חזון יישוב החלל של אילון מאסק

לרגל שבוע החלל העולמי, בואו נדבר קצת על תכניותיו ליישוב החלל של אלון מאסק – הממציא ואיש החזון שהצהיר לאחרונה שבכוונתו ליישב מיליון בני-אדם על המאדים

נעשה את זה באחת-עשרה נקודות, כי באמת שבשביל חזון עצום כל-כך לא מספיקה המסורת של עשר נקודות בלבד.

מאסק התחיל את דרכו כיזם צעיר בתחום האינטרנט. בגיל 25 הוא פתח חברת אינטרנט למידע בתחום העיתונות, ומכר אותה תוך שנים ספורות ב- 300 מיליון דולרים. בגיל 29 הוא פתח חברה לתשלום נוח דרך האינטרנט. היא ידועה כיום בשם פייפאל, ונמכרה במיליארד וחצי דולרים. ואז, בגיל 32, הוא החליט לאתגר את עצמו עוד יותר – ולהגיע למאדים.

החברה שפתח כדי להגשים את המטרה – ספייס-אקס – היא חברת טילאות ושינוע משאות לחלל. כדי להקים אותה הוא השקיע הון עצום משל עצמו, מהסיבה הפשוטה שאיש לא היה מוכן להשקיע בתחום. מאז, אגב, הוא הקים גם את חברת טסלה לפיתוח וייצור רכבים חשמליים, סולאר סיטי לפיתוח וייצור גגות סולאריים וסוללות לאגירת אנרגיה, ועוד כמה מיזמים אחרים עם פוטנציאל לשינוי העולם. אבל מכיוון שקצרה היריעה, נמשיך להתמקד כאן בפעילותו בחלל.

ספייס-אקס התרכזה בחמש-עשרה השנים האחרונות בפיתוח טילים זולים במיוחד. היא נעזרת בכלים המתקדמים ביותר להנדסה – מידול ממוחשב, הדפסה בתלת-ממד של רכיבים, בינה מלאכותית לאופטימיזציה של כל רכיב ושל השליטה בטיל השלם – כדי להוריד את העלויות למינימום האפשרי. כתוצאה, היא הצליחה לפתח את טילי הפלקון 1 ופלקון 9 המשוכללים בעלות של 390 מיליון דולרים בלבד. נשמע לכם הרבה? ובכן, ממשלת ארה"ב עשתה את החישוב וגילתה שאם סוכנות ממשלתית כנאס"א הייתה צריכה לעשות פיתוח דומה, העלות הייתה גבוהה פי עשרה (ארבעה מיליארד דולרים) [1]. זה מה שקורה כשתחום מסוים מתבגר, יוצא מחזקת הממשלה ועובר ליזמים הפרטיים.

ב- 2017 הצליחה ספייס-אקס כבר למחזר טיל: לשגר אותו לחלל, ואז להנחית חלק גדול ממנו בחזרה על סיפון ספינה רובוטית, באופן מדויק ועדין כל-כך שניתן להשתמש בו שוב. כדי שתבינו מה המשמעות: חשבו מה היה קורה אילו היינו צריכים לזרוק לפח מטוסים אחרי שהם היו עושים טיסה אחת בלבד. טיסה בבואינג 737 הייתה עולה 500,000 דולרים לאדם, אילו הוא היה מוצר מתכלה. זה היה המצב עד כה עם טילים. לא עוד [2].

נאס"א כבר חתמה על חוזים מול ספייס-אקס לשגר אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית, אבל מאסק שואף ליותר מזה. בתחילת השנה הוא הודיע שב- 2018 תשגר ספייס-אקס שני "אפסים מהוליווד" למסע של שבוע מסביב לירח, באותה עלות של הטסת אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית [3] .

לא מוגזם לומר שמאסק עיצב מחדש את שוק החלל. עוד ב- 2014 זכתה ספייס-אקס בכמעט ממחצית המכרזים העולמיים לשיגור משאות לחלל [4] - בזמן ששירותי החלל הרוסיים לא הצליחו לזכות אפילו במכרז אחד. המתחרים באירופה הכריזו ש- "דברים חייבים להשתנות... ולכן כל התעשייה האירופאית מעוצבת מחדש, מתגבשת, מתמקצעת ומשתכללת." [5] וממש השנה, בארצות הברית, הכריזה "ברית השיגור המשותפת" של בואינג ולוקהיד מרטין שהיא מתכוונת לעצב עצמה מחדש על מנת להקטין את עלויות השיגור בחצי, בניסיון להתמודד עם ספייס-אקס [6].

