בשל ההתחממות איזורים רבים יסבלו מאוויר עומד בלא יכולת להרחיק את זיהום האוויר מהתעשיה והתחבורה
לזיהום אוויר תרומה רבה למחלות לב וריאה, לסרטן ולשבץ. בארגון הבריאות העולמי מעריכים כי בכל שנה מתים בקירוב 4 מיליוני אנשים בגלל זיהום אוויר שמקורו בפעילות אנושית.
״שינויי האקלים גורמים להרעה חמורה באיכות האוויר בחלקים נרחבים של העולם.״ כך מדווח צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה במחקר שמתפרסם ב-Nature Climate Change. לדברי החוקרים, עד סוף המאה הנוכחית יותר ממחצית אוכלוסיית העולם תהיה חשופה למצב בו האוויר עומד (ללא תזוזה), או כדברי החוקרים ״אטמוספירה קפואה״. (stagnation) הנפגעים העיקריים יהיו באזורים המשווניים והממוזגים.
צוות החוקרים עשה שימוש במדגמי אקלים כדי לעקוב אחרי הזמנים בהם התקיימו תנאים של ״אטמוספירה קפואה״ (אוויר עומד), תנאים בהם חוסר תנועת האוויר גורם להצטברות של חלקיקים זעירים כמו פיח, אבק או אוזון החודרים למערכת הנשימה. בניגוד לרוב המחקרים שמתייחסים רק לאיכות האוויר, מחקר זה מתייחס גם לתנאים האקלימיים שגורמים למצבים בהם האוויר מזוהם.
יש מעט מחקרים שבודקים איך משפיעה איכות האוויר בגלל ״קיפאון״ באזורים שונים ועוד פחות מהם מעריכים את משקלה של ההשפעה האנושית. המחקר החדש מראה את השפעתו של האדם ותפוצתו הגדולה של זיהום האוויר.
החוקרים חישבו כי אם עד סוף המאה לא תפחת פליטת גזי חממה, כ-55% מאוכלוסיית העולם תימצא באזורים בהם יתרבו המצבים של אוויר עומד. חלקים גדולים מהודו, מקסיקו ואגן האמזונס יסבלו מהקיפאון ומהזיהום. לא נמצא כי תהיה השפעה על האזורים הצפוניים בסהרה או באוסטרליה. אחרי שהתקבלו הנתונים של הקפיאה והזיהום שיקלל צוות החוקרים את חשיפת אוכלוסיות אנושיות לזיהום. מסתבר כי עיקר הפגיעה תהיה בהודו, אבל גם במקסיקו ובמערב ארה"ב.
מדינות (מספיק להגיד "מדינות" שהרי אלה הן שקובעות מדיניות) יכולות למתן את זיהום האוויר על־ידי הפחתה של פליטת גזי חממה לאטמוספירה, כמו גם פיח, תחמוצת חנקן, חומרים אורגניים נדיפים וכן חומרים שגורמים ליצירת אוזון.
המחקר אינו מתחשב בשינויים בגודל אוכלוסיות אנושיות ובתפוצתן ולא בשינויים בכמויות הזיהום שנפלט לאטמוספירה. כאשר משקללים את התרבות התופעה של אוויר קפוא והמשך זיהום, כלומר תוצאות הזיהום שיתגבר באוכלוסיות שיתרבו מתקבלות תחזיות לתוצאות קשות בהרבה.
ואני אוסיף (כרגיל) כי הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסייה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה!
עדכון מערכת – 10 באוקטובר 2026: כיצד שינוי האקלים משפיע על זיהום האוויר?
הידיעה המקורית מסכמת מחקר מ־2014, ולא מדידה של זיהום האוויר כיום. החוקרים חזו כי באזורים שבהם חיו אז כ־55% מאוכלוסיית העולם יגדל מספר הימים שבהם תנאים מטאורולוגיים מקשים על פיזור מזהמים. זהו שיעור האוכלוסייה באזורי הסיכון לפי תרחיש ומפת אוכלוסייה של המחקר, לא תחזית שלפיה 55% מהאנשים יחלו מזיהום אוויר. המחקר אינו קובע שזיהום האוויר יגדל באותה מידה בכל מקום, משום שהחשיפה בפועל תלויה גם בפליטות מתחבורה, מתעשייה וממקורות אחרים.
מקור: המחקר המקורי ב־Nature Climate Change.
שאלות ותשובות
מהו מצב של אוויר עומד?
מצב מטאורולוגי שבו הרוחות חלשות ותנאי האטמוספירה מקשים על פיזור מזהמים סמוך לקרקע.
האם התחממות גלובלית יוצרת בעצמה את חלקיקי הזיהום?
לא בהכרח. היא עשויה לשנות את תנאי הפיזור ואת התהליכים הכימיים, בעוד שמקורות פליטה רבים קשורים לתחבורה, לתעשייה ולשריפות.
כיצד אפשר להפחית את הסיכון?
צמצום פליטות מזהמים וגזי חממה, ניטור איכות האוויר והיערכות לאירועי זיהום ממושכים יכולים לצמצם את החשיפה.