הידען - Hayadan

התפרצות טובה לפני 74,000 שנה: ממצאים ארכאולוגיים מראים שבני אדם שרדו והסתגלו

אבי בליזובסקי ·

Summary: מחקר חדש מראה שהתפרצות-העל של הר הגעש טובה, על אף עוצמתה, כנראה לא הייתה הסיבה היחידה או העיקרית לצוואר הבקבוק הגנטי שמאפיין את אוכלוסיית האדם המודרני

מחקר חדש מראה שהתפרצות-העל של הר הגעש טובה, על אף עוצמתה, כנראה לא הייתה הסיבה היחידה או העיקרית לצוואר הבקבוק הגנטי שמאפיין את אוכלוסיית האדם המודרני

Jayde N. Hirniak, Ph.D. Candidate in Anthropology, Institute of Human Origins, Arizona State University.

הר הגעש טובה באינדונזיה והאגם שלרגליו
הר הגעש טובה באינדונזיה והאגם שלרגליו. המחשה: depositphotos.com

לפני כ־74,000 שנה אירע אחד האירועים האקולוגיים האלימים ביותר בתולדות כדור הארץ: התפרצות-העל של טובה (Toba), באי סומטרה שבאינדונזיה. מדובר בהתפרצות ענק, הגדולה פי יותר מ־10,000 מההתפרצות של הר סנט הלנס ב־1980. כ־2,800 קילומטרים מעוקבים של אפר וולקני נזרקו אל הסטרטוספירה, נוצרה קלדרה (מכתש ענק) באורך עשרות קילומטרים, והשמיים החשיכו ככל הנראה לשנים.

לכאורה, זהו מתכון לאירוע הכחדה עולמי: השמש מוסתרת מאחורי ענני אפר, הטמפרטורות צונחות, גשמי חומצה מרעילים מקורות מים, שכבת אפר עבה קוברת צמחייה ובעלי חיים – ואוכלוסיות אדם שחיות קרוב להר הגעש נמחקות כמעט לחלוטין.

ובכל זאת, הומו ספיאנס לא רק שרד – אלא גם הסתגל, התחדש והשאיר מאחוריו עקבות טכנולוגיים ותרבותיים שמספקים היום הצצה ליכולת ההישרדות המרשימה שלנו.

במאמר חדש, שכתבה ג'ייד הירניאק (Jayde N. Hirniak), דוקטורנטית לאנתרופולוגיה במכון Institute of Human Origins, באוניברסיטת אריזונה סטייט, נסקרות העדויות הארכאולוגיות, הגנטיות והגאולוגיות שמנסות לענות על השאלה: כיצד שרדו בני האדם את התפרצות טובה – ומה זה אומר על העבר ועל העתיד שלנו?

"השערת הקטסטרופה של טובה" – צוואר בקבוק גנטי או הגזמה היסטורית?

שנים רבות הייתה רווחת בקרב חוקרים "השערת הקטסטרופה של טובה". לפי השערה זו, התפרצות-העל גרמה ל"חורף וולקני" שנמשך עד כ־6 שנים, ולשיבוש אקלימי ארוך טווח. כתוצאה מכך, כך נטען, אוכלוסיית בני האדם הידרדרה לכמה אלפי פרטים בודדים – אולי פחות מ־10,000 בני אדם בכל כדור הארץ.

ההשערה נתמכה בין השאר בראיות גנטיות: הגנום של בני האדם החיים היום מצביע על "צוואר בקבוק גנטי" - אירוע עבר שבו אוכלוסיות האדם התכווצו מאוד, והגיוון הגנטי ירד בצורה חדה. זה מתאים לתרחיש של אסון עולמי, בין אם כתוצאה ממגפה, בצורת, או – אולי – התפרצות געשית רחבת ממדים.

אלא שנכון ל-2025, עם הצטברות נתונים מליבות קרח, רשומות אקלים, אבקת פרחים קדומה וממצאים ארכאולוגיים מרחבי אפריקה ואסיה, התמונה מסתבכת: ייתכן שהצמצום באוכלוסייה נגרם מסיבות אחרות, ושטובה – גם אם הייתה אירוע עצום – לא הייתה "מחיקת העולם" כפי שחשבו בעבר.

קריפטוטפרא: מחפשים זכוכית וולקנית זעירה בין גרגרי האדמה

תרשים השוואת נפחי החומר שנפלט בהתפרצויות געשיות גדולות, ובהן טובה והר סנט הלנס
נפחי החומר שנפלט בהתפרצויות געשיות גדולות לאורך ההיסטוריה הגיאולוגית והעכשווית של כדור הארץ. Credit: USGS Volcanic Hazards Program

כדי להבין מה קרה באמת לפני 74,000 שנה, החוקרים נעזרים במקור מידע ישיר אחד: האפר והסלעים שנפלטו בהתפרצות עצמה, המכונים באופן כללי טפרא (tephra).

