מחקר חדש מדגיש את תפקיד המפתח של השימוש במדיה חברתית בהפצת מידע המטעה אנשים לחשוב שמדובר במדע. המדענים ואלו שתומכים בהם צריכים להיות פעילים יותר בפיתוח דרכים יצירתיות ומשכנעות לתווך את הממצאים שלהם. אך חשוב מכך, עלינו להיות מודאגים מההשפעות שיכולות להיות למידע מדעי שגוי המופץ בזדון על התנהגותנו, באופן פרטני וכחברה. כותב סנטוש ויג'ייקומאר, עמית המחקר בכיר בתחום הבריאות הדיגיטלית באוניברסיטת נורת'ומבריה, ניוקאסל
הערת העורך: עם הכנת המאמר לפרסום באתר התפרסם בYAHOO NEWS מסמך של ה-FBI שמתאר את תיאוריות הקונספירציה המופצות באינטרנט כאיום טרור פנימי, לא פחות מכך. זאת לאחר מספר מקרים של אירועים אלימים שהתבצעו על ידי מאמיני התיאוריות הללו. המסמך מציין במפורש את QAnon - תיאורית קונספירציה לפיו ה-DEEP STATE פועל להדחת הנשיא טראמפ ולפגיעה בתומכיו ופיצה-גייט, התיאוריה לפי רשת פדופילים הכוללת אנשים המקורבים למועמדת הילרי קלינטון הפעילו ממרתף בפיצריה בוושינגטון (שבפועל אפילו אין בה מרתף), והיה אף אדם שנסע לשם במיוחד עם נשק כדי לשחרר את הילדים החטופים, ואף ירה בו אך לא פגע באיש, והסגיר עצמו למשטרה. (ותודה לעין השביעית על ההפניה לכתבה זו)
הפסאודו מדע משתלט על המדיה החברתית ומסכן את כולנו
מאת סנטוש ויג'ייקומאר, עמית המחקר בכיר בתחום הבריאות הדיגיטלית באוניברסיטת נורת'ומבריה, ניוקאסל. תרגום: אבי בליזובסקי
סנטוש ויג'ייקומאר מקבל מימון מ - WhatsApp כדי ללמוד כיצד מבוגרים מתמודדים עם מידע שגוי המופץ ברשת במהלך התפרצויות מחלות זיהומיות.
חפשו "שינוי אקלים" ב-YouTube ולא יעבור זמן עד שתמצאו סרטון שמכחיש את קיומו. למעשה, כשמדובר בעיצוב השיח המקוון סביב שינויי אקלים, מחקר חדש מעלה כי מכחישים ותיאורטיקני קונספירציה עשויים לצבור יתרון על אלה המאמינים במדע. החוקרים מצאו ראיות לכך שרוב הסרטונים ביוטיוב הנוגעים לשינויי אקלים מתנגדים לקונצנזוס המדעי שהוא בעיקר נגרם בשל פעילות אנושית.
מחקר חדש מדגיש את תפקיד המפתח של השימוש במדיה חברתית בהפצת מידע המטעה אנשים לחשוב שמדובר במדע. המדענים ואלו שתומכים בהם צריכים להיות פעילים יותר בפיתוח דרכים יצירתיות ומשכנעות לתווך את הממצאים שלהם. אך חשוב מכך, עלינו להיות מודאגים מההשפעות שיכולות להיות למידע מדעי שגוי המופץ בזדון על התנהגותנו, באופן פרטני וכחברה.
המחקר שנערך לאחרונה על ידי יואכים אלג'יר מאוניברסיטת RWTH אאכן בגרמניה ניתח את התוכן של מדגם אקראי של 200 סרטוני יוטיוב הקשורים לשינויי אקלים. הוא מצא שלמעלה ממחציתם (107) הכחישו כי שינוי האקלים נגרם על ידי בני אדם או טענו ששינוי האקלים הוא קונספירציה.
הסרטונים המפיצים את תיאוריות הקונספירציה קיבלו את מספר הצפיות הגבוה ביותר, ואלו השתמשו במונחים כגון "הנדסת אקלים" כדי לגרום לטענותיהם להיראות כאילו יש להן בסיס מדעי, כאשר למעשה אין להן.
מידע שגוי בבריאות
שינויי האקלים אינם התחום היחיד בו אנו רואים מגמה לכך שהמידע השגוי מנצח את המדע בכל מדד. קחו לדוגמה נושא כמו מחלות זיהומיות, ואולי הדוגמה הידועה ביותר היאVHT - חיסון נגד חזרת-חזרת-אדמת (MMR). למרות כמויות גדולות של מידע מקוון על בטיחות החיסון - טענות כוזבות כי יש לו השפעות מזיקות התפשטו באופן נרחב והביאו לצניחת כמות המתחסנים במדינות רבות בעולם.
מדי פעם גם מומצאות תיאוריות חדשות. במאי 2018 התרחשה התפרצות של נגיף הניפה, שגבתה בסופו של דבר את חייהם של 17 מתושבי מדינת קראלה הדרומית בהודו. ברשתות החברתיות התפשט מכתב שכתב לכאורה הממונה על הרפואה במחוז שבה נטען כי ניפה מתפשטת באמצעות אכילת בשר עוף. במציאות, הדעה המבוססת מדעית היא כי עטלף הפירות הוא המארח של הנגיף. בשעה שהשמועה הבלתי מבוססת הפכה ויראלית ב-WhatsApp בקראלה ובמדינות שכנות כמו טמיל נאדו, הצרכנים נזהרו מצריכת עוף, מה שגרם לפגיעה בהכנסותיהם של סוחרי העופות.
