המילה המפורשת לא נאמרה אבל כל משפט בדו"ח זועק - חובבנות * פרופ' עומר טנא, המכללה למינהל: "אסור היה להקים את המאגר מלכתחילה"
כעת לא מדובר באזרחים מודאגים או אפילו לא במשפטנים מודאגים. מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, פרסם היום דוח ביקורת בנושא תיעוד לאומי ביומטרי – תקופת המבחן ממנו עולה כי הפרויקט נכשל כשלון חרוץ גם אם לא השתמש במילה המפורשת, המונח "חובבנות" זועק מכל פסקה בדו"ח.
"במשך שנים מתמודדת מדינת ישראל עם זיוף תעודות זהות, דרכונים ותעודות מעבר וכן תופעות של "גניבת זהות". בחודש דצמבר 2009 קיבלה הכנסת חוק שלפיו יונפקו לתושבי ישראל מסמכי זיהוי בעלי שבב אלקטרוני שיאפשרו לאמת את זהות מחזיקיהם באמצעות מידע ביומטרי שייכלל בשבב - תמונה של תווי הפנים ותמונות של שתי טביעות אצבעות. כמו כן נקבע כי המידע הביומטרי יישמר לא רק בתעודות עצמן אלא גם במאגר מידע מרכזי."
"בשל המחלוקת שהתעוררה בנוגע להקמת המאגר הביומטרי, נקבע כי תתקיים תקופת מבחן של שנתיים כדי לבחון בין השאר את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי, את המידע שיש לשמור בו ואת אופן השימוש במאגר.
בחודשים ינואר-יולי 2014 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שעשו רשות האוכלוסין וההגירה והרשות לניהול המאגר הביומטרי בשנה הראשונה של תקופת המבחן. בדיקות השלמה נערכו בחודשים ספטמבר 2014 - ינואר 2015.
להלן כמה מהליקויים העיקריים:
- היעדר מידע ונתונים אודות תופעות גניבת הזהות וההתחזות
- שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית בתקופת המבחן
- במהלך תקופת המבחן הוחלפו סורקי טביעות האצבע, שמלכתחילה היו ספקות לגבי איכות ביצועיהם. עם זאת נלקחו טביעות אצבע מ-430,000 תושבים בסורק, שכאמור רשות האוכלוסין והרשות לניהול המאגר הביומטרי סברו שאינו מתאים ויש צורך להחליפו בדחיפות
- אי בחינת החלופות למאגר הביומטרי ולהיקף המידע שיש לשמור בו: (א)חלופת התשאול - מטרת התשאול לאמת את זהות מבקשי התעודות החכמות כדי למנוע הנפקת תעודה חכמה למתחזים. התשאול בדרך הנוכחית אינו מספק (רשימת השאלות מצומצמת).עד חודש ינואר 2015 היא כלל לא נבחנה; (ב)חלופות ביומטריות - כאמור לאחר שהוחלף הסורק הובהר שלא ניתן לעשות שימוש במידע שנאסף באמצעות הסורק הקודם לצורך בחינת חלופה זאת; (ג)חלופת שיטת ההקבצים - יותר משנה לאחר שהחליט הממונה על היישומים הביומטריים כי תיבחן שיטת ההקבצים, שנועדה לשמור על הפרטיות במהלך המבחן, לא נעשתה בחינה כזאת.
מבקר המדינה התריע ב-14 באפריל 2015, במכתב ששלח לראש הממשלה ולשר הפנים דאז על כך שהביקורת מצאה ליקויים מהותיים בבחינת נחיצות המאגר הביומטרי.
החוק קבע כי עד ל-28.6.2015 תחליט הכנסת האם תקופת המבחן הסתיימה בהצלחה לגבי המאגר הביומטרי או שנדרש להאריך את תקופת המבחן או לבטל את המאגר הביומטרי. דוח מבקר המדינה תיעוד לאומי ביומטרי-תקופת המבחן, יסייע לכל הנוגעים בדבר לקבל החלטה מושכלת בנושא זה.
בהתייחסו לטענות משרד הפנים על הקלות שבה ניתן לזייף תעודות זהות קיימות, כתב המבקר כי זו מהווה סיבה לתעודות זהות חכמות, אך לאו דווקא למאגר ביומטרי הצמוד אליהן. כאמור המשרד לא הצליח להמציא נתונים על זיוף תעודות זהות בשנים האחרונות.
פרופ' עומר טנא, מרצה למשפטים במכללה למינהל אומר בשיחה עם אתר הידען כי אסור היה מלכתחילה לבנות מאגר כזה, וכי ניתן היה להסתפק בהשוואת הנתונים מול השבב. "אני הייתי חבר בקבוצת מרצים למשפטים מכל רחבי הארץ שהתריעו עוד לפני קבלת ההחלטה על הקמת המאגר כי הוא מיותר. אין מאגר כזה באף מדינה דמוקרטית" הוסיף.
בעקבות דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום אמר פרופ' טנא: "אין טעם להכנס לפרטי הביצוע, לא היה צריך אותו מלכתחילה".
היועמ"ש לתנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר אמר היום כי: "הארכת הניסוי הביומטרי היא הונאה של הציבור. מדובר בניסיון גס שנועד לטשטש את רישומן הקשה של תוצאות הניסוי הביומטרי הכושל ולהחביא אותן, במיוחד על רקע דו"ח מבקר המדינה שיתפרסם היום ודו"ח המומחים שפירסמנו. על הממשלה להציג את הניסוי ולהתמודד איתן, גרועות ככל שיהיו. אם יש צורך לעיין בתוצאות ולקבל על בסיסן החלטה, אין בעיה לעשות זאת כעת, על בסיס הפעולות שנערכו בשנתיים של פעילות כושלת, מבלי להמשיך את הכנסת האזרחים למאגר הביומטרי. אנו קוראים לחברי הכנסת שלא לקחת חלק במהלך הזה ולעצור מייד את הניסוי הביומטרי בועדת הכנסת הרלוונטית או במליאת הכנסת אשר אמורות לדון בנושא".
הוועדה המייעצת למיזם המאגר הביומטרי המליצה הלילה (שלישי) להוציא את טביעות האצבע מהמאגר, ולא להאריך את תקופת המבחן שלו. ממסמכים שנחשפו עולה כי הוועדה המקצועית קבעה שאין מקום להארכה, ועל המאגר לכלול תמונות פנים בלבד. ואולם למרות ההתראות הללו, החליט שר הפנים סילבן שלום להאריך את הניסוי בתשעה חודשים.
עוד בנושא באתר הידען:
האם המאגר הביומטרי מאובטח, כפי שמרגיעים ברשות המאגר הביומטרי או מיותר כפי שטוענים בתנועה לזכויות דיגיטליות
מהו פרויקט המאגר הביומטרי?