כל התפרצות וולקנית משאירה אחריה "חתימה כימית" ייחודית – למשל, יחס שונה של ברזל, מגנזיום, אלומיניום ואלמנטים נוספים. אם מוצאים בשכבה גאולוגית זכוכית וולקנית זעירה, אפשר להשוות את ההרכב שלה לדגימות מוכרות ולזהות מאיזו התפרצות היא הגיעה.

הבעיה היא שהחלקיקים שמגיעים למרחקים הגדולים ביותר הם מיקרוסקופיים – זכוכית וולקנית זעירה הנקראת קריפטוטפרא (cryptotephra).

הירניאק מתארת את עבודת השדה כך:

התהליך מזכיר "חיפוש מחט בערימת שחת" – ולעיתים לוקח חודשים רבים עבור אתר אחד. אבל כאשר סוף סוף מוצאים קריפטוטפרא מטובה בתוך שכבה ארכאולוגית מיושבת, אפשר לשאול: מה קרה לאנשים שחיו שם לפני, בזמן ההתפרצות ואחריה?

בני אדם בדרום אפריקה ובאתיופיה שרדו ואף פרחו

בהינתן גודלה של התפרצות טובה, היה אפשר לצפות שבאתרים הארכאולוגיים שהושפעו ישירות מהאפר הוולקני תהיה קריסה של האוכלוסייה: נטישת אתרים, הפסקת פעילות, או ירידה טכנולוגית.

בפועל, מה שרואים במקומות רבים הוא דווקא דפוס של עמידות והתאמה.

במרוצת השנים זוהו עדויות דומות באתרים נוספים באינדונזיה, הודו וסין. מממצאים אלו עולה הרושם שאנשים רבים ברחבי אפריקה ואסיה לא רק שרדו את טובה, אלא הצליחו להסתגל ולמצוא דרכי חיים חדשות בתנאים הקשים.

המשמעות היא שהתפרצות-העל של טובה, על אף עוצמתה, כנראה לא הייתה הסיבה היחידה או העיקרית לצוואר הבקבוק הגנטי שמאפיין את אוכלוסיית האדם המודרני.

מה מלמד אותנו העבר על אסונות עתידיים?

טובה אולי לא פתרה את החידה של הירידה הדרמטית בגודל אוכלוסיות האדם בעת העתיקה, אבל היא מספקת מעבדה טבעית להבנת האופן שבו בני אדם מתמודדים עם אירועים קטסטרופליים.

מצד אחד, לפני 74,000 שנה לא היו מערכות התרעה, תחזיות לוויין או רשתות ניטור. האוכלוסיות היו קטנות, מקומיות ותלויות ישירות במשאבי הסביבה. ובכל זאת, בני האדם הצליחו לגלות גמישות התנהגותית: שינוי אזורי המחיה, מעבר למשאבי מזון חדשים, פיתוח כלים וטכנולוגיות ציד חדשות.

מצד שני, נכון ל-2025 מצבנו שונה מאוד:

הירניאק מדגישה שההסתגלות היא חלק מרכזי בזהות האנושית. באמצעות חקר ההתפרצויות הוולקניות בעבר – ובפרט שילוב של גאולוגיה, אקלים וארכאולוגיה – אפשר להבין אילו תנאים היו קריטיים להישרדותנו אז, ולהשליך מכך על האופן שבו נוכל להתמודד עם משברים עתידיים – אקלימיים, גאולוגיים או אחרים.

המסר מהעבר המרוחק, שבו אפר וולקני הציף את השמיים והעולם נראה קרוב לקיצו, הוא אמביוולנטי אך מעודד: אסונות טבע יכולים להיות קטסטרופליים, אבל בני אדם מסוגלים לשרוד – ואפילו לחדש – גם בתנאים קיצוניים ביותר.

שאלות ותשובות

מהי התפרצות-העל של טובה?

התפרצות-העל של טובה באי סומטרה שבאינדונזיה אירעה לפני כ־74,000 שנה, ובה נזרקו כ־2,800 קילומטרים מעוקבים של אפר וולקני אל הסטרטוספירה ונוצרה קלדרה באורך עשרות קילומטרים.

מהי "השערת הקטסטרופה של טובה"?

לפי ההשערה, ההתפרצות גרמה ל"חורף וולקני" שנמשך עד כ־6 שנים, ואוכלוסיית בני האדם הידרדרה לכמה אלפי פרטים, אולי פחות מ־10,000 בכל כדור הארץ. ההשערה נתמכה בראיות גנטיות ל"צוואר בקבוק גנטי".

מהי קריפטוטפרא ולמה היא חשובה לחוקרים?

קריפטוטפרא היא זכוכית וולקנית מיקרוסקופית, לעיתים בגודל של 50–60 מיקרון בלבד. הרכבה הכימי מאפשר לזהות מאיזו התפרצות היא מגיעה, ולכן אפשר לדעת אילו שכבות ארכאולוגיות הושפעו מהתפרצות טובה.

מה למדו החוקרים מהאתרים בדרום אפריקה ובאתיופיה?