כך שבוודאי לא יפתיע אתכם לגלות שכשמאסק מכריז על תכניות לעתיד, העולם כולו עוצר ומקשיב. וכך אירע בחודשים האחרונים, כאשר מאסק פרסם את תכניתו המלאה ליישב את כוכב-הלכת מאדים במיליון בני-אדם [7], בפרק זמן הנע בין ארבעים למאה שנים מהיום. למה? כדי לספק "ביטוח למין האנושי", למקרה שאסון כלשהו יתחולל על פני כדור-הארץ. על רעיון הביטוח נדבר בהמשך, אבל בינתיים נתמקד בתכניות הטכניות.

כדי ליישב את המאדים, מאסק מתכנן לפתח טילי-ענק שיהיו ניתנים למחזור ולשימוש מחדש, ויפחיתו את עלות הטיסה למאדים אלפי מונים – עד כדי כך שעלות הטיסה של מתיישב אחד תגיע למאתיים-אלף דולרים – בערך המחיר של דירת-ארון בתל אביב. את המושבה עצמה הוא מתכנן להקים בארבעה שלבים.

בשלב הראשון בשנת 2018, אמורה ספייס-אקס לשגר גשוש למאדים, שיבחן את המקום המתאים ביותר להקמת מושבה ודרכים להפקת דלק מהפחמן שבאטמוספירה הדלילה של המאדים ומהמימן שיגיע מקרח-מים שעל פני כוכב הלכת. בשלב השני יונחת על המאדים מפעל קטן להפקת דלק, שיוכל לתמוך בפעילויות הבאות. בשלב השלישי, עוד חמש שנים מהיום, ישוגרו בני-האדם הראשונים למאדים, ובתקווה גם יחזרו משם באמצעות הדלק והמשאבים שכבר יהיו זמינים לשימושם על פני כוכב הלכת. ובשלב הרביעי – ובכן, שם כבר מתוכננת מושבה שלמה, עם "תעשיות ברזל ופיצריות", כדברי מאסק [8].

אבל האם מושבה שכזו תוכל באמת לספק "תעודת ביטוח למין האנושי"? רק אם היא תוכל לקיים את עצמה בכוחות עצמה, ומבלי תלות בכדור-הארץ. אנו מתחילים להבין שעתיד כזה אפשרי בזכות יכולות כריית משאבים (מים, מתכות ועוד) מאסטרואידים ומקרקע המאדים, אך ברור שיש עדיין צורך בקפיצה עצומה ביכולות הטכנולוגיות שלנו, עם דגש על יצירת מזון ושמירה על בריאות האדם בחלל. קשה להאמין, לפיכך, שמושבה ברת-קיימא לטווח הארוך – כזו המחזיקה מיליון תושבים, לפי תכניותיו של מאסק – תוכל לקום על המאדים לפני סוף המאה הנוכחית.

מה שמביא אותנו לסיכום: כל זה נשמע עתידני – והחזון באמת ארוך-טווח – אבל הצעדים הראשונים מתחילים כבר להיעשות היום. מיכל הדלק הנחוץ לספינת החלל הענקית של מאסק כבר נבחן בהצלחה בנובמבר האחרון (בתמונה), ולא מוגזם לומר שחובבי החלל בכל העולם מתחילים לארגן מחדש את החלומות והציפיות שלהם לפי תחזיותיו של מאסק לעתיד. איש לא מצפה שהוא יעמוד בלוח הזמנים שקבע, מאחר ולמאסק יש נטייה כרונית להיות אופטימי מדי בזמנים שהוא קובע. ואף על פי כן, כולם מבינים שמאסק מדבר על חזון לעתיד חדש: עתיד בו הטיסות לחלל זולות יותר מאי-פעם, ושהטכנולוגיות מגיעות לרמה המאפשרת הקמת ותחזוקת מפעלים רובוטיים על כוכב-לכת נוסף. אם חזונו של מאסק יתממש, הרי שבוודאי נוכל גם להקים מושבה על המאדים, בבוא הזמן. ואם אתם רוצים להצטרף אליה, אתם מוזמנים ליצור קשר עם ספייס-אקס. בהצלחה!

קישורים לסימוכין בתגובה הראשונה למקור בפייסבוק

------

אם עתיד האנושות בחלל מעניין אתכם, אתם מוזמנים להרצאתי בנושא (שתועבר באמצעות גופי הרובוטי שבישראל) במסגרת אירועי שבוע החלל בישראל. ההרצאה תתקיים בארבעה מועדים שונים: בבאר שבע (5.10, 20:30, העתיקה, סמילנסקי 13), תל אביב (7.10, 21:00, הודנא, אברבנל 13), חיפה (8.10, 21:00, סינקופה כיאט 5) וירושלים (10.10, 21:00, אברהם הוסטל, הנביאים 67).

אם עתיד האנושות בכלל מעניין אתכם, אתם מוזמנים לקרוא את ספרי החדש השולטים בעתיד, בחנויות הספרים המובילות.

ראו עוד בנושא באתר הידען: