סקירה של 63 מחקרים שנערכה באוניברסיטת רוצ'סטר מצאה כי אנשים בעלי השקפת עולם נטורליסטית הם בממוצע אינטליגנטיים יותר מאלו המחזיקים בהשקפת עולם על-טבעית.
סקירה של מחקרים מדעיים מעלה כי בני אדם המחזיקים בתפיסת עולם נטורליסטית חכמים בממוצע מאלו המאמינים באלוהים.
בניתוח של 63 מחקרים שבוצעו מאז שנת 1928, מצאו חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר יחס שלילי מובהק בין תבונה ובין דתיות, ב-53 מתוך המאמרים. עשרת המאמרים הנוספים הראו מתאם חיובי ושניים מתוכם הראו קשר משמעותי.
החוקרים הציעו שלוש פרשנויות לממצאיהם. ראשית, אנשים אינטליגנטיים פחות נוטים לקונפורמיות ולפיכך בסבירות גבוהה יותר הם ידחו דוגמות דתיות. ההסבר השני - אנשים אינטליגנטיים נוטים לאמץ סגנון חשיבה אנליטי (בניגוד לסגנון חשיבה אינטואיטיבי), דבר שהראה כמחליש אמונות דתיות. והסבר שלישי: כמה מהתפקידים של הדת, לרבות בקרת פיצוי, רגולציה עצמית, שיפור עצמי והתקשרות בטוחה, גם הם מעומתים על ידי התבונה. אנשים חכמים עשויים איפה להיות בעלי צורך קטן יותר באמונות ובפרקטיקות דתיות.
החוקר הראשי, מירון צוקרמן אומר כי 35 מהמחקרים הראו קשר שלילי מובהק בין תבונה ודתיות. "מרבית ההסברים למתאם השלילי חולקים הסבר מרכזי אחד: הנחת היסוד שאמונות דתיות הן אי רציונליות, אינן מבוססות מדעית, אינן ניתנות לניסוי ולפיכך לא קוסמות לאנשים אינטליגנטיים ש'יודעים יותר'," כותב צוקרמן במאמר שפורסם באוגוסט 2013.
צוקרמן ושני פסיכולוגים נוספים בחנו את הספרות המדעית שהגדירה את התבונה כ"יכולת להפעיל את ההגיון, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, לתפוס רעיונות מורכבים, ללמוד במהירות וללמוד מהנסיון." דתיות (Religiosity) מוגדרת על ידי הפסיכולוגים כהשתתפות בצדדים שונים של פולחנים, העשויים להשתרע החל מהשתתפות בתפילה אחת בשבוע ועד לסוג של משיחיות שהוגדרה בסרטו של רוברט דובאל מ-1997 "השליח" (The Apostle).
משתנים אחרים כגון מין או חינוך לא שינו את המתאם בין תבונה ודתיות, ואולם היתה השפעה לגיל. הקשר בין אינטליגנציה נמוכה ודתיות היה חלש בקרב נערים בגיל העשרה.
ואולם הקשר ארוך השנים בין תבונה חזקה ואתאיזם או תפיסת עולם נטורליסטית, נשאר יציב במחקרים רבים, החל ממחקר רב שנים שהחל בשנת 1928 שסקר שאלות שנשאלו 1,500 ילדים מחוננים בעלי IQ של מעל 135. לאחר שאותם ילדים מאז רואיינו שוב ב-1995 וב-2005 (בידי חוקרים אחרים כמובן), הסתבר כי גם בגילאים מתקדמים, קרוב למוות (או לאלוהים, תלוי בהשקפה) ילדים אלה נשארו יציבים באמונתם, או ליתר דיוק חוסר אמונתם.
האינטליגנציה הגבוהה של הלא מאמינים מיוחסת על ידי החוקרים לנטיה לחפש השכלה ותעסוקה ברמה גבוהה יותר, כאשר הדבר ניתן, וכן הם רוצים לשלוט על הכיוון שלהם בחיים. "אנשים אינטליגנטיים מבלים בממוצע יותר זמן במוסדות חינוך - סוג של רגולציה עצמית שעשוי לספק להם יתרונות לטווח הארוך" כותב צוקרמן. "אנשים אינטליגנטיים יותר מקבלים עבודות טובות יותר והזדמנויות תעסוקה שמובילות אותם להערכה עצמית ומעודדות את האמונה שלהם בשליטה עצמית."
תומכי האמונות הדתיות מתנגדים להגדרה הצרה לדעתם של הגדרת האינטליגנציה בידי הפסיכולוגים. העדפת תחום כמו יכולת אנליטית משמיטה יכולות כגון אינטליגנציה רגשית ויצירתיות ובכלל חוכמה היא סוגיה חמקמקה, המחליקה מאחיזה.
מחקרי המשך
בשנת 2016 פרסמו Webster ו-Duffy ב-Intelligence ניתוח שמצא ירידה בעוצמת הקשר בין אינטליגנציה לדתיות לאורך השנים, ותיווך חלקי שלו על ידי השכלה ואיכות חיים (DOI). בשנת 2019 פרסמו צוקרמן ועמיתיו ב-Personality and Social Psychology Bulletin מטה-אנליזה מעודכנת של 83 מחקרים, שאישרה את המסקנה הקודמת: המתאם בין אינטליגנציה לאמונות דתיות נע בין 0.20- ל-0.23-. הם לא מצאו תיווך של הקשר על ידי השכלה, ומצאו תיווך חלקי על ידי סגנון חשיבה אנליטי (DOI).
הכתבה עודכנה באוקטובר 2026 כדי לשקף מטה-אנליזה מ-2019 שאישרה את הממצאים, ומחקר מ-2016 שמצא ירידה בעוצמת הקשר.
שאלות ותשובות
מה מצאו החוקרים באוניברסיטת רוצ'סטר?
בניתוח של 63 מחקרים שבוצעו מאז 1928 נמצא יחס שלילי מובהק בין תבונה לדתיות ב-53 מהם. עשרה מחקרים הראו מתאם חיובי, ושניים מהם הראו קשר משמעותי.
אילו הסברים הציעו החוקרים לקשר?
שלושה הסברים: אנשים אינטליגנטיים פחות נוטים לקונפורמיות ולכן דוחים דוגמות דתיות; הם נוטים לסגנון חשיבה אנליטי שהראה כמחליש אמונות דתיות; וייתכן שיש להם צורך קטן יותר בתפקידים שהדת ממלאת, כמו בקרת פיצוי ורגולציה עצמית.
האם הקשר קיים בכל הגילים?
לא. הקשר בין אינטליגנציה נמוכה לדתיות היה חלש בקרב נערים בגיל העשרה.
איך הוגדרה אינטליגנציה בסקירה, ומה טוענים המבקרים?
התבונה הוגדרה כיכולת להפעיל הגיון, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, לתפוס רעיונות מורכבים וללמוד במהירות. תומכי האמונות הדתיות טוענים שהגדרה זו צרה ומשמיטה יכולות כמו אינטליגנציה רגשית ויצירתיות.
Zuckerman M. The Relationship Between Intelligence And Religiosity: A Meta-Analysis And Some Proposed Explanations. Personality And Social Psychology Review. 2013.