באתר Pinnacle Point 5-6 בדרום אפריקה ובאתר Shinfa-Metema 1 באתיופיה נמצאו עדויות לכך שבני אדם חיו שם לפני ההתפרצות, בזמנה ואחריה. בדרום אפריקה אף ניכרה עלייה בפעילות האנושית והופיעו חידושים טכנולוגיים.

האם התפרצות טובה גרמה לצוואר הבקבוק הגנטי של האדם?

לפי המאמר, כנראה שלא הייתה הסיבה היחידה או העיקרית לו, שכן אנשים רבים באפריקה ובאסיה שרדו והסתגלו. עם זאת, המאמר אינו מציע הסבר חלופי להתכווצות האוכלוסייה.

המאמר הופיע לראשונה באתר The Conversation.The Conversation

עוד בנושא באתר הידען

שאלות ותשובות

"השערת הקטסטרופה של טובה" – צוואר בקבוק גנטי או הגזמה היסטורית?

שנים רבות הייתה רווחת בקרב חוקרים "השערת הקטסטרופה של טובה". לפי השערה זו, התפרצות-העל גרמה ל"חורף וולקני" שנמשך עד כ־6 שנים, ולשיבוש אקלימי ארוך טווח. כתוצאה מכך, כך נטען, אוכלוסיית בני האדם הידרדרה לכמה אלפי פרטים בודדים – אולי פחות מ־10,000 בני אדם בכל כדור הארץ. ההשערה נתמכה בין השאר בראיות גנטיות: הגנום של בני האדם החיים היום מצביע על "צוואר בקבוק גנטי" - אירוע עבר שבו אוכלוסיות האדם התכווצו מאוד, והגיוון הגנטי ירד בצורה חדה. זה מתאים לתרחיש של אסון עולמי, בין אם כתוצאה ממגפה, בצורת, או – אולי – התפרצות געשית רחבת ממדים. אלא שנכון ל-2025, עם הצטברות נתונים מליבות קרח, רשומות אקלים, אבקת פרחים קדומה וממצאים ארכאולוגיים מרחבי אפריקה ואסיה, התמונה מסתבכת: ייתכן שהצמצום באוכלוסייה נגרם מסיבות…

מה מלמד אותנו העבר על אסונות עתידיים?

טובה אולי לא פתרה את החידה של הירידה הדרמטית בגודל אוכלוסיות האדם בעת העתיקה, אבל היא מספקת מעבדה טבעית להבנת האופן שבו בני אדם מתמודדים עם אירועים קטסטרופליים. מצד אחד, לפני 74,000 שנה לא היו מערכות התרעה, תחזיות לוויין או רשתות ניטור. האוכלוסיות היו קטנות, מקומיות ותלויות ישירות במשאבי הסביבה. ובכל זאת, בני האדם הצליחו לגלות גמישות התנהגותית: שינוי אזורי המחיה, מעבר למשאבי מזון חדשים, פיתוח כלים וטכנולוגיות ציד חדשות. מצד שני, נכון ל-2025 מצבנו שונה מאוד:

מהי התפרצות-העל של טובה?

התפרצות-העל של טובה באי סומטרה שבאינדונזיה אירעה לפני כ־74,000 שנה, ובה נזרקו כ־2,800 קילומטרים מעוקבים של אפר וולקני אל הסטרטוספירה ונוצרה קלדרה באורך עשרות קילומטרים.

מהי "השערת הקטסטרופה של טובה"?

לפי ההשערה, ההתפרצות גרמה ל"חורף וולקני" שנמשך עד כ־6 שנים, ואוכלוסיית בני האדם הידרדרה לכמה אלפי פרטים, אולי פחות מ־10,000 בכל כדור הארץ. ההשערה נתמכה בראיות גנטיות ל"צוואר בקבוק גנטי".

מהי קריפטוטפרא ולמה היא חשובה לחוקרים?

קריפטוטפרא היא זכוכית וולקנית מיקרוסקופית, לעיתים בגודל של 50–60 מיקרון בלבד. הרכבה הכימי מאפשר לזהות מאיזו התפרצות היא מגיעה, ולכן אפשר לדעת אילו שכבות ארכאולוגיות הושפעו מהתפרצות טובה.

מה למדו החוקרים מהאתרים בדרום אפריקה ובאתיופיה?

באתר Pinnacle Point 5-6 בדרום אפריקה ובאתר Shinfa-Metema 1 באתיופיה נמצאו עדויות לכך שבני אדם חיו שם לפני ההתפרצות, בזמנה ואחריה. בדרום אפריקה אף ניכרה עלייה בפעילות האנושית והופיעו חידושים טכנולוגיים.

האם התפרצות טובה גרמה לצוואר הבקבוק הגנטי של האדם?

לפי המאמר, כנראה שלא הייתה הסיבה היחידה או העיקרית לו, שכן אנשים רבים באפריקה ובאסיה שרדו והסתגלו. עם זאת, המאמר אינו מציע הסבר חלופי להתכווצות האוכלוסייה. המאמר הופיע לראשונה באתר The Conversation.