השפעת הפצת המידע השגוי סביב חיסון MMR ונגיף ניפה על ההתנהגות האנושית לא צריכות להפתיע מכיוון שאנו יודעים שהזכרון שלנו אינו מוחלט ואפשר לפעמים להחליף את הכרת העובדות המקוריות בעובדות חדשות, שקריות. אנו גם יודעים שלתיאוריות קונספירציה יש משיכה עוצמתית שכן הן יכולות לעזור לאנשים להבין את האירועים או הסוגיות שהם מרגישים שאין להם שליטה עליהם. המאפיין העיקרי של תיאוריות קונספירציה הוא שדווקא היעדר ההוכחות הוא זה שמחזק את התיאוריה [אם הממשלה שותקת סימן שהארנבות הירוקות אחראיות להצפות בגוש דן בחורף. זה מה שמאפשר את שרידותן לאורך זמן רב כל כך וכאן מקור הקסם שלהן.
בעיה זו נעשית מורכבת עוד יותר על ידי אלגוריתמי ההתאמה האישית העומדים בבסיס המדיה החברתית. אלה נוטים להזין לנו תוכן התואם את אמונותינו ודפוסי הלחיצה שלנו, ועוזרים לחזק את קבלת המידע השגוי. אדם הספקן לגבי שינויי אקלים עשוי לקבל זרם הולך וגובר של תוכן שמכחיש שהוא נגרם על ידי בני אדם, מה שגורם להם פחות סיכוי לנקוט פעולות אישיות או להצביע למועמדים שיטפלו בנושא.
התקדמות מהירה נוספת בטכנולוגיות דיגיטליות תבטיח גם שהמידע השגוי יגיע בפורמטים בלתי צפויים וברמות תחכום משתנות. שכפול נייר המכתבים של פקיד או שימוש אסטרטגי במילות מפתח כדי לעבוד על מנועי חיפוש מקוונים הוא קצה הקרחון. הופעתם של פיתוחים הקשורים לבינה מלאכותית כמו DeepFakes - קטעי וידיאו ריאליסטיים ביותר - עשויה להקשות הרבה יותר לזהות מידע שגוי.
אז איך נתמודד עם הבעיה הזו? האתגר מתעצם מהעובדה שרק לתת מידע מדעי מחזק את ההתנגדות של המאמינים בתיאוריות הקונספירציה, עלינו להתגבר על התנגדות מהאמונות וההטיות האידיאולוגיות של האנשים.
חברות מדיה חברתית מנסות לפתח מנגנונים מוסדיים להכיל התפשטות של מידע שגוי. בתגובה למחקר החדש, דובר יוטיוב אמר: "מאז שמחקר זה נערך בשנת 2018, ביצענו מאות שינויים בפלטפורמה שלנו ותוצאות המחקר הזה לא משקפות במדויק את האופן בו יוטיוב עובד היום... שינויים אלה כבר צמצמו את הצפיות מהמלצות על מידע שגוי ב-50% בארה"ב".
חברות אחרות גייסו בודקי עובדות במספרים גדולים, העניקו מענקי מחקר ללימוד מידע מוטעה לאנשי אקדמיה (כפי שקיבלתי גם אני), ומונחי חיפוש לנושאים בהם מידע שגוי עלול לגרום להשפעות בריאותיות נחסמו.
אולם ההבלטה המתמשכת של מידע מוטעה מדעי במדיה החברתית מרמז כי אמצעים אלה אינם מספיקים. כתוצאה מכך, ממשלות ברחבי העולם נוקטות בפעולות, מהעברת חקיקה ועד הגבלת האינטרנט.
מדענים צריכים להיות מעורבים
פיתרון אפשרי אחר יכול להיות לחדד את יכולתם של אנשים לחשוב באופן ביקורתי כדי שיוכלו להבדיל בין מידע מדעי לבין תיאוריות קונספירציה. לדוגמה, מחוז בקראלה השיק יזמה בנושא אוריינות נתונים בכמעט 150 בתי ספר ציבוריים שמנסים להעצים ילדים עם הכישורים להבדיל בין מידע אותנטי למזויף. אומנם זו רק ההתחלה אבל יש כבר עדויות אנקדוטליות שזה יכול לעשות את ההבדל.
מדענים צריכים גם להיות מעורבים יותר במאבק כדי לוודא שעבודתם לא מבוטלת או מנוצלת לרעה, כמו במקרה של מונחים כמו "הנדסת אקלים" שנחטפים על ידי מכחישי שינוי האקלים של יוטיוב. תיאוריות קונספירציה נבנות על ערעור של וודאויות - מזויפות ככל שיהיו - ואילו אי הוודאות טבועה בתהליך המדעי. אבל במקרה של הקונצנזוס המדעי בנושא שינויי אקלים, עד 99% ממדעני האקלים מסכימים שבני אדם אחראיים לשינויים, יש לנו משהו הכי קרוב לוודאות שאפשר להגיע אליו במדע.
מדענים צריכים למנף את ההסכם למקסימום ולתווך לציבור את עבודתם באמצעות אסטרטגיות חדשניות ומשכנעות. כולל יצירת מדיה חברתית משלהם לא רק כדי לשנות אמונות אלא גם להשפיע על התנהגויות. אחרת, קולותיהם, ככל שיהיו מהימנים מאוד, ימשיכו לטבוע בגלל התדירות והחריפות של התוכן המיוצר על ידי אנשים נטולי הוכחות קונקרטיות.
עוד בנושא באתר הידען: