מה חייזרים יוכלו לקלוט מדליפת הרדיו מכדור הארץ? איך כדור הארץ ייראה לתרבות חוצנית הרחוקה מאיתנו שנות אור?
במחקר משותף של קבוצת מדענים מהאוניברסיטה של מאוריציוס והאוניברסיטה של מנצ'סטר השתמשו בנתונים ממיקור המונים כדי ליצור מודל של אותות הרדיו שיוצאים ממגדלי אנטנות סלולריות. המטרה הייתה לשער מה תרבות כה רחוקה תוכל פוטנציאלית לקלוט ממגוון של כוכבים קרובים, ביניהם כוכב ברנרד, שנמצא רק שש שנות אור מכדור הארץ.
רמירו סיידה, מתמחה במצפה הרדיו הט קריק של מכון SETI וסטודנט בלימודי מוסמכים באוניברסיטה של מאוריציוס, פיתח מודלים שמייצגים את עוצמת תדרי הרדיו שהחברות החוצניות האלה יקלטו כשכדור הארץ מסתובב והמגדלים זורחים ושוקעים.
סיידה מאמין שאם תרבות חייזרית לא מתקדמת בהרבה מאיתנו, יהיה לה קשה לגלות את הרמות הנוכחיות של דליפת רדיו מאנטנות הסלולר של הארץ. אבל, הצוות טוען שסביר שלחלק מהתרבויות הטכניות יש מערכות קליטה הרבה יותר רגישות משלנו, והיכולת לגלות את המערכות הסלולריות שלנו תגדל משמעותית כשנעבור למערכות שידור הרבה יותר חזקות.
סיידה גם נרגש מהעובדה שההדמיות שלו מראות שחתימת הרדיו הסלולרית של הארץ כוללת תרומה משמעותית ממדינות מתפתחות, כולל אפריקה. אומר ראש הצוות פרופסור מייק גארט: "התוצאות מראות שאפריקה הצליחה לעקוף את שלב ההתפתחות של הטלפוניה הקווית ועברה ישירות לעידן הדיגיטלי".
גארט מרוצה מהתוצאות: "שמעתי הרבה עמיתים שטענו שחתימת הרדיו של הארץ הלכה ופחתה בשנים האחרונות - טענה שתמיד ערערתי עליה. נכון שיש כיום פחות משדרי טלוויזיה ורדיו חזקים, אבל מערכות תקשורת סלולרית ברחבי העולם מאוד נפוצות. לכל מערכת לכשעצמה יש עוצמת רדיו נמוכה יחסית, אבל הספקטרום המשולב של מיליארדי ההתקנים האלה משמעותי".
ד"ר נליני הירלל-איסור, המנחה של סיידה במאוריציוס, חושבת שהוא אולי צודק: "כל יום אנחנו מוסיפים ידע על המאפיינים של אקזופלנטות באמצעות משימות חלל כמו קפלר וטס, עם תובנות נוספות מ-JWST. אני מאמינה שיש סיכוי שיש שם בחלל תרבויות מתקדמות, וחלקן אולי יכולות להבחין בדליפת הרדיו מעשה ידי אדם שמגיעה מכדור הארץ".
הצוות משתוקק להרחיב את המחקר לגורמים אחרים שתורמים לחתימת דליפת הרדיו של הארץ. השלב הבא יהיה לכלול מכ"ם אזרחי וצבאי עוצמתי, מערכות שידור דיגיטליות חדשות, רשתות Wi-Fi, טלפונים סלולריים פרטניים וקבוצות הלוויינים הרבות שמשוגרות עכשיו למסלול נמוך סביב הארץ, כגון מערכת סטארלינק של אילון מאסק.
לדברי גארט, "לפי ההערכות הנוכחיות יהיו לנו יותר ממאה אלף לוויינים במסלול נמוך סביב הארץ ורחוק יותר עד סוף העשור. הארץ כבר בהירה באופן חריג בחלק הרדיו של הספקטרום. אם המגמה תימשך, כל תרבות מתקדמת עם הטכנולוגיה המתאימה תוכל לגלות אותנו בקלות".
"המחקר הזה הוא דוגמה מצוינת איך אפשר להשתמש בניתוח מפורט של התכונות של הטכנולוגיה האנושית ("הטכנוספרה האנתרופוגנית") כדי לפתח אסטרטגיות חדשניות ומלהיבות לגילוי טכנולוגיות חוצניות", אמר מדען הפרויקט ד"ר וואאל פארה ממערך הטלסקופים אלן. "אנו מחכים ומצפים להשתמש ביכולות המכשור הייחודיות והגמישות בתזמון של מערך הטלסקופים אלן, יחד עם הידע הגדל שלנו על מערכות של אקזופלנטות קרובות , ולערוך מחקרים חדשים המבוססים על האסטרטגיות האלה".
עוד בנושא באתר הידען: