כך אומר פרופסור עמרי ונדל ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית בתגובה לתגלית שפרסמה נאס"א לפני כשבוע
רכב החלל קיוריוסיטי שנחת לפני למעלה משנתיים (אוגוסט 2012) במכתש גייל במאדים נמצא למעשה בקרקעיתו של אגם עתיק. היותו של המכתש שקוטרו 154 ק"מ אגם מעיד על כך שבעבר היה מאדים דומה יותר לכדור הארץ והיה מתאים לאכלוס בידי חיידקים.
.
המדענים גילו ערימות של סלעים המכילים מרבצי משקעים שמקורם במים נוטים לעבר מרכז המכתש, שכיום נמצא בו הר בגובה 5 ק"מ המכונה הר שארפ. פירוש הדבר הוא שהר שארפ לא התקיים במהלך התקופה שלפני 3.5 מיליארד שנה כאשר המכתש היה מלא במים.
"גילוי הנטיה היה עבורינו הפתעה שלמה" אומר המדען הראשי ג'ון גרוצינגר מקאלטק בפסדינה. "גיאולוגית משקעים היא האמצעי החדשני ביותר להבין את כדור הארץ. כאשר חברות נפט עורכות סקרים סייסמיים באיזרים מסוימים, הם מחפשים אחרשכבת הנטיה הזו משום שהגיאומטריה מספרת היכן נמצאים הסלעים שאנו מחפשים" הוסיף.
זמן לא רב לאחר הנחיתה, גילה קיוריוסיטי כי מאדים הכיל פעם את המרכיבים הכימיים ואת התנאים הסביבתיים הנדרשים לתמוך בחיים מיקרוביאליים, ובכך מילא את המטרה העיקרית של מהשימה. כעת עושה הרכב את דרכו לעבר הר שארפ.
פרופסור עמרי ונדל ממכון רקח לפיסיקה: "זו בפני עצמה אינה חדשה מרעישה כיון שסימנים גיאולוגיים למים במאדים נמצאו כבר במשימות קודמות כמו הספיריט והאופוטוניטי ב-2005, אולם ממצאי הקיוריוסיטי מראים סלעי משקע בשכבות נטויות, דבר המעיד שהם נוצרו לאורך זמן רב, כמו עידנים גיאולוגיים בכדור הארץ, בניגוד לדעה שרווחה עד כה, שמאדים היה חם מספיק לקיים מיים נוזלים על פני השטח רק במשך תקופה קצרה יחסית."
"חשיבות הדבר רבה לגבי האפשרות להתפתחות חיים באגמים הקדומים שהיו במאדים. גם אם כיום לא נמצאה עדות לחיים כאלה על פי השטח, הרי בעצם קיומם של תנאים מתאימים להתפתחות חיים במאדים לאורך זמן בעבר יש כדי ללמד על ראשית החיים בכדור הארץ.