמר עד כה, ניתן להניח כי בעתיד הרחוק, בעולם בו תהא טכנולוגיית הארכת חיים זמינה וזולה וכל החפץ בכך יוכל לממן את הארכת חייו פי שתיים פי שלוש ואף יותר - תיווצר קצובת ילודה. הסיבה לכך תהיה מניעת מצב בו מדינות צפופות תעבורנה את אותו רף של נניח 1,400 נפשות למ"ר, רף שמעליו תחל קריסה מערכתית. יתכן ומדינות אלו תאלצנה כל אדם המעוניין בקבלת זריקות הצערה להארכת הטלומרים שלו (נניח שזו תהיה טכנולוגיית ההצערה המובילה), לחתום על חוזה מול המדינה שאסור לו לעשות יותר מילד אחד בימי חייו. בעולם מודרני עתידני בו רבים יסתפקו בילד אחד או אף פחות מכך (מגמות השוררות בחלק ניכר מהמדינות העשירות של העולם המערבי כבר כיום), חתימה כזו לא תראה כמשהו בעייתי, אם בכלל. מן הסתם ייווצר מסחר של מכירת חוזים בין אנשים שיש להם עדיין זכות ללדת ילד אך מוכנים לוותר על זכות זו בתמורה לסכום כסף אותו יקבלו מאלה שמעוניינים ללדת ילדים נוספים אך מעוניינים גם לקבל זריקות הצערה. מן הסתם ייווצר גם שוק שחור לכאלה שירצו להשיג זריקות הצערה אך לא יהיו זכאים לכך מכיוון שיש להם כבר יותר מילד אחד.
ד"ר אדם רויטר - יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים
באותו נושא באתר הידען