עד שנת 2050 צפויה אוכלוסית העולם לגדול לכעשרה מיליארד איש ואישה, ובעיקבות זאת תעלה דרישת המזון בחמישים אחוז מעל לדרישה העכשווית מה שיעצים את הלחץ הקיים על מקורות ומשאבים טבעיים. לעומת גידול מתון של הכלכלה תעלה הדרישה העולמית למוצרי חקלאות. באו"ם מבקשים להיערך לכך כדי למנוע רעב המוני
על-פי דו"ח של האו"ם: "כושרו של המין האנושי להאכיל את עצמו נמצא בסכנה", בגלל הלחץ הגובר על מקורות טבעיים, חלוקה לא שוויונית והשפעת השינויים האקלימיים.
לדברי דובר הסוכנות למזון וחקלאות (UN Food and Agriculture Organization (FAO)) למרות העובדה שבשלושים השנים האחרונות היתה התקדמות ממשית בהפחתת הרעב בעולם, ״הרחבת ייצור המזון והגידול הכלכלי באו על חשבון הסביבה הטבעית״. מנהל הסוכנות (José Graziano da Silva ) מזהיר כי כמעט חצי מהיערות שכיסו את כדור הארץ נעלמו, מקורות מים תת-קרקעיים מזדהמים, מומלחים ומתייבשים, והמגוון הביולוגי נפגע קשות.
עד שנת 2050 צפויה אוכלוסית העולם לגדול לכעשרה מיליארד איש ואישה, ובעיקבות זאת תעלה דרישת המזון בחמישים אחוז מעל לדרישה העכשווית מה שיעצים את הלחץ הקיים על מקורות ומשאבים טבעיים. לעומת גידול מתון של הכלכלה תעלה הדרישה העולמית למוצרי חקלאות.
בו בזמן יותר אנשים יאכלו יותר דגנים, יותר בשר, יותר ירקות ויותר מזון מעובד, תהליך שיגרום ליותר כריתת יערות, ליותר פגיעה באיכות הקרקע ופליטת גזי-חממה, במקביל לכך שינויי האקלים יוסיפו מכשולים שישפיעו על מערכות ייצור המזון.
השאלה המרכזית שעולה מהדו"ח היא: האם מערכות החקלאות וייצור המזון בעולם יצליחו לספק את צרכי האוכלוסיה באופן בר-קיימא? על-פי הסוכנות התשובה הקצרה היא - כן, המערכות מסוגלות לייצר מזון באופן בר-קיימא. כדי לפתח יכולות שיועילו לכל האנושות יהיה צורך בשינויים רבים, שכן ללא פיתוח מערכות וכלים, חלק נכבד מאוכלוסית העולם יחווה רעב גם ב-2030 שהיא שנת המטרה לחיסול הרעב בעולם. (Sustainable Development Goals (SDG).
ללא מאמצים לקידום השוויון ופיתוח למען עניים (pro-poor) ולמען אוכלוסיות רגישות יותר מ-600 מיליון אנשים יהיו במצב של תת-תזונה גם ב-2030. לפי המצב הנוכחי רב הסיכוי כי גם ב-2050 יהיה הרעב נפוץ. בהתחשב בהגבלות על התרחבות החקלאות על אדמות נוספות - גידול בייצור מזון יחייב שיפור בפריון, שימוש יעיל במקורות ויעול כל המערכות, אלא שיש סימנים מדאיגים כי הגידול בתנובת גידולים עיקריים נעצר – מאז שנת 1990 עלתה תנובת האורז, התירס והחיטה רק באחוז אחד לשנה. על-פי דו"ח הסוכנות: כדי להתגבר על האתגר ״עסקים כרגיל אינה אפשרות״, שינויים גדולים ומשמעותיים במערכות החקלאיות חייבים להתרחש.
חקלאות אינטנסיבית של גידולים אחידים (monoculture) על שטחים נרחבים - גורמת לביעור יערות, לפגיעה בקרקעות ולפליטת מזהמים לקרקע, למים ולאוויר ואינה מספקת את צרכי כולם, לכן העיקרון שלכוונו מוליך הדו"ח הוא ״יותר באמצעות פחות״ (more with less).
האתגר העיקרי הוא לייצר יותר בפחות, כלומר לייצר יותר מזון תוך כדי פגיעה פחותה בסביבה, זאת על-ידי שיפור תנאי הייצור של חקלאים ״קטנים״ ושל משקי-בית, שייתן ביטחון תזונתי לאוכלוסיות הפגיעות ביותר. לשם כך יש צורך להשקיע מיידית בחברות כפריות, השקעה שתתגבר את כושר ההכנסה ותתן הזדמנות לעניים.
השקעות באותן אוכלוסיות יאפשרו מעבר לייצור מזון במערכות פחות פוגעניות, יותר יעילות ובנות-קיימא, שיפחיתו את השימוש בדלק מחצבי ועל ידי כך יפחיתו את פליטת המזהמים משדות חקלאיים, יפחיתו את הבזבוז ויאפשרו שימור טוב יותר של הסביבה הטבעית.
כדי לישם מדיניות זו, יש צורך בהשקעה במחקר במערכות חקלאיות וייצור מזון, יש צורך לקדם חדשנות ולתמוך בייצור בר-קיימא, יש צורך ליישם דרכים לטיפול בחוסר מים ובשינויי אקלים, ליצור מערכות שיקשרו בין החקלאי ״הקטן״ לשווקים עירוניים וכך להבטיח את גישת הצרכנים למזון איכותי במחיר נמוך.
- הדו"ח מזהה "ומונה" מגמות ואתגרים שישפיעו על מערכות המזון:
מגמות: - גידול מהיר באוכלוסיה בעיקר ב״נקודות חמות״ כמו עיור והזדקנות
- שינויים בגידול כלכלי, בהשקעות בחקלאות ובחוסר שוויון כלכלי
- גידול התחרות על משאבי טבע
- שינויי אקלים או התחממות
- גידול בחיכוכים ובאסונות טבע
- עוני מתמיד וחוסר בטחון תזונתי
- שינויים בדיאטה משפיעים על הבריאות
- גידול בנדידה או הגירה
- שינויים במערכות ייצור המזון שמשפיעים על החקלאים
- שינויים במערכות המימון לפיתוח
אתגרים: - הכחדת העוני הקיצוני
- סיום כל צורות הרעב
- שיפור יכולות ההכנסה באזורים כפריים וטיפול בסיבות ההגירה
- בנייית יכולות עמידות באסונות טבע
- מניעת איומים על חקלאים ועל ייצור מזון בגלל מדיניות חוצת גבולות
- התייחסות למדיניות סביבתית הגיונית ויעילה על ידי ממשלות וגופים בין-לאומיים
ראוי כי מנהיגי ארצנו ילמדו ויפנימו את ההמלצות הללו כדי למנוע הרס החקלאות בארץ, שכן בשעה שבעולם מבינים את הצורך לקדם חקלאים ולעזור לפיתוח ענף החקלאות - אצלנו עוסקים המנהיגים בפגיעה קטלנית בחקלאים ובחקלאות.
וכהרגלי בקודש אוסיף כי מעל לכל הגיע הזמן שבמקום שליטה בסביבה למען האוכלוסיה האנושית, תהיה שליטה באוכלוסיה האנושית למען הסביבה.
עוד בנושא באתר הידען:
- התחממות כדור הארץ עלולה לפגוע במערך ייצור המזון העולמי
- מזון אורגני אינו בריא יותר ממזון רגיל
- מי הנדס את המזון שלי